טיפול בהתמכרות לריגושים | חיי הגאות והשפל של המרוגשים

דרג פריט זה
(14 הצבעות)
התמכרות לריגושים התמכרות לריגושים

 

התמכרות לריגושים

 

מהי התמכרות לריגושים?

איך מתמודדים איתה בטיפול פסיכולוגי?

 

Addictions Psychotherapy and Recovery

 

כולנו נהנים ומתגרים מריגושים, מצפים להם ומתאמצים להשיגם. תכלס'- החיים היו די משעממים בלעדיהם.

עבור אנשים שונים, התנהגויות שונות נתפסות כריגושים, וכמעט כל פעולה עשויה להיות מרגשת, אבל התחושה הבסיסית דומה מאוד אצל כולנו: אנשים נרגשים כשהם צופים בספורט, בסרטים, בהופעות, כאשר הם מתחדשים ורוכשים מוצרים, אוכלים בתאווה, מקיימים יחסי מין, מהמרים, מטיילים, מתאמצים בספורט אתגרי ואפילו פותרים משוואות מתמטיות מסובכות.

כל אחד והריגוש שלו.

החיפוש אחר ריגושים, והצורך בהם, הוא טבעי ומשותף לכולנו, הוא לגיטימי וחלק מחיינו.

ועם זאת, גם הצורך המפעים הזה עלול לעבור את גבול הטעם הטוב ולהסב סבל ניכר למי שממש מתמכר אליו.

אוקי, אז הנה משפט חשוב:

אנשים שחיים על הקצה, עם עליות ומורדות, התרגשויות ודרמות, מתמודדים בעצם עם חיים קשים מאוד.

לא מקרה הוא שרוב בני האדם מעדיפים להתמקם, להסתגל ולשלם את המחיר החברתי של "להיות בסדר", תמורת חיים שגרתיים יותר.

 

 

 

מה כל כך ממכר בריגושים?

רבים מאיתנו תרים בעניין ובסקרנות אחר ריגושים חדשים. למשל\, הלונה-פארק החדש שמציע את רכבת ההרים המפחידה ביותר.

 

מה כל כך מושך בזה?

מחקר חדש מעלה כי התגמול עבור התנהגות ריגושית הוא 'בוסט' במצב הרוח ועליה מיידית באנרגיה, אשר מלווה במקביל בירידה דרמטית בתגובתיות העיצבית.

אם ניקח את שתי ההשפעות הללו יחד, טוענים החוקרים, נקבל איזון רגשי שמאוד מיטיב עם המתרגשים וחובבי האקסטרים - לאחר חוויה של פחד קיצוני וחוסר אונים, תלאות החיים הארציים נחוות כמו משב רוח קליל.

 

 

excitement addiction

 

פעולה שגרתית הופכת ללא אדפטיבית, או להתמכרות, כתלות בשני דברים:

מינון עשיית הפעולה ומידת השפעתה ההרסנית על האדם ועל חייו.

בהקשר שלנו, צורך בריגושים הופך להתמכרות כאשר החיפוש אחר הריגוש הופך להיות חלק עיקרי ומרכזי מחייו של האדם, תוך זניחת תחומים אחרים בחיים ותחושת מצוקה ממשית בהיעדר ריגוש. הבנתם? אדם שהתרגל לארוחות גורמה, לא יתפעל יותר מבילוי במסעדה לציון אירוע.

זוג שהתרגל ליחסים פתוחים (פוליאמוריים) לא יתרגש עוד מקיום יחסי מין סטנדרטיים וקונבנציונליים זה עם זה.

אשה שהרימה כבר סטארט אפ אחד ועשתה אקזיט מוצלח לא תגייס את אותה התלהבות התחלתית כמו בפעם הראשונה. יש כוח עצום להשלכות של הדרך בה אנו בוחרים לחיות, על מידת ההתפעלות שלנו מחיזוקים חדשים. המכור לריגושים, כמו המכור לסמים, זקוק ליותר ויותר מהאנרגיה הממכרת כדי להשיג תחושה משכרת דומה לקודמתה.

 

 

 

בניגוד להתמכרויות אחרות נפוצות יותר, רובנו לרגע לא מעלים בדעתנו את האפשרות להתמכר לריגושים.

בשל כך, מדובר בהתמכרות לה אין כמעט מודעות חברתית ושקשה מאוד לאבחן.

בניגוד להתמכרות לסמים, לאלכוהול ואפילו לסיגריות, בבסיס ההתמכרות לריגושים עומד צורך אנושי, סביר ולגיטימי. הפעילות עצמה היא שגרתית ומובנת, ולכן קשה לקבוע את הגבול הדק בו חיפוש תדיר אחר ריגושים הופך להתמכרות אליהם.

 

"אנו חושקים תמיד בתאווה במה שאינו ניתן להשגה"

--- מילן קונדרה

 

ריגושים יוצרים עוררות גבוהה בגוף האדם. הם יוצרים תגובה פיזיולוגית של ממש, דפיקות לב, התפרצות אנרגיות, שינוי חיובי במצב הרוח.

יתר על כן, סביב הריגושים מתפתחת הרבה ציפייה, וכשהריגוש נותן לה מענה מספק- זה רק מייצר ציפייה חדשה וחזקה הרבה יותר. הריגוש יוצר אופוריה זמנית, וכאשר זו מתפוגגת- המכורים לריגוש מחפשים אחר אופוריה חדשה.

מרבית המכורים לריגושים מאוד מתקשים לרוב לנהל שגרת חיים 'אפורה', כמו זו של רובנו. כאן, ניתן לראות את האופן בו ההתמכרות משפיעה על חיי האדם. המכורים לריגושים עסוקים בחיפוש אחר הריגושים, בציפייה אליהם, ומזניחים פעמים רבות את חיי העבודה, חיי החברה והמשפחה. הם זקוקים לעוררות הגופנית ולאופוריה כל הזמן, אינם מסוגלים לייצר אותה במינונים קטנים ומדודים יותר, ובעיקר אינם מסוגלים בלעדיה.

לעיתים, ההתמכרות לריגושים עשויה לקבל צורה קבועה, של התמכרות לספורט אתגרי למשל, להימורים או ליחסי מין מזדמנים. במקרים אחרים, ההתמכרות היא נטולת חוקיות וסדר, ומתבטאת בחיפוש מבולבל אחר ריגושים אקראיים. בסרטו המדהים של רומן פולנסקי, "ירח מר", ניתן לעקוב אחר ההתדרדרות הפסיכולוגית בדינמיקה של זוג שמקצין את עוצמת הריגוש מיום ליום, עד שלא נשאר יותר מקום לאינטימיות ולשגרה המבורכת של יחסי אהבה. התהליך ההרסני דורש יותר ויותר הסלמה והקצנה, עד שהיחסים מתקלקלים לתמיד. חובה לצפות:

 

 

 

האם אנו יכולים לשלוט בהתנהגותינו גם לנוכח פיתוי משמעותי?

האם אפשר להתאפק  נוכח גירוי מפתה ביותר? "אין שום סיכוי שאנו מפסיק לעשן" - לרוב זו הגזמה, ההערכה של יכולת השליטה שלנו נמוכה מהמציאות- במציאות יש לנו יותר שליטה.

בצורה הפשוטה ביותר, אם נאיים על מישהו שאם יעשן נירה בו, האדם לא יעשן למרות שבתפיסה שלו הוא מכור חסר תקנה. באותה מידה, ככל שאתה מעלה את המחיר של הסיגריות כך תפחת הנטיה לעשן.

גם בסמים קשים כמו הירואין וקוקאין, כסף מהווה שיקול עבור משתמשים שמחליטים להפסיק בכלל החור בכיס. 

 

 

לגמילה מהתמכרות לריגושים שני שלבים עיקריים:

 

  • ראשית, שבירת ההתמכרות והצורך הכפייתי בריגושים. לאחר מכן, למידה כיצד לנהל חיים בלעדיהם. השלב הראשון של הגמילה מצריך הפסקה חדה, לא הדרגתית, בחיפוש אחר הריגושים. זה עלול ליצור מצוקה רבה, אצל אדם שלעיתים כבר שכח כיצד נראים חייו ללא הרדיפה אחר הריגוש.
  • בשלב השני, המתמכר צריך לחפש, לזהות ולאמץ אט אט את הדברים הקטנים והשגרתיים שמשמחים אותו ויוצרים עבורו את ההנאה הרגעית אותה רדף בריגוש. לעיתים, שיחת טלפון עם חברים, שמיעת מוזיקה, יציאה לריצה, קריאה - כל אלה עשויים לייצר את העוררות הגופנית הנעימה, לפחות בחלקה, לספק את האדם בצורה אדפטיבית ולהפחית את רף הגרייה הנמוך, שתובע עוצמת חשק ומשאלה עמוקה לריגושים קיצוניים יותר, שפוגעים בשגרת חייו. לצד זאת, צריך האדם לשקם את חייו, ללמוד להתמיד בשגרה שאימץ לעצמו, בקיום חיי חברה ומשפחה תקינים, וכן חיי עבודה פעילים.

שיטת CBT יכולה לתת מענה ראשוני טוב להתמכרות לריגוש, בתנאי שהמטופל מוכן לעבוד.

בניגוד לפסיכותרפיה הקלאסית, CBT הוא טיפול ממוקד וקצר טווח, אשר מתמקד בחיים בהווה, ב"כאן ועכשיו", ופחות בשבילי העבר העמוקים של המטופל, בעודו מכוון לפתרון בעיות ספציפיות עמן מגיע המטופל.

CBT מורכב מתהליך עיבוד קוגניטיבי שמטרתו ליצור שינוי בדפוסי החשיבה, לצד תהליך לימוד התנהגותי, אשר מוביל את המטופל לשנות את דרכי הפעולה שלו בעולם. CBT יתמודד היטב עם שינוי ההתנהגויות וההרגלים הבעייתיים.

בטיפול באוריינטציה פסיכודינמית. מתייחסים המטפל והמטופל לריקנות, לבהלה, לריצה החפוזה לפעולה שמגיעה אחריה, לקושי להחזיק את היצר והדחף הפנימיים, ליצירת מבנה פנימי עמיד לשנים קדימה ולויתור על משאלות ילדיות, חלקן אומניפוטנטיות, שגוררות כאב וצער של פרידה. המטופל לומד לקבל את האיזורים המשעממים בחייו ולהפיק מהם. הוא מתנסה בזכות לא לעורר בקרב אחרים עניין והתפעלות. הוא לומד כיצד להסתער ברוגע על מטרות חייו, בטווח הקצר ובטווח הארוך. עם הזמן מופנם היופי של חוויות שקט, במקום רעש והמולה, פנימיים וחיצוניים. הצורך בריגוש עובר התמרה ליצירה אמנותית ו/או סימבולית, כאשר הדחפים והיצרים החזקים מתועלים באמצעות סובלימציה לאיזורי ריגוש לגיטימיים ומותרים, איזורים שאפשר "להשתגע" בהם מבלי לשאת את המחירים הכבדים עבור המטופל ועבור אוהביו.

הגמילה האולטימטיבית היא תהליך שבסופו חוזר האדם האדם להינות מריגושים, מבלי לשחזר את ההתמכרות אליהם. זוהי פריבילגיה השייכת להתמכרויות מסוג זה, שאינה משותפת להתמכרויות לחומרים מסוכנים, למשל. אדם שמצליח לשמור על שגרת חיים יציבה לאורך זמן, יכול בהדרגה ללמוד לחפש אחר ריגושים במינון הלגיטימי והבריא שבדבר, מבלי למעוד לקיצוניות ההרסנית.

 

צרו עמנו קשר,

לתיאום מפגש עם מטפל

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות עמיתות בכל הארץ

מגיע לכם לחיות מאוזן:

1-800-509-809

 

 

כתב: איתן טמיר, ראש המכון

 
 
מקורות:
 
 
 
Koob, G. F. (2015). The dark side of emotion: the addiction perspective. European Journal of Pharmacology, 753, 73–87. http://doi.org/10.1016/j.ejphar.2014.11.044
 
 
 
 
 

2 תגובות

  • קישור לתגובה מאיר שני, 25 מרס 2019 12:04 פורסם ע"י מאיר

    תודה על מאמר מקסים מדוייק ובעיקר נורא מחכים..

  • קישור לתגובה איתן טמיר שני, 25 מרס 2019 13:50 פורסם ע"י איתן טמיר

    תודה רבה לך על המשוב מאיר!

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר