אובססיה על דריסה של מישהו בתאונה | OCD פגע וברח

 

הפרעה טורדנית-קומפולסיבית (OCD) היא מצב שכיח המאופיין במחשבות חודרניות, דימויים, דחפים או רגשות (אובססיות) והתנהגויות (קומפולסיות) חוזרות ונשנות שמטרתן להקל על המצוקה הנגרמת על ידי מחשבות אלו.

 

 

 

מה זה OCD של פגיעה באחר בתאונה (פגע וברח)?

 

OCD פגע וברח הוא תת-סוג של OCD המתמקד בפחדים מפגיעה בהולך רגל או בעל חיים בזמן נהיגה, או באמונה של הנהג שמא פגע בלי לשים לב במישהו או במשהו על הכביש.

תת הסוג הזה נכנס תחת הקטגוריה של OCD harm, המתאפיין במחשבות חודרניות המתרחשות אוטומטית.הרבה פעמים קורה שהנהג מזהה את החשש מגרימת תאונה רק אחרי שסיים לנהוג, מה שמאלץ אותו לשוב על עקבותיו כדי למצוא הפרכה לסיוט שנכנס אליו.

 

 

 

תסמינים של OCD פגע וברח

 

אנשים הסובלים מ-OCD פגיעה ובריחה נוטים לחוות חרדת נהיגה.

הם עשויים להימנע מרחובות הומי אדם מחשש לפגוע במישהו. מחשבות טורדניות כמו "האם פגעתי באדם?" נפוצות. ישנה נטייה לחזור ולבדוק צמתים לוודא שלא אירעה תאונה. רעשים כמו סירנות עלולים לעורר דאגה. גורמים מעוררים נוספים כוללים שימוש בטלפון בנהיגה, דריסת עצם על הכביש, או נסיעה ליד רוכבי אופניים. הספק העצמי לגבי בריחה אפשרית ממקום תאונה הוא מאפיין מרכזי.

 

 

 

מה זה FALSE-MEMORY OCD?

 

תת-סוג זה של הפרעת טורדנית כפייתית, המכונה False Memory OCD, נחשב לחלק מ-PURE-O, ואינו מופיע כתופעה דיאגנוסטית נפרדת.

בדומה לאובססיה על תאונת דרכים, מדובר בספק אובססיבי לגבי אירוע שלא ברור האם התרחש במציאות ולכן מזמין התנהגות שנועדה לסגור את הפינה ולבדוק שלא התרחשה.

 

False Memory OCD שכיח במיוחד באובססיות על פגיעה באחרים ואובססיה על בגידה (אותה ניתן לשייך ל-ROCD).

 

הרגשות המתלווים אליו הם חרדה, בושה ואשמה שחשוב ללמוד בטיפול כיצד לווסת אותם באופן יעיל מבחינה רגשית והתנהגותית, שכן סיפוק התנהגויות אישור כאלה רק מחזקות את הבעיה ותורמות להעצמת ספקות עתידיים. 

 

 

 

מה ההבדל בין אובססיות לדלוזיות?

 

איך נדע שלא איבדנו את הצפון?

 

ובכן, אובססיות אינן דלוזיות.

 

באובססיה יש יסוד מציאותי מצומצם, אבל העוצמה של החרדה המתלווה ליסוד המציאותי הזה משתלטת על התודעה.

אם אדם סובל, למשל, מאובססיה לגבי מוות ואובדן על הורה שאירע במהלך השנה האחרונה, ניתן להבין זאת כהתנהלות נפשית נורמטיבית.

השאלה היא עד כמה המחשבה על האובדן מטרידה אותו ומהי ההסתברות שהאובדן יקרה שוב או בקרוב. 

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

מהן דלוזיות / מחשבות שווא? <

 

 

 

טיפול CBT באובססיות על ׳תאונה בה פגעת באחרים׳

 

CBT כטיפול קו ראשון ל-Hit-and-Run OCD ומה הרציונל של תרגול חשיפה? 

 

בטיפול CBT ל-OCD, ובמיוחד בתת-סוג “פגע וברח”, המטרה אינה להוכיח ש״הכול רגוע ולא קרה כלום״ אלא ללמד את המוח להפסיק להגיב לאזעקות שווא.

אנשים עם Hit-and-Run OCD יודעים שהנהיגה שלהם תקינה, אבל התודעה מקפיצה מחשבה מלחיצה (“אולי פגעתי במישהו”), ומיד מפעיל טקסי בדיקה כדי לשוב לאיזון:

חזרה למסלול, בדיקת חדשות, ניסיון לשחזר את הנסיעה. כל זה יוצר לולאה שמתדלקת חרדה ומחזקת את האובססיה.

 

חשיפה ומניעת תגובה (ERP) היא הכלי המרכזי ליציאה מהלופ. במקום להימנע מהפחד או לחפש ודאות, ניגשים אליו ישירות -  בצורה מבוקרת, הדרגתית ובטוחה.

 

אחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא הקלטת תסריט חשיפה.

 

הקלטת תסריט חשיפה

 

הקלטת תסריט חשיפה היא כלי שמטרתו ללמד את המוח להירגע בלי שבודקים או מקבלים תשובות מרגיעות.

 

במקום לברוח מהמחשבה המפחידה, מקליטים תיאור קצר שלה ומקשיבים לו שוב ושוב — עד שהמוח מפסיק להתייחס אליה כאיום. החזרה המודעת יוצרת הסתגלות.

 

עם הזמן המחשבה מלחיצה פחות, הדחף לבדוק נחלש והנהיגה חוזרת להיות טבעית יותר. 

 החשש כבר לא מפעיל את אותה עוצמה, והאדם לומד שהוא מסוגל לשאת ספק מבלי להיתקע בלולאת בדיקות (ראו רשימת הנחיות מתחת לתסריט):

 

 

דוגמה לתסריט חשיפה 

 

 

יש לי פחד שעולה כשאני נוהג, לפעמים גם בלילה. המחשבה שמגיעה היא שאולי קרה משהו בצד הדרך בלי ששמתי לב. שאולי פגעתי במישהו, שמישהו ראה את הרכב שלי.

 

יכול להיות שיום אחד אקבל טלפון, או שמישהו ינסה לקשר אותי למשהו. המוח שלי משתמש באפשרות הזאת כדי להפחיד אותי, כאילו כל נסיעה עלולה להפוך לאירוע משפטי או חברתי שאני לא אוכל להתמודד איתו. גם זה חלק מה-OCD.

 

אני לא יכול לדעת בוודאות מה קרה בכל רגע, ואני לא הולך לחפש את הוודאות הזאת. אני לא אחזור למסלול, לא אחפש סימנים על הכביש, לא אבדוק חדשות, לא אנסה לשחזר. אני גם לא מנסה להוכיח לעצמי שאני ‘בחור טוב’ או ‘לא כזה’. זה טקס שמזין את הלולאה.

 

אני מאפשר לספק להיות: אולי קרה משהו, אולי לא. אולי יאשימו אותי, אולי לא. אולי מישהו יחשוב עליי דברים שאני לא רוצה שיחשבו. אולי תהיה אי־נעימות. כל זה אפשרי, ואני בוחר לא לפתור ולא להעיף את זה.

 

אני נותן למחשבה להיות שם בלי להילחם בה ובלי להרגיע אותה. אני בוחר להמשיך לנהוג, להמשיך לחיות, להמשיך לצאת עם אנשים, למרות שהמוח שלי מציף את החשש הזה. המטרה שלי היא לא להרגיש נקי או בטוח, אלא להיות אדם שמסוגל להמשיך גם עם ספק, גם עם בושה, גם עם מה שאנשים עשויים לחשוב.

 

זה תרגול OCD. זה מסר למוח שאני לא צריך וידוא, לא צריך הצדקה, ולא צריך הוכחה שאני ‘לא אשם’. אני פשוט ממשיך קדימה

 

 

 

הנחיות לתרגול תסריט חשיפה מוקלט (ERP)

 

 

איך להקליט? (בפגישה)

 

• לקרוא בקול רגיל, בלי לנסות להרגיע.
  
  

• להקליט ברצף אחד, גם אם יש טעויות קטנות.
  
  

• להשתמש בתסריט כמו שהוא, בלי לרכך.
  
  

 

 

איך לשמוע?

 

• פעם / פעמיים ביום כתירגול קבוע.
  
  

• לפני נהיגה שמעלה סטרס.
  
  

• אחרי נסיעה שעלתה בה מחשבה מטרידה.

 

 

 

מתי להימנע מהקשבה להקלטה?

 

• כשהמטרה שלך היא להירגע.
  
  

• כתחליף לחזרה למסלול כדי לבדוק (ההקלטה לא מחליפה טקס).
  
  

• פעמיים ברצף - זה כבר ניסיון להרגעה.
  
  

• בזמן הצפה גופנית חזקה - לחכות כמה דקות ואז להקשיב.

 

הכלל המנחה:

 

אם ההקשבה היא כדי להרגיע - 

לא לשמוע.

 

אם ההקשבה מיודעת לתרגול

של מניעת בדיקה -

כן לשמוע.

 

 

    

במקום ללכת לאיבוד בסבך הספקות

הירשמו לשיחת ייעוץ ממוקדת

ותקבלו המלצה אחת מותאמת אישית.

 

השיחה עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

מקורות:

 

https://anxietyunited.com/pure-o-ocd-and-false-memory-intrusive-thoughts/