דיבור מתוך שינה | מאפיינים, גורמים וטיפולים ב״נאומי לילה״

דיבור מתוך שינה

 

המוטיבציה לכתוב טור זה מגיעה בתגובה למבטו של בני בן ה-16. 

 

בשבת בבוקר הוא ניגש אלי, הגור, בעיניים מופתעות, ותיאר כיצד התעורר למשמע קולי בלילה האחרון.

 

לדבריו, כשניגש לראות עם מי אני מדבר, הוא נדהם: 

 

״אבא, דיברת מתוך שינה, לפחות 2 דקות, על דרכים להתמודדות עם משבר האקלים. ובאנגלית״.

 

הוא רצה לצלם אבל לצערי כבר עצרתי את הנאום רב הרהב.  

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

מהו דיבור מתוך שינה?

דיבור מתוך שינה (המונח הקליני נקרא סוֹמְנִילוֹקיה) הוא הפרעת שינה נפוצה שמתבטאת בדיבור ולעיתים בצעקות, בד״כ בשפה לא קוהרנטית, תוך כדי שינה.

 

ההפרעה נכללת בקטגוריה קלינית המכונה פאראסומניה, בה מסווגות הפרעות שינה שמתבטאות בתנועות, התנהגויות, הבעת רגשות, סיוטים וחלומות חריגים במהלך השינה, תוך כדי הירדמות, ובין מצבי השינה והיקיצה.

 

ההפרעה שכיחה יותר בקרב ילדים ומתבגרים, בהשוואה למבוגרים, אך כפי הנראה מופיעה באופן שווה אצל נשים וגברים.

  

מחקרים הראו כי כשני שלישים מהאוכלוסיה בארה״ב חווים דיבור במהלך שינה.

 

הדיבור מתרחש לרוב בשפת אמו (בניגוד למקרה שלי בליל שבת...).

 

 

תסמינים של סוֹמְנִילוֹקיה

הסימפטום העיקרי של הפרעת דיבור תוך שינה הוא ביטוי מלל שהחולם לחלוטין אינו מודע אליו.

 

הדרך היחידה לדעת שזה קורה היא באמצעות מאזין אחר, הקלטה, או שהם מתעוררים כשהם צועקים. 

 

הדיבור במהלך השינה יכול לנוע ממצב בו הוא מובן היטב ועד לדיבור ג׳יבריש, שלא מבינים בו דבר.

כאשר המדברים בשינה מקליטים את עצמם, הם לא מצליחים להבין את התוכן ב-50% מהמקרים, מה גם שמשך הדיבור עשוי לכלול רק קומץ מילים או כמה משפטים נטולי פשר. 

 

אחרי ההשכמה, אנשים שמדברים בשנתם לא מצליחים להיזכר בכלום.

במובן מסוים, דיבור בשינה הוא בדיוק ההיפך מחלימה צלולה

 

 

מה גורם לדיבור בזמן השינה?

עדיין לא ברור עד הסוף מדוע אנשים מדברים במהלך השינה.

ידוע כי במקרים מסוימים דיבור בשינה עובר בתורשה. 

 

עם זאת, מעט מחקרים בדקו את הסיבה לדיבור במהלך שינה, אולי בגלל שיש לתופעה זו מעט השלכות בריאותיות או שליליות, מלבד פגיעה באיכות השינה, ישנוניות במהלך היום והפרעה לשנתם של אחרים. 

 

 

מה הקשר בין דיבור בשינה למצבים נפשיים ורפואיים אחרים?

למרות שדיבור בזמן שינה מבטא ברוב המקרים אירוע אקראי ובלתי מזיק, התופעה קשורה לעתים לבעיות נוירולוגיות, כמו מחלת פרקינסון או כאבי ראש, כמו גם למצבים נפשיים, כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית או לחץ נפשי ניכר בשעות העירות. 

  

  • מחקר הראה כי התדירות של דיבור במהלך שינה בקרב מתמודדים/ות עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), או מצבים פסיכיאטריים סמוכים, גבוהה פי 2 ביחס למי שאינם סובלים מהפרעות הקשורות לטראומה.  למשל, PTSD מגבירה את הסיכוי ל-RBD ולפאראסומניות אחרות אצל חיילים משוחררים ששירתו באיזורי לחימה. 

 

  • מחקר מצא כי לחולי/ות פרקינסון יש סבירות גבוהה פי 7 לחוות תסמונת RBD, המתבטאת בהמחזה ממשית של תכני חלומות עשירים ולפעמים לא נעימים במהלך שנת REM, עם צלילים ותנועות זרועות ורגליים שיכולות לעיתים להיות אלימות.

 

  • נמצא קשר בין דיבור בשינה לבין כאבי ראש כרוניים, דיכאון וחרדה.

  

אפיזודות חוזרות של דיבור במהלך שינה, שמופיעות לצד פאראסומניות אחרות, כמו סהרוריות (הליכה בשינה), חריקת שיניים בשינה וסיוטי לילה, עלולות להצביע אצל מבוגרים על הפרעת שינה הנמצאת בשורש הבעיה, כמו דום נשימה חסימתי בשינה (אפנאה, או OSA).

אנשים המוטרדים מחוסר שינה או איכות השינה שלהם יכולים להיעזר באנזשי מקצוע מוסמכים, רופא מומחה בשינה או מטפל CBTI.

 

אפיזודות של דיבור מתוך שינה הן לרוב קצרות, אך רופא או מומחה שינה יכולים לעזור אם מבוגר ללא עבר ידוע של דיבור בשינה מתחיל לעשות זאת, אם הדיבור בשינה מלווה בתנועות אלימות וגילום חלומות במהלך השינה (RBD), או אם הדיבור החוזר במהלך השינה מפריע למטופל או לבן/ת זוג לישון.




מתי לפנות לטיפול בדיבור תוך כדי שינה?

דיבור במהלך שינה שאינו מופיע בתדירות גבוהה, אינו מחייב לרוב טיפול מקצועי.

 

אולם אם הדיבור במהלך השינה נהייה תכוף יותר, הופך לבעיה או מלווה בהתנהגות פאראסומנית אחרת, מומלץ לבקש הפניה מרופא המשפחה ולגשת לבדיקה במעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה), זאת כדי לשלול הפרעות שינה אחרות שעלולות לתרום לדיבור במהלך השינה. 

 

ישנן אסטרטגיות שונות להפחתת דיבור במהלך שינה,  המשתנות לפי סוג התנועה או ההתנהגות שהאדם חווה, תדירות וחומרת האפיזודות והנוכחות של הפרעת שינה או מצב רפואי או נוירולוגי אחר.

 

 

טיפול תרופתי 

טיפול תרופתי יעיל זמין עבור הפרעות מסוימות, כמו RBD, אבל בכל מקרה הכרחי להיבדק ולקבל את המרשם מרופא וגם להתייעץ לגבי טריגרים נפוצים שתורמים לדיבור בשינה, כמו מניעת שינה, תנאים לא נוחים או אלכוהול.



 

טיפול פסיכותרפי (שיחות)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג של פסיכותרפיה שיכולה לעזור. 

CBT מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה, בשיפור ויסות רגשי ובחיזוק מנגנוני התמודדות.  

הטיפול מתמודד עם דיבור במהלך שינה ע״י סיוע למטופל ברכישת מיומנויות הרפיה שעוזרות בהפחתת חרדות.

 

מחקר עם מדגם קטן מ-2013 הראה שיפור בהפרעות פאראסומניות אצל 6 מתוך 6 נבדקים שעברו CBT או היפנוזה.

 

סקירת ספרות מ-2015 העלתה ממצאים דומים לגבי יעילות CBT בטיפול בפאראסומניות.

 

 

עזרה עצמית

 

לא ידוע עדיין מה הפתרון האולטימטיבי להפסקת דיבור בשינה, אבל הימנעות ממתח והקפדה על שינה מספקת ושלווה בשעות הלילה עוזרת כנראה להפחית את תדירותה ועוצמתה.

 

שיפור איכות וכמות השינה יכול לסייע למניעת אפיזודות של דיבור בשינה.

 

חשוב להתרגל לדפוס שינה עם תזמון קפדני עד כמה שניתן.

שינה והתעוררות בזמנים קבועים יכולות לעזור להפחית את הדיבור בשינה.

 

ניהול יומן יכול אף הוא לסייע לשים לב לדפוסים והרגלים סביב שעת השינה.

 

גם פרוטוקול להיגיינת שינה עשוי לתרום להפחתת תדירות הדיבור במהלכה.

תכליתו של הפרוטוקול להציע לנו דרכים מוכחות לארגון השינה באופן שיאפשר את התנאים האופטימליים לשינה נטולת מלל. 

 

  

 

 

מקורות:

 

Alfonsi V, D'Atri A, Scarpelli S, Mangiaruga A, De Gennaro L. Sleep talking: A viable access to mental processes during sleep. Sleep Med Rev. 2019 Apr;44:12-22. doi: 10.1016/j.smrv.2018.12.001. Epub 2018 Dec 6. PMID: 30594004.

 

Isabelle Arnulf, MD, PhD, Ginevra Uguccioni, PhD, Frederick Gay, MD, PhD, Etienne Baldayrou, MS, Jean-Louis Golmard, MD, Frederique Gayraud, PhD, Alain Devevey, PhD, What Does the Sleeping Brain Say? Syntax and Semantics of Sleep Talking in Healthy Subjects and in Parasomnia Patients, Sleep, Volume 40, Issue 11, November 2017, zsx159, https://doi.org/10.1093/sleep/zsx159

 

Attarian H, Zhu L. Treatment options for disorders of arousal: a case series. Int J Neurosci. 2013 Sep;123(9):623-5. doi: 10.3109/00207454.2013.783579. Epub 2013 Apr 15. PMID: 23510075.

 

Galbiati A, Rinaldi F, Giora E, Ferini-Strambi L, Marelli S. Behavioural and Cognitive-Behavioural Treatments of Parasomnias. Behav Neurol. 2015;2015:786928. doi: 10.1155/2015/786928. Epub 2015 May 25. PMID: 26101458; PMCID: PMC4458546. 

 

Hublin C, Kaprio J, Partinen M, Koskenvu M. Parasomnias: co-occurrence and genetics. Psychiatr Genet. 2001; 11(2): 65–70.

 

Bjorvatn B, Grønli J, Pallesen S. Prevalence of different parasomnias in the general population. Sleep Med. 2010 Dec;11(10):1031-4. doi: 10.1016/j.sleep.2010.07.011. Epub 2010 Nov 18. PMID: 21093361.

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021