ריצוי אצל ילדים | הנטייה לרצות ומקורותיה הפסיכולוגיים בשנות הילדות

  

ריצוי היא תכונה שמתקיימת אצל לא מעט אנשים המסתובבים בינינו.

מדובר בתכונה שעונה על צרכים נפשיים שונים ומגוונים, תכונה שמייצרת תחושה של רוגע אצל אותו אדם בעל נטייה לרצות אחרים.

 הריצוי מייצר אמנם תחושה של רוגע ושליטה מסוימת, אך למעשה מדובר באשליה.

בכל דבר שמתחיל ב"אם אעשה ככה אז יקרה ככה" יש מידה של שליטה סמויה, שכן ברגע שלא אעשה את אותו דבר רצוי משהו עלול ללכת לאיבוד. באופן זה ניתן להבין שיש פה אשליה, קצת כמו בהפרעה טורדנית כפייתית. כלומר, האדם מתנה את הרווחה הנפשית שלו במקור חיצוני, וכשמיקוד השליטה הופך להיות חיצוני, בסיסו של האדם עשוי להתערער באופן מסוים.

 

 

איך ריצוי מתפתח? 

 

ריצוי היא תכונה שלא נוצרת ביום אחד, לרוב מדובר בתכונה שמתפתחת עם הזמן. אנו מזינים אותה, הולכים איתה יד ביד. במידה מסוימת היא עושה לנו נעים, הרי מטרת הריצוי היא לגרום לאדם אחר להיות מרוצה, ואם הוא מרוצה אז אנחנו מרוצים ומסופקים. הבעיה היא שכשאנחנו פועלים באופן הזה, אנו לא שמים לב שאנחנו נותנים את השליטה על חיינו לאדם אחר, נותנים לו את המושכות והאחריות על מצב הרוח שלנו. 

 

אם ננסה להבין את מקור הריצוי נוכל לראות כי הבסיס שלה הוא חרדה. אדם מרצה למעשה שם את האחר לפניו מתוך חשש שאם לא יהיה כזה אז הוא יאכזב את האדם השני, ובמקרה החריף יותר, אם לא ירצה אז האחר ידחה אותו. אותה חרדה גורמת לנו להתמקד באחר ולא בעצמינו, וכאשר מדובר ברמות גבוהות של ריצוי אפשרי כי הדבר ממש יכתיב את אורח החיים שלנו. להיות אדם מרצה אמנם יכול להישמע כמשהו חביב או זעיר, אך חשוב לשים לב להופעת התכונה כדי למנוע מצבים בעייתיים עתידיים. ככל שנשים לב מוקדם יותר להופעת התכונה הזו, כך יהיה קל יותר לעבוד עליה ולמתן אותה.

 

חשוב שנשים לב להופעת הריצוי כבר מגילאים צעירים, שכן ילדים הרי לומדים תוך כדי התנסות בסביבה ותוך חיקוי שלנו, הבוגרים. זו למידה שהיא קצת כמו התניה קלאסית, ואם ילד רואה שהוא יכול להרוויח חברים כתוצאה מכך שהוא מרצה אותם, הדבר יכול להפוך לתבנית ולא להוות רק מקרה בודד. הילד יכול ללמוד או להרגיש שאהבה היא אכן תלויה בדבר, וזה לא המסר שהיינו רוצים להעביר לאותו ילד קטן. כבוגרים אחראיים, אנו מנסים ללמד את הילד להיות עצמאי ובעל ביטחון, להתנסות בעולם, לעשות טעויות ומהן לגדול וללמוד. אז איך נלמד אותו להיות בעל ביטחון אם יראה שהביטחון מגיע מבחוץ ולא מבפנים?

 

זכרו, הורה אסרטיבי ובעל ביטחון מחזק את ילדו בכך שבאופן התנהגותו מהווה דוגמה עבורו. הילד רואה את ההורה באופן תואם ומכאן ישאף להתנהג באותו האופן, או באופן דומה. וזה לא קל. עבור אדם בעל נטייה לריצוי, מדובר בשריר שצריך ללמוד לפתח אותו. זה יכול לקחת זמן, אבל לאט לאט השריר מתחזק. הדרך יכולה להיות סיזיפית ומייגעת, אבל כשרואים את הפירות מרגישים בגאווה ובשמחה, ובעיקר כי ההתמדה אכן משתלמת.

 

 

 

כתיבה:

 

דנה פיינר msw מכון טמיר תל אביב

 

דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,

מכון טמיר תל אביב

  

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024