סלבדור מינושין ( (1921-2017) ממייסדי טיפול משפחתי

סלבדור מינושין

 

סלבדור מינושין

 

סלבדור מינושין (1921-2017) היה פסיכיאטר, חלוץ בתחום הטיפול המשפחתי והמערכתי. 

 

עם פטירתו, כתבנו במכון טמיר, סקירה קצרה על חייו ותרומתו המקצועית של מינושין לבריאות הנפש בכלל ולטיפול זוגי ומשפחתי בפרט.

 

 

חיים מקצועיים

מינושין נולד ב-1921 בארגנטינה.

בשנת 1947 הוא סיים את  לימודי הרפואה, החל התמחות בפסיכיאטרית ילדים וב-1948 כבר פתח מרפאה פרטית לטיפול בילדים.

זמן קצר לאחר מכן, נכלא בארגנטינה לשלושה חודשים כאסיר פוליטי המתנגד למשטר.

לאחר שחרורו עלה ארצה והצטרף לצה"ל, שם טיפל בחיילים במטרה לתמוך ולהגן על ישראל החדשה שנאבקה על קיומה.

לאחר מכן למד פסיכיאטריה בארה"ב. במהלך ההתנסויות הטיפוליות שלו בילדים, הבין כי פסיכואנליזה מסורתית אינה מהווה טיפול מספק עבור ילדים עם תחלואות נפשיות קשות.

את מקורותיו ינק מאבות הגישה המערכתית ג׳יי היילי וגרגורי בטסון. לאחר מכן למד מינושין פסיכואנליזה בניו יורק וחקר את משנתו של הארי סטאק סאליבן כאשר במקביל הוא עבד עם נוער עבריין ופגוע נפשית. גם שם, פגש בחלקיות של הפסיכואנליזה והחל לחקור את השפעות הטיפול המשפחתי על הילדים ועל בני משפחותיהם.

ב-1965  מינושין עבר יחד עם משפחתו לפילדלפיה שם ניהל מוסד טיפולי פסיכיאטרי לילדים בשם Philadelphia Child Guidance Center PCG,  כאשר תחת ניהולו הפך להיות אחד מהמוסדות הנחשבים בעולם לטיפול בילד ובמשפחה.

בשנת 1974 הציג את מתודת הטיפול שלו, בשני ספריו "משפחות" ו-"טיפול משפחתי".

בשנת 1981 פתח את מרכז לטיפול משפחתי משלו בניו יורק אשר נקרא היום מרכז מינושין.

 

 

תרומתו של מינושין לפסיכולוגיה

טיפול משפחתי מבני (SFT) הוא טיפול פסיכותרפויטי אשר שואף לזהות תת קבוצות לא מתפקדות בתוך המבנה המשפחתי בכדי לבודד אותן ולמפות אותן מחדש למערכות יחסים בריאות והרמוניות יותר. לפי התיאוריה של מינושין, הסימפטומים של היחיד הם תוצאה של מערכת משפחתית לא מתפקדת. מינושין זיהה היררכיות חבויות ומערכות יחסים שונות בתוך המשפחה שמובילות לחוסר תפקוד. במודל זה, התפקיד של המטפל הוא לזהות דפוסים ולעזור לחברי המשפחה לבסס מערכות יחסים בריאות יותר ולקבל מיומנויות להתמודדות.

מינושין גם עזר לפתח פרוטוקולים של טיפול לאנורקסיה נירבוזה. הוא טען שלעיתים קרובות שורשי האנורקסיה נובעים מקשיים משפחתיים. הטיפול לפי מינושין באנורקסיה כולל טיפול התנהגותי ו-SFT.  

ספרו המעמת של מינושין, ״מיסוד השיגעון״, אפשר לי מפגש חוויתי עם דרך חשיבתו הייחודית. יחד עם ד״ר יואל אליצור, הוא נכנס בספר לנבכי נשמתם של צעירים שמוצאים את דרכם לאשפוז פסיכיאטרי ומתעמתים עם קשיים שבהרבה מובנים מחמירים את מצבם.

מינושין נפטר בבוסטון, עקב סיבוך של מחלת לב, בסוף אוקטובר 2017.

 

 

מה זה Enmeshment?

מינושין התייחס ל- Enmeshment כתופעה מדאיגה שעולה בקונסטלציה משפחתית עם גבולות מטושטשים, במערכות יחסים או מערכת יותר רחבה, כמו משפחה וחברים.

אדם יכול להסתבך ולהרגיש שקשה לו להבחין בין המחשבות, הרגשות והערכים של מישהו אחר לאלה שלו. הרבה פעמים זה מתפתח לתלות שיתופית או בעיות נפשות אחרות.

המונח Enmeshment מעודד אותנו לחשוב על תחושת העצמי שלנו ועד כמה היא מושפעת מאחרים. למרות שזה לאו דווקא לא בריא לקבל השראה מאדם אחר, זה יכול להיות בעייתי כאשר שאתה חושב שככה האחר רוצה שתהיה. למשל, ילד יכול לשאוף לקריירה מסוימת בגלל שהוא רואה שהוריו מצליחים מאוד בתחום זה, אבל אם הוא בוחר בתחום בגלל שהוא חושב שזה מה שישביע את רצונם, זה עלול כבר לחתור תחת תחושת העצמי שלו.

למרות שזה יכול להשתנות מתרבות לתרבות, תחושה לא ברורה של עצמי, במיוחד אם היא מגיעה יחד עם תסכול וטינה, יכולה לגרום לבעיות נפשיות נוספות.

בכדי להימנע מ- Enmeshment חשוב לקחת צעד אחורה ולחשוב על תחושת העצמי:

מי אני? מי משפיע על מי שאני?

יש בי משהו שאני רוצה לשנות אבל מפחד שמישהו אחר בחיים שלי לא יהיה מרוצה?

אם כן, צריך לשקול אם מערכת היחסים סביב הנושא הזה לא בריאה.

 

ממאפייני משפחות Enmeshed: 

 

1. כל בן משפחה ממלא תפקיד ספציפי. במקרים רבים התפקידים מאפשרים התנהגות דיספונקציונלית מצד בן משפחה אחר. למשל, משכין השלום המשפחתי עשוי ״להחליק״ קונפליקטים שהמתעלל יוצר או להאשים בן משפחה אחר שניסה לייסד גבולות בריאים.

 

2. פעמים רבות אנמשמנט מתחיל כאשר לבן משפחה אחד יש הפרעה נפשית או בעיית שימוש בחומרים. במצב כזה, האנמשמנט מנרמל התנהגות פוגענית ויכול להיות דרך להימנעות מטיפול.

 

3. פעמים רבות משפחות כאלה רואות חילוקי דעות כבגידה.

 

4. משפחות כאלה עשויות לדרוש רמת קירבה לא שגרתית, גם מילדים מבוגרים. למשל, ילד בוגר עם ילדים משל עצמו עשוי להיות מצופה לבלות כל חופשה עם המשפחה, ואם יבלה עם חמו וחמתו, המשפחה עלולה לנדות או להעניש אותו.

 

5. רגשות של בני משפחה קשורים זה בזה, מה שעלול להקשות על ההבנה היכן נגמר רגש של אדם אחד ומתחיל רגש של אחר.

 

6. עשויות להיות נורמות משפחתיות שמוסכמות בשתיקה ונלקחות כמובנות מאליהן. אנשים מבחוץ עשויים לזהות בצדק שהנורמות הללו אינן רגילות או דיספונקציונליות. למשל, למשפחה יכולה להיות נורמה שלעולם לא מדווחים לרווחה אם בן משפחה מתעלל בבן זוגו.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021