אפקט דאנינג-קרוגר | למה דווקא בורים משוכנעים לגמרי בעושר תבונתם?

אפקט דאנינג-קרוגר

  

אפקט דאנינג-קרוגר הוא סוג של הטיה קוגניטיבית, שלפיה אנשים מאמינים שהם יותר חכמים ויש להם יותר יכולת, כשבפועל נדיר שיש להם כאלה. 

באופן מהותי, לאנשים עם יכולת נמוכה אין את המיומנויות לזהות את חוסר היכולת שלהם. השילוב של מודעות עצמית נמוכה ויכולת קוגניטיבית נמוכה מוביל אותם להערכת יתר של היכולות שלהם. 

 

אפקט דאנינג-קרוגר הוא השם המדעי לבעיה די מוכרת שרובנו מזהים מיד - 

מצב בו בורים אינם רואים את בורותם, או כמו שניסח זאת צ׳ארלס דארווין:

 

״בורות מולידה ביטחון עצמי לעתים קרובות יותר מאשר ידע״.

 

כולנו מכירים את הסיטואציה בה אנחנו יושבים עם חברים ומישהו מתחיל לדבר על נושא באריכות, תוך שהוא עומד על דעתו, במבט מעמיק, באומץ ובביטחון עצום, עם הנחה סומיה ולא נוחה שכולם טועים והוא צודק.

למרות שלכולם סביב השולחן ברור לחלוטין שאין לבן אדם מושג על מה הוא מדבר, הוא ממשיך בשלו, בלי שמץ מודעות לבורות שלו.

 

אפקט דאנינג-קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית, אחת מתוך רבות, שיכולות להשפיע על ההתנהגות וההחלטות שלנו, מעניינים יומיומיים ועד להחלטות משנות חיים.

למרות שלפעמים קל לזהות את ההטיה אצל אחרים, חשוב לזכור שהיא אינה פוסחת גם עלינו (הכי קשה לקלוט שאפקט דאנינג-קרוגר עובד גם עליך).

במובן מסוים, אפקט דאנינג-קרוגר הוא ההיפך מתסמונת המתחזה, מצב בו בני אדם מצליחים, אך משוכנעים שהם מזייפים כישרון מסוים ושזה עניין של זמן עד שיתגלו. 

 

הבנת הסיבות הפסיכולוגיות בסיסיות שתורמות להטיות קוגניטיביות עוזרת לשים לב לנטיות הללו בתוכנו ולמצוא דרכים להתגבר עליהן.

  

הנה התורה כולה על רגל אחת:

 

 

 

מה המקור של אפקט דאנינג-קרוגר?

האפקט נקרא על שמם של דיוויד דאנינג וג׳סטין קרוגר, שני הפסיכולוגים הראשונים שתיארו אותו.

המחקר המקורי שלהם כלל כמה חקירות, שבהן התברר שדווקא נבדקים שהיו באחוזון הכי נמוך במבחנים של דקדוק, הומור ולוגיקה העריכו בצורה גבוהה באופן דרמטי את יכולותיהם (אנשים שהתוצאות שלהם היו באחוזון ה-12 העריכו את עצמם באחוזון ה-62).

באחד המבחנים, למשל, דאנינג וקרוגר ביקשו מ-65 נבדקים לדרג עד כמה בדיחות שונות מצחיקות. חלק מהאנשים היו ממש גרועים בלקבוע מה יצחיק אנשים אחרים, אבל דווקא הם תיארו את עצמם כבעלי שיפוט או הומור מצוינים.

המחקר מצא גם שלאנשים עם יכולות נמוכות במשתנים הללו לא רק היו תוצאות לא טובות במבדקים, אלא שהם גם לא יכולים להעריך ולזהות נכונה את האיכות של ביצועיהם. אגב, שני החוקרים העריכו שזו הסיבה שלפעמים סטודנטים שנכשלים בבחינות ניגשים לערעור כי הם מרגישים שמגיע להם ציון הרבה יותר גבוה: יש להם הערכת יתר לידע וליכולת שלהם, וגם ליכולות של אחרים, ובגלל זה הם כל הזמן סבורים שהם יודעים יותר ויכולים יותר מאחרים.

במקום שחוסר הידע והיכולת שלהם ישאיר אותם מבולבלים וזהירים יותר, דווקא להם יש ביטחון עצמי גבוה עם ייחוס פנימי בלתי מוגדר שהם קוראים לו ״ידע״.

לאפקט הזה יש השפעה עמוקה על מה שאנשים מאמינים, על ההחלטות שהם לוקחים ועל הפעולות שלהם.

במחקר די פמיניסטי שעשו דאנינג וארלינגר, נשים וגברים עשו בחינה מדעית וקיבלו בדיוק אותם ציונים, אבל לנשים היתה הערכת חסר של הביצועים שלהן כי הן האמינו שיש להן פחות יכולת מגברים להיקשים מדעיים. החוקרים משערים שיתכן כי סיבה הזו מעכבת נשים ומעוררת בהן היסוס לגבי השתתפות בתחרויות מדעיות.

 

דאנינג גם עשה עם קולגות שלו ניסויים שבהם הם שאלו את הנבדקים אם הם מכירים כל מיני מונחים שקשורים לנושאים כמו פוליטיקה, ביולוגיה, פיזיקה וגיאוגרפיה.

חלק מהמונחים שהציגו לנבדקים היו אמיתיים וחלק הם לגמרי המציאו. במחקר אחד בערך 90% מהנבדקים טענו שיש להם לפחות ידע מסוים לגבי המונחים המומצאים. וגם פה, ככל שהנבדק נטה יותר לטעון שיש לו הכרות עם הנושא, כך הייתה לו סבירות יותר גבוהה לטעון שהוא מכיר מונח מפוברק. שוב אותה מסקנה: דווקא בורים מאמינים שהם מומחים.

 

 

מה מסביר את תופעת דאנינג קרוגר?

לפי דאנינג וקרוגר, התופעה הזו מגיעה ממה שהם קוראים לו ״נטל דואלי״:

אנשים הם לא רק חסרי יכולת אלא שחוסר היכולת שלהם שולל מהם את היכולת להבין עד כמה הם חסרי יכולת.

אנשים חסרי יכולת נוטים להערכת יתר של המיומנויות שלהם, נכשלים לזהות את המיומנויות והמומחיות של אחרים ונכשלים לזהות את הטעויות ואת חוסר המיומנויות שלהם.

לפי דאנינג, בדיוק אותם ידע ומיומנויות שדרושים כדי להיות טוב במשימה הם אלה שבן אדם צריך לזהות כדי להבין שהוא לא טוב במשימה.

בגלל זה, אם אין לו את היכולות האלה – אז לא רק שהוא לא יהיה טוב במשימה אלא שהוא לא יהיה מודע לכך שהוא לא טוב בה.

דאנינג טוען שהחוסרים במיומנויות ובמומחיות יוצרים בעיה כפולה:

החוסר גורם לבן אדם לביצועים ירודים בתחום שבו הוא לא טוב, אבל הידע השגוי והחסר שלו גורמים לו לא לזהות את הטעויות שלו.

 

 

מטא-קוגניציה ושאר ירקות

אפקט דאנינג-קרוגר מתייחס גם לקשיים של מטא-קוגניציה, כלומר ליכולת של בן אדם לקחת צעד אחורה ולהסתכל על ההתנהגות והיכולות שלו מבחוץ, מתוך פרספקטיבה.

לעתים קרובות אנשים יכולים להעריך את עצמם רק מנקודת המבט המוגבלת והסובייקטיבית שלהם, שממנה נראה להם שהם בעלי מיומנויות גבוהות והרבה ידע, ושהם יותר טובים מאחרים. בגלל זה, לפעמים אנשים נאבקים מול תפיסות יותר ריאליסטיות של היכולות שלהם.

עוד גורם שתורם לאפקט הוא שלפעמים פיסה קטנה של ידע על נושא מסוים יכולה לגרום לאנשים להאמין בטעות שהם יודעים כל מה שאפשר לדעת על משהו ושהם מומחים בו.

גורם שלישי הוא השימוש שלנו בהיוריסטיקות, אותם קיצורי דרך מנטליים, שמאפשרים לנו לקחת החלטות מהר, והנטייה שלנו לחפש דפוסים אפילו איפה שאין כאלה. המוח שלנו מנסה למצוא סדר והיגיון בטווח מאוד רחב של מידע, כל יום. כשאנחנו מנסים לעשות סדר בבלגן ולפרש את היכולות והביצועים שלנו בעולם האינדיבידואלי שלנו, אולי זה לא מפתיע שלפעמים אנחנו נכשלים לשפוט באופן מלא ומדויק עד כמה אנחנו טובים.

 

 

מי נפגע מאפקט דאנינג-קרוגר?

לצערנו כולנו, בגלל שלא משנה כמה ידע או ניסיון יש לנו, לכולנו יש תחומים שבהם אין לנו מספיק ידע ויכולת. אני מניח שאילו הייתי מתבקש לכתוב מאמר בכתיבה פופולרית על מכניקת הקוואנטים, הייתי מרגיש פחות בטוח לכתוב אותו בהשוואה לכתיבה מאמר זה. אבל מה קורה אם צפיתי בסרט ביוטיוב על פיזיקת הקוואנטים ואני מרגיש שהצלחתי להבין את הבלתי מוסבר שהיא מציעה. יש מצב שהייתי מרגיש בטוח יותר ואולי אפילו משוכנע שאני מומחה, כי הבנתי את הפואנטה. אבל הנושא הוא יותר מהפואנטה של ניסוי יחיד, יש שם עוד 100 שנה של מחקרים והתפלפלויות שאני פשוט לא ער לקיומם, או בשפת ההטיה שלנו, בור לגביהם.

כולם פגיעים לתופעה, ולמעשה סביר להניח שרובנו חווים אותה על בסיס קבוע. אנשים שבאמת מומחים במשהו עשויים להאמין בטעות שהאינטליגנציה והידע שלהם חלים גם על תחומים אחרים שאותם הם מכירים פחות טוב.

 

 

אפקט דאנינג-קרוגר ואינטילגציה

אפקט דאנינג-קרוגר הוא ממש לא ביטוי נרדף ל״IQ נמוך״ או ל״טיפשות״, ומאוד קל לשפוט אחרים ולחשוב שזה לא חל עלינו.

אז אמרנו שחסרי היכולת נוטים לחשוב שהם מומחים, אבל מה המומחים האמיתיים חושבים על היכולות שלהם?

הפסיכולוגים דאנינג וקרוגר מצאו שלאלה שנמצאים בקצה הגבוה של טווח היכולות, באמת יש ראייה  מציאותית יותר של הידע והיכולות שלהם.

יותר מזה, המומחים דווקא נוטים להערכת חסר של היכולות שלהם ביחס לביצועים של אחרים.

 

  

"החוכמה האמיתית והיחידה

היא לדעת שאתה לא יודע כלום." 

 

-- סוקרטס

 

  

כמובן שהאנשים שנמצאים ב״טופ״ של היכולות יודעים שהם יותר טובים מהממוצע, אבל הם לא יודעים עד כמה הביצועים שלהם באמת עליונים בהשוואה לאחרים.

הבעיה במקרה הזה היא לא שהמומחים לא יודעים שיש להם הרבה ידע, אלא שהם נוטים להאמין שגם לכל שאר האנשים יש הרבה ידע.

 

 

איך להתגבר על אפקט דאנינג-קרוגר?

איך להפחית את התופעה?

האם קיימת נקודה בה חסרי היכולת מזהים את חוסר היכולת שלהם?

למרות שכולנו יכולים לחוות את האפקט, אפשר לעשות צעדים לתיקון דפוס כזה, ככל שלומדים יותר על איך שהמוח עובד ועל הטעויות שכולנו יכולים לעשות.

דאנינג וקרוגר מציעים שככל שאנחנו מנוסים יותר בנושא מסוים, הביטחון העצמי נוטה לרדת לרמה יותר ריאליסטית: כשאנשים לומדים יותר על נושא, הם מתחילים לזהות את חוסר הידע והיכולת שלהם, אבל כשהם כבר צוברים הרבה ידע על הנושא והופכים למומחים, שוב משתפרת הרמה של הביטחון שלהם. 

 

אז מה אפשר לעשות כדי שתהיה לנו הערכה יותר מציאותית של היכולות שלנו בתחום מסוים, אם אנחנו לא בטוחים שאנחנו יכולים לסמוך בנושא הזה על הערכה עצמית?

 

להמשיך ללמוד ולתרגל

במקום להניח שאנחנו יודעים את כל מה שאפשר לדעת על נושא מסוים, תמשיכו לחפור בו לעומק, חפשו ממשקים בינו לבין תחומים אחרים, קראו סיכום מחקרים אחרון. ברגע שיהיה לכם ידע נרחב בנושא, סביר יותר שתבינו שנשאר לכם עוד המון ללמוד, מה שיכול להילחם בנטיה להניח שאתם מומחים כשאתם קצת שוטים.

  

לשאול אחרים

עוד אסטרטגיה יעילה למדי היא לבקש מאחרים שיתנו לכם ביקורת בונה. ביקורת בונה... נו באמת הרי ברור שאף אחד לא אוהב לשמוע ביקורת, אבל אם היא באמת נאמרת באכפתיות מאדם בעדכם, ניתן לקבל דרכה תובנות בעלות ערך בנוגע לאופן בו אחרים תופסים את היכולות שלכם. 

 

להטיל ספק במה שאתם יודעים

אפילו אם אתם למדתם יותר, ישבתם על המדוכה, נכנסתם לעובי הקורה וקיבלתם פידבק של מישהו שאכפת לו מכם, לפעמים קל יותר לשמוע רק דברים שמאשרים את מה שאתם חושבים שאתם יודעים. זו דוגמה להטיה קוגניטיבית אחרת - הטיית אישור. כדי למזער את הנטיה הזו, המשיכו לאתגר את האמונות והציפיות שלכם ותחפשו מידע שמאתגר עוד ועוד את הרעיונות בהם אתם מחזיקים.

 

דיאלקטיקה, חברים וחברות, אין כנראה אמת אחת...

 

 

 

כתיבה:  

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021