מתי ולמי טיפול פסיכולוגי מרחוק לא מתאים?

יש מצבים בהם טיפול פסיכולוגי מרחוק אינו מומלץ: 

• מצבי משבר נפשי חמור כמו פסיכוזה, נטיות אובדניות או סיכון לפגיעה עצמית. במקרים אלה חובה לקיים מפגש פנים מול פנים כיוון שנדרש טיפול צמוד רב-מקצועי שכולל מגע פיזי להרגעה ומעקב ישיר.

• קשיים נוספים בטיפול מרחוק כוללים אובדן תקשורת לא מילולית כמו הבעות פנים ושפת גוף הקריטיים להבנת המטופל. המרחק הפיזי עלול לפגוע בתחושת החיבור והאמון בין המטפל למטופל, ומטופלים דיווחו על קושי לבטא רגשות עוצמתיים או טראומה ללא נוכחות פיזית.

• בעיות טכניות כמו ניתוקי אינטרנט או איכות קול ירודה מפריעות לרצף הטיפול. לא לכולם יש גישה יציבה לטכנולוגיה, מה שיוצר פערים בנגישות. בבית קשה יותר לשמור על פרטיות ושקט הנדרשים לטיפול איכותי.

• סוגי טיפול מסוימים כמו "שולחן חול" או EMDR מאתגרים יותר לביצוע מקוון. מטפלים צעירים ופחות מנוסים עשויים להתקשות יותר בטיפול מרחוק, ועבודות עומק עם טראומה התפתחותית דורשות לעיתים נוכחות פיזית.

טיפול פסיכולוגי מרחוק הוא אמצעי קליני נהדר וחשוב, במיוחד מאז הקורונה שדחפה אותנו קדימה בתחום.

אבל כמו כל כלי פסיכותרפי, גם לטיפול בזום יש יתרונות וחסרונות, והוא לא מתאים לכל אחד ולכל מצב.

המטרה היא תמיד לתת לכל אחד טיפול פסיכולוגי הכי טוב ומותאם אישית, לכן חשוב להכיר את התנאים בהם טיפול בווידאו פחות רלוונטי. 

בואו נדבר על מצבים קליניים בהם טיפול מרחוק פחות מומלץ, או כאלה שצריך לנקוט בהם משנה זהירות.

מצבי סיכון

מטבע הדברים, טיפול מרחוק יכול להיות מוגבל למדי במצבים של התערבות במשבר נפשי.

אם אדם חווה התקף פסיכוזה, אם יש לו כוונות אובדניות, או שהוא נמצא במצב שעלול לפגוע בעצמו (כמו ירידה קיצונית במשקל או פציעה עצמית) - חובה להגיע למפגש פנים מול פנים, וחיונית בדיקה פסיכיאטרית.

מעבר לדחיפות של טיפול במצבי חירום, הסיבה היא שבאירועים כאלה נדרש טיפול צמוד, ישיר ורב-מקצועי, שיכלול בדיקה רפואית, מגע פיזי להרגעה וכמה זוגות עיניים מקצועיות למעקב.

אז נגדיר את הברור מכל:

במקרה חירום רפואי, המטפל צריך להפנות את המטופל (בתמיכת בני משפחה), לקבלת טיפול רפואי פנים אל פנים, במיון או אצל פסיכיאטר מומחה. 

כאשר מדובר בסיכון מיידי, יש לפנות למד״א או משטרה. 

קשיים בקשר הטיפולי והבעה רגשית

אובדן תקשורת לא מילולית

בטיפול מרחוק, בין אם בטלפון או בשיחות וידאו, יש חסרון משמעותי של מידע לא מילולי – כמו הבעות פנים עדינות, שפת גוף, וטון קול. המידע הזה קריטי כדי להבין לעומק את המטופל, את הרגשות, המחשבות ומצבי הרוח שלו. מטפלים רבים מתקשים לקרוא סימנים אלה ולחוש את המטופל מרחוק.

פגיעה בחיבור ובאמון

לפעמים, המרחק הפיזי עלול לפגוע בתחושת החיבור, האמון והביטחון בין המטפל למטופל. מטופלים דיווחו שהם הרגישו פחות מחוברים ושהקשר הרגשי נחלש. לחלק מהמטופלים קשה יותר לבטא רגשות עוצמתיים או כאלה שקשורים לטראומה כשהם לא באותו חדר עם המטפל.

תחושת אי-מקצועיות של המטפל

מטופלים דיווחו שלפעמים המטפל נראה שונה מרחוק – יותר קליל, פחות מקצועי או פחות מבין, וזה פוגע בתחושת הביטחון.

קושי ב"עבודת עומק"

בטיפולים מסוימים, כמו כאלה שעובדים עם טראומה התפתחותית ממושכת או כאלה שמשלבים עבודת דמיון עוצמתית, המדיום המקוון עלול להקשות על התהליך הטיפולי. מטפלים חוששים שבלי הנוכחות הפיזית יהיה קשה לוודא שהמטופל נשאר ב"טווח חלון העוררות" (מצב רגשי מאוזן) ושהוא יכול לקרקע את עצמו.

אובדן "טקסים" טיפוליים

דברים שנראים שוליים כמו הנסיעה לקליניקה או הישיבה בחדר ההמתנה, הם חלק מההכנה המנטלית לטיפול. כשזה נעלם, תחושת הרצף והעבודה הטיפולית משתנה, והטיפול יכול להרגיש פחות רציני או ממוקד.

קשיים טכניים וסביבתיים

• בעיות טכניות כמו ניתוקים, קול מקוטע או תמונה קפואה יכולים להפריע מאוד לזרימת התהליך. פגיעה ברצף השיחה גורמת לתסכול בשני הצדדים. מטפלים מדווחים שבעיות טכניות אף הגבירו את תחושת ה"הסחת דעת" שלהם ושל המטופלים לאורך זמן.

• פרטיות וסביבת טיפול: בבית, לא תמיד קל למצוא מקום שקט ופרטי מספיק לטיפול. קיום גורמים מפריעים כמו רעש, או חשש שמישהו יאזין, פוגע בפרטיות ובאיכות הטיפול. אפילו תמונות שמטופלים שולחים מבתיהם חושפות את חייהם הפרטיים למטפלים בצורה שונה ממפגש בקליניקה.

• אבטחת מידע: חשש מפני פריצות וזליגת מידע אישי הוא משמעותי. חשוב לוודא שהפלטפורמה מאובטחת ועומדת בתקן HIPAA. מרבית האפליקציות אינו מאובטחות מספיק.

התאמת הטיפול והמטפל

• סוג הטיפול: לא כל סוגי הטיפול הפסיכולוגי מתאימים לפורמט מרחוק. לדוגמה, הפרקטיקה של טיפול בשולחן חול או EMDR נחשבים באונליין.

• הכשרת המטפל וניסיונו: טיפול מרחוק דורש מיומנויות מיוחדות ולעיתים גם הכשרה ספציפית. מטפלים חדשים (או מבוגרים) עשויים לחוות יותר קשיים במעבר לטיפול מרחוק. אם למטפל אין ניסיון קודם בטיפול פנים מול פנים, זה יכול להיות אתגר גדול יותר.

• חוסר גמישות של המטפל: אם המטפל קצת טכנופוב, ומתקשה להסתגל לשינויים בטכנולוגיה, בסגנון התקשורת או בניהול גבולות הטיפול, זה יכול לפגוע ביעילות.

• ציפיות לא מותאמות: אם המטופל מצפה לזמינות של המטפל 24/7, או שמהמטפל לא מגדיר בבירור את שעות הזמינות ודרכי התגובה, זה עלול ליצור עומס ותסכול.

לסיכום, בעוד טיפול מרחוק מציע גמישות ונגישות עצומה, במיוחד עבור מי שגר רחוק או מתקשה בניידות, הוא דורש הערכה מדויקת של מצבו של המטופל, סוג הטיפול הנדרש, והמוכנות הטכנולוגית והרגשית של שני הצדדים. חשוב שהמטפל ידע מתי להפנות למפגש פרונטלי, ויש להתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל אחד.