מהי טכניקת הפסקת מחשבות? | Thought Stopping Therapy

דרג פריט זה
(13 הצבעות)
טנכיקת הפסקת מחשבות,- Thought Stopping Therapy טנכיקת הפסקת מחשבות,- Thought Stopping Therapy

 

מהי טכניקת הפסקת מחשבות?

 

טיפול באמצעות הפסקת מחשבות, אשר מוכר באנגלית כ-Thought Stopping Therapy, הינו שיטה טיפולית שמטרתה לעצור רצף מחשבות לא אדפטיביות כמו דאגות, מחשבות מטרידות, דחפים הרסניים או הרגלים בעייתיים.

מטרת הטכניקה להפסקת מחשבות היא לעצור שרשרת מחשבות שליליות, טורדניות ועיקשות, המפריעות לעולמו הפנימי ולאיכות חייו של האדם ומשתלטות על תודעתו, תוך תחושת חוסר אונים למולן ולמול הופעתן.

 

במידה ואתם מעוניינים להתייעץ עם איש מקצוע, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר לשיחת טלפון אישית, בה תוכלו לקבל המלצה על פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי בתל אביב, או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ.

 

 

טיפול באמצעות הפסקת מחשבות

טיפול באמצעות הפסקת מחשבות, Thought Stopping Therapy, הינו שיטה טיפולית מעט שנויה במחלוקת, שמטרתה לעצור רצף מחשבות לא אדפטיביות כמו דאגות ומחשבות מטרידות, דחפים הרסניים או הרגלים בעייתיים. מטרת הטכניקה להפסקת מחשבות היא לעצור שרשרת מחשבות שליליות, טורדניות ועיקשות, המפריעות לעולמו הפנימי ולאיכות חייו של האדם ומשתלטות על תודעתו, תוך תחושת חוסר אונים למולן ולמול הופעתן.

negative thoughts 

שיטת טיפול זו היא אחת משיטות הטיפול הנגזרות משיטת ה-CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי).

תהליך הפסקת המחשבות הוא חלק מתהליך שבירת דפוסי החשיבה וההתנהגות הלא אדפטיביים בהם מחזיק האדם, חלק מהותי מטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול אינו יעיל רק להפסקת מחשבות, כי אם גם להפסקת דחפים או הרגלים שגורמים לאדם לסבל או לפגיעה מסוימת בשגרת החיים.


הפסקת מחשבות, היא למעשה היכולת לעצור רצף מחשבות שליליות באמצעות רמז פיזי או מנטלי, והעברת המחשבות לכיוונים חיוביים שאינם גורמים למצוקה או לסבל כלשהו. היכולת הזו נלמדת במהלך טיפול התנהגותי, ולרוב מתנהל באופן הבא:

בשלב מסוים של המפגש הטיפולי, המטפל קורא "עצור" ("stop") על מנת להפריע לדפוס החשיבה השלילי, במקביל לאימון המטופל לבצע ולרכוש את היכולת בעצמו.

בשלב ראשון, המטפל הוא זה שמבצע את הקריאה ומפסיק את רצף המחשבות של המטופל.

בהמשך, הוא מלמד את המטופל לעשות זאת בעצמו באמצעות אמירה עצמית, ובשלב מתקדם יותר- אף בדיבור פנימי לעצמו.

לעיתים, מתבקש המטופל לדמיין את המילה כשלט עצור, ולהגיד אותה לעצמו שוב ושוב.

 disturbing thoughts 

לאחר עצירת המחשבות היזומה, רוכש המטופל טכניקות נשימה והרפיה עצמית.

טכניקה נפוצה הנלמדת בטיפולים היא לדמיין את המילה "הירגע" במהלך נשיפה.

תוך כדי ההרפיה המחשבתית, לומד המטופל להרפות את שריריו, לדמיין סצנה נעימה כדוגמת שכיבה במקום נעים, בים או על הדשא, ולדמיין עשיית פעולה מרגיעה ושלווה כדוגמת צפייה בשקיעה.


במהלך אימוני הפסקת מחשבות הנעשים בטיפולי CBT, נעשות מספר חזרות על תהליך עצירת המחשבות וההירגעות לאחריה, על מנת ללמד את האדם את טכניקת הפסקת המחשבות ועל מנת לעצור את רצפי המחשבות הפוגעים באיכות חייו.

מחקרים מראים כי טיפול בהפסקת מחשבות אינו עוצר את המחשבה השלילית מלהופיע מלכתחילה, אך מוח האדם מתאמן בעצירת המחשבה, ולומד לעצור את שרשרת המחשבות בשלב מוקדם יותר ויותר, וכן לאחר סבל מופחת.

לאחר שהושגה שליטה בטכניקה במרחב הטיפולי, השלב הבא הוא שימוש בטכניקה באווירה רגועה בבית המטופל.

בהמשך, המטופל יישם את הטכניקה גם במהלך פעילויות יומיומיות, בעבודה, בלימודים, במהלך נסיעה באוטובוס ובילוי חברתי.

אט אט, העשייה הופכת להיות פנימית, הדיבור הופך פנימי וכך גם ההרפיה הופכת לתהליך פנימי שנעשה מבלי סממן חיצוני בולט.

מטופלים שרוכשים את הטכניקה מסוגלים ליישם אותה כמעט מיד כשעולה בראשם מחשבה שלילית, והטכניקה מסייעת בהפסקת מחשבות שליליות מסוגים רבים, ולא רק מהסוג הספציפי שהציק למטופל בתקופת הטיפול, או מהסוג עליו רכש את הטכניקה.

 

ביקורת כלפי הפסקת מחשבות

קיימות טכניקות נוספות להפסקת מחשבות, אשר נחשבות ליותר שנויות במחלוקת, ביניהן מתן עונשים מינוריים ברגע שצצה מחשבה שלילית, כדוגמת הכאה עצמית קלה (מתן סטירה ביד בתגובה למחשבה). מנקודת ראות פסיכולוגית, טקטיקה כזאת עלולה להוות גם התנהגות של פגיעה עצמית, שהיא כשלעצמה חרב פיפיות להתקדמות הטיפולית. 

טכניקת הפסקת המחשבות הינה מעט שנויה במחלוקת בעולם הטיפול הנפשי, כיוון ומחקרים בנושא אינם מעידים בעקביות על יעילות חד משמעית, לעיתים אף להפך- מעידים על חוסר יעילות ועל החמרה במצב בטווח הארוך. 

 

אפקט הריבאונד בהפסקת מחשבות

'אפקט הריבאונד' הוא מושג ידוע  מעולם הפסיכולוגיה, אשר מסביר תופעה בה מתבצע ניסיון לדכא באופן מלאכותי מחשבה טורדנית וכתוצאה מכך, באופן אירוני, מחשבה זו מופיעה בתדירות גבוהה יותר.

מחקר ישראלי השווה את השפעת אפקט הריבאונד בקרב בני נוער מהמגזר החרדי לעומת בני נוער חילוניים.  במחקר נמצא כי בני הנוערמהקהילה החרדית, בני 14-18ֿ, התאמצו יותר לדכא אובססיות מיניות, מאמץ שנמצא בקשר סטטיסטי חיובי עם תדירות גבוהה יותר של הופעת פנטזיות מיניות קומפולסיביות.

יתרה מכך, במדדי אושר, בני נוער חרדים קיבלו ציון נמוך יותר, ככל הנראה עקב תחושות אשמה ובושה שהתעוררו בעקבות המחשבות המיניות, שנתפסות כטאבו חברתי ותרבותי.  

חשוב לקחת בחשבון את הכיוון ההפוך לסיבתיות:

לפני שרצים למסקנות לגבי אפקט הריבאונד הקוגניטיבי, חשוב לקחת בחשבון כי יתכן שבני נוער חרדים מאושרים פחות מסיבות שונות לחלוטין ולכן נוטים למחשבות מיניות קומפולסיביות, מה שמעורר בהם צורך לדכאן.

מחקרים מראים כי הניסיונות להדוף מחשבה רק גורמים ללחץ סביב עלייתה, גורמים לה לצוץ יותר וגורמים למטופל שאינו מצליח להדוף אותה- לתחושת חוסר אונים ממשית.

 

Negative Thoughts stopping

 כתיבה: יעל טל, שירלי גבאי וצוות מכון טמיר

 

מקורות:

 

Dr Gary Maria Bakker (2009) In defence of thought stopping, Clinical Psychologist, 13:2, 59-68, DOI: 10.1080/13284200902810452

The thought-stopping technique: A treatment for different types of ruminations? Parenteau, P. and Lamontagne, Y. Res. Unit, Louis H. Lafontaine Hosp., Montreal, Quebec, Canada Can. J. Psychiatr. 26(3), 192–195, 1981

Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders. Edited by K. A. Phillips and D. J. Stein, American Psychiatric Association Publishing, 2015 , pb, 312 pp

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר