מכון טמיר לפסיכותרפיה
הפסיכולוגיה של אימוץ ילדים
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר הילדים המאומצים.
אימוץ הוא תהליך מורכב.
אנחנו רואים שונות אינדיבידואלית גבוהה בתגובות הפסיכולוגיות של ההורים המאמצים.
נראה כי ילדים מאומצים הינם בסיכון גבוה יותר לסבול מבעיות נפשיות.
הם מתמודדים עם יותר קשיים פסיכולוגיים, אתגרים התנהגותיים ותחושה של חוסר שייכות, שיכולה להשפיע לרעה על מצבם הנפשי.
מחקרים מצאו שילדים מאומצים נוטים יותר לסבול מבעיות חברתיות, לימודיות ורגשיות, פגיעה בדימוי העצמי והתמודדות עם אובדן.
יתירה מכך, הוגדר סינדרום המכונה תסמונת הילד המאומץ, שעל אף היותו שנוי במחלוקת, מציע תמונה על הסיכון והמורכבות עמה גדל ילד מאומץ.
התסמונת מנסה להסביר התנהגויות אצל ילדים, שקשורות לסטטוס של היותם מאומצים.
באופן ספציפי, הסינדרום מתייחס לתסמינים כמו בעיות ביחסים, הפרעת התקשרות, נטייה לשקר, גניבות, התרסה מול סמכות ומעשי אלימות.
גורמי סיכון לקשיים נפשיים של ילדים מאומצים
ישנם מספר גורמי סיכון פוטנציאליים אצל ילדים מאומצים ובניהם חשיפה לחומרים מזיקים בהיותם ברחם אימם כמו סמים ואלכוהול.
כמו כן, גורמי סיכון נוספים עשויים להיות:
חשיפה להזנחה.
תזונה לא מתאימה.
מחסור בגירויים, אשר הכרחיים להתפתחות קוגניטיבית ורגשית תקינה.
במקרים קיצוניים יותר התעללות, לפני שנמסרו לאימוץ.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים ו-CBT לילדים <
מחקרים מצאו כי למתבגרים שאומצו כתינוקות יש נטיה מוגברת לפתח הפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות (ADHD) והפרעת התנגדות מתריסה ODD .
לעיתים קרובות עולה צורך לטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה לילדים ומתבגרים מאומצים.
נשאלת השאלה מה היא הסיבה לכך.
אבחון פסיכודיאגנוסטי להורים לקראת אימוץ <
הורים מאמצים וטיפול פסיכולוגי
בעבר, רבים הציעו שילדים ומתבגרים מאומצים פנו יותר לקבלת טיפול פסיכולוגי מאחר והורים מאמצים נוטים יותר לבקש עזרה מקצועית.
הסיבה ששיערו כך היא מאחר והורים מאמצים הם בד"כ בעלי משאבים כלכליים וידע ומאחר והם נחשפו בתהליך האימוץ לקבלת עזרה מקצועית.
נראה כי זוהי אינה הסיבה היחידה לכך שילדים מאומצים פונים יותר לקבלת טיפול מאחר וסיבה זו נותנת הסבר חלקי בלבד לכך שישנם מספר הולך וגדל של אבחנות בקרב אוכלוסיית הילדים והמתבגרים המאומצים.
צפו בפרק על ילדים מאומצים, מתוך ״סליחה על השאלה״ של תאגיד כאן:
השפעות פסיכולוגיות של אימוץ
קשיים נפוצים אשר נצפו אצל ילדים מאומצים היו, בין היתר, הקשיים הללו. ניתן לקרוא על כל אחד מהם בקישור:
הקשיים אינם ייחודיים לילדים ומתבגרים מאומצים
הקשיים אשר עולים אצל ילדים מאומצים, כמו למשל הפרעת קשב וריכוז והיפר אקטיביות והפרעת התנגדות מתריסה שהוזכרו לעייל אינם קשיים אשר ייחודיים לאוכלוסיה זו. מדובר בקשיים שמופיעים בכלל האוכלוסייה אם כי בשיעורים נמוכים יותר.
כמו כן חשוב לשים את העניין בפרופורציות הנכונות ולציין כי רב הילדים והמתבגרים המאומצים מסתדרים באופן משביע רצון בסופו של דבר והדבר אמור במיוחד כלפי אלה המקבלים את הטיפול הרגשי או הפסיכולוגי המתאים לפי הצורך.
בנוסף יש לציין שכל הורה צריך לפנות לעזרה מקצועית לפי הצורך כשעולים קשיים בין אם מדובר בילד/מתבגר מאומץ או ביולוגי.
עוד על אמפתיה והזדהות <
איך מתגבר הילד המאומץ על חרדת הנטישה? <
טיפול, ייעוץ פסיכולוגי והדרכה הורית להורים מאמצים
הסופר סקוט סיימון תיאר את תהליך האימוץ וההורות לילד המאומץ כמתיש וכרוך בכאב רב עבור ההורים המאמצים עד שלפעמים הם רוצים לצרוח. יחד עם זאת נאמר לו שגם הורים ביולוגיים חווים חוויה דומה.
ההורים מתמודדים עם משימות מאתגרות במיוחד ועלולים לחוות תסכול, אכזבה, כעס, רגשות אשם, דכדוך, חרדה ועוד. ההורות מעמידה במבחנים אינסופיים ומציפה תכנים רגשיים שמצריכים התמודדות לא פשוטה. צורך בקבלת עזרה מקצועית עולה הן אצל הורים ביולוגים והן אצל הורים מאמצים ומדובר בצורך נפוץ.
טיפול /הדרכת הורים יכולים לאפשר להורה לעבור תהליך אשר ישפר את המודעות שלו ואת יכולתו כהורה וכתוצאה מכך את איכות החיים בהווה ובעתיד של ההורה ושל הילד.
כל הורה עשוי לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
האם יש לי סבלנות במידה הרצויה?
האם יש לי יכולת טובה לשמור על פרספקטיבה נכונה?
האם יש לי את היכולת לקבלה שאינה שיפוטית?
האם אני מודע לכך שהתמודדות עם קשיים עשויה לקחת זמן?
במידה ואחת השאלות האלו או אחרות נענית ב "יש לי, אבל אני שואף ליותר" או תשובה אחרת המעלה את הצורך בחיזוק יכולת הורית מסוימת, ניתן לפנות לעזרה מקצועית - טיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים לגבי אימוץ.
פרספקטיבה של ההורה לגבי ילדותו
ישנם הורים שעושים אידיאליזציה לילדותם.
אחרים עדיין כועסים מאד על אמם או אביהם מסיבות כאלה או אחרות.
בשני המקרים, מדובר בפרספקטיבה שעלולה להביא לקשיים בהורות.
בטיפול ניתן לעשות תהליך שבאמצעותו אפשר יהיה לאמץ פרספקטיבה מיטיבה ומסתגלת.
פרספקטיבה כזאת יכולה להיות בעלת השפעה משמעותית על חווית ההורות לילדים מאומצים ובכלל.
דיכאון אחרי אימוץ
בעוד דיכאון שלאחר לידה הוא מצב מוכר ושגור הפוגע באחוז כלל לא זניח מהאמהות הטריות, רבים אינם מכירים את תופעת הדיכאון שלאחר אימוץ, תופעה שההכרה בה הולכת ומתרחבת אט אט.
דיכאון שלאחר אימוץ, המכונה בלועזית Post-Adoption Depression , פוגע באחת מכל 20 אמהות מאמצות טריות, ובמילים אחרות- בכ-5% מאוכלוסיית הנשים המאמצות בתקופה הראשונה שלאחר האימוץ.
הדיכאון שלאחר אימוץ מזכיר מאוד את הדיכאון שלאחר לידה, ובדיוק כפי שהשני היה בראשית ימיו, תופעה שרואים במידה לא זניחה אך מתקשים להסביר, במצב זה נמצאת תופעת הדיכאון שלאחר אימוץ.
נכון להיום, אין סיווג מקצועי חד משמעי לתופעה, אשר כמעט ואינה נבדקת באופן מחקרי ומדעי.
המחסור בידע אמפירי מוביל לכך שלא קיימת הגדרה מקצועית (שכן הסיווג המקצועי מבוסס על ממצאים מחקריים) ושני אלה נובעים מחוסר המודעות לתופעה, הרבה מעבר לזוג ההורים המאמצים ולאנשי המקצוע המטפלים בהם.
אין פלא בכך שמדובר בתופעה שידועה למעטים בלבד.
בעוד שלידה היא דבר שגור, הקורה מאות פעמים מידי יום ושייך לחייהם של כל אדם ואדם, באימוץ- מרביתנו לעולם לא ניפגש. מדובר בבוגרים מעטים בלבד אשר בוחרים, מרצון או בלית ברירה, להפוך להורים לילדים שאינם שלהם, ומכאן האזוטריות שבתופעה.
מעט על דמיון ושוני בין דיכאון שלאחר אימוץ ודיכאון אחרי לידה:
הדיכאון שלאחר אימוץ פוגע באופן כמעט בלבדי בנשים (בעוד שדיכאון שלאחר לידה עשוי לפגוע באחוזים נמוכים גם בגברים), הנשים הסובלות ממנו, כאמור, עומדות על כ-5% מהנשים המאמצות, לעומת 15% מהנשים שעברו לידה. בעוד שדיכאון שלאחר לידה עשוי להוביל לסכנה אובדנית ממשית, לרוב הדיכאון שלאחר אימוץ אינו מגיע לפסים מסוג זה.
בעוד שדיכאון אחרי לידה שכיח לייחס לשינויים הורמונליים, דיכאון שלאחר אימוץ קשה יותר להסביר כך.
עם זאת- התופעות עשויות להיראות דומות ביותר. דיכאון שלאחר אימוץ הוא דיכאון שמתחיל עם הגעת התינוק למשפחה המאמצת, בתום תהליך ארוך ומייסר שאורך לעיתים שנים. ההורים, אשר חיכו שנים רבות כל כך לתינוקם, עברו מסכת בירוקרטיה בלתי מסתיימת ובוודאי נקלעו למכשולים אינסופיים, מקבלים לבסוף את תינוקם, אליו התכוננו כל חייהם, אך לא במובן בו מתכוננים הורים הנמצאים בהריון, ויודעים שלפניהם תהליך שגרתי של 9 חודשים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
12 בפברואר 2024
מקורות:
Foli, K. J., South, S. C., Lim, E., & Jarnecke, A. (2016). Post-adoption Depression: Parental Classes of Depressive Symptoms Across Time. Journal of Affective Disorders, 200, 293–302
Gallarin, M., Torres-Gomez, B., & Alonso-Arbiol, I. (2021). Aggressiveness in Adopted and Non-Adopted Teens: The Role of Parenting, Attachment Security, and Gender. International journal of environmental research and public health, 18 (4), 2034. https://doi.org/10.3390/ijerph18042034
Understanding adoption: A developmental approach. (2001). Paediatrics & child health, 6(5), 281–291. https://doi.org/10.1093/pch/6.5.281
'Meant For Each Other': Scott Simon's Adoption Story. August 20, 2010. NPR's Weekend Edition: https://www.npr.org/2010/08/20/129301982/meant-for-each-other-scott-simons-adoption-story
Senecky Y, Agassi H, Inbar D, Horesh N, Diamond G, Bergman YS, Apter A. Post-adoption depression among adoptive mothers. Journal of Affective Disorders. 2009;115(1-2):62–68
Adoption-Specific Therapy: A Guide To Helping Adopted Children And Their Families Thrive. By Waterman, Jill; Langley, Audra K.; Miranda, Jeanne; Riley, Debbie B. July 2018. http://www.apa.org/pubs/books/4317488.aspx