דיכאון לפני לידה | תסמינים, טיפול ומחקר על דיכאון בהריון

דיכאון בהריון

   

מהו דיכאון קדם-לידתי?

 

דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה, שנקרא גם דִּכָּאוֹן בהריון / דִּכָּאוֹן פרה-נטלי / Prenatal depression, Antenatal depression, מהווה הפרעה נפשית שכיחה, הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב: 

לפי הסטטיסטיקה 16%-20% מכלל הנשים בהריון חוות דיכאון במהלך ההריון.

 

כמו כן, לדיכאון לפני הלידה יש השלכות שליליות ארוכות טווח מוכחות ובכוחו להעצים סיכון נפשי בקרב הנשים המתמודדות, בני הזוג, הילדים הגדולים יותר בבית והמשפחה הסובבת. 

טיפול פסיכולוגי, פנים אל פנים או בזום, יסייע ויביא הקלה בתסמינים הדיכאוניים.

  

חודש שלישי נאווה סמל

מתך דף הפייסבוק של נאוה סמל ז״ל 

 

החוויה של דיכאון בכלל, וספציפית במהלך ההיריון מהולה ברגשות בדידות.

חברים, משפחה ולפעמים גם בן הזוג, מצפים מנשים הרות להיות שמחות לקראת הרחבת המשפחה, ולעיתים מתעלמים מהאתגרים הנפשיים הקשורים להריון. 

הרבה נשים חשות אשמה או בושה ברגשותיהן, חלקן חוששות שדיכאון מעיד על אי-כשירות להיות אמא.

אבל דיכאון אינו באשמת אף אחד, והוא נחשב כיום למצב רפואי שניתן לטפל בו ולעיתים נגרם בגלל מצב רפואי.

 

 

דר תמר לופו פסיכולוגית במכון טמיר בתל אביב

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון

 

קדימה, בואו נדבר על זה על התסמינים, המחקרים, הטיפולים ודרכים לעזרה עצמית:

 

 

תסמינים של דיכאון בהריון

דיכאון בהקשר של הריון ולידה מקושר בדרך כלל בדעת הקהל לדיכאון אחרי לידה.

יחד עם זאת, דיכאון שכיח למדי במהלך ההריון עצמו, ובו נתמקד במאמר זה. 

 

 

מהם הסימפטומים המרכזיים של דיכאון בהריון?

 

  • חרדה מופרזת ואינטנסיבית לגבי בריאות התינוק.

  • היענות נמוכה לפרגון וביטויי אישור של הסביבה

  • שימש בחומרים - עישון, אלכוהול וסמים פסיכואקטיביים (כולל גראס).

  • מחשבות אובדניות.

  • שינויים קיצוניים במשקל, שאינם נובעים ישירות מהפיזיולוגיה של ההריון.

  • קשיי שינה - שינת יתר או שינה מועטה מדי.

 

דר איה גולן טיפול במבוגרים ילדים ונוער מכון טמיר במרכז וצפון תל אביב

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר תל אביב 

 

 

מהם הסיכונים הכרוכים בדיכאון במהלך ההריון?

ההפרעה קשורה ללידה בסיכון, לסבירות גבוהה יותר להפלה, למשקל לידה נמוך וללידה מוקדמת.

תינוקות שנולדו לאימהות שסבלו מדיכאון בהריון מצויים בסיכון מוגבר לעיכוב קוגניטיבי ולבעיות התנהגותיות.

 

לחץ ודיכאון במהלך ההריון קשורים גם לסיכון מוגבר העובר לפתח מחלות מטבוליות בהתבגרות בבגרות, וכן הפרעות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה.

 

ההפרעה אינה פוסחת על אף אוכלוסיה אינה שמורה רק ל״הפתעות״ של הריונות לא מתוכננים - היא פוקדת במידה דומה אמהות המצפות בכיליון עיניים להריון וללידה, גם לאחר טיפולי פוריות וגם במשפחות חד-הוריות וחד- מיניות. 

 

נועה רוזן פסיכותרפיסטית טיפול רגשי לילדים נוער ומבוגרים בתא

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

 

  

כיצד דיכאון בהריון משפיע על התינוק?

 

ההשפעות השליליות של דיכאון אימהי במהלך ההריון, או בחודשים הראשונים לחיי התינוק, על בריאותם הפיזית והנפשית של הילדים מוכחות היטב בעשרות מחקרים.

לאחרונה אף אף פורסם מחקר לפיו התמודדות האם עם דיכאון בהריון קשורה בפגיעה קשה במערכת החיסונית של הילדים. 

על פי נתוני האגודה האמריקאית למיילדות וגניקולוגים (ACOG) , בין 14-23% מהנשים ייאלצו להתמודד עם תסמינים של דיכאון בהריון ו-6-14% מההריוניות תיעזרנה בתרופות.

שינויים הורמונליים משפיעים על האיזון הביוכימי במערכת העצבים ומשפיעים ישירות דיכאון וחרדה במהלך ההריון

 

אלה יכולים להחמיר על ידי מצבים חיים קשים, שעלולים לגרום לדיכאון במהלך ההריון.

  

משפטים עם כוונה מנחמת, שגורמים דווקא להגברת הלחץ הנפשי:

"ילדים זה שמחה... בטוח שתוכלי להתגבר על זה, ואז הכל ירגיש טוב יותר..."

  

 

סיכון לדיכאון בהריון שני

 

מהי ההסתברות של הישנות דיכאון בהריון גם בהריון השני?

 

אמהות ואבות מוטרדים באשר להסתברות של פריצת דיכאון נשנה במהלך ההריון השני, זאת לאחר דיכאון שפקד את האם במהלך ההריון הראשון או לאחר הלידה.

קשה להעריך במדויק, שכן קיימים משתנים רבים שמשחקים תפקיד בהישנות דיכאון פרה-נטלי, אך עדויות מחקריות מדברות על 30% הישנות בדיכאון לפני הלידה, במידה והופיעה כבר אפיזודה דיכאונית בהריון הראשון. 

 

ההסתברות להישנות של דיכאון דו-קוטבי, שמתאפיין בתנודתיות במצבי הרוח, גבוהה אף יותר:

סביב 50% של חזרתיות בהריון השני.

כאשר מדובר על שיבה של אפיזודה פסיכוטית לאחר הלידה, ההסתברות לפסיכוזה נוספת מטפסת כבר ל-70%.

 

 

טיפולים תרופתיים בדיכאון במהלך ההריון

 

דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה מהווה בעיה משמעותית עם השלכות שליליות ארוכות טווח עבור נשים, ילדיהן והמשפחה כולה.

אף על פי שתרופות אנטי-דיכאוניות מודרניות נמצאו יעילות ובטוחות, עדיין קיים חוסר וודאות ביחס לשימוש בהן בזמן ההיריון ובהנקה. 

 

בנוסף, מטופלות רבות חוות תוצאות מאכזבות מטיפולים תרופתיים ומפסיכותרפיה.

על כן, חלקן מעדיפות להימנע מהטיפולים המקובלים, ולפנות לטיפולים אינטגרטיביים המשלבים טיפולים משלימים. 

 

ההנחיה העיקרית לנשים בהריון היא להמשיך ככל הניתן את אורח החיים שהן ניהלו לפני ההיריון מאשר לשנות ולהפחית תרופות בעיצומם של שינויים הורמונליים.

יחד עם זאת, יש לשקול גם את ההשפעות הביוכימיות, הפסיכולוגיות והבינאישיות השליליות של אי טיפול בדיכאון המופיע בסמוך ללידה.

נשים שמפחיתות את מינון התרופות סמוך ללידה נאלצות להתמודד בדרך כלל עם חזרתם של סימפטומים שעשויים לסכן את בריאותן ואת בריאות העובר.

כמו כן, נשים הנוטלות תרופות באופן קבוע ומתכננות להיכנס להריון שנה או יותר מראש יכולות באופן הדרגתי לצמצם את הטיפול הפרמקולוגי (תחת מעקב רפואי הדוק) ולעבור לטיפולים אינטגרטיביים, מה שעשוי לסייע גם בהפחתת החשיפה של העובר לתרופות הפסיכיאטריות.

 

באשר להנקה, יש לבחון בקפידה את השפעות התרופות האנטי-דיכאוניות אל מול ההשפעות של תוספי התזונה השונים.

 

 

האם תרופות נוגדות דיכאון מסוכנות במהלך ההריון?

 

המחקרים לגבי בטיחות השימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות מודרניות לנשים בהריון העלו עד כה תוצאות מעורבות לגבי הנזק הפוטנציאלי. 

התרופות חוצות את השליה ועלולות להסב נזקים לעובר, מה שמטריד חוקרים ורופאים רבים.   

 

לפי מחקרים, טיפול תרופתי בדיכאון ההיריון קשור לתסמינים חולפים, כמו עצבנות ורעידות, שמופיעים אצל 30% מהתינוקות שנחשפו לנוגדי דיכאון ורק במקרים נדירים נמשכים עד שבועיים.

עם זאת, מחקר  מלמד כי נשים בהריון שטופלו בתרופות NON-SSRI נמצאו בסיכון גבוה פי 3.5 להפלה בשליש הראשון בהשוואה לנשים שלא טופלו בתרופות.

 

 

מחקר מעניין התמקד בהשפעה של תרופות נגד דיכאון על הקורטקס הפרה-פרונטלי, אזור שאחראי בין היתר על ויסות התנהגות (Ogelman te al, 2024).

המחקר בחן את ההשפעה של סרוטונין על התפתחות קשרים עצביים בקורטקס הקדמי של עכברים. החוקרים מצאו שסרוטונין חיוני להתפתחות תקינה של קשרים אלה, וכי שינויים ברמות הסרוטונין, כמו אלה שנגרמים על ידי תרופות נוגדות דיכאון, עלולים להשפיע על התפתחות חלק זה במוח כמו גם על התנהגות הילד בהמשך חייו.

 

זאת ועוד, החוקרים מצאו קשר ישיר בין טיפול בפרוזק (פלואוקסטין) בהריון לבין שינויים בהתפתחות הקורטקס הקדם-מצחי אצל ילדים, וכן לסיכון מוגבר לבעיות נפשיות.

חשוב לציין שהמחקר נערך בעכברים, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לאמת את הממצאים בבני אדם.

 

 

מעבר לסיכונים, האם טיפול תרופתי לדיכאון בהריון יעיל?

 

למרות שרוב הנשים ההרות שממשיכות ליטול מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) עבור דיכאון מציגות תסמיני דיכאון מופחתים במהלך ההריון ובתקופה שלאחר הלידה, מחקר חדש מלמד כי אחת משלוש מהן עדיין חווה תסמיני דיכאון חרף נטילת תרופות, ואחת מחמש חווה החמרה בחרדה במהלך ההריון (Mesches et al, 2022).

 

ללא קשר לתוצאות, שכאמור עדיין אינו בהירות במלואן, מטופלות רבות חוות תוצאות מאכזבות מטיפולי פסיכופרמקולוגיים ופסיכותרפיה. 

חשוב לציין כי נדרש כאן ייעוץ רפואי מושכל כדי לנהל סיכונים בתבונה: למרות שיש לתרופות פסיכיאטריות תופעות לוואי על האם והעובר, קיימים סיכונים לא פחות גבוהים בהפרעה עצמה. במידה ותרופות מופסקות במהלך ההריון, עולה סיכון גבוה יותר להחמרת הדיכאון. משך ומספר אפיזודות הדיכאון טרם ההריון הם המנבאים היעילים ביותר של דיכאון במשך ההריון. גורמי סיכון אחרים כוללים היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון אחרי לידה והיסטוריה של שינויים במצב הרוח בהקשר של מניעת הריון.

טיפול תרופתי לא חייב להיפסק אוטומטית עקב הריון - הצעד החיוני והנכון הוא להתייעץ עם רופא. 

 

 

טיפולים פסיכולוגיים בדיכאון במהלך ההריון 

 

מהם הטיפולים הפסיכולוגיים המומלצים לטיפול בדיכאון קדם-לידתי?

 

כמו בכל מצוקה נפשית, עזרה פסיכולוגית ממוקדת ומקצועית עשויה לסייע גם כאן.

אם את מחפשת את השיטה שעובדת לפי מחקרים עדכניים, אנו ממליצים על אחת מ-2 השיטות שנמצאו הכי יעילות במחקרים קליניים מבוקרים, עבור נשים המתמודדות עם דיכאון בהריון:

  • טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT): מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים ושינוי דפוסי התנהגות.

  • טיפול בין אישי (IPT): פסיכותרפיה בין-אישית פועלת לשיפור היחסים והתפקוד החברתי באמצעות טכניקות וכלים שמסייעים נקודתית בהפחתת מצוקה.

 

עלות מפגש טיפולי פרטי במכון טמיר בתל אביב, או עם העמיתים שלנו בכל הארץ: 320-380 ש״ח. 

 

 

השתתפות בקבוצות תמיכה

 

תכניות תמיכה עשויות לצמצם דיכאון לאחר לידה, למשל, קבוצה המכונה Centering Pregnancy בארה"ב מבוססת על טיפול 'ממוקד לקוח' ומיועדת לנשים לקראת לידה.

הקבוצה מונה 8-10 נשים וכוללת 10 מפגשים, כאשר כל מפגש אורך בין שעה וחצי לשעתיים.

המפגש כולל תמיכה קבוצתית ומתן הסבר אודות נושאים כמו תזונה, דאגות נפוצות, ניהול מתחים ולחצים, צירי לידה ולידה, הנקה וטיפול בתינוק.

מחקר חלוצי שבחן את היעילות של קבוצות תמיכה לנשים בהריון, העלה תוצאות חיוביות נצפו בקרב המשתתפות בקבוצה במהלך ההיריון ולאחר הלידה כולל סיכון מופחת לפיתוח דיכאון לאחר לידה.

כמו כן, קיימות תכניות המבוססות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכוללות 5 שלבים:

הכנה לקראת בואו של התינוק, הלידה והינקות המוקדמת, האמצעית והמאוחרת.

כלומר, התכניות מתחילות מהשבוע ה-30 של ההיריון ועד 10 חודשים לאחר הלידה. 

כשאנחנו מדברים על קבוצת תמיכה, זה לא אומר בהכרח Setting של טיפול - גם מעגל לידה של חברות יעשה עבודה מצוינת.

חשוב לציין כי ההמלצות המקצועיות לקבוצות תמיכה מתאימות להריוניות הסובלות מדיכאון קל עד בינוני , אך דיכאון עמוק מחייב שילוב של פסיכותרפיה ותרופות.

 

אתר "אמא יקרה" - מיזם של ימית אורבין <

 

 

ביופידבק- השתנות קצב הלב

 

השימוש בביופידבק של השתנות קצב הלב כטיפול משלים עשוי לסייע בשיפור תוצאות הטיפול בדיכאון מג'ורי.

מחקר שנערך הראה שיפור משמעותי ברמת החרדה והמצב הנפשי של נשים שהתמודדו עם דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה.

 

עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים.

 

  

אפליקציה לטיפול בדיכאון בזמן ההיריון

 

הפיתוח החדשני מגובה במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה ובו נדגמו 72 נשים בהיריון המדווחות על סימפטומים דיכאוניים.

כל הנשים התקינו אפליקציות המדווחות באופן יומיומי, במשך שמונה ימים, על שינויים במצב הרוח שלהן.

נשים אלו הושוו לקבוצה נוספת, שדיווחה על שינויים במצב הרוח באופן יזום באמצעות פורטל שירותים רפואיים.

נמצא כי נשים שהשתמשו באפליקציה, קיבלו יותר שיחות טלפון מאנשי בריאות הנפש גם כאשר לא יזמו פנייה בעצמן.

בנוסף, תחושת השליטה שלהן במצבן הרפואי, כפי שדיווחו היו גבוהות הרבה יותר.

 

נמצא שכמות שיחות הטלפון שמקבלים מטופלים במצבי דיכאון משפרים באופן כללי את מצב הרוח שלהם.

במחקר זה, הנשים שהשתמשו באפליקציה העוקבת אחר מצב הרוח שלהן, קיבלו עקב כך יותר טלפונים מגורמים רפואיים והדבר שיפר את מצב הרוח הכללי שלהן.

בנוסף, סימפטומים המאפיינים חרדה, שנלווים בדרך כלל לדיכאון בהיריון פחתו גם הם באופן משמעותי.

פיתוח חדשני זה, על אף שמידת יעילותו בהפחתת דיכאון דורשת מחקרים נוספים, מעלה סוגיה חשובה אודות השליטה של אנשים בחייהם בעידן הדיגיטל:

התקופה בה אנו חיים מתאפיינת בשליטה, ניטור ובקרה גבוהים מאוד שפועלים עלינו לעתים מבלי שאנו מודעים להם.

 

יתכן שאפליקציות לעזרה נפשית, המשמשות מטופלים כדרך יעילה ליצירת קשר עם הפסיכולוג המטפל , מפחיתות את היוזמה האישית ובטווח הארוך את לקיחת האחריות על האספקטים השונים בחיים. עם זאת, ניכר שבטווח המיידי, עבור הנמצאות בקבוצות סיכון, הטכנולוגיה משמשת כהצלת חיים של ממש.

 

  

סיכון לאובדנות

 

נשים בהריון מצויות בסיכון ורמת פגיעות גבוהה לפיתוח הפרעות פסיכיאטריות, אבל לא רק.

לעיתים הסיכון עלול להתרחב גם לסכנה אובדנית.

גורמי סיכון להתאבדות כוללים היסטוריה של פגיעה עצמית או ניסיונות התאבדות בעבר, מחשבות אובדניות, היסטוריה משפחתית של התאבדות, תחושת עקביות של חוסר תקווה והתעללות גופנית בילדות, כאשר התעללות מינית והזנחה קשורות באופן משמעותי לניסיונות התאבדות ולמחשבות על התאבדות אצל הריוניות.

 

 

אם אתם, או אדם קרוב אליכם,

מצוי בסיכון אובדני,

צרו קשר עם ער״ן

בשיחת טלפון 1201,

או בהודעת SMS

למספר 0768844400

 

 

נשים שאינן נוטלות תרופות ונעזרות בטיפול פסיכולוגי או מי שמעוניינות לנסות טיפולים משלימים במטרה למזער את הצורך בתרופות בתקופה הסמוכה ללידה, תוכלנה להיעזר בשלל טיפולים משלימים.

טיפולים אינטגרטיביים כאלה משלבים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים.

 

 

טיפולים אלטרנטיביים בדיכאון לפני הלידה

 

הספרות תומכת במספר גישות טיפול אינטגרטיביות עבור דיכאון מג'ורי בתקופה הסמוכה ללידה. 

טכניקות אלו משפרות את ההורות ואת ההתקשרות כפועל יוצא מכך גם את מצבו של התינוק.

 

להלן רשימת הטיפולים והמידע המחקרי לגביהם:

 

 

אימון גופני

 

אימון גופני נמצא כבעל השפעות דומות לפסיכותרפיה ופרמקולוגיה בטיפול בהפרעת הדיכאון, לכן דיכאון פחות נפוץ בקרב נשים פעילות.  פעילות גופנית בזמן ההיריון נחשבת כבטוחה בדרך כלל, פרט לצלילה ולפעילויות ספורט עם סיכון גבוה לפגיעה באזור הבטן. עם זאת, חשוב להתייחס כמובן לסיבוכים רפואיים שונים ולרמת הכושר הכללית של ההריונית. מחקרים הראו שיפורים משמעותיים בדיכאון שלפני הלידה בעקבות פעילות גופנית, במיוחד יוגה.

 

יש לציין כי הפסקה של פעילות גופנית סדירה מעלה תסמיני דיכאון, וזה מאפיין נשים יותר מגברים, כך מעלה סקירת ספרות שבחנה שישה מחקרים עם 152 משתתפים ומשתתפות מבוגרים שהתאמנו במשך 30 דקות לפחות, שלוש פעמים בשבוע, למשך שלושה חודשים לפחות. 

 

 

יוגה

 

האם יוגה מפחיתה תסמיני דיכאון? 

כן. 

מחקר שפורסם ב-2019 בחן את ההשפעה של אימוני יוגה סדירים על מתמודדים ומתמודדות עם דיכאון קליני.

החוקרים בחנו 15 משתתפים/ות שסבלו מדיכאון קליני ולקחו חלק בתכנית לאימון יוגה לאורך תריסר שבועות. הם השתתפו בשני שיעורים שבועיים של שעה וחצי כל אחד והשלימו גם שיעורי בית של 30 דקות בין מפגש למפגש, שכללו בעיקר משימות נשימה.

לאחר 12 שבועות מדדו החוקרים את הפעילות המוחית של משתתפי המחקר, באמצעות טכניקות להדמיה מוחית ובאמצעות שאלונים מוכרים להערכת מצב הרוח. התוצאות הראו כי הסימפטומים הדיכאוניים של המתאמנים השתפרו מאוד, ממש עד לרמה הסימפטומטית של מי שאינו סובל כלל מדיכאון. המחקר מצא גם כי תסמיני חרדה, שנמצאים בדרך כלל במתאם גבוה עם דיכאון, פחתו באופן משמעותי. 

 

מחקר נוסף, שפורסם במאי 2020, העלה כי אנשים שמאובחנים עם הפרעות נפשיות, העוסקים באופן קבוע ביוגה אקטיבית סובלים פחות מתסמינים דיכאוניים בהשוואה למי שמתרגלים יוגה בתדירות נמוכה יותר, או מתרגלים צורות התערבות אחרות.

המחקר, שפורסם בכתב העת The British Journal of Sports Medicine מאגד גם ממצאים מגוונים ממחקרים קודמים.

 

לבונה  

לבונה הוכחה כחומר אנטי-דיפרסנטי:

מחקר חדש ויצירתי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות ג'ון הופקינס והאוניברסיטה העברית בירושלים העלה כי הרחת קטורת לבונה הוכחה כחומר פסיכואקטיבי מפחית דיכאון.

 

מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן הַמִּדְבָּ֔ר

כְּתִֽימְר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה..

 

-- שיר השירים, ג', פסוק ו' 

 

לבנדר

 

לבנדר (בעברית - אזוביון) הוכח כחומר טבעי המקל על לחץ וחרדה ומסייע בהרגעה נפשית.

לשמן לבנדר יש היסטוריה בת אלפי שנים - המצרים והיוונים כבר נעזרו בה כאמצעי להקלה רגשית ולטיפולים גופניים שונים. 

המדע של ימינו מאשר את תובנות העבר:

הפעילות הביוכימית של תמציות לבנדר מתבצעת דרך החומר לינאלול (Linalool), תמצית טבעית המצויה בכ-200 צמחים ומסייעת גם בהפחתת כאב, שיפור איכות השינה, אקנה, זיהומים בקטריאליים ודלקות.

לינאלול יוצרת השפעות מרגיעות על המוח, באמצעות עירור של קולטני GABA בנוירונים סנסוריים לריח הממוקמים באף. 

  

 

הכנה לקראת הלידה

 

יש יתרונות רבים בנכונותה של ההריונית מכינה את עצמה ואת הסביבה לקראת התקופה שלאחר הלידה, כמו הקניית מידע לגבי חשיבותן של שינה, תזונה ורגיעה, הכנה פסיכולוגית של האחאים וקריאה על סוגיות כמו קנאת אחאים. 

  

 

דיקור

 

השימוש בדיקור בקרב נשים הרות עם דיכאון מג'ורי הראה שיפור ברמת הדיכאון.

לפי מחקר מ-2014, דיקור נחשב ליעיל ובטוח לשימוש בזמן ההיריון.

 

  

טכניקת 'אור בהיר'

 

אור יום משפיע לחיוב על מצב הרוח, וגם להיפך, חשיכה משפיעה עליו לרעה. 

נשים המצויות בהריון מתקדם במהלך החורף הן בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר הלידה, בהשוואה לנשים ששלהי הריונן מתרחש בחודשי הקיץ, חודשים בהם מספר שעות האור ביממה רב יותר, כך לפי מחקר חדש.

טיפול באמצעות טכניקות 'אור בהיר' נמצא יעיל הן בעבור דיכאון עונתי והן בעבור דיכאון לא עונתי. מדובר באמצעי זול שניתן לשימוש ביתי. יחד עם זאת, התוצאות של השימוש בו עבור דיכאון סמוך ללידה אינן חד-משמעיות, חלקן מצביעות על הפחתת הדיכאון וחלקן לא.

 

 

אומגה 3- חומצות שומן

 

אומגה 3 נמצאה יעילה בטיפול בדיכאון מג'ורי ובסימפטומים דיכאוניים (בייחוד בדיכאון קוגניטיביאך היעילות אינה מוכחת בדיכאון המופיע בפרק הזמן הסמוך ללידה.

מסקירת הספרות נמצאו 7 מחקרים מבוקרים . מניתוח התוצאות עולה כי לפחות 3 מהם מעידים על שינוי חיובי כתוצאה מצריכה של אומגה 3 בהפחתת דיכאון לפני הלידה.

 

מטה-אנליזה חדשה יותרלגבי שאלת היעילות של אומגה 3 לטיפול בדיכאון מעלה תוצאות מעורבות:

חלק מהמחקרים מצביעים על תוצאות חיוביות, בעוד אחרים מייחסים את התוצאות הללו להטיית פרסום, כלומר אפקט פלצבו.

עם זאת, יש לציין כי אומגה 3, במיוחד במינונים של 750 עד 1000 מ"ג של EPA מראה תוצאות טובות יותר מפלצבו.

 

בכל מקרה, לא דווח על סכנה לאם או לעובר כאשר ההריונית צורכת חומצת שומן זו.

תוספי תזונה של אומגה 3 נחשבים בטוחים לשימוש ומועילים לבריאות הכללית ומסייעים בהקלה על השלכות הלידה. לאור זאת, יש לשקול שימוש בתוספים אלו גם עבור נשים המתמודדות עם דיכאון מג'ורי או נשים שהן בעלות סיכון לפיתוח דיכאון בזמן הסמוך ללידה.

 

דגים ומאכלי ים בכלל הם מקור מצוין לאספקה טבעית של אומגה 3 ואומגה 6, כך לפי מחקר שהשווה בין תושבי שני איים ליד אוסטרליה, באחד מהם צורכים התושבים שפע של תזונה מדיג, בעוד באי הסמוך נוהגים התושבים לזלול מזון מהיר.

הממצאים אינם מפתיעים:

תושבי האי המרוחק יותר, שכמעט ואינם צורכים ג'אנק פוד, סובלים מחסך בחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6, הקשורות באופן ספציפי לפיתוח חסינות ועמידות גופנית מפני דיכאון.

 

 

חומצה פולית

 

במחקרים שנערכו נמצא קשר רמות נמוכות של חומצה פולית במהלך ההריון לבין סיכון לפיתוח דיכאון, נזקים מוחיים אצל היילודים ואף פסיכוזה בהמשך החיים. 

מחקר מ-2019  מלמד כי יתכן וקיימת יעילות של צריכת התוסף L-methyl folate, שמופק מחומצה פולית, כאמצעי להפחתת התסמינים ולמניעה של דיכאון בהריון.  

 

נמצא גם כי אנשים הנוטלים פולאט כתרופת מרשם (B9) עשויים להיות בסיכון נמוך יותר לאירוע אובדני. ספציפית, נמצא שכל חודש של נטילת חומצה פולית היה קשור לירידה מצטברת של 5% בסיכון לניסיון התאבדות במהלך תקופת מעקב של שנתיים.

 

על פי מישל רוטנשטיין, דיאטנית, מומלץ לצרוך מזונות עשירים בחומצה פולית כדי להגביר את רמת הסרוטונין, שקשור במצב רוח.

מזונות כאלה עשויים לסייע בהולכת סרוטונין כך שישתחרר במוח באופן יעיל יותר.

 

מזונות עשירים בחומצה פולית כוללים ירקות כהים וירוקים, כדוגמת תרד, כרוב ירוק, אספרגוס, ברוקולי, חומוס ועדשים.

 

 

ס-אדנוזיל-ל-מתיונין (s-adenosyl methionine)

 

SAMe הינו תוסף תזונה של חומצת אמינו המסייע לתפקודי המוח ולהקלה בסימפטומים דיכאוניים.

אף על פי שהוא נחשב בטוח לשימוש בטיפול בכולסטזיס בזמן ההיריון, אין עדויות ליעילותו בטיפול בדיכאון טרום לידתי ולכן אינו מומלץ לשימוש.

 

 

קשיבות (מיינדפולנס)

 

קשיבות הינה מיומנות המשפרת מגוון רחב של בעיות פיזיות ונפשיות.

בניסוי שנערך השתתפו 10 נשים הרות שאובחנו עם דיכאון מג'ורי וקיבלו טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT).

תוצאות הניסוי הצביעו על שיפור משמעותי בשיעורי הדיכאון, הלחץ והחרדה. השיפור אף נמשך כ-6 שבועות לאחר הלידה. ממצאים אלו תומכים בשילוב תרגולי מיינדפולנס בשיעורים של הכנה ללידה.

לסיכום, מיינדפולס מהווה גורם המפחית סיכון לפיתוח חרדה ודיכאון בפרק הזמן הסמוך ללידה.

 

 

תוספי מזון מולטי-ויטמינים

 

תוספי מזון שונים מסייעים בשיפור מצב הרוח אך אין עדות ליעילותם בהפרעות מצב רוח בפרק הזמן הסמוך ללידה, אף על פי שנשים רבות נוטלות אותם בכדי לטפל בהפרעות החרדה והדיכאון.

יש צורך במחקרים קליניים מבוקרים בכדי להבין טוב יותר את ההשפעות שלהם על בריאות האישה ההרה והעובר.

 

 

נחושת

 

קיימת השערה מחקרית כי קיים קשר בין דיכאון לאחר לידה ובין נחושת הממלאת תפקיד במגוון תהליכים פיזיולוגיים כגון סינתזה בין-עצבית, תפקוד ודיכאון.

רמות הנחושת עולות בצורה יציבה ונורמלית במהלך ההיריון וחוזרות במהירות לרמות התקינות (שהיו לפני הלידה) זמן קצר לאחר הלידה.

אולם, בקרב נשים בעלות היסטוריה של דיכאון לאחר לידה רמות הנחושת גבוהות משמעותית  בהשוואה לנשים שלא חוו דיכאון לאחר לידה. יחד עם זאת, עדיין אין ידע מספק בנושא בכדי לקבוע מסקנות חד-משמעיות באשר לטיפול ברמות הנחושת. 

 

 

קנאביס

 

הקשר בין קנאביס לדיכאון מעורר הרבה עניין מחקרי.

 

השימוש בקנאביס קשור נפוץ למדי בקרב נשים בהריון, למרות שהוא טומן. בחובו מידה לא מועטה של סיכון. 

 

שתי דוגמאות:  

 

מחקר שנערך בסן דייגו שבקליפורניה, מדינה בה מאושר שימוש בקנאביס לצרכי פנאי, מרמז על ההשלכות הבעייתיות של עישון מריחואנה אצל אמהות טריות.

החוקרים מצאו כי אמהות מניקות מעבירות לתינוק למעלה ממחצית מכמות ה-THC - הרכיב הפסיכואקטיבי בגראס - באמצעות שומנים בחלב האם. 

במחקר אחר נותחו נתונים מ-27 מחקרים שבחנו שימוש בקנאביס במהלך ההריון ופורסמו בין השנים 1986ל-2022. נשים שצרכו קנאביס במהלך ההריון היו בסיכון גבוה ב-35% ללידה מוקדמת

 

הבעייתיות של גראס בהריון מוכרת ומדוברת, לכן מפתיע שכמעט 3 מתוך 4 נשים הרות בארה״ב אינן רואות שימוש קבוע בקנאביס כסיכון רציני להן או לעובר. 

ממצאים אלו התבססו על ניתוח תוצאות סקר בו השתתפו יותר מ-15,000 נשים הרות משנות הנעורים ועד 44.

 

 

נציין את המובן מאליו, למי שיש עוד ספק:

 

עישון טבק מזיק מאוד לרך הנולד.

נתון זה זה מעוגן היטב בספרות. 

מחקר מ-2022, למשל, העלה כי לעישון במהלך ההריון יש השפעות מתמשכות על התפתחות המוח אצל הילוד. החוקרים בחנו ילדים בגילאי 9 עד 11 ובאופן ספציפ הם זיהו כי חשיפה ארוכת טווח לשימוש בטבק אצל האם ההרה קשורהבלנפח מוחי נמוך יותר אצל התינוק.

  

 

מסקנות וראיית הנולד

 

העשורים הקרובים מבשרים על עליה בקשיים הנפשיים של נשים במהלך 'פרויקט ההיריון'.

 

כבר כיום ניתן לראות עליה חדה בשיעור ההריוניות המתמודדות עם דיכאון לפני הלידה, בהשוואה לדור הקודם, כלומר כמחצית מהנשים סובלות יותר מדיכאון במהלך ההיריון בהשוואה לאימותיהן. 

לחץ כרוני, חוסר בשינה, הרגלי אכילה, אורח חיים בלתי פעיל והקצב המהיר של החיים המודרניים הכולל לחץ כלכלי ותעסוקה, עשויים לתרום לשכיחות גוברת של דיכאון בקרב צעירים באופן כללי.

 

השפעתם של אלה משמעותית עוד יותר כאשר אישה נכנסת להיריון, מה גם שהדור הנוכחי של האמהות החדשות חווה שינויים מהירים בטכנולוגיה, ובמדיה החברתית בפרט, אשר בכוחם לתרום ולהעצים תחושות של דכאון, בידוד חברתי ולהדגיש שינויים ביחסים חברתיים.

 

נשים בהיריון צפויות לעמוד בפני לחצים ייחודיים וספציפיים בסטטוס ההורי החדש -  שיעור הנשים המשתלבות בשוק העבודה צמח באופן תלול ביחס לדורות קודמים, והדרישות הגבוהות והלחצים בעבודה תורמים גם הם לתסמינים דיכאוניים אצל אמהות. ישנו קושי ליצור איזון בין עבודה לבית וגידול המשפחה ולעיתים ישנה תחושה שזה "יותר מדי להתמודד איתו" .

 

דיכאון של נשים בהיריון מקבל כיום ביטוי שונה מהמוכר, הוא כולל יותר הצפה רגשית ולחץ נפשי חריף, פחות תחושות של "דאון" והשטחה רגשית.

ההנחיה העיקרית לנשים בהריון היא להמשיך ככל הניתן את אורח החיים שהן ניהלו לפני ההיריון מאשר לשנות ולהפחית תרופות בעיצומם של שינויים הורמונאליים.

יחד עם זאת, יש לשקול גם את ההשפעות הביוכימיות, הפסיכולוגיות והבינאישיות השליליות של הבחירה להימנע מטיפול בדיכאון המופיע בסמוך ללידה. 

נשים שמפחיתות את מינון התרופות סמוך ללידה נאלצות להתמודד בדרך כלל עם חזרתם של סימפטומים אשר עשויים לסכן את בריאותן ואת בריאות העובר.     

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

יחד עם מומחי מכון טמיר

 

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

האם מותר לך לקחת תרופות נגד דכאון או חרדה בזמן ההיריון? ד"ר יעל פסטרנק, המרכז הרפואי מאיר. מתוך מדור הורים באתר חדשות 10

 

שני פרידן גפן (2018). נשיא מכון ויצמן: "לסטרס השפעה על החיווט המוחי; יש קשר בין הלחץ של האם בהריון לבין מחלות בבגרות". מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001258761

 

 

Alshaarawy, O., & Vanderziel, A. (2022). Trends and Characteristics of Prenatal Cannabis Use in the U.S., 2002-2019. American Journal of Preventive Medicine. https://doi.org/10.1016/j.amepre.2022.04.027

 

Beck, C. T. (No date). The effects of postpartum depression on maternal-infant interaction: A meta-analysis. Nursing Research, 298–304.

 

Borja-Hart, N. L., & Marino, J. (2010). Role of omega-3 fatty acids for prevention or treatment of perinatal depression. Pharmacotherapy, 30(2), 210–216. https://doi.org/10.1592/phco.30.2.210

 

Byatt, N., Deligiannidis, K. M., & Freeman, M. P. (2013). Antidepressant use in pregnancy: A critical review focused on risks and controversies. Acta Psychiatrica Scandinavica, 127, 94-114.

 

Chan, J., Natekar, A., Einarson, A., & Koren, G. (2014). Risks of untreated depression in pregnancy. Canadian Family Physician, 60(3), 242–243.

 

Duko, B., Dachew, B. A., Pereira, G., & Alati, R. (2022). The effect of prenatal cannabis exposure on offspring preterm birth: A cumulative meta-analysis. Addiction.

 

Eryilmaz, H., et al. (2018). Association of prenatal exposure to population-wide folic acid fortification with altered cerebral cortex maturation in youths. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2018.0180

 

Evans-Hoeker, E., et al. (No date). Major depression, antidepressant use and male and female fertility. Fertility and Sterility.

 

Gibbons, R. D., Hur, K., Lavigne, J. E., & Mann, J. J. (2022). Association Between Folic Acid Prescription Fills and Suicide Attempts and Intentional Self-harm Among Privately Insured US Adults. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2022.2990

 

Hantsoo, L., Criniti, S., Khan, A., Moseley, M., Kincler, N., Faherty, L. J., Epperson, C. N., & Bennett, I. M. (2018). A Mobile Application for Monitoring and Management of Depressed Mood in a Vulnerable Pregnant Population. Psychiatric Services, 69(1), 104–107. https://doi.org/10.1176/appi.ps.201600582

 

Hedegaard, M., Henriksen, T. B., Sabroe, S., & Secher, N. J. (No date). Psychological distress in pregnancy and preterm delivery. BMJ, 234–239.

 

Kelly, R., Zatzick, D., & Anders, T. (2001). The detection and treatment of psychiatric disorders and substance use among pregnant women cared for in obstetrics. The American Journal of Psychiatry, 158(2), 213–219. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.158.2.213

 

Kim, D. R., O’Reardon, J. P., & Epperson, C. N. (2010). Guidelines for the Management of Depression During Pregnancy. Current Psychiatry Reports, 12(4), 279–281.

 

Mesches, M. H., et al. (2022). Trajectories of Depressive and Anxiety Symptoms Across Pregnancy and Postpartum in Selective Serotonin Reuptake Inhibitor‐Treated Women. Psychiatric Research & Clinical Practice. https://doi.org/10.1176/appi.prcp.20210034

 

Misri, S., Oberlander, T. F., Fairbrother, N., Carter, D., Ryan, D., Kuan, A. J., et al. (No date). Relation between prenatal maternal mood and anxiety and neonatal health. Canadian Journal of Psychiatry, 684–689.

 

Morgan, J. A., et al. (2018). Does ceasing exercise induce depressive symptoms? A systematic review of experimental trials including immunological and neurogenic markers. Journal of Affective Disorders, 234, 180-192.

 

Nulman, I., Rovet, J., Stewart, D. E., Wolpin, J., Gardner, H. A., Theis, J. G., et al. (No date). Neurodevelopment of children exposed in utero to antidepressant drugs. New England Journal of Medicine, 258–262.

 

Ogelman, R., Gomez Wulschner, L. E., Hoelscher, V. M., et al. (2024). Serotonin modulates excitatory synapse maturation in the developing prefrontal cortex. Nature Communications, 15, 1368. https://doi.org/10.1038/s41467-024-45734-w

 

Phelps, J. (2023, December 19). Antidepressant Risk/Benefit: Fish Oil Versus Placebo. Psychiatric Times. Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/antidepressant-risk-benefit-fish-oil-versus-placebo

 

Ramoz, L. L., & Patel-Shori, N. M. (2014). Recent changes in pregnancy and lactation labeling: Retirement of risk categories. Pharmacotherapy, 34, 389-395.

 

Ryan, D., Milis, L., & Misri, N. (2005). Depression during pregnancy. Canadian Family Physician, 51(8), 1087–1093.

 

Ulmer‐Yaniv, A., Djalovski, A., Priel, A., Zagoory‐Sharon, O., & Feldman, R. (2018). Maternal depression alters stress and immune biomarkers in mother and child. Depression and Anxiety.

 

Wichman, C. L., & Stern, T. A. (2015). Diagnosing and Treating Depression During Pregnancy. The Primary Care Companion for CNS Disorders, 17(2).

 

Yonkers, K. A., et al. (2009). The management of depression during pregnancy: A report from the American Psychiatric Association and the American College of Obstetricians and Gynecologists. Obstetrics and Gynecology, 114(3), 703–713.

 

Zeskind, P. S., & Stephens, L. E. (No date). Maternal selective serotonin reuptake inhibitor use during pregnancy and newborn neurobehavior. Pediatrics, 368–375.

 

Zou, R., Boer, O. D., Felix, J. F., et al. (2022). Association of Maternal Tobacco Use During Pregnancy With Preadolescent Brain Morphology Among Offspring. JAMA Network Open, 5(8), e2224701. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.24701

 

Zuckerman, B., Amaro, H., Bauchner, H., & Cabral, H. (No date). Depressive symptoms during pregnancy: Relationship to poor health behaviors. American Journal of Obstetrics and Gynecology, 1107–1111.

 

http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/perinatal-depression-evidence-based-review-integrative-treatment

  

https://www.tipulpsychology.co.il/articles/anxiety-during_pregnancy.html

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024