תסמונת קוטאר | זיהוי, אבחון וטיפול בסינדרום המתים המהלכים

מהי תסמונת קוטאר?

תסמונת קוטאר, שמכונה גם ״תסמונת הגוויות״ או ״דלוזיית קוטאר״, היא הפרעה נפשית נדירה בה האדם הפגוע סובל ממחשבות שווא ניהיליסטיות, במסגרתן הוא מאמין שהוא מת, שחלקים מגופו חסרים, שדם אוזל מאיבריו הפנימיים או שהוא גוסס.

תסמונת קוטאר היא נדירה מאוד, עם כ-200 מקרים ידועים ברחבי העולם בסך הכל, ולמרות שתסמיניה חמורים מאוד – טיפול ישפר את מצבם של מרבית הלוקים בה. 

הלוקים בתסמונת יכולים להיות כמעט בכל גיל בעת התפרצותה, למרות שבמקרים רבים היא פורצת בסביבות גילאי ה-50.

תסמיני ההפרעה

לעתים קרובות אנשים הלוקים בתסמונת הופכים הרבה פחות חברתיים, ולפעמים יפסיקו לדבר כליל. 

חלקם שומעים קולות שאומרים להם שהם מתים או גוססים, אחרים מנסים לפגוע בעצמם או מסרבים לאכול (שכן, לצד סיבות אחרות, הם אינם רואים טעם באכילה אם הם מתים). 

לפי הערכת מדגם מטופלים עם תסמונת קוטארד, 8 מבין 12 בני אדם שהם מתו, ארבעה דיווחו כי הם בתהליך גסיסה. 

שלושה מהתריסר האמינו שאנשי מקצוע בתחום הבריאות הרגו אותם.

במקרה מתועד היטב מ-2008, אישה בת 53 פונתה לבית החולים ביוזמת משפחתה, לאחר שהאמינה כי היא מתה ומפיצה ריח של דגים רקובים וביקשה להילקח לחדר מתים בכדי לשהות בקרבת גופות.

הנה סרטון קצר מתוך ערוץ Tiny Medicine ביוטיוב,

שמתאר הפרעת חשיבה זו:

אבחון

מבחינת אבחונית, לא קשה לשים לב לקיומה של התסמונת, רק שהבעיה היא בכך שמדובר לא במחלה אלא בסימפטום של הפרעה אחרת. 

תסמונת קוטאר אינה מופיעה ב-DSM - המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות - אין חוקים מוסכמים שמנחים את הרופאים בסיווג הקליני והיא מאובחנת רק לאחר שנשללו מצבים אחרים שדומים לה סימפטומטית. 

אחד מהמצבים הללו הוא תסמונת קפגרא (״אשליית הכפיל״), שהלוקה בה מאמין כי חבר או קרוב משפחה הוחלפו במתחזה שזהה להם חיצונית. 

גורמים לתסמונת קוטאר 

הסיבות להפרעה המוזרה אינן ברורות עד הסוף, אבל ידוע כי לעתים קרובות מעורבים סימפטומים נוירולוגיים עמוקים יותר שמשפיעים על המוח, כמו דמנציה, אנצפלופתיה (מחלה בה נגיף או רעלן משפיעים על תפקוד המוח), אפילפסיה, מיגרנה, טרשת נפוצה, פרקינסון, שבץ או דימום שמתרחש מחוץ למוח בגלל פגיעת ראש חמורה. 

חלק מהמומחים סבורים כי תסמונת קוטאר נובעת משני סוגים של נזק למוח:

• הראשון משנה את האופן בו האדם רואה את עצמו, באמצעות נזק לאזור במוח שאחראי על הפונקציה של זיהוי פנים, שבלעדיה נפגעת כנראה גם היכולת לזהות את העצמי.

• השני גורם לו להמשיך להאמין בהשקפה שגויה זו, אפילו כאשר מראים לו שאינה נכונה.

אולם גישה זו שנויה במחלוקת. 

לרבים מהלוקים יש היסטוריה של בעיות נפשיות, בעיקר דיכאון, חרדה, פסיכוזה, סכיזופרניה ושימוש לרעה בחומרים.

אצל מרבית המתמודדים יימצא נזק מוחי בסריקות מוח, שיכול לבטא השלכות של שבץ, גידול, קריש דם או חבלת ראש. 

עוד עלולה התסמונת להיגרם על ידי הפרעה דו-קוטבית אצל בני נוער ובוגרים צעירים. 

טיפול בתסמונת קוטאר

יש דרכים רבות לטפל בתסמונת קוטאר, כשהגישה הרווחת היא טיפול בבעיה הרפואית שגרמה לה.

מרבית המטופלים ישיגו את התועלת הטיפולית הרבה ביותר משילוב בין טיפול תרופתי לטיפול שיחתי, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או פסיכותרפיה אחרת, המספקים לאנשים מרחב בטוח לדבר על רגשותיהם ולעזור להם למצוא דרכים חדשות לחשוב ולפעול.

התרופות בהן נעשה שימוש לטיפול בתסמונת הן לרוב תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות נוגדות חרדה ותרופות נגד דיכאון, ומרבית המטופלים יידרשו ליותר מסוג אחד שלהן. אם טיפול תרופתי ושיחתי אינם עובדים, 

לעיתים יועיל טיפול בנזעי חשמל (ECT), שמתבסס על שליחת אותות חשמליים זעירים דרך המוח, שגורמים לשינוי הביוכימיה  המערכת העצבים ועשויים להפחית כמה מהתסמינים הנפשיים החמורים של ההפרעה. 

חשוב לציין שלמרות השיפורים בשיטה, ECT עלולה עדיין לגרום לתופעות לוואי כמו אובדן זיכרון ובלבול, כך שלרוב הוא לא מהווה טיפול קו ראשון.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

23 ביוני 2022   

מקורות:

Sahoo A, Josephs KA. A Neuropsychiatric Analysis of the Cotard Delusion. J Neuropsychiatry Clin Neurosci. 2018 Winter;30(1):58-65. doi: 10.1176/appi.neuropsych.17010018. Epub 2017 Jun 23. PMID: 28641497.