איך פסיכולוגים זוכרים כ״כ טוב? 5 דרכים שמשפרות זיכרון בטיפול

איך פסיכולוגים זוכרים כ״כ טוב? 5 דרכים שמשפרות זיכרון בטיפול

 

שאלת את עצמך פעם איך זה שהמטפל/ת שלך זוכר מידע שסיפרת לפרטי-פרטים?

 

מילא מפגישה לפגישה, אבל איך יתכן שהוא זוכר כל כך טוב גם אם לא נפגשתם כמה חודשים? 

 

מניסיוני כמטופל, יכולתו של המטפל לשלוף שם של מישהו שסיפרתי לו עליו, או להתייחס לפתע לחלק מחלום ששיתפתי בו לפני חודשיים, מחזקת את האמון והקשר הטיפולי ומהווה ביטוי למושקעות המטפל, גם בי וגם בטיפול שלי.

 

מניסיוני כמטפל, כל הדברים שתקראו עוד מעט מורגשים יום יום בעבודה, אפילו שלא תמיד אנחנו מודעים אליהם.

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

  

 

ובכן, בין אם למטפל שלך יש זיכרון פנומנלי ובין אם לאו, ישנם כמה עזרים טבעיים שתומכים ביכולת השליפה של מידע ששיתפת במהלך פגישות קודמות. 

 

אדבר כאן על 5 מהן: 

 

למידה תלוית מצב 

 

אפקט האחרוניות

 

הרשומה הרפואית

 

מיינדפולנס

 

תרגול שליפה חוזרת

 

 

למידה תלוית-מצב בשירות זיכרון המטפל

היתרון הקוגניטיבי המשמעותי ביותר שמאפשר למטפל לזכור מידע מאוד מפורט מתבסס על התנהגות פשוטה: 

קיום המפגש בכל שבוע, באותו מקום, באותו חדר, באותו יום ובאותה שעה.

 

קוראים לזה למידה תלויית-מצב (State-Dependent Learning)

למידה תלויית-מצב היא תופעה מבוססת מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, לפיה אנו זוכרים הרבה יותר טוב כאשר מצבנו הפיזי או הנפשי זהה בזמן הקידוד (קליטת המידע) ובזמן השליפה (היזכרות במידע).

 

במילים אחרות, המטפל לא צריך לשנן את הפרטים במהלך השבוע - 

 

עצם הישיבה מולך על הכורסא, באותו חדר ובאותה שעה, מקפיצה לתודעתו רסיסים של אינפורמציה מהפגישה הקודמת ומפגישות נוספות מהעבר.

לא רק תוכן מילולי עולה בתודעתו, עולים גם רגשות, תחושות, מחוות לא-מילוליות, אסוציאציות שעלו אצלו תוך כדי הפגישות ואפילו השערות לגבי הכיוון הטיפולי.

 

המשמעות היא, כנראה, שאם המפגש הטיפולי יעבור למועד שונה, מקום שונה, או מדיום שונה (זום, נניח), יכולת הזכירה של המטפל תפחת.

 

 

תַּת הַכָּרָה נִפְתַּחַת כְּמוֹ מְנִיפָה*

 

היתרונות של תהליך שליפת המידע בלמידה תלויית-מצב עובדים עבור כולנו.

למשל, אם למדת חומר למבחן כשהיית תחת השפעת קנאביס, הסיכוי שתזכור אותו במדויק גבוה יותר כשתהיה שוב תחת השפעת קנאביס.

 

למידה תלוית מצב עובדת כמו קסם גם במצבים אחרים:

בנוכחות אנשים קרובים, תחת השפעת תרופה, אלכוהול, כאב, רעב, שובע, עייפות ואפילו מתחת למים. 

 

התופעה זוהתה כבר ב-1937, במחקר על התניה קלאסית עם כלבים, ומאז אוששה בעשרות מחקרים על בני אדם. 

  

 

 

אפקט האחרוניות (Recency Effect)

הפסיכולוג הרמן אבינגהאוז היה הראשון לזהות את אפקט המיקום הסדרתי (Serial-position effect):

 

הנטיה לזכור הכי טוב פריטים ראשונים ואחרונים מתוך סדרה של מספרים או מילים ולזכור הכי גרוע את הפריטים באמצע.

 

למשל, כאשר נבדקים מתבקשים להיזכר בכל סדר בפריטים מתוך רשימה שלמדו (מטלת זיכרון חופשי), הם נוטים להיזכר באלה שהופיעו בסוף הרשימה, ונזכרים בפריטים אלו בצורה הטובה ביותר.

תופעה זו כונתה בשם אפקט האחרוניות (Recency Effect) והיא נחשבת להטיה קוגניטיבית ידועה, במעבדה ובחיים.

 

בקוטב השני בהתפלגות הזכירה של אבינגהאוז קיים אפקט הראשוניות (Recency Effect), הנטיה לזכור יותר פריטים שהופיעו בתחילת הרשימה. 

 

 

אפקט המיקום הסדרתי רלוונטי לשיפור זיכרון של מטפלים בשני היבטים מרכזיים:  

 

זכירה של רושם ראשוני

תחושות, רגשות ומחשבות של המטפל כלפיך, שעלו ברגעים הראשונים של מפגש ההערכה (האינטיק). 

 

זכירה של חומרים ששיתפת בסיום המפגש האחרון

חשוב לדעת שמפגשים טיפוליים מתאפיינים באפקט סף הדלת (Doorknob Phenomenon), תופעה שמתרחשת כאשר מטופלים ממתינים עד הדקה ה-90 של המפגש - לעיתים קרובות בזמן שהמטפל כבר מאותת על סיומו,  כדי לשתף במידע חיוני ביותר.

לענייננו, האינטראקציה בין אפקט סף הדלת לבין אפקט האחרוניות משרתת נהדר את זיכרון המטפל.

 

היא גורמת לו לזכור את המידע החיוני ביותר. 

 

 

כתיבת רשומה רפואית ורשומה אישית

כל פסיכותרפיסט מחויב לפי חוק, לרשום סיכום של כל פגישה טיפולית, לתעד את הרשומה בצורה מסודרת ולשמור אותה בחיסיון רפואי מלא (למעט מקרים של חובת דיווח) לאורך 7 שנים לפחות. 

לצד הרשומה הרפואית הפורמלית קיימת גם רשומה אישית, בה כותב המטפל מחשבות, השערות ואסוציאציות שמשרתות אותו לקידום הטיפול. 

 

כתיבת הרשומה אחרי הפגישה, וקל וחומר עיון בה לפני פגישה טיפולית מתקרבת, מעוררים את זיכרון הפרטים אצל המטפל ובאמצעות אלבורציה מסייעות להיזכר במה שנכתב ואף במה שלא נכתב.

 

זה עובד.  

 

 

מיינדפולנס (קשיבות)

מחקרים מלמדים כי גם משתתפים בלי שום ניסיון בתרגול מיינדפולנס יכולים לשפר את יכולת הזכירה שלהם תוך 8 שבועות של תרגול.

הוכח גם כי די בשבועיים של תרגול כדי שנוכל להתרכז יותר, לשפר ציונים במבחני הישג סטנדרטיים (כמו פסיכומטרי) ולחדד את תפקוד זיכרון העבודה.

 

האמת היא שמטפלים עובדים עם מיינדפולנס הרבה לפני שהשיטה נכנסה לאופנה.

 

הסיבה לכך היא שכל מטפל טוב עושה כל מאמץ כדי לשהות ברגע הנוכחי, בהווה, עם קשב אמפטי ודריכות לתוכן ולתהליך שמתרחשים במפגש -

 

אין יותר מיינדפולנס מהמצב הזה...

 

בכל סוג של טיפול פסיכולוגי, יהא זה טיפול דינמי או טיפול CBT, המטפל ״מתרגל מיינדפולנס״.

בימינו זה נכון כפליים, כאשר מיינדפולנס מוכיחה את עצמה כשיטה טיפולית פשוטה ליישום, שמשפרת איכות חיים ומטפלים משתמשים בה באותה מידה שהם ממליצים עליה בפני מטופלים. 

 

 

שליפה חוזרת מחזקת למידה וזיכרון 

מכיר את זה שהפסיכולוג חוזר בכובד ראש על המילים האחרונות שאמרת עם סימן שאלה? 

 

זה ממש הפך לבדיחה על מטפלים.

 

המחקרים מלמדים שתרגול של אמירת התוכן או כתיבתו, מסייעים מאוד לזכירתו בעתיד.  

 

חשוב לציין שמטפלים לא חוזרים על מה שאמרת במטרה לזכור את הנאמר, אבל זה בהחלט תורם ליכולת הזכירה.  

 

תרגול שליפה (Retrieval Practice) הוא אסטרטגיית למידה חזקה ומוכחת (למרות שמשום מה שליפה לא נחשבת למיומנות פופולרית לשיפור הזיכרון).

 

 

 

מה דעתך?

מוזמנים/ת לשתף בתגובות כאן

או בפייסבוק

 

 

״ללא זיכרון,

ללא תשוקה,

ללא הבנה״ 

 

-- וילפרד ביון

 

 

*יונה וולך (1992)

 

 

מקורות:

 

Girden, E., & Culler, E. (1937). Conditioned responses in curarized striate muscle in dogs. Journal of Comparative Psychology, 23(2), 261–274. https://doi.org/10.1037/h0058634

 

Karcpicke, J.D. (2016). A powerful way to improve learning and memory. Practicing retrieval enhances long-term, meaningful learning.  APA Website:  https://www.apa.org/science/about/psa/2016/06/learning-memory

 

Murre JM, Dros J. Replication and Analysis of Ebbinghaus' Forgetting Curve. PLoS ONE. 2015;(10)7:e0120644.  doi:10.1371/journal.pone.0120644

 

Radulovic, J., Jovasevic, V., & Meyer, M. A. (2017). Neurobiological mechanisms of state-dependent learning. Current opinion in neurobiology, 45, 92–98. https://doi.org/10.1016/j.conb.2017.05.013 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021