גורמים וסיבות ל-ADHD | אטיולוגיה של הפרעת קשב וריכוז

 

ADHD

גורמים, סיבות, מקורות,

מחקרים והסברים

  

כתיבה:

דפנה אברמוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית 

אופיר ברגמן, MA, סמנכ״לית מכון טמיר

 

עריכה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

 

 

הפרעת קשב (ADHD), עם או בלי היפראקטיביות, היא אחת מההפרעות המתאפיינות בליקויים נוירו-התנהגותיים, המצויות בעליה אבחונית תלולה בשני העשורים האחרונים.

הפרעת קשב היא היא עדיין הפרעה שנויה במחלוקת בקרב פסיכיאטרים ופסיכולוגים, בעיקר עקב העובדה שחלק גדול מהאטיולוגיה (הסיבתיות) איננה לגמרי מובנת וברורה לנו, גורמי הסיכון לבעיה הם בעיקר ביולוגיים ואולי תורשתיים- שזה אומר שאם יש במשפחה בן משפחה שסובל מההפרעה זה מגדיל את הסיכוי שחלק מבני המשפחה האחרים יסבלו ממנה גם.

הרכיב הגנטי נחשב לגבוה מאוד ביחס להפרעות אחרות - כ-80%.

 

נגיע לזה בהמשך.

 

 

מה גורם ל- ADHD?

גנטיקה

 

  • מחקרי תאומים – הסיכון שתאומים זהים יפתחו הפרעת ADHD יחד גבוהה מאוד בהשוואה ללא זהים שזה יכול להגיע ל30%. אלו אחד מהממצאים החזקים ביותר מהבחינה הגנטית. 

  • מחקרי משפחה – מצאו שהסיכוי למצוא ילדים שסובלים מההפרעה הוא גבוה יותר כאשר ההורים הביולוגיים סבלו מההפרעה. כשיש בני משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מADHD זה יכול להגיע לסיכון של עד 25%.

  • מחקרי גנטיקה מולקולרית – מחקרים המדברים על מוטציה ברצפטורים ספציפיים של דופמין שנמצאים בקורלציה מאוד גבוה עם ההפרעה. זה מחזק את הבסיס הביולוגי והגנטי של הפרעת קשב וריכוז. מחקר חדש מצא 12 נקודות ספיציפיות בגנום, שקשורות באופן עצמאי לסיכון מוגבר ל- ADHD. מחקר זה, שכלל משתתפים רבים, תומך בצורה חזקה בהנחה שמשתנים גנטיים הם גורם משמעותי בהגברת הסיכון לפתח ADHD. 

  • מחקרים נוירולוגיים - ממחקרים שהשתמשו בסקירות MRI מלמדים על חריגות בקורטקס הפרה-פרונטאלי (שאחראי על תפקוד ניהוליים) ובגרעיני הבסיס (שאחראיים על שליטה מוטורית, למידה וזיכרון). 

  • מחקר מעניין וחדש מבחין בין מאפיינים גנטיים שונים בקרב ילדים ובני נוער שסובלים מ-ADHD המתמודדים גם עם פגיעת ראש (TBI) שהתרחשה בשלב מוקדם יותר בחיים, לבין ילדים ומתבגרים עם ADHD ללא פגיעת ראש.

  • מחקר דני מסקרן מלמד על קשר חיובי בין גיל אמהות ואבות כאשר הילד נולד, לבין מידת הסיכון של הילד יפתח לפתח כמה הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, ADHD היא אחת מהן. במקבץ ההפרעות הללו עולה חיבור מוכר בין תסמונת טורט, הפרעה טורדנית כפייתית והפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

 

המרכיב הסביבתי

  • במהלך הלידה – לידה מוקדמת, פגות, משקל ילוד נמוך, דלקת קרום המוח ופגיעות ראש. ספציפית, מחקר עדכני מעלה כי קיים קשר בין לידה מוקדמת לבין תסמינים של הפרעות קשב וריכוז בגיל הגן. פגות קשורה אף היא להפרעות קשב, אך לא להיפראקטיביות.

  • במהלך הילדות המוקדמת – פגיעות ראש, תפקוד לקוי של בלוטת התריס. 

  • תסמונת שחלה פוליציסטית - מחקר מצא כי ילדיהן של אמהות שהתמודדו ומתמודדות עם סינדרום Polycystic ovary syndrome) PCOS) מצויים בסיכון לפתח ADHD או הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD). 

  • שימוש בסמאטרפונים - לפי מחקר חדש קיים קשר בין שעות צפיה במכשיר הניד לבין ADHD. 

  • חשיפה לפלואוריד - הפלרת מים באמצעות מלח קשורה להתפתחות ADHD אצל ילדים, כך לאור נתוני מחקרים אפידמיולוגיים בקנדה ובמקסיקו.

  • שינה לא מספקת והיעדר גריה קוגניטיבית - מחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-2017 מצא שכאשר ילדים ישנו לפחות 10 שעות ביום והשתתפו בפעילויות המעוררות את חשיבתם, היו להם פחות תסמיני ADHD.

  • מחקר פעוטות העלה כי דפוסי שינה לא נורמטיביים לצד פעילות מועטת במהלך היום, מצויים בסיכון לפתח ADHD.

  • תזונה לקויה - מטא-אנליזה שבחנה מספר מחקרים מלמדת כי בקרב -8% מהילדים, הסרת מזונות בעייתיים מהתפריט התזונתי - כמו תוספי מזון תעשייתיים וצבעי מאכל - הביאו לשיפור משמעותי בסימפטומים של ADHD. מחקרים רוחביים מעידים על קשר ליניארי בין צריכת משקאות קלים המכילים סוכר לבין היפראקטיביות.

  • מחקר מעניין של אוניברסיטת תל אביב ומרכז ברה״ן גהה מלמד על קשר חיובי (לא סיבתי כמובן) בין הפרעות קשב לבין ילדים עם שם בן הברה אחת. ככל שהשם הפרטי של הילד קצר יותר כך גוברת ההסתברות שיצוצו בעיות קשב וריכוז. אחת מההשערות היא שהורים עם קשיי קשב בוחרים שמות קצרים יותר.

  • לפי מחקר דני מסקרן, ילדים עגד גיל 5 שלא נחשפו למרחבים ירוקים בסביבתם הטבעית, מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת קשב וריכוז.

  • ילדים הסובלים מפגיעת ראש טראומטית (TBI) מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת קשב וריכוז, זאת בהשוואה לילדים הסובלים מפציעות ראש פחות קשות, כך לפי מאמר מטא-אנליזה שפורסם ביולי 2021 בכתב העת JAMA.

 

המרכיב החברתי

  • ליקויים בתפקוד המשפחתי ותיאוריית ההבניה החברתית – הרקע החברתי של אותם ילדים שלא סובלים מההפרעה שיש בו הזנחה, עוני, היעדר תמיכה הורית, קונפליקטים או התעללות הוא שמוביל את הילדים להתנהגות שמאוד דומה לסימפטומים של ADHD. כלומר, לגדול בסביבה משפחתית בעייתית ומלחיצה יכולה להביא ילדים לגלות התנהגות שדומה לסימפטומים של ההפרעה כמו אימפולסיביות וחוסר ריכוז ולכן חלק מהטענה של חוקרים היא שאנחנו כחברה חייבים לשים קו בין התנהגות אדפטיבית ללא אדפטיבית. החברה בעצם "מלמדת" את הילדים לסבול בכך שהיא מכניסה את הילדים בעלי ההפרעה למסגרת מאוד מסוימת (למשל, ישיבה בכיתה רגילה במקום בכיתה עם פעילות שמותאמת לקצב שלהם). מי שהמציא את ההפרעה זו החברה שלנו כי החלטנו שהתנהגות מסוימת שאנחנו לא יכולים לסבול או לקבל היא לא נורמטיבית ולא אדפטיבית ולהתנהגות הזו נקרא ADHD. העובדה שהילדים שלא סובלים מ-ADHD אבל גדלו במשפחה מלחיצה ולא מכילה מחזקת ביקורת נוקבת זו.

 

הסבר אבולוציוני

  • תיאורית "הצייד בעולם של חקלאים" – יש טענה כי זה אדפטיבי להיות היפראקטיבי, חוסר הפוקוס במשימה אחת הגדיל את הסיכוי לאדם הקדמון לשרוד ולשמור על הצאצאים שלו. המעבר לחברה מודרנית יותר הביא לשינוי והכחדה של ההתנהגות ההיפראקטיבית הזו אולם מיעוט מבני האדם עדיין חי איתו ולכן היא עדיין קיימת.  

 

רויטל זילברמינץ מטפלת באמנות עם ילדים בהוד השרון מכון טמיר

 רויטל זילברמינץ, מטפלת בהפרעות קשב, הוד השרון

 

 

מחקרים על  ADHD

בחלק זה של המאמר נעלה מעת לעת חומרים חדשים על הסיבתיות של הפרעות קשב וריכוז.

שתהיה קריאה טובה ומלמדת: 

 

מגנזיום מפחית היפראקטיביות בילדים הסובלים מ ADHD  

מחקר עדכני מצא כי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז קיים מחסור במגנזיום, יותר מאשר בקרב ילדים "בריאים" - מחקר אחר אף מצא מחסור במגנזיום ב-95% מהילדים ההיפראקטיביים שנבדקו.

האם זה מעודד מתן תחליפי מגנזיום לילדים היפראקטיביים?

התשובה היא כן.

נראה שתחליפים עשירים במגנזיום יעילים במיוחד להפחתת היפראקטיביות בילדים.

 

ועל אף שמגנזיום הוא גם בטוח וגם יעיל, בניגוד לתרופות, הוא אינו מומלץ על ידי ארגון רופאי הילדים האמריקאי.

לכו תבינו... 

 

בנוסף להפחתת היפראקטיביות, מגנזיום מסייע לילדים לישון טוב יותר, להפיג כאבי שרירים וכאבי גדילה, לסייע בהקלה בעצירות ובהפחתת חרדה.

 

ADHD לא נגרם ממחסור בתרופות (למרות שהן יכולות לעזור) אלא מתזונה לא מאוזנת וכך עלינו לטפל בו.

ילדים עם ADHD יפיקו הרבה תועלת ממזון המכיל ויטמין D, ברזל, ויטמין C ואומגה 3.

בנוסף, יש להוריד סוכרים וצבעי מאכל מהתזונה שלהם ולספק להם אוכל בריא ומזין.

 

קשר בין ADHD לבין הרעלת עופרת

אנחנו יודעים על כמה כימיקלים עצביים שעלולים לגרום לפגיעה בהתפתחות מוחית תקינה, שבהמשך מביאים להתפתחות הפרעות נפשיות ומחלות עצביות כגון הפרעת קשב וריכוז - ADHD.

בתחום ההפרעות הנפשיות, עופרת היא אחד מהרעלנים העצביים הנחקרים ביותר.

 

הסיבה לכך היא שעופרת היא מתכת יציבה וקבועה, שהכמות הטוטלית שלה על כדור הארץ אינה משתנה.

עופרת קיימת כמעט בכל מקום סביבנו: בצבע בבניינים ישנים, באדמה ובאבק שסובב אותנו בעקבות זיהום אוויר, במים שזורמים מצינורות שיש בהם עופרת ואפילו בצעצועים מסוימים, תכשיטים, נרות, קופסאות שימורים, עטיפות ממתקים, מוצרי קוסמטיקה ועוד.

השפעות העופרת מסוכנות במיוחד לילדים, כיוון שהמוח עדיין לא סיים להתפתח באופן מלא ומכיוון שהעופרת נוטה להצטבר בעיקר בעצמות.

בקרב מבוגרים אין לכך משמעות רבה, אך בקרב ילדים נתון זה אכן משמעותי עקב הפעילות המטבולית הענפה שמתקיימת כל העת בעצמותיהם המתפתחות.

Goodlad ושותפיו ערכו מספר מחקרים לאורך השנים וגילו בין השאר כי בגופם של ילדים עם ADHD יש רמות גבוהות יחסית של עופרת.

החוקרים הסיקו בעקבות מחקריהם כי חשיפה לעופרת אכן משפיעה על IQ ועל ADHD בקרב ילדים.

 

תמותה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD   

חוקרים דנים ניסו לבחון את אחוזי התמותה הקשורים ישירות ל- ADHD בקרב קבוצה רחבה של האוכלוסיה.

בעזרת שימוש במרשם האוכלוסין הם עקבו אחרי קרוב ל- 2 מליון אנשים, מתוכם למעלה מ- 32,000 שאובחנו עם ADHD, משנתם הראשונה ועד שנת 2013. לאחר מכן, החוקרים הישוו את שיעורי התמותה בין הקבוצות, תוך נטרול משתנים מתערבים, דמוגרפיים ואחרים.

 

במהלך כל שנות המחקר, נפטרו 5580 בני אדם מתוך המדגם. שיעורי התמותה בקרב אנשים עם ADHD היו 5.85:10,000 (כ-6 איש מתוך כל 10,000) לעומת 2.21 בלבד ביתר המדגם. סיבת המוות הנפוצה ביותר היתה תאונות. בנוסף נמצא כי אנשים שאובחנו כסובלים מ ADHD בגיל מבוגר (לעומת אלו שאובחנו כילדים או בני נוער) נמצאו בסיכון גבוה יותר לתמותה.

כמו כן, נמצא כי בנות ונשים הינן בסיכון גבוה יותר מבנים וגברים. גם לאחר שהוצאו מהחישוב אנשים בעלי הפרעות התנהגות, ODD או הפרעות שימוש בחומרים, ADHD עדיין נמצאה כמקושרת ליותר מקרי מוות. 

 

על פי מחקר שבחן אפידמיולוגיה של מדגם נרחב, שפורסם בסוף 2020, ,קיים קשר בין הפרעת קשב וריכוז, מצוקה כלכלית והתאבדות:

מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים יותר להיקלע למצוקה כלכלית, ובעלי החובות הכבדים ביותר מצויים בסיכון גבוה פי 4 להתאבדות.

 

ובאותו נושא קשה -

מחקר שפורסם ב-2019 בבית חולים בפילדלפיה ניתח את שיעור תאונות הדרכים אצל נהגים חדשים עם הפרעות קשב בהשווואה לתאונות אצל נהגים חדשים בלי הפרעת קשב. 

המחקר מעלה כי נהגים חדשים שסובלים מ- ADHD, בעיקר בני ובנות נוער, מצויים בהסתברות גבוהה פי 16 ( ! ) לעבור תאונת דרכים.

מחקר אחר מתאר את הסיכון הגבוה של רכיבה על אופניים אצל ילדים וילדות עם הפרעות קשב.

הסיבה המשוערת, כצפוי, נובעת מהתנהגויות מסוכנות במהלך הנסיעה והרכיבה, שקשורות להפרעה. 

 

 

מילה לגבי התמודדות עם הפרעת קשב בקורונה

אחרי תקופת קורונה כל כך כאוטית,  חשוב לעשות את המיטב כדי לחזק ארגון פנימי וחיצוני ולבסס יכולת חיזוי. 

ליבת ההפרעה היא הקושי להפנות את הקשב לגרוי אחד – שהוא היכולת של האדם לבנות חומות סביב גירויים שאינם רלוונטיים, היכולת לדחות גירויים לא רלוונטיים אלו.

 

חוקרים עכשוויים טוענים כי חלק מהפרעות הקשב מומצאות, ביניהן ADHD, זאת משום שכאשר אדם נמצא בתקופה של לחץ, אבל ושכול או דיכאון למשל – הוא יכול לגלות בתקופה זו תסמינים שמזכירים את ה-ADHD, אולם זה לא אומר בהכרח כי הוא סובל מכך.

ילדים בגן למשל יכולים להציג סימפטומים של קושי בשמירת קשב לאורך זמן כי הם משתעממים מהר מאוד מפעילות מסוימת ומפנים את הקשב לגירוי אחר.

מי שסובל מ-ADHD, על פי ה-DSM, ימשיך לסבול מהסימפטומים עד סוף חייו, עם ריטלין או בלעדיו.

כלומר לא קיימת החלמה מ-adhd, אך ניתן לחיות עמה בשלום, ויש אומרים שאפילו להנות מהיתרונות שהיא נושאת עמה.

 

אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו טלפונית, ובמידת הצורך לתאם מפגש ייעוץ עם פסיכולוג/ית בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע ואיזורים נוספים בארץ.

 

   

 

מקורות:

 

Abramovitch, A., Dar, R., Mittelman, A., & Wilhelm, S. (2015). Comorbidity Between Attention Deficit/Hyperactivity Disorder and Obsessive-Compulsive Disorder Across the Lifespan: A Systematic and Critical Review. Harvard Review of Psychiatry, 23(4), 245–262

 

Ask H, Gustavson K, Ystrom E, et al. Association of Gestational Age at Birth With Symptoms of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder in Children. JAMA Pediatr. 2018;172(8):749–756

Barkley RA, Murphy K. Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Clinical Workbook. 3rd Edition Guildford Press; New York: 2006

 

Brand JS, Lawlor DA, Larsson H, Montgomery S. Association Between Hypertensive Disorders of Pregnancy and Neurodevelopmental Outcomes Among Offspring. JAMA Pediatr. Published online March 22, 2021. doi:10.1001/jamapediatrics.2020.6856

 

Daneshparvar, M., Mostafavi, S.-A., Zare Jeddi, M., Yunesian, M., Mesdaghinia, A., Mahvi, A. H., & Akhondzadeh, S. (2016). The Role of Lead Exposure on Attention-Deficit/ Hyperactivity Disorder ‎in Children: A Systematic Review. Iranian Journal of Psychiatry, 11(1), 1–14

 

Dean, C. The Magnesium Miracle. Ballantine Books (2007)

 

Ghanizadeh, A. "A systematic review of magnesium therapy for treating attention deficit hyperactivity disorder." Arch Iran Med 16(7) July 2013:412-417

 

Faraone SV, Biederman J, Mick E. The age-dependent decline of attention deficit hyperactivity disorder: a meta-analysis of follow-up studies. Psychol Med. 2006;36:159–65

 

Loney J, Kramer J, Millich RS. The hyperactive child grows up: predictors of symptoms, delinquency and achievement at follow-up. In: Gadow KS, Loney J, editors. Psychosocial aspects of drug treatment for hyperactivity. CO: Westview Press; Boulder: 1981

 

Meier SM, Pavlova B, Dalsgaard S, Nordentoft M, Mors O, Mortensen PB, Uher R. Attention-deficit hyperactivity disorder and anxiety disorders as precursors of bipolar disorder onset in adulthood. Br J Psychiatry. 2018 Sep;213(3):555-560. doi: 10.1192/bjp.2018.111. Epub 2018 Jun 21. PMID: 29925436. 

 

Pelsser LM, Frankena K, Toorman J, et al. Effects of a restricted elimination diet on the behaviour of children with attention-deficit hyperactivity disorder (INCA study): a randomised controlled trial. Lancet. 2011;377:494-503

 

Thomas R Berni, Christopher L Morgan, Ellen R Berni, D Aled Rees; Polycystic Ovary Syndrome Is Associated With Adverse Mental Health and Neurodevelopmental Outcomes, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 103, Issue 6, 1 June 2018, Pages 2116–2125

 

Irene Tung et al (2016). Patterns of Comorbidity Among Girls With ADHD: A Meta-analysis. Pediatrics Sep 2016, e20160430

 

http://orthomolecular.activehosted.com/index.php

 

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)61684-6/abstract

 

http://www.bhol.co.il/131028/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99.html 

2 תגובות

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021