חרדה ודיסוציאציה | שילוב בין חרדות לבין ניתוק רגשי

חרדה ודיסוציאטיביות

מה הקשר בין

דיסוציאציה לחרדה?

 

 

דיסוציאציה וצרות אחרות

למרות העובדה שבערך מחצית מהאנשים יחוו אפיזודה של דיסוציאציה במהלך החיים, רק כ -2% מאובחנים למעשה כסובלים מהפרעה דיסוציאטיבית.

דיסוציאציה בדרך כלל מתרחשת כתגובה לאירוע חיים טראומטי, ומכאן שבדרך כלל ההפרעה קשורה לטראומה ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אך יכולה להופיע גם כתוצאה מדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית או הפרעת אישיות גבולית.

החוויה הדיסוציאטיבית נחווית כניתוק מעצמי, או מחלק של עצמי, עם הרגשה של 'לא להיות מחובר'.

 

לפי בראון (1988), דיסוציאציה יכולה להתבטא ב-4 תחומים לפחות:

 

מודל BASK לדיסוציאציה 

 

דיסוציאציה שמתחברת עם חרדה

ניתוק יכול להתרחש גם בהקשר של תסמיני חרדה והפרעות חרדה, למרות שלא קיימת אבחנה ספציפית שמתייחסת לשילוב בין שתי התופעות. 

פעמים רבות, תחושת ניתוק שמתרחשת בעקבות לחץ קיצוני או פאניקה מיוחסת לסיבות אחרות.

למשל, בעיות בריאותיות, ומכאן שאדם הסובל מהפרעת פאניקה עשוי לפנות לטיפול רפואי בתופעות אלה. כלומר, תחושת הניתוק מקשה על האבחנה, ומכאן גם להביא להאטה או למניעת ההתגברות על טראומה.

תהליך הניתוק מתרחש בדרך כלל מחוץ למודעות האדם, אם כי ייתכן שהוא יבין שזה קורה, במיוחד אם זה מתרחש בהקשר של חרדה. זה כרוך בניתוק בין הזיכרון, התודעה, הזהות והמחשבות של האדם, כאשר המוח מעבד את כל אלו ביחד, וכאשר נוצר מצב של ניתוק החלקים הללו מתפצלים ומשאירים אצל האדם תחושת ניתוק. 

 

במצב של דפרסונליזציה, התודעה מנותקת מהמחשבות, הרגשות, הפעולות או הגוף עצמו, לעיתים בתחושה שהאדם צופה בעצמו מהצד.

חלק מהתסמינים כוללים:

  1. שינויים בתפיסה.

  2. תחושת זמן מעוותת.

  3. תחושות שהאדם אינו עצמו, אינו מציאותי ואפילו נעדר.

  4. קהות רגשית או פיזית.

 

תחושת דיסוציאציה נמצאת בקשר חיובי עם הפרעות מצב רוח והפרעות חרדה.

יתירה מכך, דיסוציאטיביות היא דרך הגנתית של הנפש להתמודדות עם טראומה.

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בחרדות ובמצבים דיסוציאטיביים, חיפה

 

נראה כי דיסוציאציה מתרחשת במהלך טראומה כיוון שהמוח מנסה להגן על האדם מפני כל חוויה שלילית שאין האדם מסוגל להתמודד עמה.

 

כאשר דיסוציאציה קשורה לחרדה או לתבהלה, היא נוטה להתרחש לפרק זמן קצר יותר מאשר במצבים בהם היא נובעת מטראומה מורכבת או התעללות מתמשכת.

במקרה של חרדה, מדובר בלחץ קבוע ברמה נמוכה שמעמיס את מערכת העצבים ובסופו של דבר עלול לגרום להתנתקות (על מנת להגן על האדם). יש לזכור- כל זה קורה בעיקר ברמת הלא-מודע.

 

חשוב לשים לב- לא קיימת אבחנה קלינית של חרדת דיסוציאציה, אם כי ניתוק עשוי להיות סימפטום הקשור להפרעות חרדה. 

הפרעות החרדה העיקריות שעלולות להיות קשורות לדיסוציאציה כוללות הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה כללית, פוביות ספציפיות והפרעת חרדה חברתית.

 

 

איך מטפלים?

טיפול בדיסוציאציה שקשור בחרדה כרוך בדר"כ בטיפול רגשי ו/או תרופתי.

במהלך פגישה טיפולית, במידה והמטופל חווה תחושת דיסוציאציה, המטפל עשוי לנקוט באחת מהפעולות הבאות בכדי לגרום לו לצאת ממצב הניתוק: 

 

  1. יצירת קשר עין.

  2. פנייה למטופל:  "אתה נראה מרוחק, מה קרה?".

  3. פנייה למטופל: ״אפשר לבדוק על מה דיברנו כשהתרחקת?״

  4. בקשה לציון חמישה דברים שהמטופל רואה, שומע ומרגיש - לפעמים ההרגשה של המטפל היא שהמטופל מסתכל דרכו ולא אליו. 

  5. באמצעות ריח (למשל לבנדר או סבון ריחני).

  6. בקשה מהמטופל לנשנש ממתק כדי לנסות להתפקס.

  7. בקשה מהמטופל לקום ולעשות כמה צעדים בחדר. 

 

במידה ודיסוציאציה עולה בזמן טיפול חשוב להתמקד בה באותו הרגע משום שהדיסוציאציה יכולה להפריע ליעילות הטיפול בהפרעות חרדה. 

במצב דיסוציאטיבי אפשר לעשות דמיון מודרך של 'קרקוע' (grounding), למשל לדמיין את הרגליים באדמה ומהן בוקעים שורשים הנכנסים לאדמה (כמובן לא מתאים לפרה-פסיכוטים..). לחלופין לעבוד במצב של הרפיה או של היפנוזה על רגליים שחופרות באדמה לחה בים ועוד.

תחושה של דיסוציאציה נפסקת כאשר המוח מפסיק להרגיש צורך בהגנה. המפתח לניהול דיסוציאציה הקשורה לחרדה הוא לתרגל טכניקות קרקוע שיחזירו את האדם לכאן ועכשיו, כך ניתן יהיה להפחית את הסבירות שהדיסוציאציה תתרחש. 

 

 

טיפול עצמי 

מספר צעדים בהם ניתן לנקוט כדי לנהל דיסוציאציה הקשורה לחרדה:

  1. פעילות גופנית סדירה כל יום.

  2. שינה מספקת בכל לילה, עדיף בשעות נורמליות.

  3. תרגול טכניקות קרקוע.

  4. הפחתת מתח יומיומי וטריגרים.

יש להבין כי אסטרטגיות הטיפול וההתמודדות יהיו שונות בהתאם לסוג הניתוק שהאדם חווה, ומכאן שיש צורך בפנייה לגורם מקצועי.

אם אינך מבחין בניתוק בעצמך, אך נראה כי אחרים מודאגים מהתנהגותך, עדיין ייתכן ששווה לפנות לעזרה (במיוחד אם עברתם סיטואציה טראומטית בעברכם האחרון או אפילו בעבר הרחוק) .

לא תמיד ניתוק מוכר במודעות, ולכן ייתכן שאינך ער אליו לגמרי.

 

 

 

מקורות:

 

Braun, B. G. (1988). The BASK model of dissociation. Dissociation: Progress in the Dissociative Disorders, 1(1), 4–23. 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021