היקיקומורי | הפרעה חדשה ברוח התקופה - תסמונת נסיגה חברתית

היקיקומורי | הפרעה חדשה ברוח התקופה - תסמונת נסיגה חברתית

 

מה זה היקיקומורי?

Hikikomori היא צורה חמורה של נסיגה והסתגרות חברתית, שנצפתה כבר סוף שנות ה -90 בקרב בני נוער ובוגרים צעירים ביפן, אך שכיחה כיום בקרב צעירים ברחבי העולם כולו: 

מקרים של היקיקומורי דווחו בארה״ב, דרום קוריאה, הונג קונג, הודו, אוסטרליה ועוד מדינות באירו-אסיה.

 

התופעה הלכה והתפשטה עם התפתחות האינטרנט, כאשר צעירים כמו ״נעלמים״ מהעולם הבין-אישי המציאותי ומחוברים באינפוזיה לאינטרנט ולמשחקי מחשב בחדרם לעיתים לאורך יותר מ-12 שעות ביממה. 

באופן אירוני למדי, דווקא כלים טכנולוגיים שהאיצו ושיפרו תקשורת ויחסים בין בני אדם יוצרים השפעה הפוכה לחלוטין.

 

חוקרים ופסיכולוגים סבורים כיום כי היקיקומורי היא הפרעה הראויה להגדרה ייחודית, ברורה ועקבית, מה שיוביל לשיפור דרכי הטיפול ברחבי העולם.

 

 

צפו בסרטון על הסינדרום, מתוך כתבה ב״כאן 11״:

 

 

הגדרה פסיכיאטרית פשוטה ומוסכמת עשויה להגביר את ההכרה בהפרעה, את המחקר לגביה ואת תהליכי האבחון והסיווג.  

מחקר שפורסם ב-2019 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת אקיטו ביפן, מלמד כי היקיקומורי קשור בקשיים ביחסים בין אישיים ובמקרים מסוימים בסיכון בהתאבדות. המתמודדים עם היקיקומורי נוטים להיות גברים, יש להם רקע של נשירה מלימודים והם בעלי היסטוריה קודמת של טיפול פסיכיאטרי. 

 

היקיקומורי שכיחה גם בגיל המעבר, ולא רק בבגרות הצעירה ובהתבגרות, ולפי הערכות שעולות מתוך סקר ממשלתי יפני, לא פחות מ-613,000 תושבים בגיל העמידה (40-64) ביפן מתמודדים עם התופעה. 

 

ההערכה הי כי אחוז מהאוכלוסיה ביפן לוקה בתסמונת. 

 

 

אבחון היקיקומורי

לתופעה הזאת יכולות להיות השלכות בריאותיות חמורות וצריכים קריטריונים חדשים כדי לאבחן אותה.

הצעד הראשון להתמודדות עם היקיקומורי הוא להבין את התופעה. במונח ״היקיקומורי״ משתמשים כדי לתאר גם את המצב וגם את האדם שיש לו אותו, והתופעה משפיעה בעיקר על בני 20-27 אבל יכולה לקרות גם אצל אנשים יותר מבוגרים.

 

החומרה של המצב מאובחנת לפי התדירות בה הנבדק יוצא מהבית:

למשל, מי שיוצא 1-3 פעמים בשבוע יאובחן עם היקיקומורי חמור, מתון או קל, ומי שיוצא 4 פעמים או יותר לא יאובחן עם הסינדרום.

 

הפרישות החברתית יכולה להימשך 3-6 חודשים ואפילו יותר.

אנשים במצב הזה לא באמת נמנעים מאינטראקציה חברתית כלשהי אבל אין להם הרבה כזו.

למרות שנסיגה חברתית קשורה בד״כ  לחרדה ומצוקה, אנשים עם היקיקומורי מרגישים דווקא שלווה בבידוד, לפחות בהתחלה, אבל אחרי כמה זמן הם מתחילים להרגיש בדידות ומצוקה.

 

כאמור, בד״כ המצב הזה יותר נפוץ אצל גברים מאשר נשים, ביחס של 4:1, והוא יותר נפוץ אצל בכורים במשפחות ברמה סוציואקונומית גבוהה יחסית.

רוב האנשים במצב הזה חיים עם משפחת המקור, ורק 11% מהמקרים מהם חיים לבד.

 

 

תחלואה נלווית

הרבה פעמים יש חפיפה בין היקיקומורי להפרעות נפשיות אחרות, או ששני המצבים קורים ביחד, למשל חרדה, דיכאון או הפרעת אישיות.

יש כמה גורמים שכנראה אחראיים לתפוצה המתרחבת של המצב הזה, כולל גלובליזציה, שימוש גובר במדיה החברתית והתפתחות הטכנולוגיה.

 

בניגוד לעבר, היום ילדים מבלים יותר זמן בתוך הבית, דבוקים למסכים, והרבה פעמים אין להם את המיומנויות שצריך לאינטראקציות חברתיות.

הרבה אנשים שחיים בבידוד אפילו לא מדברים הרבה עם אנשים במדיה החברתית או שיש להם קשרים פחות תובעניים.

 

מדענים גם גילו סימנים ספציפיים בדם שהם מאמינים שקיימים אצל כל האנשים עם היקיקומורי.

לגברים עם המצב הזה יש רמות יותר נמוכות של חומצת שתן ולנשים יש יותר כולסטרול ״טוב״ (HDL).

 

 

טיפול

כדי לעזור למישהו עם היקיקומורי אפשר להציע תמיכה משפחתית, כי בגלל שבהתחלה רוב האנשים במצב הזה רוצים להיות לבד, לא סביר שהם יחפשו תמיכה.

אם אתם רואים סימנים של ההפרעה אצל אדם קרוב, חשוב שתתערבו, אבל זה לא יהיה קל וצריך סבלנות.

יש אנשים, בעיקר בני נוער, שיהיו תוקפניים אם תנסו להוציא אותם מהבידוד.

 

  • קראו יותר חומר מקצועי שמצטבר על היקיקומורי, חשוב לא לבלבל בין תופעה זו לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות.

  • הקשיבו לבן אדם מבלי לשפוט אותו ועודדו אותו לקבל עזרה מקצועית.

  • תמיכה אישית של פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים יכולה לעזור להתמודד עם המצב, וגם לקיים הערכה שוטפת של טריגרים דרך טיפול אישי ו/או קבוצתי.

  • עוד אופציה היא טיפול באמצעות בעלי חיים, מגע בין-אישי ורגשי שעשוי להיות תחנה בדרך להרחבת הקשרים החברתיים.

 

 

 

לא טוב היות האדם לבדו

 

"לא טוב היות האדם לבדו

אבל הוא לבדו בין כה וכה

והוא מחכה והוא לבדו

והוא מתמהמה והוא לבדו"

 

-- נתן זך ז״ל

 

 

 

 

 

  

מקורות:

  

Kato, T.A., Kanba, S. and Teo, A.R. (2019), Hikikomori : Multidimensional understanding, assessment, and future international perspectives. Psychiatry Clin. Neurosci., 73: 427-440 

 

Takahiro A. Kato, Shigenobu Kanba,  Alan R. Teo. Defining pathological social withdrawal: proposed diagnostic criteria for hikikomori. World Psychiatry, 2020; 19 (1): 116

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021