פחד מניתוח ומרופאים | טיפול והכנה לקראת ניתוח בהרדמה

חרדה מפני ניתוח

 

איך מתמודדים

עם פחד מניתוח?

 

כתיבה:

מור צח מוכתר,

סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית,

מכון טמיר תל אביב

 

 

עריכה: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

מהי חרדה מניתוח?

פחד מניתוח, או חרדה לפני ניתוח, הוא פוביה - פחד שעלול לגרום להימנעות מניתוח הכרחי אשר בלעדיו נשקפת סכנת חיים לאדם. כל פרוצדורה רפואית פולשנית עלול לעורר חרדה קיצונית: ניתוח בהרדמה כללית, קולונוסקופיה, ביופסיה, ניתוח פלסטי , ניתוח כירורגי , ניתוח בריאטרי , ניתוח קיסרי , ניתוח שקדים אצל ילדים ועוד.

 

 

מה גורם לפחד מניתוחים?

גורמים רבים יכולים להוביל לפחד מניתוחים:

 

  • חוויה שלילית קשה מהעבר המתקשרת לניתוח

  • פחדים המתקשרים לתוצאה של הניתוח (פחד מהלא נודע, פחד מהמוות, השלכות על החיים שאחרי הניתוח)

  • חשש מהידבקות בחיידקים במרכז רפואי

  • פחד מאובדן שליטה

  • פחד מהכאב הכרוך בניתוח

 

ויש עוד. כמו בכל פוביה, הסימפטומים הפיזיים משתנים מאדם לאדם ותלויים ברמת הפחד אך לרוב מערבים תחושת חרדה ואימה, קוצר נשימה, דופק לב מואץ, זיעה, בחילה, יובש בפה ורעידות.

 

 

האם מצב רוח שלילי משפיע על תוצאות ניתוח רפואי?

מחקר חדש חושף שהתשובה המפתיעה היא כן. במחקר בו נבחנו תוצאות של ניתוחים שעברו 230 משתתפים (הכוללים 120 נשים ו-110 גברים בגיל ממוצע של 55) ואשר התבקשו לפני הניתוחים לענות על שאלון הבודק את מצב הרוח שלהם, נמצא שמי שניגש לניתוח עם מצב רוח שלילי נטה יותר לסבול מבעיות במהלך הניתוח בהשוואה לאנשים שהיו עם מצב רוח חיובי יותר.

דוגמא לבעיות שכאלו הן מחסור במחצן, לחץ דם נמוך או גבוה מדי, דימום או קצב לב נמוך מדי לאחר ניתוח ועוד.

החוקרים מדגישים שאין צורך להגיע לניתוח עם מצב רוח מרומם (שזה כמובן לא פשוט ואפילו מזויף) אך חשוב למצוא את הדרך והכלים להתגבר על התחושות השליליות.

על מנת להתמודד עם פחד מניתוחים על האדם קודם להיות מודע לדרך בה הפוביה משפיעה עליו.

חרדה היא תחושה חזקה.

אחד מהתפקידים של חרדה הוא להגן עלינו מסיטואציות מסוכנות.

החרדה מגנה עלינו בכך שמאפשרת לברוח מאירוע מסכן חיים במהירות, תגובה שידועה בשם fight or flight (לחימה או בריחה).

זו הסיבה לכך שכשאנו חשים חרדה אנו חשים בסימפטומים פיזיים מסוימים כמו קצב דפיקות לב מואץ.

חשוב להבין שהסימפטומים הגופניים שאנו חשים הם טבעיים וכלל לא מסכנים אותנו.

עכשיו שאנו מבינים את הרציונאל מאחורי התחושות המוזרות הללו אפשר להמשיך לשלב הבא, שהוא להבין מדוע תחושת החרדה מציפה אותנו אם בכלל לא נשקפת לנו סכנה? התשובה טמונה בחיי היומיום. אנו חשים תחושות פחד לאור כל מני סיטואציות חדשות ולא מוכרות לנו אבל ברגע שאנחנו לומדים להכיר אותן אנחנו באופן טבעי מפתחים אסטרטגיות התמודדות עם אותן סיטואציות כך שהן כבר לא כל כך מפחידות אותנו.

אבל כאשר האדם צריך לעבור ניתוח מדובר כמעט תמיד במקרה חדש. רובנו לא עוברים ניתוחים כדבר שבשגרה ולכן באופן טבעי נגיב לניתוחים כמו שנגיב לכל סיטואציה חדשה ולא נוחה לנו – בתחושת חרדה (רמת החרדה תלויה באדם כמובן).

אנשים מתמודדים עם החרדה העולה לפני ניתוח בדרכים שונות: חלקם מנסים למנוע את החרדה או הלחץ הנפשי על ידי קריאת מידע רלוונטי או על ידי שיתוף אנשים בנוגע לחששות שלהם. אחרים מסיחים את עצמם על ידי קריאה או פעילות גופנית או טכניקות הרגעה כמו נשימת נשימות עמוקות ואיטיות. חלק מקשיבים למוזיקה, שזה על פי כמה מחקרים הוכיח כדבר יעיל במיוחד (הוכח כי הקשבה למוזיקה לפני ניתוח יכולה להוריד את רמות החרדה על ידי הרגעה או הסחה מגורם הפחד).

לסיכום, לכל אחד יש את הטכניקה האישית שיכולה לעזור לו. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטפל נותן את הכלים הנכונים להתמודד עם מצבי חרדה ופוביות ויחד יוצאים המטפל והמטופל לתהליך בו הם מוצאים את הטכניקות שמשפיעות על המטופל בצורה הטובה ביותר. כמובן שזה רק קצה הקרחון, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי עובדים על המחשבות השליליות שמביאות לפחדים ולחרדות מהם האדם סובל והכל קורה בתהליך הדרגתי ומכיל.

 

 

טכניקות לטיפול עצמי בחרדה לפני ניתוח

הסחה היא כלי מעולה ומוכח לתפעול ושינוי המודעות, מה שיאפשר לך 'לצאת החוצה' מהלופ של התחושות והדאגות המטרידות.

 

הנה מספר טכניקות הסחה ממש שימושיות:

  • בצע פעילות ביתית פשוטה כמו שטיפת הכלים, השקיית הצמחים, תיקון כלשהו. התרכז כל כולך בביצוע פעילות זו.

  • בלה זמן בפעילות יצירה מהנה: השחלת חרוזים, עבודה בעץ, ציור, שרבוט, צביעה, רקמה, קולאז' וכל פעילות אחרת.

  • עבור על הא'- ב' וחשוב על שם של מרק לכל אות, למשל: א- אספרגוס, ב- בטטה, ג- גספאצ'ו.

  • התמקד בחיצוני ולא בפנימי. עמוד ליד החלון וספור את המכוניות החולפות על ידו. תאר את השינויים שהתרחשו בגינת הבית או בחצר הבניין במהלך השבוע האחרון.

  • הצג מחדש בדימיון רגע שמח שהתרחש בעבר, כאילו אתה צופה בסרט. השתמש בכל החושים כדי להחיות את הסצינה: נסה לדמיין את הטמפרטורה באותו רגע, את הרעשים סביבך, את איכות האור, את הרוח וכו'.

  • נסה ליצור מקצב כלשהו. שיר עם הרדיו, תופף באצבעותיך, דקלם שירה שאתה אוהב.

  • התרכז בתכנון ארוע או פעילות שאתה מצפה לקראתה או מייחל להתרחשותה. 

  • משחקים הם הסחה נהדרת: זה הזמן למשחקים בסמארטפון, משחקי קלפים, תשחץ ועוד.

  • התקשר למישהו עם חוש הומור שעושה לך את זה. המנע במכוון משיחה על הניתוח או על תסמינים שאתה חש.

  • פרגן לעצמך אמבטיה או מקלחת חמה.

  • התעמל או צא להליכה. כמה שיותר זה מצוין. התחושה אחר כך מתגמלת.

 

מצב נפשי אחרי ניתוח

הרבה אנשים שחווים דיכאון שפורץ אחרי ניתוח לא רואים את זה מגיע, למרות שזוהי בעיה נפשית מוכרת, רופאים לא תמיד מזהירים מפניה לפני הניתוח. 

 

מה משפיע על סיכון לדיכאון אחרי ניתוח?

 

  • דיכאון קודם

  • כאב כרוני - מחקר מ-2016 זיהה קשר בין דיכאון לאחר ניתוח לאנשים הסובלים מכאב כרוני. דיכאון לאחר ניתוח יכול להיות גם מנבא לכאב שיגיע בעקבותיו.

  • תגובות להרדמה

  • תגובות לתרופות נגד כאבים.

  • פחד מהמוות האישי

  • לחץ רגשי ונפשי מהניתוח

  • חשש מקצב ההתאוששות האישית.

  • חרדה מ-סיבוכים אפשריים

  • רגשות אשם לגבי תלות בזולת

  • חשש שהניתוח לא מספיק

  • מתח הקשור להתאוששות, חזרה הביתה, עלויות כספית ועוד. 

יש ניתוחים שיכולים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לדיכאון בעקבותיהם, אבל מידה של סיכון קיימת בכל פרוצדורה ניתוחית.  

 

 

צרו עמנו קשר כעת לשיחת הכוונה ללא עלות

וקבעו פגישת ייעוץ עם מטפל/ת מומחה/ית

בגישת  הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי (CBT)

להתמודדות לקראת ניתוח.

 

עלות מפגש טיפולי:

320-380 ש״ח. 

 

נשתמע !  

 

072-3940004 

 

 צוות המטפלים של מכון טמיר

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

קראו על פוביות נוספות:

פוביה מגוקים

אגורפוביה

פחד מאש

פחד גבהים

קלסטרופוביה

פחד מברקים ורעמים

פחד מטיסה

פוביה ממעליות

פוביה מרופא שיניים

פחד ממחלות

פחד ממוות

פחד מעכבישים

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021