אטיולוגיה של ADHD | סיבתיות ותחלואה נלווית בהפרעות קשב

דרג פריט זה
(17 הצבעות)
הפרעות קשב וריכוז - סיבות וגורמים הפרעות קשב וריכוז - סיבות וגורמים

 

ADHD –Attention Deficit Hyperactivity Disorder

 

גורמים, סיבות, מקורות, מחקרים והסברים

 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא עדיין הפרעה שנויה במחלוקת בקרב פסיכיאטרים ופסיכולוגים, בעיקר עקב העובדה שחלק גדול מהאטיולוגיה (הסיבתיות) איננה לגמרי מובנת וברורה לנו, גורמי הסיכון לבעיה הם בעיקר ביולוגיים ואולי תורשתיים- שזה אומר שאם יש במשפחה בן משפחה שסובל מההפרעה זה מגדיל את הסיכוי שחלק מבני המשפחה האחרים יסבלו ממנה גם. הרכיב הגנטי נחשב לגבוה מאוד ביחס להפרעות אחרות - כ-80%.

ליבת ההפרעה היא הקושי להפנות את הקשב לגרוי אחד – שהוא היכולת של האדם לבנות חומות סביב גירויים שאינם רלוונטיים, היכולת לדחות גירויים לא רלוונטיים אלו.

חוקרים טוענים שחלק מהמחלות הן מומצאות, ביניהם ADHD, זאת משום שכאשר אדם נמצא בתקופה של לחץ, אבל או דיכאון למשל – הוא יכול לגלות בתקופה זו תסמינים שמזכירים את הADHD, אולם זה לא אומר בהכרח כי הוא סובל מכך. ילדים בגן למשל יכולים להציג סימפטומים של קושי בשמירת קשב לאורך זמן כי הם משתעממים מהר מאוד מפעילות מסוימת ומפנים את הקשב לגירוי אחר.

מי שסובל מ-ADHD, על פי ה-DSM ימשיך לסבול מהסימפטומים עד סוף חייו. כלומר לא קיים לכך טיפול טוטאלי כמו להפרעות אחרות.

Adult Adhd Psychotherapy

אטיולוגיה של ADHD

 

גנטיקה

 

  • מחקרי תאומים – הסיכון שתאומים זהים יפתחו הפרעת ADHD יחד גבוהה מאוד בהשוואה ללא זהים שזה יכול להגיע ל30%. אלו אחד מהממצאים החזקים ביותר מהבחינה הגנטית.

 

  • מחקרי משפחה – מצאו שהסיכוי למצוא ילדים שסובלים מההפרעה הוא גבוה יותר כאשר ההורים הביולוגיים סבלו מההפרעה. כשיש בני משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מADHD זה יכול להגיע לסיכון של עד 25%.

 

  • מחקרי גנטיקה מולקולרית – מחקרים המדברים על מוטציה ברצפטורים ספציפיים של דופמין שנמצאים בקורלציה מאוד גבוה עם ההפרעה. זה מחזק את הבסיס הביולוגי והגנטי של הפרעת קשב וריכוז. מחקר חדש מצא 12 נקודות ספיציפיות בגנום, שקשורות באופן עצמאי לסיכון מוגבר ל- ADHD. מחקר זה, שכלל משתתפים רבים, תומך בצורה חזקה בהנחה שמשתנים גנטיים הם גורם משמעותי בהגברת הסיכון לפתח ADHD.

 

  • מחקרים נוירולוגיים - ממחקרים שהשתמשו בסקירות MRI מלמדים על חריגות בקורטקס הפרה-פרונטאלי (שאחראי על תפקוד ניהוליים) ובגרעיני הבסיס (שאחראיים על שליטה מוטורית, למידה וזיכרון).
  • מחקר מעניין וחדש מבחין בין מאפיינים גנטיים שונים בקרב ילדים ובני נוער שסובלים מ-ADHD המתמודדים גם עם פגיעת ראש (TBI) שהתרחשה בשלב מוקדם יותר בחיים, לבין ילדים ומתבגרים עם ADHD ללא פגיעת ראש
  • מחקר דני מסקרן מלמד על קשר חיובי בין גיל אמהות ואבות כאשר הילד נולד, לבין מידת הסיכון של הילד יפתח לפתח כמה הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, ADHD היא אחת מהן. במקבץ ההפרעות הללו עולה חיבור מוכר בין תסמונת טורט, הפרעה טורדנית כפייתית והפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

 

 

המרכיב הסביבתי

 

  • גורמים לפני הלידה – שימוש בסמים, פעילות יתר של בלוטת התריס, התפתחות מוחית חריגה, חשיפה למצבי לחץ, חשיפה לרעלנים שקשורים בתזונה לקויה, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות אחרות, עופרת ואלכוהול ועישון של אחד ההורים (אשר בכוחו לגרור שינוי גנטי המקושר ל-ADHD וקשיים קוגניטיביים נוספים אצל הילדים).כמו כן, נמצא קשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI אצל אבות לפני ההפריה לבין ADHD אצל היילוד

  • במהלך הלידה – לידה מוקדמת, פגות, משקל ילוד נמוך, דלקת קרום המוח ופגיעות ראש. ספציפית, מחקר עדכני מעלה כי קיים קשר בין לידה מוקדמת לבין תסמינים של הפרעות קשב וריכוז בגיל הגן. פגות קשורה אף היא להפרעות קשב, אך לא להיפראקטיביות.

 

  • במהלך הילדות המוקדמת – פגיעות ראש, תפקוד לקוי של בלוטת התריס.

 

  • תסמונת שחלה פוליציסטית - מחקר מצא כי ילדיהן של אמהות שהתמודדו ומתמודדות עם סינדרום Polycystic ovary syndrome) PCOS) מצויים בסיכון לפתח ADHD או הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD).

 

  • שימוש בסמאטרפונים - לפי מחקר חדש קיים קשר בין שעות צפיה במכשיר הניד לבין ADHD
  • חשיפה לפלואוריד - הפלרת מים באמצעות מלח קשורה להתפתחות ADHD אצל ילדים, כך לאור נתוני מחקרים אפידמיולוגיים בקנדה ובמקסיקו.
  • מחקר פעוטות העלה כי דפוסי שינה לא נורמטיביים לצד פעילות מועטת במהלך היום, מצויים בסיכון לפתח ADHD
  • תזונה לקויה - מטא-אנליזה שבחנה מספר מחקרים מלמדת כי בקרב -8% מהילדים, הסרת מזונות בעייתיים מהתפריט התזונתי - כמו תוספי מזון תעשייתיים וצבעי מאכל - הביאו לשיפור משמעותי בסימפטומים של ADHD. מחקרים רוחביים מעידים על קשר ליניארי בין צריכת משקאות קלים המכילים סוכר לבין היפראקטיביות.

 

המרכיב החברתי

  • ליקויים בתפקוד המשפחתי ותיאוריית ההבניה החברתית – הרקע החברתי של אותם ילדים שלא סובלים מההפרעה שיש בו הזנחה, קונפליקטים או התעללות הוא שמוביל את הילדים להתנהגות שמאוד דומה לסימפטומים של ADHD. כלומר, לגדול בסביבה משפחתית מאוד בעייתית ומלחיצה יכולה להביא ילדים לגלות התנהגות שדומה לסימפטומים של ההפרעה כמו אימפולסיביות וחוסר ריכוז ולכן חלק מהטענה של חוקרים שלא שייכים לאסכולה של הDSM היא שאנחנו כחברה חייבים לשים קו בין התנהגות אדפטיבית ללא אדפטיבית. החברה בעצם "מלמדת" את הילדים לסבול בכך שהיא מכניסה את הילדים בעלי ההפרעה למסגרת מאוד מסוימת (למשל, ישיבה בכיתה רגילה במקום בכיתה עם פעילות שמותאמת לקצב שלהם). מי שהמציא את ההפרעה זו החברה שלנו כי החלטנו שהתנהגות מסוימת שאנחנו לא יכולים לסבול או לקבל היא לא נורמטיבית ולא אדפטיבית ולהתנהגות הזו נקרא ADHD. העובדה שהילדים שלא סובלים מ-ADHD אבל גדלו במשפחה מלחיצה ולא מכילה מחזקת את הטענה הזו.

 

הסבר אבולוציוני

  • תיאורית "הצייד בעולם של חקלאים" – יש טענה כי זה אדפטיבי להיות היפראקטיבי, חוסר הפוקוס במשימה אחת הגדיל את הסיכוי לאדם הקדמון לשרוד ולשמור על הצאצאים שלו. המעבר לחברה מודרנית יותר הביא לשינוי והכחדה של ההתנהגות ההיפראקטיבית הזו אולם מיעוט מבני האדם עדיין חי איתו ולכן היא עדיין קיימת.  

 ADHD CHILDREN AND ADOLECENSENTS

 ADHD – קומורבידיות


 קשה מאוד להבחין בשוני בין הפרעות אחרת לADHD, מאחר והתסמינים יכולים להיות דומים.

אצל הסובלים מ-ADHD, קיים סיכוי גבוה לתחלואה נלווית:

  •  35%  מהילדים ובני הנוער יתמודדו גם מהפרעת מרדנות (ODD) הנובעת מהפן האימפולסיבי ומחוסר היכולת של הסביבה להכיל ולהתמודד עם הקשיים של הילד או הילדה הסובלים.
  • 25% יסבלו מהפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון מאחר והדימוי העצמי של הסובלים מן ההפרעה נפגע ומתפתח לשלילי מאוד בעקבות חווית הכישלון היומיומית בלימודים (הרבה משימות שמצריכות קשב וריכוז גבוה).
  • לקויות למידה - שכיח מאוד - 8-39%  - מאחר והמשימות הלימודיות דורשות קשב וריכוז יכולים להתפתח קשיים כמו במתמטיקה למשל. הילד או הילדה אינם מממשים את הפוטנציאל הלימודי.
  • הפרעת התנהגות (40%)
  • הפרעות חרדה (25%)

 

 

תחלואה נלווית של ADHD והפרעות שינה

 

קשיי שינה והפרעות שינה שכיחות ביותר בקרב מתמודדים עם ADHD, ילדים, בני נוער ומבוגרים.

קשיי שינה משפיעים על כ -70% מהילדים ובני הנוער ועד 80% מהמבוגרים עם ADHD.

 

השכיחות הגבוהה של התחלואה הכפולה בין הפרעות שינה בחולי ADHD מסתמנת כממצא עקבי ויציב במחקרים קליניים, מעבר להבדלים דמוגרפיים והמתודולוגיה המחקרית בה משתמשים להערכת השינה.

היחסים המורכבים בין הפרעת קשב וריכוז לבין בעיות שינה נמצאים בעשור האחרון במוקד העניין המחקרי, והם מעלים כמה השערות מעניינות:

 

  • יתכן שבעיות שינה מחקות או מדמות תסמינים שאופייניים ל- ADHD. לקשיי שינה יש השפעה ניכרת על הקשב, התפקודים הניהוליים ועכבות נוירולוגיות שמצויות בהלימה עם סימפטומים של ADHD.
  • יתכן שהפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה משפיעות זו על זו באמצעות קשרי גומלין, כאשר הפרעה אחת מחריפה את השניה במעגל קסמים אכזרי.
    נתןון שמחזק השערה זו הוא שהפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה מתלוות לעיתים קרובות עם חרדה ודיכאון, שתי הפרעות בהן קשיי השינה מהוות חלק מרכזי.
  • עוד כיוון מעניין הוא שקשיי שינה והפרעות קשב וריכוז חולקים מסלולים נוירוביולוגיים דומים, מה שעשוי להצביע אולי על סיבתיות דומה.

 

 

 

מחקרים על  ADHD

מגנזיום מפחית היפראקטיביות בילדים הסובלים מ ADHD 

 

מצא כי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נראה מחסור במגנזיום, יותר מאשר בקרב ילדים "בריאים" - מחקר אחד אף מצא מחסור במגנזיום ב-95% מהילדים ההיפראקטיביים שנבדקו.

האם זה מעודד מתן תחליפי מגנזיום לילדים היפראקטיביים? התשובה היא כן.

נראה שתחליפים עשירים במגנזיום יעילים במיוחד להפחתת היפראקטיביות בילדים.

ועל אף שמגנזיום הוא גם בטוח וגם יעיל, הוא, בניגוד לתרופות, לא מומלץ על ידי ארגון רופאי הילדים האמריקאי. בנוסף להפחתת היפראקטיביות, מגנזיום מסייע לילדים לישון טוב יותר, להפגת כאבי שרירים וכאבי גדילה, הקלה בעצירות והפחתת חרדה.

ADHD לא נגרם ממחסור בתרופות, אלא מתזונה לא מאוזנת וכך עלינו לטפל בו. ילדים עם ADHD יפיקו הרבה תועלת ממזון המכיל ויטמין D, ברזל, ויטמין C ואומגה 3. בנוסף, יש להוריד סוכרים וצבעי מאכל מהתזונה שלהם ולספק להם אוכל בריא ומזין.

קשר בין ADHD לבין הרעלת עופרת

אנחנו יודעים על כמה כימיקלים עצביים שעלולים לגרום לפגיעה בהתפתחות מוחית תקינה, אשר בהמשך מביאים להתפתחות הפרעות נפשיות ומחלות עצביות כגון הפרעת קשב וריכוז - ADHD.

בתחום ההפרעות הנפשיות, עופרת היא אחד מהרעלנים העצביים הנחקרים ביותר. הסיבה לכך היא שעופרת היא מתכת יציבה וקבועה, שהכמות הטוטלית שלה על כדור הארץ אינה משתנה. עופרת קיימת כמעט בכל מקום סביבנו: בצבע בבניינים ישנים, באדמה ובאבק שסובב אותנו בעקבות זיהום אוויר, במים שזורמים מצינורות שיש בהם עופרת ואפילו בצעצועים מסוימים, תכשיטים, נרות, קופסאות שימורים, עטיפות ממתקים, מוצרי קוסמטיקה ועוד. השפעות העופרת מסוכנות במיוחד לילדים, כיוון שהמוח עדיין לא סיים להתפתח באופן מלא ומכיוון שהעופרת נוטה להצטבר בעיקר בעצמות. בקרב מבוגרים אין לכך משמעות, אך בקרב ילדים נתון זה אכן משמעותי עקב הפעילות המטבולית הענפה שמתקיימת כל העת בעצמותיהם המתפתחות.

Goodlad ושותפיו ערכו מספר מחקרים לאורך השנים וגילו בין השאר כי בגופם של ילדים עם ADHD יש רמות גבוהות יחסית של עופרת. החוקרים הסיקו בעקבות מחקריהם כי חשיפה לעופרת אכן משפיעה על IQ ועל ADHD בקרב ילדים.

 

תמותה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD  

חוקרים דנים ניסו לבחון את אחוזי התמותה הקשורים ישירות ל- ADHD בקרב קבוצה רחבה של האוכלוסיה. בעזרת שימוש במרשם האוכלוסין הם עקבו אחרי קרוב ל- 2 מליון אנשים, מתוכם למעלה מ- 32,000 שאובחנו עם ADHD, משנתם הראשונה ועד שנת 2013. לאחר מכן, החוקרים הישוו את שיעורי התמותה בין הקבוצות, תוך נטרול משתנים מתערבים, דמוגרפיים ואחרים.

במהלך כל שנות המחקר, נפטרו 5580 בני אדם מתוך המדגם. שיעורי התמותה בקרב אנשים עם ADHD היו 5.85:10,000 (כ-6 איש מתוך כל 10,000) לעומת 2.21 בלבד ביתר המדגם. סיבת המוות הנפוצה ביותר היתה תאונות. בנוסף נמצא כי אנשים שאובחנו כסובלים מ ADHD בגיל מבוגר (לעומת אלו שאובחנו כילדים או בני נוער) נמצאו בסיכון גבוה יותר לתמותה. כמו כן, נמצא כי בנות ונשים הינן בסיכון גבוה יותר מבנים וגברים. גם לאחר שהוצאו מהחישוב אנשים בעלי הפרעות התנהגות, ODD או הפרעות שימוש בחומרים, ADHD עדיין נמצאה כמקושרת ליותר מקרי מוות. 

 

 

מקורות:

 

Abramovitch, A., Dar, R., Mittelman, A., & Wilhelm, S. (2015). Comorbidity Between Attention Deficit/Hyperactivity Disorder and Obsessive-Compulsive Disorder Across the Lifespan: A Systematic and Critical Review. Harvard Review of Psychiatry, 23(4), 245–262

Ask H, Gustavson K, Ystrom E, et al. Association of Gestational Age at Birth With Symptoms of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder in Children. JAMA Pediatr. 2018;172(8):749–756.

Barkley RA, Murphy K. Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Clinical Workbook. 3rd Edition Guildford Press; New York: 2006.

Daneshparvar, M., Mostafavi, S.-A., Zare Jeddi, M., Yunesian, M., Mesdaghinia, A., Mahvi, A. H., & Akhondzadeh, S. (2016). The Role of Lead Exposure on Attention-Deficit/ Hyperactivity Disorder ‎in Children: A Systematic Review. Iranian Journal of Psychiatry, 11(1), 1–14.

Dean, C. The Magnesium Miracle. Ballantine Books (2007).

Ghanizadeh, A. "A systematic review of magnesium therapy for treating attention deficit hyperactivity disorder." Arch Iran Med 16(7) (July 2013:412-417

Faraone SV, Biederman J, Mick E. The age-dependent decline of attention deficit hyperactivity disorder: a meta-analysis of follow-up studies. Psychol Med. 2006;36:159–65

Loney J, Kramer J, Millich RS. The hyperactive child grows up: predictors of symptoms, delinquency and achievement at follow-up. In: Gadow KS, Loney J, editors. Psychosocial aspects of drug treatment for hyperactivity. CO: Westview Press; Boulder: 1981. 

Pelsser LM, Frankena K, Toorman J, et al. Effects of a restricted elimination diet on the behaviour of children with attention-deficit hyperactivity disorder (INCA study): a randomised controlled trial. Lancet. 2011;377:494-503.

Thomas R Berni, Christopher L Morgan, Ellen R Berni, D Aled Rees; Polycystic Ovary Syndrome Is Associated With Adverse Mental Health and Neurodevelopmental Outcomes, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 103, Issue 6, 1 June 2018, Pages 2116–2125

 

http://orthomolecular.activehosted.com/index.php

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(14)61684-6/abstract

http://www.bhol.co.il/131028/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99.html 

 

סיכמו: דפנה אברמוביץ', אופיר ברגמן, איתן טמיר וצוות מכון טמיר

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר