האם אפשר לשנות אישיות בטיפול פסיכולוגי? איך בודקים שינוי?

אפשר לשנות אישיות בטיפול פסיכולוגי

 

מה זה בכלל אישיות (Personality)?

אישיות מתייחסת למכלול התכונות, הנרכשות והמולדות, באמצעותן אנשים חושבים, מרגישים, וחשים את חייהם. 

פסיכולוגיה של האישיות היא התחום הנרחב והעשיר ביותר בפסיכולוגיה קלינית, בעיקר מכיוון שהוא כולל בתוכו את מרבית התחומים האחרים.  

מזווית פסיכואנליטית, אוטו קרנברג מציע כי אופי מתייחס לגילויים התנהגותיים של זהות אגו, פונקציות אגו ומבני אגו.

בעוד שהפן הסובייקטיבי של זהות עצמית, כלומר האינטגרציה של מושג העצמי ומושג האחר הם מבנים פנימיים שמשפיעים על הארגון הדינמי של אופי.

 

״מה שאנו מתארים כ׳אופי׳ של אדם נבנה במידה רבה

מהחומר של הריגוש המיני ומורכב מאינסטינקטים

שהתקבעו מאז הילדות, של מבנים שהושגו באמצעים סובלימציה,

ושל מבנים אחרים שבהם נעשה שימוש

לאחזקת השליטה בדחפים סוטים, שזוהו כבלתי שמישים״.

 

-- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו:

תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

 

 

עוד מהזווית הפסיכואנליטית:

אישיות נקבעת על ידי טמפרמנט ואופי אבל גם על ידי מבנים תוך נפשיים בסיסיים, כמו הסופר-אגו, שמתייחס לאינטגרציה של מערכות ערכים, הממדים המוסריים והאתיים של האישיות.

אינטגרציה של רבדים מסוימים של הסופר-אגו, מהווים רכיבים חשובים באישיות הכוללת.

ניתן לחשוב על האישיות כשלעצמה, אם כך, כאינטגרציה דינמית של כל תבניות ההתנהגות הנגזרות מטמפרמנט, אופי ומערכות ערכים מופנמים.

בנוסף, הלא-מודע הדינמי או האיד מרכיב את המערכת המוטיבציונית, הדומיננטית - ופוטנציאלית גם קונפליקטואלית - של האישיות. 

המידה בה התרחשה אינטגרציה סובלימטיבית, בין דחפי איד לכדי פונקציות אגו וסופר אגו, משקפת את הפוטנציאל ההסתגלותי הנורמלי של האישיות.

 

 

מה משפיע על עיצוב ושינוי אישיות? האופי או הסיטואציה?

למרות שאנו מייחסים התנהגויות ל"אופי" או "אישיות" - מבנים שאנו תופסים כקבועים, שייכים לנו וקבועים - אחת השאלות החשובות ביותר שהעסיקו פסיכולוגים של האישיות היא:

״מה משפיע יותר על ההתנהגות שלנו, תכונות האופי או הסיטואציה?״

בקצה הדטרמיניסטי, עלתה טענה קיצונית כי תכונות אופי כלל אינן קיימות, וכי כל התנהגות היא פשוט תולדה של סיטואציה ספציפית. בקצה השני, שמוסכם יותר בעשורים האחרונים גוברת הסברה האינטואיטיבית כי אישיות אכן קיימת, וכי האופן בו אדם מתאר את אישיותו אכן עשוי לנבא את תגובתו למצב רלוונטי נתון.

 

סוג אישיות

למרות שקיימת לנושא היסטוריה ארוכה, להנחה שתכונות פסיכולוגיות נופלות לתוך קטגוריות מובחנות (למשל מופנם מול מוחצן) יש מעט מאוד תמיכה מדעית, ומחקרים מראים בעקביות שטווח נורמלי של תכונות אישיותיות, כמו מוחצנות ואימפולסיביות, נתמכות בטבען בממדים ולא בקטגוריות.

אותה מסקנה נכונה גם להפרעות אישיות, פרט אולי להפרעת אישיות סכיזוטיפלית.

 

 

איך מאבחנים אישיות?

פסיכולוגים מזהים תכונות אישיות באמצעות שאלונים, מבחנים להערכת האישיות, ראיונות וכלי אבחון מקצועיים נוספים, לצד תצפית בדפוסי ההתנהגות של הנבדק לאורך מגוון סיטואציות.

חשוב לזכור שכל התנהגות מושפעת משילוב בין תכונות האישיות, מאפייני הסיטואציה ומאפיינים נקודתיים - הגדרת מטרות זמניות, מצב רגשי, מצב גופני, עייפות ועוד.

כאשר צופים באדם לאורך זמן, ניתן לנטרל את ההשפעה שך משתני סביבה ולזהות דפוסים יציבים, דרכם ניתן להסיק על תכונות אישיותו.

 

 

האם אישיות יכולה להשתנות לאורך החיים? 

למרות שתכונות אישיות נחשבות יציבות, הן יכולות לעבור שינויים לאורך החיים, כאשר לרוב השינוי הוא לטובה.

עם טיפול פסיכולוגי או בלעדיו, אֲבָנִים שָׁחְקוּ מַיִם:

הזמן, בגדול, עושה אותנו יציבים ורגועים יותר, רק שהשינויים הללו די תנודתיים ולכן עד לאחרונה היה קשה לזהות במדויק את דפוס השינוי.

מחקר אורך מעניין, שנמשך 50 שנה באוניברסיטת יוסטון, עקב בעקשנות ובהתמדה אחר מדדי שינוי אישיות לאורך החיים:

החוקרים בדקו תלמידי תיכון בשנות ה-60, בהיותם בני 16, על בסיס שאלוני אישיות של מודל ה-BIG-5  וכעבור 50 שנה בדקו החוקרים שוב את אותם משתנים אישיותיים.

 

ובכן, מה הממצאים?

  • ברמה האישית, תכונות האישיות שנמדדו נותרו יציבות למדי לאורך החיים. למשל, משתתפים שהיו מצפוניים יותר מהממוצע בגיל הנעורים נשארו בעלי מצפון גבוה יותר מהמדגם גם לקראת הגיעם לגיל 70.

  • החוקרים מצאו הבדלים אינדיבידואליים מצומצמים יחסית לשני הכיוונים - חלק מהמשתתפים נטו מעט לכיוון חיובי ומסתגל ואילו אחרים לכיוון שלילי והרסני.

  • הבדלים מגדריים - לא נמצאו הבדלים בעצמת התנודתיות בין גברים לנשים.

  • החוקרים מציינים כי ברמה הכוללת, נסיון החיים תורם להגברה של מידת היציבות הרגשית, המצפוניות והנועם (agreeableness). 

 

מחקר נרחב שפורסם ביוני 2020, מלמד כי גם מוחצנות (extraversion) וגם מצפוניות (conscientiousness) הן תכונות אישיות שמראות דפוס קבוע של ירידה עם הזמן.

ההפחתה במצפוניות הייתה הברורה ביותר בקרב המשתתפים מעל גיל 60, כבר לאחר שמילאו את מבחן האישיות הראשון. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מספר תיאוריות שמתארות שינוי באישיות עם הגיל, מציינים המחברים, כולל הרעיון שאצל אנשים צעירים ואמצע החיים, יש ביטוי חזק יותר של תכונות פרו-חברתיות, כמו מוחצנות ומצפוניות, אך ככל שהדרישות החברתיות מתחילות לדעוך, כך גם 2 התכונות האלה. הצוות מצא גם כי פתיחות (openness), תכונה פרו-סוציאלית נוספת, הייתה יציבה במהלך שנות ה-40-50, לפני שהחלה להצטמצם עם הכניסה לגיל השלישי בחיים.

נראה שאנחנו חברותיים בעיקר כשצריך... 

 

 

האם ניתן לנבא הצלחה בחיים על בסיס תכונות אופי?

תכונות אישיות מעצבות במידה רבה את מסלול החיים של האדם, הן בשל יציבותן היחסית לאורך זמן והן בגלל האופן בו הן משפיעות ומעצבות את ההתנהגות.

ואכן, מחקרים רבים מראים כי תכונות אישיות מסוימות יכולות לנבא הצלחה בלימודים ובעבודה, בריאות פיזית והיבטים חיוניים נוספים.

כמובן שאין להתעלם ממשתני הסביבה, שמשפיעים משמעותית על מסלול החיים האינדיבידואלי, אבל תכונות אישיות יכולות בהחלט להסביר מדוע שני אנשים שגודלו בסביבה דומה ובנסיבות חיים קרובות, התפתחו להיות שני בני אדם שונים בתכלית.

 

 

אינטארקציות אישיות-סביבה

אחד הדברים שמעצבים את השינוי בתכונות האישיות שלנו הוא המסגרות אליהן אנו משתייכים. למשל, עבודה שמצריכה אחריות וסמכותיות גוררת התנהגות כזו מצד האדם, אשר עם הזמן הופכת לחלק אינטגרלי מתכונות האישיות שלו גם אם לא הייתה שם מלכתחילה.

מחקרים גם מראים כי אפילו הצבת מטרות בפני עצמה, ועצם קבלת ההחלטה להשתנות עשויים לייצר שינוי יציב בתכונות האישיות, כאשר השקעת מאמץ בכך מגבירה את הסיכויים לאין שיעור.

   

זיהוי מאפייני אישיות אצל אחרים

גם כשאיננו שמים לב לכך, אנו משתמשים ביכולתנו לאבחן תכונות אישיות כל הזמן, ויש מקרים בהן יכולת זו חשובה במיוחד.

למשל, מחקרים מראים כי כאשר אנשים בוחרים באנשים יציבים רגשית, אחראיים ונוחים כבני זוג לחיים, גוברים הסיכויים שמערכת היחסים תהיה מספקת ויציבה.

גם היום, כאשר קיים ברשות העולם המדעי ידע רב אודות תכונות אישיות, מדובר בנושא נחקר מאוד אשר מעסיק אנשי מקצוע רבים.

זאת בשל היותו כה חשוב ומכריע במסלול חייו של האדם, רווחתו הנפשית, בחירותיו ומערכות היחסים שמקיים.

 

 

שינוי במהלך טיפול נפשי יושג, בהיתכנות הגבוהה ביותר,

כאשר המטופל בוחר בעצמו

להתחיל תהליך טיפולי ויש לו רצון עז להשתנות.

או אז מוכשרת הקרקע לפסיכותרפיה מוצלחת ביותר.

 

דברו איתנו על שינוי

ועל טיפול פסיכולוגי.   

צוות המטפלים והמטפלות 

מכון טמיר

 

072-3940004

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר (MA),

ראש מכון טמיר 

 

 

מקורות והמלצות קריאה:

  

גיל, צ. , טמיר, א. (2019). הראיות לפסיכותרפיה מבוססת ראיות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3830

 

Blatt, S. J., & Auerbach, J. S. (2003). Psychodynamic measures of therapeutic change. Psychoanalytic Inquiry, 23(2), 268-307

 

DeYoung, C. G., Carey, B. E., Krueger, R. F., & Ross, S. R. (2016). 10 Aspects of the Big Five in the Personality Inventory for DSM-5. Persona Disorders, 7(2), 113–123

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021