גזלייטינג בעבודה | זיהוי תסמינים, השלכות, והתמודדות

גזלייטינג בעבודה

 

יש מגוון רחב של התנהלות תוקפנית ומתעללת מבחינה פסיכולוגית פסיכולוגית, למשל, בריונות  ביוש פומבי והדרה.

 

ברוב המקרים מדובר על התנהגות גלויה, שנעה בין ביטוי כעס לבין אלימת של ממש. 

 

גזלייטינג היא סיפור אחר:

בעוד שמקרבנים גלוים צועקים, מציקים, משפילים ומתעללים בפרהסיה, גזלייטרים נוקטים דרכים מניפולטיביות שהן הרבה יותר סמויות.

 
 
בריונות במקום העבודה כוללת התעמרות והשפלות, אבל היא עשויה גם להיות מעודנת יותר, ולכלול הדרה או התעלמות מאנשים ומתרומתם, העמסת יתר של עבודה, הפצת שמועות זדוניות, יחס לא הוגן, היטפלות או חתירה תחת עובד ומניעת הכשרה או הזדמנויות קידום.
 
בריונות הופכת את חיי העבודה לאומללים ועלולה לגרום לעובד לאבד אמון בעצמו, להיות חולה ומדוכא ולהתקשות למצוא מוטיבציה בעבודה.
 
בריונות אינה תמיד מקרה בו נטפלים לחלש, ולפעמים דווקא חוזקותיו של אדם במקום העבודה יכולות לגרום לבריון להרגיש מאוים ולהוות טריגר להתנהגותו.

 

 

גזלייטינג, מונח שנשמע המון לאחרונה, מתאר מצב בינאישי בו אדם אחד מערער את תחושת המסוגלות של אדם אחר, ערעור שמגיע עד לרמה בה האדם מתחיל לפקפק בשפיות דעתו או ביכולותיו המנטליות. 

 

 

מהם התסמינים של גזלייטינג בחיי העבודה?

גזלייטינג בעבודה הוא מצב בו עובד - בדרך כלל עמית/ים או מנהל - מבטל את מה שהעובד המותקף יודע שהוא נכון, ומאלץ אותו לתהות לגבי תוקף העובדות הידועות לו.

התוקפים מעוותים מידע, מילים והתנהגות, בשוגג או במכוון,  כדי לגרום לעובד המותקף להרגיש מבולבל, מעורער ומבוטל.

בסופו של דבר התהליך ההרסני הזה מונע ממנו. להאמין בעצמו וביכולתו לעשות את העבודה. 

 

במקרים רבים גזלייטינג היא סוג של התעמרות בעבודה המתבטאת בהטרדה נפשית מתמשכת.  

 

עבודה עם בוס גזלייטר אינה מתבטאת רק בלחץ ובשחיקה. יש לה מחירים בריאותיים.

מחקרים רבים מלמדים על ההשפעות הרגשיות, הפסיכולוגיות והגופניות המזיקות של עבודה עם מנהל רעיל (Schat & Frone, 2011).

אנשים שעובדים תחת מנהלים רעילים מצויים בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, שבץ, סוכרת ומצבים מסכני חיים אחרים.

 

 

גזלייטינג של פקידים כלפי אזרחים

גזלייטינג יכול להתבטא גם בדרכים בירוקרטיות מעוותות ומיתממות, בהן פקידים עזי מצח מעכבים, מתעלמים, מעלימים, דוחים עד הודעה חדשה ומביאים את אזרחים הזקוקים לשירותיהם - בד״כ בעלי עסק או יזמים - לתחושה חשדנית עד פרנואידית, שאין דרך להפריכה או לאוששה. זאת כיוון שאין ביכולתו של האזרח לדעת האם הרגשתו מציאותית או שהתפתחה כפרי בשל בדמיונו נטול הסבלנות. 

הפקיד הגזלייטר יידע תמיד להתל ולשטוח בפירוט את גרסתו לגבי מידת העומס המוטלת עליו ותנאי העבודה המלחיצים שכפה עליו הבוסים בירושלים.

מצג זה יכול לעיתים ליצור מראית עין כי אין מדובר כלל בעבודה מחייבת בשכר, אלא בתרומה של אדגם פטריוט למען מדינתו, בתנאים לא תנאים בהם הוא מצליח לתפקד למרות הכל. 

 

ויש גם תכנית מגירה:

אם חש הפקיד התוקפן את קרבתו המופרזת של מבקר המדינה או של עיתונאי סקרן, יהפוך הוא באחת את עורו ויצטייר מייד כקורבן ולא כמקרבן. 

 

 

איך מונעים גזלייטנג בעבודה?

 

בבסיס כל תהליך של גזלייטינג מוחדר לתודעת הקורבן ספק עצמי,.

לכן חשוב כל כך שמנהלים יטו אוזן כאשר עובד מגייס די אומץ כדי לפנות ולשתף בחוויותיו האישיות,

תחילתה של המניעה היא בהקשבה פעילה ללא שיפוט ופקפוק בדברים. 

ניהול זה אכן תפקיד מאתגר. חשטב לא לצמצם, להתכחש או לבטל את משמעות דבריהם של עובדים שרוצים לחלוק, גם כאשר המנהל לא מסכים. 

יותר מזה, מנהל טוב יכיר תודה (בכנות) על על כך שהעובדבוטח בו מספיק כדי לחלוק איתו מה שעובר עליו 

אחרי ההקשבה והקבלה חשוב שהמנהל יבדוק אם ואכיצד יוכל לתמוך בעובד.  

 

למרות שמנהלים לא תמיד חשופים ומודעים לתהליכי גזלייטינג בארגון, חשוב שיחפשו סימנים, גם אם מינוריים.

זה נכון במיוחד כאשר צצים אינדיקטורים שמעידים על קיום תהליכים כאלה והמנהל מתחקה אחר הסיבה להם (למשל, ירידה חדה במוטיבציה אצל עובד טוב).

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

31 במרץ 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות: 

 

Mita Mallick (2021).  How to Intervene When a Manager Is Gaslighting Their Employees. https://hbr.org/2021/09/how-to-intervene-when-a-manager-is-gaslighting-their-employees

ֿ

Schat, A., & Frone, M. R. (2011). Exposure to Psychological Aggression at Work and Job Performance: The Mediating Role of Job Attitudes and Personal Health. Work and stress, 25(1), 23–40. https://doi.org/10.1080/02678373.2011.563133

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022