מכון טמיר לפסיכותרפיה
חשיבה חיובית רעילה נשמעת כמו אוקסימורון.
אילו חסרונות כבר יכולים למחשבות חיוביות?
כל ילד יודע שזה חיובי לחשוב חיובי ולחיות חיובי ולהיות חיוביים... אור ואהבה...
העניין הוא שהחיים, איך נגיד, הרבה פחות לינאריים ממחשבה A שיוצרת מציאות B.
חיוביות רעילה היא האמונה שלא משנה כמה המצב חמור - המענה הכי חשוב הוא לשמור על חשיבה חיובית, מעין גישה אולטימטיבית של ״ווייב חיובי״ לחיים.
״תהיה באור״.
״רק וייב חיובי!״
״תמיד יכול היה להיות יותר גרוע״.
״להיות מאושר זה בחירה...״ *
חשיבה חיובית ׳חיובית׳
יש יתרונות רבים לאופטימיות ולחשיבה חיובית ואפילו הוכחות שהיא תורמת לחיים טובים.
למשל, הרבה מהעבודה הטיפולית שעושים בפסיכולוגיה מתבססת על טיפול CBT, שמתערב ועושה סדר במרקם של מחשבות, רגשות, תחושות והתנהגות.
זאת ועוד, אפשר לקרוא בקישורים בהמשך המשפט על שלושה מחקרים (מתוך רבים) שמלמדים כי חשיבה חיובית עוזרת בחיזוק המערכת החיסונית, בהפחתת חרדה וקשורה באופן כללי לבריאות ולהצלחה.
ויש גם פסיכותרפיה חיובית, יש השפעה מיטיבה לראיית עולם שמוותרת על ריאליזם דיכאוני.
אלא שחיוביות רעילה הולכת כמה צעדים מעבר - היא דוחה רגשות קשים לטובת פסאדה היפר-אופטימית שהיא לעתים קרובות מזויפת.
כולנו יודעים שנקודת מבט חיובית על החיים טובה לרווחה הנפשית, אבל החיים לא כל הזמן חיוביים וכאב הוא חלק מהסיפור.
למרות שקשה להתמודד עם רגשות כאלה, הם חשובים לעיבוד ול״עיכול״ המציאות והשינויים שהיא מביאה.
הגורו של טראמפ
הדוגמא הכי רלוונטית ואקטואלית של חיוביות רעילה מתגלמת בדמותו של האדם היחיד בחיים שדונלד טראמפ העריץ (טראמפ, נו, ההוא שהיה נשיא):
מדובר בכומר Norman Vincent Peale, אושיה קהילתית ניו-יורקית, גורו שמשפחת טראמפ הקפידה להופיע לדרשותיו בכל יום ראשון בבוקר, לאורך שנים.
פילי פרסם את הספר “The Power of Positive Thinking”, טקסט שהתבסס כאבן ראשה בתפיסת העזרה העצמית בארה״ב של שנות ה-70.
הרעיון המרכזי בגישת הגורו האמריקאי האופטימי, הוא שכל אחד יכול להשיג הכל באמצעות חשיבה, שתמיד צריך להסתכל על החלק המלא של הכוס ושהכל בסופו של דבר בחירה.
לו יהי...
מבט מפוכח יותר מלמד, לפחות בעיניי, שמה שמבחין בין אדם ״רוחְני״ לבין אדם ״רוחָני״, זה שהאחרון מתאמץ להתמודד ולבסוף לקבל כל רגש שעולה בו, כולל כעס, קינאה, תסכול ואפילו שינאה ומשאלות נקמה, מתוך הנחת מוצא שלהיות רוחני פירושו להיות בן אדם.
ביטויים של חשיבה חיובית מרעילה
חיוביות רעילה לוקחת את החשיבה החיובית לקיצון מוכלל מדי, ואינה רק מדגישה את חשיבות האופטימיות אלא ממזערת ומתכחשת לכל רגש קשה, שאינו חיובי או משמח.
יש צורות רבות של חיוביות רעילה, להלן כמה דוגמאות שכיחות:
1. כשמשהו רע קורה, כמו פיטורים, רבים טוענים מייד ש״הכי חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהישאר חיוביים״. זה חשוב, באמת, אבל המלצות כאלה עלולות גם למחוק ולבטל כל התבטאות אותנטית של המפוטר, שתאפשר עיבוד של החוויה הקשה והמשך מוצלח יותר.
2. לאחר אובדן, טענה שכל דבר קורה מסיבה מסוימת. למרות שלעתים קרובות אנשים מצהירים הצהרות כאלה מתוך רצון לנחם, זוהי גם דרך להימנע מכאבו של אדם אחר.
3. כאשר חווים אכזבה או עצב, יש מי שיטען ש״אושר הוא בחירה״, מה שמעביר מסר מאוד לא מתקף - אם אתה מרגיש שקשה לך זו אשמתך שלא ״בחרת״ להיות שמח.
הצהרות כאלה מגיעות עם כוונות טובות, בדרך כלל מצד אנשים שרוצים בטובתנו.
בגרסאות הטובות יותר הן מועברות כקלישאות שטוחות ומושטחות שמאבדות את הקשב של השומע.
זה נהיה קצת יותר בעייתי כאשר אמירות כאלה משתמעות כאצבע מאשימה.
חיוביות רעילה עלולה לשלול מאדם המתמודד עם כאב את התמיכה האותנטית לה הם זקוקים כדי להתמודד עם קשיים, בדיוק אותה תמיכה שהם צריכים.
היא יכולה ממש להזיק למי שעוברים זמנים נוראיים, כשבמקום לקבל עזרה ולהישען, רגשותיהם מבוטלים כלאחר יד.
אם כף, חיוביות רעילה היא:
מביישת - כשאדם סובל, כדאי שיידע שיש תוקף לרגשותיו ושהוא מוזמן לקבל נחמה ואהבה מחבריו ומשפחתו. חיוביות רעילה משדרת שמוטב שישאיר את רגשותיו בתוכו.
מציתה אשמה - חיוביות רעילה מעבירה לנמען מסר ש״משהו לא בסדר אצלך אם אתה כועס או מתוסכל. כולנו מקווים שיעבור לך בקרוב״.
שיפוטית - אם הצהרות עצמיות חיוביות עובדות לפי ״חוק המשיכה״, כלומר שהמחשבות מושכות את מה שקורה, אזי סבל ואושר הם שניהם בחירה. למשל, מחקר מעניין מלמד כי חומרי קריאה ותרגול בספרות לעזרה עצמית עלולים ליצור מנטליות של האשמת הקורבן, ספציפית עבור מתמודדים/ות עם דיכאון (2020 ,Yeung & Lun).
מונעת רגש אותנטי - חיוביות רעילה מתפקדת כמנגנון הימנעות. כשאנשים מתנהגים כך, הדבר מאפשר להם להימנע מסיטואציות רגשיות שעשויות לגרום להם להרגיש אי נוחות. לפעמים אנו מפנימים ומפנים את אותן התנהגויות ורעיונות רעילים כלפי עצמנו, ובתקופות קשות שוללים או מקלים ראש בתחושותינו הרעות.
מונעת צמיחה – חיוביות רעילה גורמת לנו להימנע ולטשטש רגשות מכאיבים, אבל שוללת על הדרך את היכולת להתמודד עם המגוון ההוליסטי העשיר של חוויות רגשיות, שחשוב לקחת עליהן אחריות ובעלות, שכן לעיתים צמיחה נפשית אינה אפשרית בלי לעשות את זה.
המנטרה של ״ווייב חיובי״ הפכה שחוקה עד מאוד בשנת הקורונה, תקופה בה רבים מתמודדים עם חולי, אובדן שליטה, בידוד, סגירת עסקים קטנים ובינוניים, עבודה ולמידה מהבית בזום, אובדן עבודה, חל״ת וקושי כלכלי.
אנשים מתמודדים לא רק עם שיבוש מאסיבי בחייהם אלא גם עם לחץ להישאר יצרניים וחיוביים בזמנים קשים וטראומטיים בכ״כ הרבה רמות.
ריאליזם דיכאוני VS חשיבה חיובית
אפשר להגיד שקיימת סוג של הגמוניה, הסכמה שבשתיקה לגבי החיוביות של חשיבה חיובית בימינו.
ההסכמה הזו נתמכת על ידי האקסיומה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לפיה הסובלים דיכאון מפגינים בעיקר עיוותי חשיבה.
לפי המושג ריאליזם דיכאוני, שמבוסס היטב במחקר, אנשים עם דיכאון קל עד בינוני הם בעלי תפיסה מדויקת יותר לגבי המציאות בהשוואה למי שאינם דיכאוניים. ריאליזם דיכאוני הוא תפיסת עולם הפוכה מראייה חיובית ׳פוליאנית׳ של ההוויה. היא רואה את הקיום האנושי כשלילי במהותו, תוך שהיא מערערת על ׳ערך החיים׳ וחיפוש המשמעות האינדיבידואלי. יש אפילו יתרונות מסוימים בריאליזם דיכאוני, כמו מרדף חסר פשרות אחר האמת, יצירת אמנות ומתן דגש על החשיבות של למידה מכישלון.
אפשר וחשוב להיות אופטימיים נוכח חוויות קשות ואתגרים, אבל מאידך הדבר האחרון שמי שעובר טראומה או חוויה קשה צריך לשמוע, זה ״להישאר חיובי״ או להרגיש שהפיתרון ממש כאן, מתחת לאף, ואתה בוחר לסבול.
זה לא נכון, יש מצבים שדורשים קבלה רדיקלית, בדיוק בגלל שלא ניתן לשנות / לדרדר אותם, לא על ידי חשיבה חיובית ולא על ידי שום התנהגות וכוח רצון.
חיוביות רעילה יכולה להיות מובלעת בסאבטקסט, אבל ניתן לזהותה ע״י סימנים מסוימים, למשל:
טאטוא בעיות במקום התמודדות כנה עמן.
תחושת אשמה בשל רגשות כמו עצב, כעס או אכזבה.
הסוואת הרגש האמיתי מאחורי אמרות שפר חיוביות שנשמעות מקובלות יותר חברתית.
במקרים קשים, פקפוק בשפיות המתמודד, תופעה שנקראת גסלייטינג Gaslighnting.
מזעור רגשות של אחרים שגורמים לשומע להרגיש אי נוחות.
תקיפת אנשים שאינם מאמצים תמיד גישה חיובית, או לפחות התרחקות מהם.
מאמץ מלאכותי להיות סטואי וזורם.
אז מה עושים?
מי שנפגע מחיוביות רעילה מצד אדם קרוב, יכול להיעזר בטיפול פסיכולוגי, אבל לרוב אפשר גם לאמץ כמה כללי אצבע של עזרה עצמית:
ניהול רגשות שליליים במקום הכחשתם – רגשות שליליים יכולים לגרום למתח כשאינם מקבלים מענה, אך גם לספק מידע חשוב שיכול להוביל לשינוי מועיל לחיים.
שמירה על גישה מציאותית לגבי רגשות מותאמים לסיטואציה – כשחווים מצב מלחיץ, הכי נורמלי להרגיש מתוחים, מודאגים או מפוחדים. אל תצפו ליותר מדי מעצמכם. התמקדו בדאגה עצמית ובנקיטת צעדים לשיפור הסיטואציה, אם זה אפשרי.
הבנה שמותר להרגיש יותר מרגש אחד – כשמתמודדים עם אתגר, אפשר לחוש עצבניים לגבי העתיד אבל גם מלאי תקווה שנוכל להצליח. קשת הרגשות מגוונת כמו הסיטואציה והדרכים להגיב לה.
התמודדות תוך הקשבה לאחרים והפגנת תמיכה – כשמישהו מבטא רגש קשה,חזקו אותו, אבל אל תסגרו עליו עם קלישאות רעילות. תנו לו להבין שמה שהוא מרגיש נורמלי ושאתם שם כדי להקשיב.
קשב לרגשות – מעקב אחרי פרופילים ״חיוביים״ עם עצות נהדרות לחיים טובים בפינטרסט יכול לפעמים להוות מקור השראה, אבל שימו לב איך אתם מרגישים אחרי שאתם באים במגע עם תוכן כזה. אם אתם נותרים בתחושה של בושה, אשמה או נתק רגשי נוכח פוסטים ״מרימים״, יכול להיות שזה קשור לחיוביות רעילה. במקרים כאלה, שקלו להגביל את צריכת המדיה החברתית. הכל במינון המתאים.
איך להיות חיוביים בלי להיות Toxic?
״אני מקשיב״ (ותקשיבו...).
״לא משנה מה יקרה, אני כאן, זה בטח ממש קשה״.
״כישלון הוא לפעמים חלק מהחיים״.
״כל אחד היה מרגיש כמוך עכשיו, בן אדם״.
משפטים חיוביים רעילים ועידוד חולקים גבול עדין,
נסו להיות מודעים למסר שאתם מעבירים ולמוסיקה בה הוא נאמר.
למשל, אמירות כמו ״אני בטוח שתעבור את זה בסוף, אני כאן בשבילך״, או ״לאט לאט נסה לזקק את הלקח״ הן אמירות ביניים - הן יכולות להישמע אמפטיות, ניטרליות או שיפוטיות.
מחשבות?
(רק חיוביות, תודה... :-) )
* על תוקפנות מחויכת שמסתתרת מאחורי רוחניות נאורה נדבר פעם אחרת.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
1 באפריל 2022
מקורות:
Fischer AH. Comment: The Emotional Basis of Toxic Affect. Emotion Review. 2018;10(1):57-58. doi:10.1177/1754073917719327
Yeung, J. C., & Lun, V. M.-C. (2020). Uncritical use of non-evidence-based self-help materials induces victim-blaming on depressed individuals. The Journal of Positive Psychology. Advance online publication. https://doi.org/10.1080/17439760.2020.1752780