חרדה ודיסוציאציה | שילוב בין חרדות לבין ניתוק רגשי (2024)

מה הקשר בין

דיסוציאציה לחרדה?

דיסוציאציה וצרות אחרות

למרות העובדה שבערך מחצית מהאנשים יחוו אפיזודה של דיסוציאציה במהלך החיים, רק כ -2% מאובחנים למעשה כסובלים מהפרעה דיסוציאטיבית.

דיסוציאציה בדרך כלל מתרחשת כתגובה לאירוע חיים טראומטי, ומכאן שבדרך כלל ההפרעה קשורה לטראומה ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אך יכולה להופיע גם כתוצאה מדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית או הפרעת אישיות גבולית.

החוויה הדיסוציאטיבית נחווית כניתוק מעצמי, או מחלק של עצמי, עם הרגשה של 'לא להיות מחובר'.

לפי בראון (1988), דיסוציאציה יכולה להתבטא ב-4 תחומים לפחות:

דיסוציאציה שמתחברת עם חרדה

ניתוק יכול להתרחש גם בהקשר של תסמיני חרדה והפרעות חרדה, למרות שלא קיימת אבחנה ספציפית שמתייחסת לשילוב בין שתי התופעות. 

פעמים רבות, תחושת ניתוק שמתרחשת בעקבות לחץ קיצוני או פאניקה מיוחסת לסיבות אחרות.

למשל, בעיות בריאותיות, ומכאן שאדם הסובל מהפרעת פאניקה עשוי לפנות לטיפול רפואי בתופעות אלה. כלומר, תחושת הניתוק מקשה על האבחנה, ומכאן גם להביא להאטה או למניעת ההתגברות על טראומה.

תקשיבו לגידי שמור שמרגיש זר בעולם.

שיר מעולה: 

תהליך הניתוק מתרחש בדרך כלל מחוץ למודעות האדם, אם כי ייתכן שהוא יבין שזה קורה, במיוחד אם זה מתרחש בהקשר של חרדה. זה כרוך בניתוק בין הזיכרון, התודעה, הזהות והמחשבות של האדם, כאשר המוח מעבד את כל אלו ביחד, וכאשר נוצר מצב של ניתוק החלקים הללו מתפצלים ומשאירים אצל האדם תחושת ניתוק. 

מחקר מעניין שופך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים שיוצרים את המסלול שמחבר בין נטיות חרדתיות לבין תסמינים דיסוציאטיביים בקרב מתבגרים.

הממצאים מספקים ראיות לכך שגם הערכות קוגניטיביות של דיסוציאציה וגם חשיבה מתמשכת ממלאות תפקיד מפתח.

במצב של דפרסונליזציה, התודעה מנותקת מהמחשבות, הרגשות, הפעולות או הגוף עצמו, לעיתים בתחושה שהאדם צופה בעצמו מהצד.

חלק מהתסמינים כוללים:

1. שינויים בתפיסה.

2. תחושת זמן מעוותת.

3. תחושות שהאדם אינו עצמו, אינו מציאותי ואפילו נעדר.

4. קהות רגשית או פיזית.

תחושת דיסוציאציה נמצאת בקשר חיובי עם הפרעות מצב רוח והפרעות חרדה.

יתירה מכך, דיסוציאטיביות היא דרך הגנתית של הנפש להתמודדות עם טראומה.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בחרדות ובמצבים דיסוציאטיביים, מכון טמיר חיפה

נראה כי דיסוציאציה מתרחשת במהלך טראומה כיוון שהמוח מנסה להגן על האדם מפני כל חוויה שלילית שאין האדם מסוגל להתמודד עמה.

כאשר דיסוציאציה קשורה לחרדה או לתבהלה, היא נוטה להתרחש לפרק זמן קצר יותר מאשר במצבים בהם היא נובעת מטראומה מורכבת או התעללות מתמשכת.

במקרה של חרדה, מדובר בלחץ קבוע ברמה נמוכה שמעמיס את מערכת העצבים ובסופו של דבר עלול לגרום להתנתקות (על מנת להגן על האדם). יש לזכור- כל זה קורה בעיקר ברמת הלא-מודע.

חשוב לשים לב- לא קיימת אבחנה קלינית של חרדת דיסוציאציה, אם כי ניתוק עשוי להיות סימפטום הקשור להפרעות חרדה. 

הפרעות החרדה העיקריות שעלולות להיות קשורות לדיסוציאציה כוללות הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה כללית, פוביות ספציפיות והפרעת חרדה חברתית.

איך מטפלים?

טיפול בדיסוציאציה שקשור בחרדה כרוך בדר"כ בטיפול רגשי ו/או תרופתי.

במהלך פגישה טיפולית, במידה והמטופל חווה תחושת דיסוציאציה, המטפל עשוי לנקוט באחת מהפעולות הבאות בכדי לגרום לו לצאת ממצב הניתוק: 

1. יצירת קשר עין.

2. פנייה למטופל:  "אתה נראה מרוחק, מה קרה?".

3. פנייה למטופל: ״אפשר לבדוק על מה דיברנו כשהתרחקת?״

4. בקשה לציון חמישה דברים שהמטופל רואה, שומע ומרגיש - לפעמים ההרגשה של המטפל היא שהמטופל מסתכל דרכו ולא אליו. 

5. באמצעות ריח (למשל לבנדר או סבון ריחני).

6. בקשה מהמטופל לנשנש ממתק כדי לנסות להתפקס.

7. בקשה מהמטופל לקום ולעשות כמה צעדים בחדר. 

במידה ודיסוציאציה עולה בזמן טיפול חשוב להתמקד בה באותו הרגע משום שהדיסוציאציה יכולה להפריע ליעילות הטיפול בהפרעות חרדה. 

במצב דיסוציאטיבי אפשר לעשות דמיון מודרך של 'קרקוע' (grounding), למשל לדמיין את הרגליים באדמה ומהן בוקעים שורשים הנכנסים לאדמה (כמובן לא מתאים לפרה-פסיכוטים..). לחלופין לעבוד במצב של הרפיה או של היפנוזה על רגליים שחופרות באדמה לחה בים ועוד.

תחושה של דיסוציאציה נפסקת כאשר המוח מפסיק להרגיש צורך בהגנה. המפתח לניהול דיסוציאציה הקשורה לחרדה הוא לתרגל טכניקות קרקוע שיחזירו את האדם לכאן ועכשיו, כך ניתן יהיה להפחית את הסבירות שהדיסוציאציה תתרחש. 

טיפול עצמי 

מספר צעדים בהם ניתן לנקוט כדי לנהל דיסוציאציה הקשורה לחרדה:

1. פעילות גופנית סדירה כל יום.

2. שינה מספקת בכל לילה, עדיף בשעות נורמליות.

3. תרגול טכניקות קרקוע.

4. הפחתת מתח יומיומי וטריגרים.

יש להבין כי אסטרטגיות הטיפול וההתמודדות יהיו שונות בהתאם לסוג הניתוק שהאדם חווה, ומכאן שיש צורך בפנייה לגורם מקצועי.

אם אינך מבחין בניתוק בעצמך, אך נראה כי אחרים מודאגים מהתנהגותך, עדיין ייתכן ששווה לפנות לעזרה (במיוחד אם עברתם סיטואציה טראומטית בעברכם האחרון או אפילו בעבר הרחוק) .

לא תמיד ניתוק מוכר במודעות, ולכן ייתכן שאינך ער אליו לגמרי.

התייעצו איתנו

על טיפול במצב דיסוציאטיבי

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:

Braun, B. G. (1988). The BASK model of dissociation. Dissociation: Progress in the Dissociative Disorders, 1(1), 4–23. 

Lofthouse, K., Waite, P., & Černis, E. (2023). Developing an understanding of the relationship between anxiety and dissociation in adolescence. Psychiatry Research, 324, 115219. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2023.115219