שליטה מַכְפִּיפָה | התמודדות עם שליטה אלימה ביחסים

שליטה מכפיפה

 

יש הרבה דוגמאות של אלימות במשפחה, כמו התעללות גופנית או מילולית.

 

אבל יש גם סוגים עדינים יותר של התנהגות מתעללת, כאלה המזיקים במידה דומה.

 

אחת מהן היא שליטה מַכְפִּיפָה, אסטרטגיה.התנהגותית של דיכוי וטרור מתמשכים, שמטרתה להשריש פחד.

המתעלל משתמש בטקטיקות כמו הגבלת גישה לכסף, גסלייטנג או פיקוח על כל אמצעי התקשורת כמאמץ שליטה. 



כל אדם יכול לחוות שליטה מכפיפה, אבל נשים נפגעות ממנה יותר:

למעשה, ההערכה היא כי 60-80% מהנשים המחפשות עזרה מקצועית בעקבות התעללות זוגית חוו שליטה מכפיפה.

 

 

להלן 12 סימנים משמעותיים לשליטה מכפיפה: 

 

 

סימנים של שליטה מַכְפִּיפָה

 

בידוד מאנשים שיכולים לעזור

פרטנרים חולי שליטה ינסו לנתק את הנפגעת מחבריה ומבני משפחתה, או להגביל את המגע שלה עמם כדי שלא תוכל לקבל תמיכה.

הם יעשו זאת, למשל, ע״י הצעה לחלוק אי-מייל או יוזר בפייסבוק, ״מטעמי נוחות״. הם אפילו יכולים לעבוד קשה כדי לשכנע את הנםגעת לעבור דירה ליישוב מרוחק, בו יהיה קשה לפגוש משפחה.

הם ימציאו שקרים על הנפגעת וישפילו אותה בפני אחרים ואפילו וינתקו שיחת טלפון אם מישהו עושה צעד והתערב.

לבסוף, אם יש עדיין מישהי שמקשיבה, הם ינסו לשכנע את הנפגעת שמשפחתה לא באמת בעדה ושקרוביה מסכסכים בעורמה בין בני הזוג. 

 

ניטור הפעילות במהלך היום

מתעללים מנסים לכפות שליטה ע״י נוכחות בכל מקום, בכל זמן. הם מרשתים את הבית במצלמות או במכשירי הקלטה, או משתמשים במעקב שמאפשר להם גם לדבר עם הקורבן במהלך היום.

לעתים קרובות המעקב הפולשני הזה מתרחב לתחומים פרטיים, כמו חדר השינה או אפילו המקלחת, מה שמוסיף לעניין אלמנט של השפלה וממד של שליטה, המזכיר לקורבן שצופים במעשיו.

 

שלילת חופש ועצמאות

יש מתעללים שינסו לשלוט בחופש התנועה ובעצמאות, למשל ע״י שלא ירשו לקורבן ללכת לעבודה או ללימודים, יגבילו גישה לתחבורה, יעקבו אחר כל צעד של הקורבן כשהוא מחוץ לבית וישנו בטלפון שלו את כל הסיסמאות.

 

גסלייטינג

המתעלל ידרוש מהקורבן להכיר בצדקתו התמידית, כביכול. הוא יתמרן, ישקר וישתמש בגסלייטינג כדי להשיג את מבוקשו ולשכנע את הקורבן שהוא זה שטועה ואף לפקפק במידת יכולתו לשפוט את המציאות. 

 

כינויי גנאי, לעג וזלזול

כינויי גנאי פוגעניים, לעג וביקורתיות תכופה - כולם סוגים של התנהגות מאיימת, שתפקידה לגרום לנפגעת לחוש לא חשובה ופגומה.

 

הגבלת גישה לכסף

התעללות דרך שליטה כלכלית היא דרך נבזית במיוחד להגבלת החופש של נפגעות, משום שהיא מצמצמת משמעותית את יכולתן לעזוב את מערכת היחסים.

כפייה של שליטה כלכלית יכולה להיעשות באמצעות הקצבת תקציב מוגבל שבקושי מכסה את מה שחיוני, כמו אוכל ובגדים, שינוי סיסמה תדיר בחשבונות בנק, הסתרת חסכונות (או חובות), מניעה מהנפגעת מלהחזיק כרטיס אשראי בתואנה של נטיה להתמכרות לקניות ועוד. 

 

העצמת תפקידים מגדריים מסורתיים

גבריות מסורתית עושה הבחנה בסיסית בין תפקודים של גבר ושל אישה בזוגיות, תוך וניסיון להצדיק את תפקידן של נשים כעקרות בית ואימהות, ואת תפקידם של גברים כמפרנסים.

באמצעות הטיעון המיושן הזה, המתעלל עלול לכפות על בת הזוג לדאוג לניקיון, לבישול ולטיפול בילדים.

 

הסתת הילדים נגד הנפגעת

ילדים ניתנים להשפעה, ודאי על ידי אחד ההורים.

המתעלל יכול להשתמש בהם כנשק נגד הנפגעת באמצעות שכנוע שהיא אדם רע א לזלזל בה בנוכחותם. 

גישה כזו יוצרת קרע במערכת היחסים בין הנפגעת לילדיה ועלולה לגרום לנזק גם שנים רבות קדימה. 

 

שליטה בהיבטים בריאותיים וגופניים

המתעלל מפקח ושולט בכמה הקורבן אוכל, ישן או מבלה במקלחת.

הוא עלול לדרוש ממנו לספור קלוריות אחרי כל ארוחה או להיצמד לתכנית אימונים קפדנית.

הוא גם יכול לנסות לשלוט בתרופות שהוא לוקח או למנוע ממנו גישה לטיפול רפואי.

הדבר יכול לגרום לנפגעכת לתחושה תמידית של הליכה על ביצים, העיקר לא להעיר את המפלצת הפועגנית שחיה איתה. 

 

התקפי קינאה

תלונות קנאיות על כמות הזמן שהנפגעת ״מבלה כל זמן עם משפחתה וחבריה״.

בפועל, זוהי דרך אכזרית למזער את המגע של הנפגעת עם העולם החיצון, או לגרום לו לחוש אשמה.

 

שליטה מינית

המתעלל עשוי לדרוש כמות מסוימת של סקס בכל שבוע וסוגי פעילות מסוימים. הוא עשוי לדרוש מהקורבן להצטלם לתמונות או סרטונים מיניים או לסרב ללבוש קונדום. הקורבן עשוי להבין שאם לא יציית, יהיו לכך השלכות רציניות

 

איום על חיות מחמד

אם האיומים הגופניים, הרגשיים או הכלכליים אינם עובדים כמצופה, המתעלל עלול לנסות להשתמש באיומים כלפי אחרים בניסיון לשלוט בקורבן. הוא יכול לאיים באלימות כלפי ילדי הקורבן או חיות המחמד שלו, לאיים שיתקשר לשירותי הרווחה וידווח שהקורבן מזניח את ילדיו או מתעלל בהם (כשהדבר אינו נכון), להפחיד את הקורבן בכך שייקח החלטות חשובות לגבי הילדים ללא הסמכתו ולאיים לחטוף את הילדים אן להיפטר מחיית המחמד שלו. 

 

 

איך מתמודדים עם שליטה מכפיפה?

שליטה מכפיפה היא סוג מרושע של התעללות ביתית שלוכד את הקורבן במצב דומה לזה של בן ערובה. גם אם ההיסטוריה של הקורבן עם המתעלל כוללת רגעים מאושרים, לאיש לא מגיע יחס כזה. היחלצות ממערכת יחסים מתעללת יכולה להיות מורכבת, במיוחד כשמעורבים בכך ילדים. אבל עם קצת תכנון, אפשר לצאת בבטחה מהמצב. הנה כמה דברים שניתן לעשות: 

 

  • לשמור על קשר עם מערכות תמיכה ככל הניתן, גם אם זה לא מוצא חן בעיניי המתעלל. יש לוודאכי שלבני משפחה וחברים יש את כל פרטי ההתקשרות של הנפגעת וכי הם בודקים מעת לעת מה שלומה.

  

  •  לתרגל לעתים קרובות היחלצות בטוחה. אם ילדים מעורבים, חשוב ללמד אותם כיצד לזהות מקומות בטוחים, כמו בית של חבר או שכנים, לשם יוכלו לגשת כדי לבקש עזרה או להתקשר למשטרה. 

 

  • לגבש תכנית בטיחות. כדאי שנפגעות יגבשו תכנית לרגע בו יחליטו לעזוב, כולל לאן ילכו ועם מי יישארו. יש להבין שתקופת ההיפרדות הראשונית עלולה להיות מסוכנת, מבחינה זו שהמתעלל ינסה ליישב את ההדורים בדרכים חוקיות ולא-חוקיות כאחד (גם השתקה באמצעים משפטיים מצטרפת לאסטרטגיה מתעללת).

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021