מהי חרדה כלכלית? | תסמינים, גורמים ודרכים לטפל בה נכון

חרדה כלכלית

 

מהי חרדה כלכלית

 

חרדה כלכלית היא חרדה קשה, לופתת ומאיימת ביותר, המאפיינת אנשים לא מעטים בשלב מסוים בחייהם הבוגרים, או באופן קבוע לאורך כל החיים.

בניגוד לפוביות גלויות יותר, חרדה כלכלית נחשבת "רוצח שקט", בעיקר בגלל רגשות הבושה והאשמה שהיא מעוררת, הלחץ הנפשי המתמיד שקיים בה והכרוניות שבמקרים רבים מתלווה אליה. 

 

בניגוד למצופה, חרדה כלכלית אינה קשורה בהכרח למצבו הכלכלי האובייקטיבי של האדם, וגם לא במצב כלכלי ירוד, בחובות, הלוואות, מינוס בבנק או במחסור מציאותי בממון.

לפעמים היא מבטאת חרדה קיומית בסיסית, שבמקורותיה, סיבותיה ודרכי ההתמודדות עמה נדון במאמר זה.

 

חרדה כלכלית מתבטאת בחרדה מתמדת לגבי פרנסה, הקשורה בעיסוק כפייתי בכסף, בפחד של המתמודד שלא יוכל להשיגו, לא יצליח לשמור עליו ובעיקר- פחד מכך שיאבד.

פחדים אלה אינם מעוגנים בהכרח במציאות חייו של האדם הסובל מהם. במקרים רבים הם מלווים בתליית אושרו של האדם בהון מה שמעלה מתחים רבים סביב סוגיות כספיות.

כשאדם מאמין כי כסף והון הם המפתח העיקרי לאושרו בחיים ולאושרם של ילדיו ואהוביו - אין פלא שהפחד מפני אובדן הכסף נחווה כמחריד ומשתק.

 

לעיתים נדרש טיפול בחרדות ולעיתים אפשר להסתדר לבד... 

 

 

מי מועד יותר לפתח חרדה כלכלית?

 

מפתיע מעט לשמוע שחרדה כלכלית נפוצה יותר דווקא בקרב אוכלוסיות מבוססות כלכלית, מי שלכאורה לא היינו מצפים מהם לדאגות כלכליות.

נתון תומך לכך הוא שחרדה כלכלית מאפיינת בעיקר את החברה המערבית, היא נוכחת הרבה פחות במדינות עניות יותר ומפותחות פחות.

ואכן, מחקר מעניין שנערך לאחר המשבר הכלכלי בארצות הברית בשנת 2008 (The Great Recession), בו השתתפו 4,600 מבוגרים, העלה כי רמות לחץ הדם ורמות הסוכר בדם של המשתתפים, שני אינדיקטורים גופניים המעידים על לחץ וחרדה, עלו באופן משמעותי במהלך המשבר ולאחר סיומו. 

 

בשנים האחרונות נפתחים בישראל יותר ויותר עסקים עצמאיים קטנים ובינוניים, שמתאפיינים תנודתיות בהכנסות ובנזילות כספית, זאת לצד גידול משמעותי במספר הפרילנסרים, עובדים במשרות חלקיות או עובדים שמשלבים משרות שונות. כתוצאה מכך מתעוררת חרדה כלכלית (בציפייה לטלפון מהבנק...) שמגיעה עם התנודתיות הקיצונית בהכנסות.  

 

בנוסף, הנטיה הגוברת להתחייבות ברכישות בכרטיסי אשראי, הלוואות ו'הגדלת המסגרת', יוצרות כולן חובות מצטברים שמהווים גורם לחץ משמעותי ביותר בתחום הכספי.

 

 

לחץ כלכלי פוגע בנפש

 

אפשר לדבר הרבה על ההשפעות השליליות של חרדה כלכלית על הגוף ועל הנפש. 

אבל יש מחקרים שמלמדים על המחירים הישירים שכרוכים בה: 

למשל, מחקר שנערך בביה״ס לבריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק (סטייט) מצא קשר ישיר בין לחץ כלכלי מוגבר לבין עלייה בשתיית אלכוהול ובעישון סיגריות, במיוחד בקרב גברים מבוגרים.

רמה גבוהה של לחץ נמצאה כחזאי גם לשימוש מופרז באופיאטים, כמו תרופות משככות כאבים.

לעיתים קרובות ההתמכרות נוצר מעגל קסמים בו ההתמכרות שנוצרה על ידי החרדה הכלכלית, גורמת בעצמה להגברת הלחץ הנפשי. 

 

 

האם כסף עושה אותנו מאושרים?

 

תוצאות מחקריו של פרופ' דניאל כהנמן, שהלך לאחרונה לעולמו, מלמדות על מציאות מפתיעה:

נתחיל מהברור מאליו - 

האושר החוויתי בחיים  - תחושת האושר בהווה ולא שביעות הרצון מהתבוננות על חייך  -  נמצאת בקשר חיובי עם הכנסה משפחתית.

באופן לא מפתיע, מי שעני סובל הרבה יותר ממי שיש לו כסף. ברור שמי שיש לו כסף לחיות חיים סבירים מרגיש טוב יותר ממי שאין לו מספיק כדי לכלכל את עצמו ולמלא צרכים בסיסיים.

מה שכהנמן חידש הוא שהאושר מגיע לתקרה כאשר ההכנסה המשפחתית החודשית מגיעה ל-6,000$ בערך . מעל סכום זה, האושר הסובייקטיבי כבר אינו עולה עם עליית ההכנסות

 

  

חרדה כלכלית בשירות העצמי

 

כמו בהרבה קשיים נפשיים, גם בחרדות כלכליות יש גורמים והיבטים לא מודעים.

לגורמים הללו יש השפעה ניכרת על הקשר שלנו עם כסף: 

 

 

'לחיות על הקשקש'

 

עיסוק מתמיד בהישרדות כלכלית תורם לחוויה של חיים על הקצה, מציאות נפשית שמתאפיינת בריגוש מתמיד ובסטרס כרוני.

השניים הללו, ריגוש קיצוני וסטרס מתמיד, נשמעים קצת בעייתיים, אולם עבור רבים מהווה האיזון בין מתח חריף וריגוש פנימי, מציאות מושכת ומחייה

החוויה ההישרדותית יכולה לבטא שחזור של תבניות פסיכולוגיות מוכרות שעוצבו במשפחת המקור, או נרכשו בהתנסויות לאורך שנות החיים.

אותה הישרדותיות מעמידה את האדם בדריכות מתמדת שמתבטאת בקבלת החלטות בתנאי חירום, תמיד במצבי גבול כלכליים אשר מחייבים תעוזה, תושיה ואילוץ קיומי להמציא את עצמך כל פעם מחדש. 

  

 

אהבה עצמית - "האם מגיע לי שקט כלכלי?"

 

בהמשך לנטיה להתמכרות לריגושים, חלק מהאנשים שמתמודדים עם פחדים כלכליים מתקשים לבסס ביטחון כלכלי קבוע ויציב בגלל היעדר אמונה שמגיע להם כסף.

אהבה עצמית ושנאה עצמית הם אמנם מושגים פסיכולוגיים קצת עמומים, אבל בהחלט ניתן לקשר בין חתירה להתפתחות במימדים של רווחה אישית  - כמו זוגיות, הורות, קריירה וכסף - לבין אמונה חיובית, אהבה עצמית וחמלה כלפי האדם שאני. 

עבור ברי המזל מדובר בברירת המחדל, כי ברור לנו שרווחה אישית זה טוב.

אולם רבים אחרים מכירים את הנטיה לחבלה עצמית, שמתבטאת בדרך כלל בפחד מהצלחה ובביצוע פעולות הרסניות שמובילות לסוף ידוע מראש.

אם זיהיתם דפוס כזה, פנו לטיפול פסיכולוגי ממוקד, שכן בדרך כלל די קשה לשנות בעצמנו נטיות כל כך בסיסיות. 

 

 

מה התסמינים של חרדה כלכלית?

 

  • האדם אינו נוטה להוציא כסף גם על דברים חשובים והכרחיים וחוסך היכן שלא כדאי או אין צורך. אנשים בסביבה עלולים לפרש, ברמה ההתנהגותית, חרדה כלכלית כנטיה לקמצנות. בדרך כלל זה לא המקרה, וגם אם כן, קמצנות היא ביטוי של החרדה ולא גורם אישיותי שיצר אותה. 

  • האדם אינו חי בהלימה למצבו הכלכלי. הוא חי כאילו חסר לו כסף למרות שלעיתים כלל לא חסר, ולהיפך. כלומר, אדם אמיד, או אפילו עשיר, שחי חיי צניעות אדוקים וספרטניים וגוזר על עצמו ולעיתים גם על משפחתו סבל מסוים, למרות שאין סיבה ממשית לכך.

  • האדם אינו מצליח לווסת את עיסוקו בפיננסים. הוא מוטרד כל העת בעיסוק אובססיבי סביב הכסף שהרוויח או הפסיד, הכסף שהוא עתיד לקבל ופרשנותו לגבי כימות הכסף ומה ניתן לעשות אתו.  

  • האדם חושב באופן כפייתי כיצד יוכל להשיג עוד כסף ולהגדיל את ההון הקיים. כפי שראינו במחקריו של כהנמן, אין בכך תועלת אמיתית. איכות החיים של מי שמרוויח מספיק אינה גבוהה מהותית מאדם עשיר מאוד. 

  • בדומה לחרדות רבות אחרות- העיסוק סביב כסף מעורר בשיאו תגובות חירום פיזיולוגיות שמזכירות התקפי חרדה -  תגובות סימפטטיות של לחץ אקוטי, כמו הזעת יתר, דפיקות לב וקשיי שינה הופכים לשיגרת היום יום. במקרים רבים עלולות להופיע גם מחלות פסיכוסומטיות.

  • האדם מתייחס לכסף כקריטריון משנה גורל וכמפתח לאושר -  הוא תולה בכמות הכסף הרבה יותר ממה שיש בו אובייקטיבית. אהבה, למשל, לא ניתן לרכוש בכסף. גם לא מערכות יחסים אמיצות וקרובות. מעניין שלפי מחקר חדש, עולה כי 'לאנשים נחמדים' יש ממש חורים בין הידיים: אנשים חמים, נותנים, נדיבים ונעימים, אשר מתאפיינים בציון גבוה ברכיב האישיות agreeableness,  עסוקים פחות בכסף ונוטים להוציאו ביד רחבה. יש כמובן מחיר בלהיות לארג', כי ה'טובים' נוטים להימנע מכל תכנית חיסכון לעתיד ושקועים לעיתים קרובות בחובות מיותרים... 

  • מתעוררות פנטזיות שקשורות בזכיה בסכומי כסף בלתי צפויים - למשל, קבלת ירושה מפתיעה שתהפוך את החיים, או זכיה בהגרלת לוטו או טוטו (מה שעלול להתבטא במשיכה להמר ואפילו התמכרות להימורים). חשוב לציין כי הידע הקליני בפסיכולוגיה מלמד כי זכיה לא צפויה בסכום כסף גדול, 'מכה חד פעמית', אינה מספקת את הסחורה המצופה: הזוכים נוטים לבזבז את התשורה ולשוב לבייסליין הכלכלי הקודם

 

 

כיצד אדם הסובל מחרדה כלכלית יכול להקל על מצבו בכוחות עצמו?

 

  • חשוב להתייעץ עם אדם שסומכים עליו או עם בעל מקצוע באשר לדרכים יעילות לניהול הממון הקיים. חשוב להבטיח את המשך קיומו בקרנות, קופות גמל, קרן פנסיה ועוד. שמירת הכסף באופנים רשמיים מבטיחה לאדם שכספו יישמר לימים קודרים יותר. מה שמקנה חווית ביטחון עצמי ותחושת שליטה. 

  • חשוב לנהל מעקב בריא אחר הכסף, מה שבמרבית המקרים מוכיח לאדם כי חרדתו משוללת יסוד. כלומר, כשהאדם רואה שכספו מתנהל באופן תקין, אינו נע בתנודות חדות מידי, הוא מקבל תמונה מציאותית יותר המשרה ביטחון ומורידה את רמות החרדה. תכנון כלכלי נכון חייב לנכוח בסדר היום של כל משק בית. כיום קיימות שלל אפליקציות, במחשב או בנייד, המיועדות לניהול כלכלי ופותחו במיוחד למשקי בית פרטיים. אפליקציות כאלה יכולות לקבוע, למשל, מתי לשלם חשבונות או ליצור תשלום אוטומטי עבור החשבונות הקבועים, לעזור בתכנון הוצאות והכנסות מרמת הקניות השבועיות ועד רמת חשבונות הבנק, ובניהול כספי המשפחה. ישנן אפליקציות שמסייעות בתכנון פריסת חובות בהתאם לנתונים הפיננסיים שמוזנים אליהן. בין אם משתמשים באפליקציות או עורכים תכנון באופן ידני באמצעות עט ונייר- חשוב שכל אדם יידע לעקוב אחר חסכונותיו וחובותיו ולנהל אותם בצורה מחושבת. הדבר הגרוע ביותר הוא כנראה לא לעשות דבר- כיוון שהלחץ הכספי מביא להשפעות שליליות על המצב הנפשי ועל הבריאות הגופנית.

  • כמו בכל הפרעת חרדה, חשוב לשמור על אורח חיים בריא ולהשתדל ככל האפשר שלא להיקלע לעיסוק מתמיד בחרדה. כלומר, על האדם לשמור על שגרת יום תקינה של עבודה, פעילות משפחתית וחברתית וכן פעילות ספורטיבית. שגרת החיים היא במקרים רבים זו שמצילה את האדם מעיסוקו הלא אדפטיבי ומעורר האימה.

  • מקורותיה של חרדה לגבי כסף באמונות ואסוציאציות שנרכשו בשנים המוקדמות בחיינו. המידע הזה חיוני כדי לנסות ולהפריד בין ההווה לבין העבר, תהליך שאם אתם מתקשים לעבור לבד או עם אנשים קרובים, חשוב לעבוד על ההפרדה הזו בטיפול. היא מספקת הקלה עצומה. אמונות יסוד שנרכשו בגילאים מוקדמים משפיעות עלינו ללא הרף, כפי שציין אלברט אליס בגישת ה-REBT שפיתח, בה ציין 12 דפוסי חשיבה שגויים. חשוב לקרוא על עיוותי חשיבה (עיוותים קוגניטיביים) וללמוד על תרומתם של אלו להעצמת פחדים פיננסיים. לדוגמא: לרבים מאיתנו פשוט קשה לחיות בלי מינוס בבנק, למרות שיתכן ואנחנו מתפרנסים טוב ולכאורה אמורים אפילו לפתוח תכניות חיסכון.

סיבה אפשרית לכך, שרלוונטית מאוד בישראל במשפחות של מהגרים, עשויה לנבוע מגדילה במשפחה דלת-אמצעים, בה נשמעה בתכיפות הנחה לפיה: "עשירים הם אומללים ועניים הם מאושרים". במהלך טיפול פסיכולוגי מאותגרות הנחות כאלה והרלוונטיות שלהן נבדקת מחדש על ידי המטפל והמטופל, בעיקר כאשר הן מפריעות כיום לחיות חיים מכבדים ואמידים. איתן טמיר

  • במקרים בהם החרדה אינה שוככת מעצמה ויוצרת סבל רב  ומתמשך, לצד אורח חיים לא בריא ולא מציאותי בקרב האדם וקרוביו, חשוב מאוד לפנות לטיפול בחרדה, בדיוק כפי שנהוג לעשות במצבים של הפרעות חרדה וקשיים רגשיים מסוגים נוספים. הטיפול הנפשי, בין אם טיפול CBT ובין אם טיפול רגשי, מסייע לאדם לקבל ראייה מציאותית יותר לגבי חייו ומצבו הכלכלי, ולזנוח את תמונת המצב המאיימת והכפייתית בה החזיק קודם לכן. יתרה על כן, הטיפול מסייע לאדם להבין שהכסף אינו תעודת ביטוח לחיים (ושבכלל, לרוב אין דרך להשיג וודאות כלכלית מלאה לחיים, ושזה בסדר). המטפל מסייע למטופל למצוא דרכים לבנות את חייו בהווה באופן יעיל, סביב עיסוקים בריאים, ולקבל את מה שאין למטופל שליטה לגביו.

 

על אף שחרדה נוטה לחזור להישנות בתקופות חיים שונות, לפי מידת הלחץ הנפשי עמה אנו מתמודדים, והיא נוטה לקבל ביטוי שונה בחיים, הטיפול הנפשי בחרדה באופן כללי, ובחרדה כלכלית בפרט, נחשב ליציב ביותר.

הטיפול הפסיכולוגי מקנה לאדם כלים להתמודדות עם החרדה, המחשבות המטרידות ותחושת האיום, במיוחד אלה שאינן מעוגנות במציאות, אשר יישארו עימו לאורך חייו ויעזרו לו להתמודד עם החרדה, אם וכאשר תחזור.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

עדכון אחרון

 

27 במרץ 2024

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

ונקנח בחיוך - 

החרדות של משיח לקראת פשיטת רגל באורחן.

איכשהו כל אחד/ת מוצא בקטע הזה חלק מעצמו:

 

 

 

   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Kahneman, D., & Deaton, A. (2010). High income improves evaluation of life but not emotional well-being. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 107(38), 16489-16493. https://doi.org/10.1073/pnas.1011492107

 

Matz, S. C., & Gladstone, J. J. (2018). Nice Guys Finish Last: When and Why Agreeableness Is Associated With Economic Hardship. Journal of Personality and Social Psychology.

 

Seeman, T., Thomas, D., Stein Merkin, S., Moore, K., Watson, K., & Karlamangla, A. (2018). The Great Recession worsened blood pressure and blood glucose levels in American adults. Proceedings of the National Academy of Sciences, 201710502.

 

Shaw, B. A., Agahi, N., & Krause, N. (2011). Are changes in financial strain associated with changes in alcohol use and smoking among older adults? Journal of Studies on Alcohol and Drugs, 72(6), 917-925.

 

Proceedings of the National Academy of Sciences ,March 2018, 201710502

  

https://www.reddit.com/r/personalfinance/comments/60abj2/financial_anxiety/

 

https://www.debt.org/advice/emotional-effects/

 

https://www.psychiatry.org/news-room/apa-public-opinion-polls

2 תגובות

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024