דיכאון ביפולרי | על מאפייני הקוטב הדיכאוני בהפרעה דו-קוטבית

דיכאון במאניה דיפרסיה

 

דיכאון הוא חלק ממעגל העליות והמורדות המאפיינות הפרעה ביפולרית.

 

טיפול נכון ומותאם אישית עשוי לעשות את ההבדל.

כפי שנראה בהמשך, קיימים סוגים רבים של טיפולים מוצלחים בדיכאון.

 

מבחינה אבחונית, קיים מתח לא פתור ודי מבלבל בין הפרעות מצב רוח כיחידה נוזולוגית אחת לבין הבחנה בין תת-סוגים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית.

הדיבור כיום הוא על ספקטרום של הפרעות מצב רוח, הנעות מדיכאון קליני טהור ועד הפרעת דו-קוטבית ארכיטיפית. 

 

 

סימפטומים של דיכאון דו-קוטבי

 

בפאזה דיכאונית של הפרעה ביפולרית קיימים תסמינים דומים לדיכאון רגיל, אבל הוספתי פה חלק ממה שידוע על המאפיינים הייחודיים של המחירים של תסמיני דיכאון בהפרעה ביפולרית: 

 

  • תחושות עצב, דאגה או ריקנות.

  • מעט מאוד או היעדר מוחלט של אנרגיה. זה מתחבר עם הנתון לפיו 80% מהמתמודדים עם מאניה דיפרסיה חווים אובדן עבודה, ו-30-40% מהמתמודדים חווים אבטלה מתמשכת במהלך חיי העבודה הבוגרים (Arvilommi et al. 2015).

  • חוסר יכולת ליהנות מדברים (אנהדוניה).

  • שינה מופרזת או מועטה מדי.

  • קושי לצאת מהמיטה.

  • אכילה מופרזת או מועטה מדי.

  • קושי להתרכז או לזכור דברים.

  • קושי לקבל החלטות.

  • מחשבות על התאבדות או מוות. הסיכון לניסיונות התאבדות גבוה במיוחד בימים שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר כאשר קיים עיכוב או היעדר טיפול אחר מתאים (Forte et al. 2019).

 

ייתכן וכל הסימפטומים יהיו נוכחים או רק כמה מהם.

מתמודד/ות עם הפרעה ביפולרית יכול, למשל, לחוש עצב תהומי במקביל לאנרגיה רבה.

 

הסימן המוכר ביותר לפאזה של דיכאון הוא תחושת דכדוך (״דאון״) משך זמן ארוך, לרוב לפחות שבועיים.

 

חשוב לראות שמתמודדים עם הפרעה ביפולארית בדרך כלל די חוששים ונמנעים מפנייה לעזרה מקצועית במצבים בהם ממשמשת ובאה אפיזודה של דיכאון.

גם כשמתחילה מאניה, הם עשויים לא לזהות עליות מתונות במצב הרוח, באנרגיה, בפעילות או בחשק המיני כתסמינים היפומאניים, ויש מי שממש נרגשים ומצפים לבואם, 

לכן, כשמתחילים להרגיש מדוכאים או ״מתעופפים״, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל טיפול או לחזור לטיפול קודם בהפרעה הביפולרית. 

 

 

נתון מעניין הוא כי 40% מהמקרים של הפרעה ביפולרית יאובחנו תחילה בטעות כדיכאון חד-קוטבי (Shen et al. 2018).

אי ודאות זו אף מתגברת היות ודיכאון הוא פאזה שכיחה הרבה יותר ממאניה בהפרעה דו-קוטבית. 

 

אפיזודות דיכאוניות יכולות להיות נדירות או מנגד להופיע כמה פעמים בשנה.

 

 

דיכאון ביפולרי והתאבדות

הפאזות המאניות והדיכאוניות של הפרעה ביפולרית אינן בהכרח עוקבות אחר דפוס מסוים, ואפשר למשל לחוות כמה התקפים של דיכאון לפני שתגיע פאזה מאנית,

 

אך עם הזמן המטופל יבחין בדברים שגורמים לשינויים במצב הרוח שלו ומהווים סימני אזהרה לבואו של הדיכאון.

 

כשתופסים את התסמינים האלה מוקדם, לעתים קרובות אפשר להימנע מדיכאון קליני.

כדאי לעקוב אחר התחושות, הטיפולים, השינה ופעילויות אחרות ולבצע רישום לגבי הזמנים שבהם חשים מתח – למשל, אולי הדבר קורה בקרבת אנשים מסוימים או מקומות ספציפיים?

סימני הדיכאון הראשונים עשויים להיות עייפות לצד חוסר יכולת לישון, ותקופות קצרות של דיכאון יכולות להיות סימן לכך שפאזה חמורה עומדת להגיע.

 

מי שחווה מחשבות אובדניות או פוגע בעצמו צריך לשוחח באופן מיידי עם אדם שיוכל לסייע לו, לדבר עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש / הרופא או להתקשר למד״א או לער״ן. 

 

עוד דרך לזהות דפוסים היא באמצעות הסובבים:

אפשר לבקש מרופא המשפחה ומאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לשים לב לשינויים בהתנהגות שמאותתים על בעיה מתקרבת, והם עשויים להבחין בדברים שהמטופל עצמו לא יבחין בהם.

 

גם כשמרגישים מצוין, חשוב מאוד להמשיך בטיפול, שכן הוא יכול למנוע מהדיכאון לחזור.

 

טיפולים יעילים למניעת התאבדות אפשרית אצל מתמודדים/ות שחיים עם הפרעה ביפולרית כוללים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד פרכוסים, ליתיום, תרופות אנטי פסיכוטיות, ECT והתערבויות פסיכו-סוציאליות. 

 

 

טיפול בדיכאון דו-קוטבי 

רוב התכניות יכללו שילוב בין שיחות לבין טיפול תרופתי בהפרעה דו-קוטבית.  

בניגוד לדיכאון יוניפולרי, בו מטפלים קודם בנוגדי דיכאון, פסיכיאטרים נוטים לרשום קודם מייצבי מצב רוח בדיכאון ביפולרי. 

 

טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לשלוט במתח ולזהות סימפטומים מוקדם יותר.

 

סוג שכיח למדי של פסיכותרפיה נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), דרכו לומד המטופל טכניקות התמודדות חדשות שעוזרות לו לטפל במחשבות שליליות המגיעות יחד עם הדיכאון.

 

איך לעבור דיכאון דו-קוטבי בשלום?

 

הנה כמה דגשים, מעבר לטיפול תרופתי ופסיכותרפי: 

 

  • להימנע מצריכת סמים ואלכוהול. הבעיה העיקרית פה היא החמרת מצב הרוח ופגיעה במנגנון הפעולה של התרופות.

  • להיצמד לשגרה. כמה שיותר קביעות יותר טוב. ללכת לישון ולקום בערך באותן שעות בכל יום, לצאת להליכה יומית ולא לדלג על סבב תרופות.

  • בלי תנועות חדות - לא לבצע שינויים גדולים מדי בחיים בתקופת הדיכאון. הרופא או המטפל יוכלו לסייע בכל מה שקשור בהיעדרות מאושרת מהעבודה. 

  • לבקש תמיכה של בן משפחה או חבר. בד״כ זה החלק המרפא ביותר בטיפול. אדם קרוב מסייע גם להיצמד לפגישות הטיפוליות ולנטילת התרופות.

  • להקל על המתח ולנהל את מצב הרוח יחד עם אחרים, למשל באמצעות קבוצת תמיכה. 

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

מקורות:

 

Arvilommi P, Suominen K, Mantere O, Valtonen H, Leppamaki S, Isometsa E. Predictors of long-term work disability among patients with type I and II bipolar disorder: prospective 18-month follow-up study. Bipolar Disord. 2015;17(8):821–35.

 

Baldessarini, R.J., Vázquez, G.H. & Tondo, L. Bipolar depression: a major unsolved challenge. Int J Bipolar Disord 8, 1 (2020). https://doi.org/10.1186/s40345-019-0160-1

 

Alicia Barney (2020). Depression in Bipolar Disorder: What You Can Do. In Webmd: https://www.webmd.com/bipolar-disorder/guide/depression-symptoms

 

Forte A, Buscaioni A, Fiorillo A, Pompili M, Baldessarini RJ. Suicidal risk following hospital discharge: review. Harv Rev Psychiatry. 2019;27(4):209–16.

 

Shen H, Zhang L, Xu C, Zhu J, Chen M, Fang Y. Analysis of misdiagnosis of bipolar disorder in an outpatient setting. Shanghai Arch Psychiatry. 2018;30(2):93–101.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022