פחד מלידה (טוקופוביה) | איך מתמודדים עם פחד מהריון ולידה?

מה ידוע לנו 

על פוביה מלידה?

טוקופוביה והתמודדות עמה

 

הריון ולידה הם אירועים משמעותיים בחיי נשים.

 

למרות שהתהליך עשוי לספק חווית מימוש, הנאה וחיות, הוא יכול גם להיות מקור למתח וחרדה.

 

לעתים קרובות, נשים מוטרדות לקראת כאבי הלידה הנורמליים ומהאפשרות שמשהו ישתבש.

אלה דאגות טבעיות,  אותן חוות כל הנשים ההרות ברמה זו או אחרת. 

 

אולם החל מרמת חומרה מסוימת, פחד מלידה דורש התערבות רגשית, תמיכתית, חברתית ובאמצעות אסטרטגיות של עזרה עצמית.

בטוקופוביה, הפחד הופך פתולוגי וכל כך חמור, עד למצב בו קבלת ההחלטה לגבי היריון ולידה תתבסס על הימנעות מהחרדה הכרוכה בה. 

 

כאן אנחנו נכנסים לטווח של טוקופוביה.

 

ההפרעה החלה להיחקר רק בעשור-שניים האחרונים וזכתה בעבר לשמות יצירתיים, כמו Maleusiophobia  ,Lockiophobia ,Parturiphobia ו- Tocophobia (עם ״C״). 

 

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון

 

 

מהי טוקופוביה?

טוקופוביה (Tokophobia)  / פחד מלידה (Fear of Childbirth - FOC) היא מצב נפשי המתבטא בפחד חמור מפני לידה, המלווה לעתים קרובות בהימנעות מהיריון או לידה.  

ההפרעה חדשה יחסית ואינה מסווגת בנפרד ב-DSM,  אך ניתן להתייחס אליה כסוג של פוביה ספציפית בשילוב חלקי של חרדה כללית (GAD), שתיהן קטגוריות של הפרעות חרדה.

טוקופוביה יכולה להתרחש אצל נשים שלא ילדו מעולם וגם אצל נשים שחוו לידה טראומטית. 

עדויות הולכות ומצטברות מלמדות כי לטוקופוביה יש השפעות שליליות חמורות הן על האם והן על התינוק, שעלולות להיות ארוכות טווח.

 

הפחד יכול למנוע מאישה להיכנס להיריון אפילו כאשר היא רוצה ילדים, או לבקש ניתוח קיסרי כדי להימנע מלידה וגינלית (יש חוקרים המשערים על קשר חיובי בין עלייה בשיעור הניתוחים הכירורגיים במדינות המערב, לבין עלייה במודעות לטוקופוביה). 

 

לטוקופוביה מחירים רבים, החל מבושה ובדידות מפאת מצבה של ההריונית וכלה בהפסקת הריון תקין.

 

איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בהריון ולידה בתל אביב, מכון טמיר 

 

  

סוגים של טוקופוביה

 

מהם שלושת הסוגים של טוקופוביה?

 

• טוקופוביה ראשונית - פחד עצום מפני הלידה, ללא ניסיון בלידות קודמות. הפוביה נוטה להתחיל בהתבגרות, או אפילו אחרי הריון. מופיעה גם אצל נערות ונשים שחוו תקיפה מינית, שכן בדיקות רפואיות במהלך ההיריון והלידה עלולות לעורר פלאשבקים מתוך ההתנסות הטראומטית.

 

• טוקופוביה שניונית - מופיעה על רקע טראומה מלידה קודמת. לעתים קרובות הפוביה היא תוצאה של לידה וצירי לידה טראומטיים מהעבר. יכולה להתרחש גם אצל אישה שחוותה לידות תקינות ולא טראומטיות, כמו גם אצל נשים שחוו הפלה טראומטית, לידה שקטה, סיום היריון לא צפוי או טיפולי פוריות כושלים.

 

• סוג שלישי של טוקופוביה מתואר בספרות כטוקופוביה כסימפטום של דיכאון בהריון. בניגוד לצורות הראשונית והשניונית, אופיינית לה דווקא נוכחותן של מחשבות פולשניות לגבי חוסר היכולת להוציא את התינוק לעולם, או על מוות בזמן הלידה -  ולאו דווקא פחד מכאב או מאיבוד שליטה כשלעצמם. הקשר ההדוק של צורה זו לדיכאון מחייב הערכה קלינית כוללת, שכן הדיכאון עשוי להיות האבחנה המרכזית הדורשת טיפול, ולא הפחד מהלידה כשלעצמו (Kowalski et al., 2025).

 

 

גם גברים יכולים לחוות טוקופוביה:

חוקרים גילו כי גברים המתמודדים עם טוקופוביה חוששים מאוד בנוגע לבריאותם ובטיחותם של בן / בת הזוג והרך הנולד. 

 

למרות שיחסי המין עשויים להיות נורמטיביים, אישה שמתמודדת עם טוקופוביה תיטה לנקוט במניעת הריון.

טוקופובית בהריון עשויה לנקוט דרכים אחרות כדי לא להתמודד עם הלידה, כמו הפלה או בחירה באימוץ.

  

מומלץ לבדוק אם קיימים סימפטומים של חרדה לפחות פעם אחת בתקופת ההריון, ואם יש צורך – להפנות את המטופלת לטיפול המתאים.

למרות שחרדה כזו נפוצה ותובעת משאבים נפשיים ופיזיים, הטיפול בטוקופוביה אינו מקבל מספיק התייחסות בספרות המקצועית וגם לא בתקשורת ההמונים.

 

 

תסמינים של טוקופוביה 

 

המושג טוקופוביה נכנס לשפה הפסיכולוגית האבחונית החל משנת 2000.

 

מהם הביטויים והתסמינים המאפיינים טוקופוביה?

 

• סיוטי לילה.

• התקפי חרדה בלילה וביום בהקשר ללידה.

• הימנעות אקטיבית מכניסה להיריון.

• העדפת ניתוח קיסרי על פני לידה וגינלית מבלי שיש לכך סיבה רפואית (חשוב לקחת בחשבון כי מדובר בבחירה אישית שאינה תלויה רק בפחד או ב׳אומץ׳ - לכל אישה הרה יש זכות לבחור, גם בלי פתולוגיזציה של העניין ).

 

 

תחלואה נלוויית של טוקופוביה

• אין זה נפוץ, אך דיכאון יכול להופיע גם כן ביחד עם טוקופוביה ולהוות אבחנה מרכזית בפני עצמה. 

 

• ידוע כי דיכאון אחרי לידה וגם הפרעות חרדה שאינן מקבלות מענה טיפולי קשורות סטטיסטית לתוצאות שליליות עבור האם והתינוק, כולל החמרה בבעיות רפואיות, חוסר בטיפול רפואי, שימוש בחומרים ממכרים, עישון, ניסיונות התאבדות ואפילו, במקרים של דיכאון אחרי לידה, פגיעה של ממש בתינוק.

 

• חרדה במהלך ההריון היא מנבא חזק לOCD אחרי לידה ולדיכאון אחרי לידה. 

 

• הפרעות חרדה קשורות לתוצאות שליליות בלידה:  לידה מוקדמת, משקל נמוך של התינוק, סיכויים גבוהים יותר לעובר קטן מדי לגיל ההריוני והיקף ראש קטן יותר.

 

 

סיבוכים אפשריים של ההפרעה

 

טוקופוביה טומנת בחובה סידרת סיבוכים פונטנציאליים קשים, עבור האשה ועבור התינוק כאחד: 

 

• אשמה אימהית - אמונה של האישה שהיא ׳לא בסדר׳, שחסר לה האומץ להתמודד עם כאבי הלידה,כפי שנשים אחרות מתמודדות. אמונה כזו מובילה לעיתים קרובות לדיכאון, לקשיי שינה ולתחושת בדידות, על רקע בושה וקושי לשתף את בן/ת הזוג ובני משפחה ברגשות הללו.

 

• בחירה בניתוח עיקור ,שמקורה בפחד מלידה - האימה שעוררה לידה קודמת או שמעוררת לידה עתידית, עלולה לגרום לבחירה נוקשה בהחלטה לא להביא ילדים לעולם. בחירה כזו לגיטימית ואף שכיחה, אולם בהקשר של טוקופוביה היא עלולה להתקבל מתוך עמדה רגשית קיצונית שאינה משקפת את ראייה ארוכת טווח ושיקול דעת משותף עם בן הזוג. 

 

חשוב לדעת כי ניתוח קיסרי שנבחר עקב פחד מלידה, ולא מתוך אינדיקציה רפואית ברורה, כרוך בסיכונים בריאותיים של ממש -  הן לאם והן לתינוק.

מבחינת האם, הניתוח מגביר את הסיכון לזיהומים, לדימומים ולסיבוכים בריפוי הפצע, ומלווה בתקופת החלמה ארוכה יותר מלידה וגינלית; בטווח הרחוק עלולים להתפתח הידבקויות, כאב אגן כרוני, קשיי פוריות ובעיות שליה בהריונות הבאים.

מבחינת התינוק, לידה קיסרית קשורה להתפתחות חיסונית לקויה, לצמצום בגיוון חיידקי המעי ולעלייה בסיכון לאסתמה, לאלרגיות ולהשמנה בשלבים מאוחרים של החיים (Kowalski et al., 2025).

 

• הכחשת הריון - טוקופוביה יכולה להתבטא במנגנון הגנה המגן מפני חרדה - הכחשה. טוקופוביות עלולות לעשות שימוש-יתר בהכחשה, שגורר דחיית בדיקות חיוניות בהריון והמשך שימוש בחומרים (כמו אלכוהול, קנאביס וניקוטין). עם התפרקות ההכחשה יכולה להתפתח טינה רבת-עוצמה כלפי התינוק ולעיתים אף מחשבות לפגוע בו. 

 

• Hyperemesis gravidarum -  הקאות-יתר בהריון - סיבוך רפואי עם מקור פסיכולוגי שקשור לטוקופוביה, התופעה מתבטאת גם בתסמינים נוספים, כמו ירידה חדה במשקל, בחילות אינטנסיביות ותחושת עילפון.

 

• דיכאון - טוקופוביה היא גורם סיכון מוכר לדיכאון בהריון, לדיכאון אחרי לידה ואף לאובדנות. 

 

זיוון קורן, מטפלת בטוקופוביה בהוד השרון

 

 

אבחנה מבדלת

ראשית, חשוב להבחין בין ספטקרום נרחב של חששות מפני לידה לבין טוקופוביה.

פחדים ודאגות ברמה נמוכה עד בינונית לגבי היריון ולידה הם נורמליים לחלוטין.

 

יתכן אפילו שמידה מסוימת של דריכות יכולה להועיל, שכן מעקב אחר המצב הרפואי והנפשי עשוי לעודד את האשה ההרה לחפש טיפול וייעוץ לשם התמודדות עם הדאגות.

בכל אופן, סביב 80% מהנשים ההרות חוות חרדה או דאגה סביב נושאים כמו כאב, בריאות ובטיחות במהלך הלידה.

מרבית הנשים מסוגלות להתמודד עם הדאגות הטבעיות הללו ע״י דרך הכנה ללידה, שיחות עם נשים אחרות בקבוצות ופורומים וייעוץ של אנשי מקצוע רלוונטיים.

 

שנית, נשים עלולות להיות מאובחנות בטעות כסובלות מטוקופוביה משנית (סוג 2) בעקבות לידה טראומטית, בעוד שהן מתמודדות עם תסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית  (PTSD).

תסמינים אלו אינם קיימים בטוקופוביה, למשל עוררות פיזיולוגית כרונית, פלאשבקים, דיסוציאציה ועוד. 

חשוב להבדיל בין תסמינים הקשורים לטראומה אחרי לידה לבין תסמיני טוקופוביה במטרה לבחור את הטיפול המתאים.

 

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

 

 

השכיחות של טוקופוביה

 

לא ידוע במדויק מהי האפידמיולוגיה של חרדה מלידה:

 

• לפי סקירת הפרעות חרדה אצל נשים, מוצע כי 2-15% חוות את ההפרעה.

• לפי מחקר בינלאומי מ-2017, 20-25% מההריוניות חוות תסמינים חמורים ומתישים של פחד מלידה.

• מחקר צנוע יותר העריך שרק 0.032% מהנשים חוות טוקופוביה.

• סקירה שפורסמה לאחרונה על טוקופוביה מתארת הבדלים ניכרים בשכיחות ההפרעה באיזורים שונים בעולם. למשל,  בסקנדינביה דווח כי 20% מהנשים בהריון סובלות מפחד מלידה, כאשר כ5-10% מהן חוו פחד עז. השכיחות באירופה כולה משתנה בין מדינות ומוערכת בטווח נרחב של 1.9-14%.  באוסטרליה מדווח השיעור הגבוה ביותר של שכיחות ההפרעה - 30%. 

 

כפי ששאתם מבינים, יש כאן פערים אפידמיולוגיים רציניים.

ניתן להסביר אותם על ידי הבדלים תרבותיים, הגדרות קליניות שונות, או במדדים מגוונים בהם נאספים הנתונים (כמו שאלונים למילוי אישי, בדיקות הורמונליות ועוד). 

 

 

גורמי סיכון לטוקופוביה

 

הגורמים המדויקים אינם ברורים עדיין, אולם חוקרים מציעים כמה השערות להתפתחות טוקופוביה, כמו חשיפה לנשים המשתפות בהתנסותן בלידה טראומטית, פחד מפני קושי להתמודד עם הכאב ומצבים פסיכיאטריים קיימים, כמו חרדה ודיכאון.

 

יש הרבה גורמים שיכולים לתרום לחרדה בתקופה הפרינטלית, למשל שינויים הורמונליים מהירים, נטיות ביולוגיות ואתגרים פסיכו-סוציאליים שמלווים את המעבר להורות. 

  

 

מהם גורמי הסיכון לפיתוח טוקופוביה?

 

• גיל צעיר יותר.

• נשים ממעמד כלכלי נמוך.

• בעלות השכלה חלקית.

• נשים הנכנסות לתהליך ההיריון בלי בן/ת זוג בתמונה.

• נשים הסובלות מקשיים רגשיים ו/או הפרעות נפשיות שונות, או התעללות מינית בילדות.

 

 

מנקודת מבט קוגניטיבית-התנהגותית, ניתן להסביר היווצרות טוקופוביה דרך שלושה מסלולים עיקריים לרכישת פחד, שיכולים להתקיים במקביל ואף לחזק זה את זה (Kowalski et al., 2025):

 

• התניה קלאסית בה חוויה אברסיבית הקשורה בלידה, כמו כאב עז או טראומה, הופכת לגירוי מותנה המעורר חרדה בכל מפגש עתידי עם הריון או לידה. ההימנעות שנוצרת בעקבות ההתניה מחזקת את תגובת החרדה ומעכבת את הכיבוי שלה. 

• למידה עקיפה:  התניה דרך צפייה בחוויות לידה קשות של נשים אחרות, בין אם ישירות ובין אם דרך ״סיפורי זוועות״ שמועברים בסביבה החברתית. 

• העברת מידע מעורר פחד שיכולה להתרחש דרך חשיפה תקשורתית להיבטים שליליים של לידה או דרך היעדרו של מידע אמין ומאוזן על תהליך הלידה.

 

 

 

איך מזהים טוקופוביה?

• כאשר האישה מעוניינת בהקמת משפחה, איך הפחד אינו מאפשר לה להניע את תהליך הכניסה להיריון.

• כאשר הפחד מהלידה כה חזק עד שהאישה מתקשה לשמור על שגרת חייה. 

• כאשר עולות מחשבות לגבי סיום ההיריון בלי סיבה הגיונית, ולעיתים גם כאשר האשה מעוניינת בכל מחיר בניתוח קיסרי.

• כאשר האישה סובלת מתסמינים של התקף חרדה: דופק מואץ, הזעה, סיוטים בלילה, תחושת מחנק, חוסר יכולת להתרכז ועוד. 

• כאשר החרדות בהריון מתבטאות בפחד חזק מפני איבוד שליטה על הגוף בלידה.

• כאשר האישה חשה חסרת אונים, מוסחת ופוחדת מכך שלא יהיה מי שיעזור לה בכל תרחיש, שהרופאים והמיילדות לא יידעו מה לעשות, או שהצעדים שיינקטו יחריפו את המצב.

• כאשר האישה מדמיינת תרחישים שליליים הקשורים בלידה, מתמקדת בהם ומתקשה לגלות אופטימיות, כל זה במצב שאין סיבה ממשית לחשוש לבריאותה האישית או לבריאות התינוק.

 

 

טיפול נפשי בחרדת לידה

 

לרוב, הטיפול בחרדת לידה נעשה במספר מישורים, על מנת להקל מבחינה נפשית על האישה ההרה, או זו המתכוונת להרות.

ההנחה היא שרגיעה נפשית תוביל גם לרגיעה פיזיולוגית שתאפשר לשאת את ההיריון עד סופו.

 

מומלץ מאוד לנשים הסובלות מחרדת לידה לקחת שיעורי הכנה ללידה, המסייעים בהכנה נפשית ופיזית לשעת הלידה ולסיטואציה כולה.

רצוי מאוד לבוא עם בן הזוג או עם מלווה משמעותי אחר. קורס הכנה ללידה נותן תחושת שליטה מסוימת במצב, תחושת מוכנות, המפחיתה את החרדות מהן סובלת האישה.

 

 

טיפול פסיכולוגי

 

טיפול נפשי לסוגיו, ובמיוחד טיפול דינמי קצר מועד או טיפול מסוג CBT, הינם לרוב ממוקדים וקצרי מועד, מתאימים מאוד למרבית סוגי החרדות, וביניהן גם לטוקופוביה.

 

הטיפולים מבררים לעומק את גורמי החרדה ממנה סובלת האישה ועובדים עימה על טכניקות להרגעה עצמית, במקביל למציאת כוחות התמודדות וכוחות להמשיך את ההיריון בצורה המיטבית.

זאת, לצד התכוננות נפשית לאירוע הלידה ולתרחישים אפשריים.

 

טיפול CBT עשוי להיות בחירה טובה במיוחד, בשל היותו קצר, מבוסס פרוטוקול נתמך מחקר וממוקד בסימפטומים ספציפיים.

 

מחקר שבדק את היעילות של CBT אונליין בהשוואה לטיפול סטנדרטי מצא שלמרות ששתי הגישות הובילו לירידה בפחד מלידה, הנשים בקבוצת ה-CBT הראו ירידה סימפטומטית חזקה יותר, גם שנה לאחר הלידה.

יחד עם זאת, פחות נשים מקבוצת ה-CBT במחקר השלימו את הטיפול, מה שמצביע אולי על היענות נמוכה יחסית לגישה טיפולית זו (יש בה שיעורי בית, הטיפול מאתגר ונמשך בעצם כל השבוע)..

 

 

התערבות ייחודית שפותחה בישראל עבור נשים בשליש השלישי להריון היא DSTI (Dual-Session Tokophobia Intervention) - פרוטוקול CBT מבוסס-חשיפה, אולטרה-קצר, המורכב משתי פגישות בלבד (סה"כ ארבע שעות) עם הפסקה של שבוע ביניהן. 

יתרונו הבולט של הטיפול הוא שניתן להעביר אותו גם על-ידי אנשי מקצוע שאינם מתחום בריאות הנפש, מה שמגדיל את הנגישות לטיפול בשלב מתקדם של ההריון, תקופה בה עד כה כמעט ולא הוצעו פרוטוקולים ממוקדים (Ben-Rafael et al., 2023).

 

 

טיפול תרופתי

 

במקרה הצורך, כאשר החרדה ברמה גבוהה ופוגעת באיכות חייה של האישה ההריונית, יש לשקול טיפול תרופתי פסיכיאטרי שהינו יעיל להפחתת רמות החרדה ובחזרה זריזה יותר לשגרת חיים רגועה.

השילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול דינמי קצר מועד עשוי להוביל להפחתת החרדה מחוויית הלידה באופן האופטימלי. 

 

 

 

שאלות ותשובות על התמודדות עם טוקופוביה

 

איך נראית פגישת טיפול ראשונה סביב פחד מלידה?

 

פגישת טיפול ראשונה סביב פחד מלידה מתמקדת בהבנת מקור החרדה, עוצמתה והשפעתה על החיים. המטפל או המטפלת בודקים מתי התחיל הפחד, אילו מחשבות עולות סביב הריון ולידה, האם הייתה חוויה טראומטית קודמת, והאם קיימים תסמינים כמו הימנעות, התקפי חרדה או קשיי שינה.

בפגישה הראשונה אין צורך “להיות מוכנה” או לדעת להסביר הכול. המטרה היא ליצור מרחב בטוח ולא שיפוטי, שבו ניתן לדבר על פחד מלידה בלי בושה. בדרך כלל נקבעות גם מטרות טיפוליות, כמו הפחתת חרדה, חיזוק תחושת שליטה, התמודדות עם מחשבות קטסטרופליות והכנה נפשית ללידה.

 

 

איך להתמודד עם מחשבות קטסטרופליות לפני ההריון?

 

כדי להתמודד עם מחשבות קטסטרופליות לפני ההריון, חשוב לזהות שהמחשבה אינה עובדה אלא תרחיש חרדתי. נשים עם פחד מלידה עשויות לדמיין סיבוכים, כאב בלתי נסבל או אובדן שליטה, גם כשאין סיבה רפואית ממשית לכך.

הדרך היעילה היא להבחין בין “מה יכול לקרות” לבין “מה סביר שיקרה”. טיפול CBT עוזר לזהות מחשבות קיצוניות, לבדוק את רמת הסבירות שלהן ולפתח תגובות מאוזנות יותר.

בנוסף, מומלץ להפחית חשיפה לסיפורי לידה מלחיצים, חיפושים כפייתיים ברשת ותכנים שמגבירים חרדה. במקום זאת, כדאי להיעזר במידע מקצועי, הכנה רגשית להריון וכלים לוויסות חרדה כמו נשימה, כתיבה, מיינדפולנס ושיחה טיפולית.

 

 

איך טוקופוביה יכולה להשפיע על הקשר הזוגי במהלך ההריון?

 

טוקופוביה יכולה להשפיע על הקשר הזוגי דרך מתח, ריחוק רגשי וקושי לדבר על הריון, לידה והורות. כאשר אישה חווה פחד עז מלידה, בן או בת הזוג עלולים לא להבין את עוצמת החרדה, לפרש אותה כהגזמה או לנסות להרגיע באופן שלא תמיד עוזר.

מצב כזה עלול ליצור תחושת בדידות, קונפליקטים סביב החלטות רפואיות, ירידה באינטימיות ופערים בציפיות לקראת הלידה.

שיחה פתוחה, תמיכה רגשית ושילוב בן הזוג בתהליך טיפולי יכולים להפחית מתחים ולחזק את תחושת הביטחון הזוגית.

 

 

האם טוקופוביה יכולה להופיע דווקא בהריון תקין וללא סיבוכים רפואיים?

 

כן. טוקופוביה יכולה להופיע גם בהריון תקין לחלוטין וללא סיבוכים רפואיים. הפחד מלידה אינו תמיד משקף סכנה ממשית, אלא את האופן שבו האישה חווה ומפרשת את ההריון והלידה.

אישה יכולה לדעת שהבדיקות תקינות, ועדיין להרגיש חרדה עזה, מחשבות פולשניות או פחד מאובדן שליטה בלידה.

כאשר אין בעיה רפואית ברורה, נשים רבות חוות גם אשמה או בלבול: “למה אני כל כך מפחדת אם הכול בסדר?”. חשוב להבין שהחרדה אמיתית גם כשההריון תקין.

 

 

האם טוקופוביה נפוצה יותר אצל נשים פרפקציוניסטיות או עם צורך גבוה בשליטה?

 

טוקופוביה עשויה להיות שכיחה יותר אצל נשים עם פרפקציוניזם, צורך גבוה בשליטה או קושי לשאת אי־ודאות. לידה היא אירוע שאי אפשר לשלוט בו באופן מלא, ולכן היא עלולה לעורר חרדה אצל נשים שמתקשות עם מצבים בלתי צפויים.

הפחד עשוי להתבטא בצורך מוגבר לקרוא מידע רפואי, לתכנן כל פרט, לבדוק שוב ושוב תרחישים אפשריים או להימנע מהריון מתוך חשש לאבד שליטה.

הטיפול אינו מבטל את הצורך בשליטה, אלא עוזר לפתח גמישות, תחושת מסוגלות ויכולת להתמודד עם אי־ודאות.

 

 

איך פחד מאובדן שליטה בזמן הלידה משפיע על נשים בהריון?

 

פחד מאובדן שליטה בזמן הלידה יכול לגרום לחרדה מתמשכת לאורך ההריון. נשים עשויות לחשוש שלא יצליחו להתמודד עם כאב, שיאבדו שליטה על הגוף, שלא יבינו מה קורה סביבן או שיהיו תלויות לחלוטין בצוות הרפואי.

הפחד הזה עלול להוביל לדריכות גבוהה, הימנעות משיחות על לידה, צורך מוגבר בבדיקות או מחשבות חוזרות על תרחישים שליליים.

מטרת הטיפול היא לא להבטיח שליטה מלאה בלידה, אלא לחזק תחושת ביטחון פנימית: היכולת להתמודד גם עם שינוי, כאב או חוסר ודאות.

  

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

6 במאי 2026

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

  

 

 

 

מקורות:

 

Ben-Rafael, S., Bloch, M., & Aisenberg-Romano, G. (2023). Dual-session tokophobia intervention, a novel ultrashort cognitive behavioral therapy protocol for women suffering from tokophobia in the third term of pregnancy. Cognitive and Behavioral Practice, 30(3), 520–538. https://doi.org/10.1016/j.cbpra.2022.02.015

 

Bhatia, M. S., & Jhanjee, A. (2012). Tokophobia: A dread of pregnancy. Industrial psychiatry journal, 21(2), 158

 

Calderani E, Giardinelli L, Scannerini S, Arcabasso S, Compagno E, Petraglia F, Ricca V. Tocophobia in the DSM-5 era: Outcomes of a new cut-off analysis of the Wijma delivery expectancy/experience questionnaire based on clinical presentation. J Psychosom Res. 2019 Jan;116:37-43. doi: 10.1016/j.jpsychores.2018.11.012. Epub 2018 Nov 20. PMID: 30654992.

 

Klabbers, G. A., van Bakel, H. J., van den Heuvel, M., & Vingerhoets, A. J. (2016). Severe fear of childbirth: its features, assesment, prevalence, determinants, consequences and possible treatments. Psychological Topics, 25(1), 107-127.

 

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications

 

O'Connell, M. A., O'Neill, S. M., Dempsey, E., Khashan, A. S., Leahy‐Warren, P., Smyth, R., & Kenny, L. C. (2019). Interventions for fear of childbirth (tocophobia). The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2019(5), CD013321. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013321

 

Nilsson C, Hessman E, Sjöblom H, Dencker A, Jangsten E, Mollberg M, Patel H, Sparud-Lundin C, Wigert H, Begley C. Definitions, measurements and prevalence of fear of childbirth: a systematic review. BMC Pregnancy Childbirth. 2018 Jan 12;18(1):28. doi: 10.1186/s12884-018-1659-7. PMID: 29329526; PMCID: PMC5766978.

 

Ryding EL, Lukasse M, Parys AS, Wangel AM, Karro H, Kristjansdottir H, Schroll AM, Schei B; Bidens Group. Fear of childbirth and risk of cesarean delivery: a cohort study in six European countries. Birth. 2015 Mar;42(1):48-55. doi: 10.1111/birt.12147. PMID: 25676793.

 

Scollato, A., & Lampasona, R. (2013). Tokophobia: when fear of childbirth prevails. Mediterranean Journal of Clinical Psychology, 1(1)

 

NICE Antenatal and Postnatal Mental Health Guidance. https://www.nice.org.uk/guidance/cg192

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Tokophobia