הפציינט המזוהה | הגדרה, מקור ושימושים בטיפול משפחתי

המטופל המזוהה

הפציינט / המטופל המזוהה הוא מונח קליני בגישה המערכתית שמתאר חבר/ה בקבוצה מובנית, ארגון או משפחה, שבאופן לא-מודע ׳נבחר׳ כדי להחצין את הקונפליקטים הפנימיים של מסגרת דיספונקציונלית, כהסחה מפני גילוי בעיות עמוקות יותר. 

הפציינט המזוהה, שנקרא בטיפול משפחתי גם נושא הסימפטום, או מייצג הבעיה מחזיק את פיצול ההפרעה המשפחתית, שבמקרים רבים עוברת מדורות קודמים לדור הנוכחי. 

 

 

מה מקור המונח?

המונח הפציינט המזוהה צמח מפרויקט בייטסון על הומאוסטסיס משפחתי, כדרך לזיהוי דפוס לא-מודע של התנהגות, בו מתנקזים רגשות כואבים במשפחה לחבר אחד בה, שהופך להיות מזוהה כגורם לכל הקשיים, עד כדי ייצוגו כשעיר לעזאזל. 

הפציינט המזוהה עשוי להפגין תסמינים רגשיים או פיזיים לא מוסברים, כמו מכאובים פסיכוסומטיים ולהיות הראשון שיחפש עזרה, לעתים בגלל חוסר האונים של המשפחה. 

ואולם, בעוד שלרוב בני המשפחה יבטאו דאגה גלויה כלפי הבעיות של הפציינט המזוהה, הם עשויים להגיב אינסטינקטיבית לכל שיפור מצדו בניסיון להשיב את הסטטוס קוו על כנו. 

 

 

מה תפקידו של המטופל המזוהה לפי הטיפול המשפחתי?

וירג׳יניה סאטיר, ממייסדות הטיפול המשפחתי, ראתה בפציינט המזוהה שילוב בין דרך להסוות לבין דרך לחשוף את סדר היום המוסתר של משפחה. 

טיפול משפחתי בגישה מערכתית / סיסטמית אינו מתייחס רק לקשיים הנפשיים או הסומטיים של הפציינט המזוהה, אלא מתבונן על המשפחה כולה ועל התפקיד הסימפטומטי שלו. 

הטיפול חותר להקלה על המשא הנפשי הכבד שרובץ על הפציינט המזוהה, כלומר את הרגשות שהוא מחזיק עבור המשפחה המורחבת.

בנסיבות כאלה, לא רק הוא, אלא גם אחיו ואחיותיו יחושו בהתקדמות הטיפול. 

 

רונלד ליאנג ראה בפציינט המזוהה פונקציה של רשת משפחתית, כלומר האדם המאובחן הוא ״חלק מרשת רחבה של דפוסים מופרעים ומפריעים ביותר של תקשורת״. 

 

המשגות מאוחרות יותר מציעות שהפציינט הוא מעין ״שליח״ של המשפחה אל העולם הרחב, בקריאה משפחתית מרומזת לעזרה. 

לכן הפציינט המזוהה עשוי לשאת אלמנט של פרו-חברתי או אלטרואיסטי בהתנהגותו, שמתגלם כסימפטום נפשי שנועד למנוע מקרים קשים יותר במשפחה, כמו התפרקות מוחלטת של המסגרת. 

למשל, הורים שמרגישים שהם צריכים למצב עצמם כדמויות חזקות, לעתים קרובות בשל חוסר ביטחון שלהם, עשויים לסמן את אחד או יותר מילדיהם ככזה שאינו יכול להסתדר בפני עצמו וזקוק לטיפול ותשומת לב מסביב לשעון.

במקרים רבים ילד יכול להיות מתויג כ״מופרע״ ובעייתי, או כאשר נערה מפתחת אנורקסיה, כשבפועל הם מבטאים קונפליקטים ובעיות כמו התעללות ביחסים בין ההורים.

 

קרל יונג הסיק באופן בלתי תלוי שנוירוזה  ״מגיעה מהטוטאליות של חיי האדם [...] מהניסיונות הנפשיים שלו בקרב המשפחה או אפילו בקבוצה החברתית שלו״

הוא ראה את עצמו כהמחשה לכך: 

״אני חש בצורה חזקה מאוד שאני תחת השפעת דברים או שאלות שנותרו לא שלמים ולא קיבלו מענה מהוריי וסביי ומאבותיי הרחוקים יותר [...] קארמה בינאישית בתוך משפחה, שעוברת מהורים לילדים״. 

 

תנועת האנטי-פסיכיאטריה של שנות ה-60 הציעה שמי שמשוגע הן משפחות ולא יחידים, שהם שעירים לעזאזל כ״בן המשפחה החולה״.

בכך הם הרחיבו את מושג הפציינט המזוהה.

 

רונלד לאינג טען כי החבר/ה שמאובחן בתור ה״מופרע״ במשפחה או בקבוצה הוא השעיר לעזאזל ועשוי להיות דווקא חבר הקבוצה השפוי ביותר והכי פחות מופרע בה. 

 

ואולם, מטפלים משפחתיים מאוחרים יותר טענו שאסור לקחת צד של אף אחד, למרות שטבעי לעתים לקחת את הצד של השעיר לעזאזל. 

לטענת המבקרים, צידוד בלעדי בשעיר לעזאזל יכול אפילו לפגוע בקבוצה או במשפחה.

 

צפו בערך בסרטון קצר באויופדיה: 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021