אלימות כלכלית במשפחה | הגדרה, תסמינים, התמודדות וטיפול

מהי התעללות פיננסית? 

התעללות כלכלית כוללת שליטה ביכולת הקורבן להשיג, להשתמש ולשמר משאבים כלכליים, לעתים עד כדי מניעת האפשרות לעבוד. 

חוק הטיפול האמריקאי מ- 2014 מגדיר התעללות כלכלית כסוג של התעללות הכוללת גניבת כסף או רכוש אחר, הונאה, לחץ תחת יחס כסף או רכוש אחר ושימוש לרעה בכסף או ברכוש אחר.

הקורבנות יכולים לחוות הגבלה של השימוש בכספם או גנבתו ע״י המתעלל, וכשיש להם כסף - לעתים קרובות הם יידרשו לדווח על כל שקל שהוציאו.

צורת ההתעללות הכלכלית משתנות ממקרה למקרה – לפעמים מתעללים נוקטים בטקטיקות מתוחכמות כמו מניפולציה, ולעתים הם מתעללים גלויים, דורשניים ומאיימים יותר. 

איילת בורוכוב, מטפלת זוגית ומשפחתית בתל אביב, מכון טמיר 

נכון, כשממרביתנו חושבים על אלימות במשפחה האוסציאציה הולכת להתעללות מילולית או תקיפה פיזית, אבל מחקרים מראים שהתעללות כלכלית מתרחשת בתדירות דומה במערכות יחסית לא בריאות. 

למעשה, מרבית המקרים של אלימות במשפחה כוללים גם אלימות כלכלית, ושלעתים קרובות מדובר בסימן הראשון לאלימות בין-אישית כרונית. 

לכן חשוב כל כך לזהות התעללות פיננסית. 

בכל סוג של התעללות ביחסים, המטרה של המתעלל זהה:

לצבור כוח ולשלוט במערכת היחסים.

למרות שאלימות כלכלית פחות אינטואיטיבית עבורנו, היא אחת השיטות הכי עוצמתיות ללכידת הקורבן בתוך מערכת יחסים מתעללת.

מחקרים מראים שלעתים קרובות הקורבנות מרוכזים מדי ביכולתם לדאוג פיננסית לעצמם ולילדיהם מכדי לסיים את מערכת היחסים. 

זאת ועוד, חוסר ביטחון כלכלי הוא אחד מהסיבות המובילות לכך שנשים חוזרות לפרטנר מתעלל. 

• שליטה בחשבונות בנק וחסכונות משותפים, למשל הסתרת קרן השתלמות גדולה או הפקדתה ללא ידיעת הנפגעת בחשבון בנק חסוי.

• העברת ביקורת על כל החלטה פיננסית של הנפגעת.

• צמצום החופש של הנפגעת לתכנן או לתקצב, באמצעות חוסר שקיפות לגבי גישה למידע פיננסי (סיסמאות לחשבון, מספרי חשבונות, מידע אודות השקעות).

• השקעות כלכליות מבלי להתייעץ עם הנפגעת.

• סירוב לשתף פעולה בתכנון כלכלי.

• התעקשות על שותפות בהכנסות הנפגע מבלי להסכים לחלוק בהכנסות המתעלל.

• סירוב  עקבי לעבוד או לתרום למשק הבית הכלכלי במשפחה.

• הצבת מגבלות על הכסף הנזיל שבידי הנפגעת.

• דרישה לדיווח על כל הוצאה פעוטה (לעתים גם דרישה לקבלות ולעודף).

• מוסר כפול לגבי הוצאות (המתעלל מרשה לעצמו להוציא כסף על בילויים, מסעדות ובגדים, אך מבקר את הקורבן אם הוא נוהג באופן דומה).

• הגבלת הגישה לתמונה הכלכלית השלמה של הזוג

• מניעת כסף מהקורבן או דרישה ממנו לבקש כסף מהמתעלל

• דרישה מהנפגע לבקש רשות לפני הוצאה כספית (ללא סימטריה).

• דרישה שהוצאות משותפות, כמו ליסינג, הלוואה, משכנתא, טלפונים סלולריים וחוזי דירה  יירשמו על שם המתעלל בלבד.  

• הגבלת הגישה לכסף ע״י מניעה של פתיחת חשבון בנק או בעלות על כרטיס אשראי.

• איומים פיננסיים בעת קונפליקט. למשל, נפנןף באיום לגבי נישול מירושה צפויה של משפחת הפוגע. 

• זעם על רקע פיננסי שמוביל לצורות אחרות של התעללות כמו הקנטה, בוז, או התעללות פיזית והתחמקות.

• במצב של גירושים, סירוב לשלם מזונת כחוק.

רותי טיק, MSW, מטפלת באלימות במשפחה בירושלים 

התעללות כלכלית בקשישים

התעללות כלכלית בקשישים במעגל המשפחתי מערבת בדרך כלל בן משפחה או אדם אחר שהמבוגר סומך עליו, כמו חבר או מטפל.

ההתעללות מתרחשת כאשר בן משפחה או חבר קרוב משתלטים על החלטות פיננסיות ומנצלים לרעה את כוחם כדי לשלוט בכספו של הקשיש. 

השפעות ההתעללות הכלכלית הן לעתים קרובות הרסניות. 

הקורבנות חשים פגומים או חסרי ביטחון בעצמם בשל ההתעללות הרגשית שנלווית לזו הכלכלית והם סובלים מקיפוח באוכל ובמוצרי צריכה בסיסיים אחרים.

בטווח הקצר, התעללות כלכלית הופכת את הקורבנות פגיעים להתעללות פיזית ולאלימות, וללא גישה לכסף – קשה להם מאוד לתכנן כל תכנית שתגביר את ביטחונם.

למשל, אם המתעלל אלים מאוד והקורבן נאלץ לעזוב כדי לשמור על בטחונו, יהיה לו קשה להשיג כסף על מנת לעשות זאת, ואלה שכן מצליחים להימלט נתקלים פעמים רבות בקשיים קיצוניים להשגת אפשרות דיור וביטחון אישי.

לעתים קרובות יש לקורבנות עבר תעסוקתי שאינו רציף, היסטוריית אשראי גרועה וכמות הולכת ומצטברת של בעיות מול החוק בשל שנים של התעללות כלכלית. כתוצאה מכך, קשה להם מאוד לייסד עצמאות וביטחון ארוך טווח. למעשה, קורבנות רבים יישארו עם המתעלל או יחזרו אליו בשל דאגה ליציבותם הפיננסית. 

מבחינת טקטיקות, התעללות כלכלית גורמת לבידוד משמעותי משום שהקורבנות הופכים תלויים כלכלית במתעלל.

התלות הזו לוכדת אותם במערכת היחסים, וללא משאבים הם אינם מצליחים לראות כיצד יוכלו להימלט מהמצב.

חשוב ביותר שנשים יזהו התעללות כזו לפני שהיא מסלימה.

ניצול משאביו של הנפגע:

• שימוש או שליטה בכסף שהקורבן הרוויח או חסך, למשל ע״י ניסיון לשלוט בשימוש או בגישה שלו לכספו

• שימוש בנכסי הקורבן לתועלת אישית מבלי לבקש רשות

• לקיחת כסף או שימוש בכרטיס אשראי ללא רשות

• טענת שווא בדבר ביצוע תשלומים עבור הקורבן

• הלוואת כספים מבלי להשיבם

• הרגשת המתעלל שהוא זכאי להשתמש בכסף או בנכסים של הנפגע

• דרישה מהנפגע שיעביר לידי המתעלל תלושי שכר, כרטיסי אשראי וסיסמאות

• ציפייה שהקורבן ישלם תשלומים או התחייבויות של המתעלל

• הצעה לסיוע בתקצוב או בהחלטות פיננסיות כהסוואה לשליטה במצבו הכלכלי של הקורבן

• בקשה מהנפגע שיוציא את המתעלל ממצבים פיננסיים קשים

• החרמת משכורות ומקורות הכנסה אחרים

• איום בדיווח שקרי לרשויות על התנהלות כלכלית שיש בה מרמה. 

התערבות בחיי הקריירה

העברת ביקורת והקטנת העבודה או הקריירה שבחר הקורבן, הפעלת לחץ לעזיבת העבודה – לעתים ע״י שימוש בילדים כתירוץ, החלטה היכן הקורבן יכול ולא יכול לעבוד, חבלה בתחומי האחריות של הקורבן בעבודתו, הטרדה דיגיטלית ע״י שיחות, הודעות טקסט או הגעה למקום או מניעה מהקורבן לעבוד ע״י החבאת מפתחות הרכב, ניתוק המצבר, לקיחת האוטו ללא רשות או הצעת בייביסיטר מבלי להגיע בפועל. 

מי שחושדת כי בן או בת הזוג שלו מתעללים בה כלכלית, מוטב שתפנה בהקדם לתחנה לנפגעות אלימות במשפחה, לשירותי הרווחה או אפילו לעו״ד מומחה בדיני משפחה. 

התעללות כלכלית אינה משתפרת עם הזמן, ולעתים קרובות מסלימה לסוגי התעללות אחרים. לכן, חשוב להתייחס אליה מוקדם ככל האפשר.