התמכרות לספורט | טיפול בהתמכרות לאימוני ריצה וחדר כושר

התמכרות לפעילות גופנית

 

לכאורה, נשמע שככל שנעשה יותר ספורט כך נהיה בריאים יותר, חזקים יותר, יפים יותר.

נראה כאילו אין דבר כזה "יותר מדי ספורט" וכי פעילות גופנית ושמירה על כושר הם בהכרח עיסוק בריא.

 

עדיף על להיות Couch Potato...

 

עם זאת, הכל חייב להיות בטעם טוב ובמידה הנכונה.

 

 

מהי פעילות גופנית קומפולסיבית?

 

בשנים האחרונות הולכת וגדלה בישראל המודעות לחשיבות ההקפדה על הכושר הגופני, Fitness, ואנשים רבים יותר ויותר משתדלים להשקיע בריצה, ספינינג, אופניים, משקולות, קירות טיפוס ועוד שלל אפשרויות שמציעים לנו מאמני כושר ומכונים. 

 

אנשים שסובלים מפעילות גופנית קומפולסיבית מתוארים כבעלי רמות פעילות גופנית אובססיביות ומוגזמות המבוצעות על בסיס קבוע, מתועדפות על פני פעילויות חברתיות ומובילות לחרדה כאשר הנסיבות אינן מאפשרות אימון. 

 

בואו נראה מה מספרים המתאמנים:  

 

 

 

כמעט כמו בכל דבר- יש אנשים שלוקחים את הפעילות הספורטיבית צעד אחד רחוק מדי:

אנשים שעושים כושר בתדירות קיצונית ובצורה שאינה מתאימה לגופם שמים עצמם בסיכון גופני ונפשי, הופכים לעיתים למכורים לספורט.

 

הספורט, בדומה למושאי התמכרות אחרים (כמו סמים, אלכוהול, הימורים), מהנה מאוד עבור המכורים אליו, גורם להם לעיתים אף לאופוריה, ולכן מעודד המשך ומקשה על הפחתת ההרגל.

 

לפעמים זה דורש טיפול פסיכולוגי בהתמכרות , בדרך כלל טיפול CBT .

 

 

למה מתמכרים המכורים לספורט?

 

למעשה, האדם המכור לספורט מתמכר לתחושת האופוריה ולתחושת הגוף בזמן ולאחר האימון, ואינו מסוגל להגיע לתחושה הזו בדרכים אחרות, ולכן הוא עוסק באופן מוגזם, לא בריא ולא אדפטיבי בפעילות גופנית. לעיתים קרובות יתלוו להתמכרות תסמינים אובססיביים וקומפולסיביים, למשל בהשכמה באמצע הלילה כדי לצרוך חטיף חלבון לקראת האימון בבוקר ואפילו בהפרעת אכילה שנקראת אורתורקסיה.

 

אנדורפין, ההורמון המשתחרר בגוף במהלך פעילות גופנית, ידוע גם כמשכך כאבים ויוצר מצב רוח מרומם. בזמן ספורט, האנדורפינים המשתחררים גורמים לאדם לתחושת אופוריה, שמחה וסיפוק, אשר גורמים לו לחזור על הפעילות שהעניקה לו את כל הטוב הזה.

 

 

האישיות המתמכרת לפעילות גופנית

 

גוף הידע המצטבר לגבי הסיבתיות האישיותית בבסיס ההתמכרות לספורט מעוררת עניין, בין היתר משום שהיא עשויה לחזק את הרלוונטיות של טיפולים דינמיים עבורה.

הנה שתי דוגמאות:

 

מחקר של צוות חוקרים ישראלי, שפורסם באמצע 2021, מלמד כי למכורים לפעילות גופנית יש מבנה אישיותי נרקיסיסטי, כלומר אנשים שעסוקים מאוד בדימוי העצמי, בצורך בהערצה, בתחושה שאחרים מקנאים בהם ובמקרים רבים משתמשים באחר כאמצעי להזנה רגשית במטרה לשמור על עצמיותם השברירית.

 

מחקר שפורסם ב-2023, אף הוא ע:י חוקרים ישראלים, מלמד כי התמכרות לפעילות גופנית קשורה אצל גברים עם התקשרות לא בטוחה בשנות הילדות, בעוד אצל נשים המכורות לספורט הבעיה קשורה יותר בהפרעות אכילה ודימוי גוף פגוע.

 

 

מדוע התמכרות לספורט יכולה להיות מסוכנת?

 

בראש ובראשונה, התמכרות בהגדרתה היא פעולה שהאדם מפתח בה תלות מסוימת, אשר פוגעת בו בתחומי חיים אחרים.

אדם המכור לספורט במקרים רבים מזניח תחומי חיים חשובים אחרים כגון עבודה, משפחה וחיי חברה. הספורט, מושא ההתמכרות הספציפי הופך להיות מרכז חייו ודוחק לפינה את כל השאר.

מעבר להיבט הנפשי, פעילות גופנית מרובה עלולה לגרום לאדם לעייפות ולתשישות, לחוסר אנרגיה מתמדת.

יתר על כן, פעילות גופנית לא מותאמת לאורח החיים ולבריאות עלולה להשליך על שחיקת גופו של האדם ונזקים גופניים אחרים, כמו בעיות בברכיים, קרעים בשרירים ועוד.

 

בעולם האתלטיקה, מוכרת תופעה של אנורקסיה ספורטיבית, המכונה גם היפרגימנזיה.

מדובר בהפרעת אכילה המאופיינת בפעילות גופנית מופרזת וכפייתית. היא מופיעה בדרך כלל אצל נשים, כאשר הסובלת מאנורקסיה ספורטיבית נוטה להגזים בפעילות גופנית בכדי להעניק לעצמה תחושה של שליטה על הגוף.

 

 

איך נדע אם אנו, או אדם קרוב אלינו, מכור לספורט?

 

  • לאדם המכור לספורט עשויים להיות שינויי מצב רוח קיצוניים, התלויים באם עשה לאחרונה פעילות גופנית או לא.

  • האדם אינו מסוגל שלא להתאמן, בוחר להתאמן גם כשהוא פצוע, גם כשהוא חולה.

  • בדומה להתמכרויות נוספות, הספורט הופך להיות הנושא המרכזי המכוון את חייו של האדם, ומשפיע גם על תחומי חיים אחרים. כשאדם מזניח דברים חשובים נוספים בחייו למען הספורט, יש סכנה כי הוא איבד משליטתו בצורך להתאמן.

  • המכורים לספורט מחפשים כל חלון זמן אפשרי לעסוק בפעילות גופנית, יותר מהרגיל ובאופן קיצוני ומוגזם. כשנבצר מהם לעשות ספורט, הם מתקשים להירגע עד שמוצאים זמן לכך.

  • לעיתים, אדם המכור לספורט מתאפיין גם בעיסוק אובססיבי במראה הגופני. משקיע זמן ומשאבים כלכליים מעט קיצוניים מהרגיל בלבוש ובטיפוח המראה החיצוני.

  • במקרים רבים, אדם המכור לספורט מתעסק באובססיביות גם בפיתוח הרגלי אכילה בריאים, או כאלה המנפחים שרירים, ונוספים.

  • במקרים קיצוניים יותר, עיסוק אובססיבי בספורט מגיע כתופעת לוואי של הפרעת אכילה.

 

 

איך מטפלים בהתמכרות לספורט?

 

בדומה לכל התמכרות, הצעד הראשון לפתרון הוא מודעות. כשהאדם אינו מודע לכך שהוא סובל מבעיה, אין סיכוי שיוכל לפתור אותה.

 

הצעד הראשון שעובר המכור לספורט הוא ליווי בגילוי ההתמכרות והתוודעות אליה. ברגע שיש מודעות, קל יותר להבין את שורש הבעיה והצורך עליו עונה העיסוק הכפייתי.  מרבית המטפלים מקנים לאדם כלים להתמודדות אדפטיבית יותר עם הקושי, כלים פרקטיים לניתוב דחפים לא אדפטיביים וחשקים אובססיביים, דרכים להתמודד עם עצמם ועם המציאות. הטיפול עוזר להשיב שליטה בחיים ולשפר את הדימוי העצמי, ואיכות החיים.

 

חשוב לדעת כי במקרים של התמכרות לספורט, פסיכותרפיה היא התשובה ולא טיפול תרופתי, שאין הוכחות ליעילותו בהפחתת התמכרויות בתחום זה.

השינוי של האדם צריך להיות התנהגותי ורגשי, עליו ללמוד לספק את דחפיו ורצונותיו בדרכים אדפטיביות שאינן פוגעות בתחומי חיים אחרים.

  

 

כמובן, שיש חשיבות רבה לתמיכה משפחתית וחברתית, ובמקרים רבים חשיבות רבה גם לטיפול קבוצתי, המפגיש את האדם עם אחרים הסובלים מאותן הבעיות שלו ומאפשר לו להתמודד בתחושת בדידות פחותה.

לקבוצה יש מקום של כבוד בעולם הספורט, לכן סביר שביכולתה להציע מצע לריפוי מנטלי.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

 

טרבלסי חדד, ת (2023).  מחקר: מכורים לפעילות גופנית? ייתכן שזה קשור לילדות שלכם. מתוך Ynet בריאות.

 

Morgan W. Negative addiction in runners. Physician Sports Med. 1979;7:56–69.

 

 

Zeigler-Hill, V., Besser, A., Gabay, M., & Young, G. (2021). Narcissism and Exercise Addiction: The Mediating Roles of Exercise-Related Motives. International journal of environmental research and public health, 18(8), 4243. https://doi.org/10.3390/ijerph18084243

  

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024