שני, 24 אוגוסט 2020 13:06

איך תרגול יוגה עוזר בהתמודדות עם אתגרים פסיכולוגיים? (2020)

נכתב ע"י קרין אמיתי
דרג פריט זה
(1 הצביע)
איך יוגה עוזרת מבחינה פסיכולוגית? איך יוגה עוזרת מבחינה פסיכולוגית? צילום: קרין אמיתי

נשימה לנשמה -

יוגה כפסיכותרפיה

 

בשנים האחרונות צוברת היוגה, על סוגיה השונים, פופולריות נרחבת בישראל ובעולם המערבי.

היא הופכת לדרך חיים שרבים נוהים אליה כחסידים נאמנים. וזה לא במקרה - ליוגה יש יתרונות רבים לשיפור איכות החיים, ובפרט ביכולת לסייע ולתרום בהתמודדות עם מצבי משבר, כמו גם עם תחלואה פיזית ונפשית.

 

קרין אמיתי מנסה לפענח כאן את סוד הקסם הפוטנציאלי על מזרן היוגה:

ראשית, עלינו להבין את משמעות המילה "יוגה", משמעות שטומנת מאחוריה תפיסת עולם עתיקת יומין.  פירוש המילה יוגה בסנסקריט הוא "איחוד", איחוד של גוף נפש ותודעה ואיחוד של היחיד, הקולקטיב והסביבה.

על פי תפיסת העולם היוגית, כולנו, כל היצורים החיים, קשורים ומחוברים זה לזה.

מעניין שתפיסה זו מצאה אחיזה גם ברעיונות עכשוויים בתחום הטיפול הפסיכולוגי, לפיהם חלק מהותי מבריאות נפשית כרוך בחיים שיש בהם אינטגרציה ושלום עם כלל החלקים השונים והמפוצלים בתוכנו. 

 

יוגה במבחן המחקר בבריאות הנפש

הפופולריות של יוגה לא חמקה מעיניהם של חוקרים מתחומי הבריאות השונים ומתחילים להצטבר מחקרים שעומדים באופן אמפירי על התרומה של היוגה לחיינו.

בין השנים 2002-2014 פורסמו כ-30 מחקרים שבחנו את היוגה כטיפול מסייע במצבים נפשיים שונים   – דיכאון, חרדות, סכיזופרניה וגם מצבים רפואיים כרוניים, כמו סרטן ומחלות מסכנות חיים נוספות. 

המחקרים עדיין בחיתוליהם ושונים באופן נרחב בגודל המדגם, משך הניסויים ומשך ההשפעה, וכן בסוג היוגה שתרגלו. יחד עם זאת, נצפו תוצאות מעודדות ומרשימות, בייחוד ביכולת של יוגה לסייע כטיפול בדיכאון

כך למשל, נמצא שההשפעה של טיפול תרופתי בשילוב עם יוגה, הייתה רבה ומשמעותית יותר בטיפול בדיכאון, בהשוואה לטיפול תרופתי לבד.

 

איך יוגה פועלת על הנפש? 

ברמה הפיזיולוגית

תרגול יוגה, המשלב תנועה גופנית ונשימות סרעפתיות איטיות, מרגיע את מערכת העצבים, משפיע לטובה על מערכת הלב וכלי הדם וכן מגביר את הרמות של גאבא במוח. גאבא הוא נוירוטרנסמיטר בעל השפעה מדכאת במערכת העצבים, והוא מקדם תהליך פיזויולוגי מרגיע, בייחוד בעיתות לחץ. ואכן, תרופות שנקשרות לקולטני גאבא במוח, או מעכבות את הפירוק שלו, מסייעות במצבים של דיכאון וחרדה. 

 

ברמה המנטלית

בספרו "הלב הנבון" מלמד ג'ק קורנפילד את קוראיו על עקרונות הפילוסופיה הבודהיסטית, כאשר העיקרון השמיני מתייחס לקשב לגוף.

הוא כותב: 

 

 

"הקשב לגוף מאפשר לנו לחיות את החיים במלואם. הוא מאפשר ריפוי, תבונה וחופש"...

כאשר אנחנו מתעלמים מגופנו, הוא תובע את זכותו ומזכיר את נוכחותו בשורה של תסמונות. בהיעדר קשר בריא לגוף, אנחנו סובלים מאיבוד חיוניות, כאבים כרוניים ומחלות אחרות הקשורות ללחץ נפשי"

-- קורנפילד, 2009, 125-126

 

 

דרך היוגה, הגוף שמרפה בהדרגה הופך להיות דלת לתודעה קשובה ומודעות למתרחש בתוכנו ומסביבנו, ומהווה מורה דרך ותלמיד כאחד במסע שלנו. 

 

הקשיבות למה שעולה מהגוף שלנו מלמד אותנו על החוויות המשתנות שלנו, וההרפיה מסייעת לנו לבחון ולהגיב לאלו באופן חומל, ביציבות וברוגע. מתרגלי יוגה ותיקים משתפים כי התרגול סייע להפחית לחץ ורומינציות, מחשבות עם אופי חודרני וביקורתי. ההזדמנות לתרגל קשיבות על המזרן הולכת ומתרחבת מחוצה לו, ומהווה שער לתקשורת פנימית עם עצמנו וכן תקשורת בינאישית מקדמת ומטיבה. 

 

יוגה מעודדת את המתרגלים לגלות פתיחות לב, והרבה מהתנוחות מוקדשות לפתיחת בית החזה. ההשפעה המנטלית של פתיחת החזה היא עמדה פחות שיפוטית, קבלה רבה יותר של העצמי ושל אחרים ותחושה של "שלום בית" פנימי. 

 

בהקשר זה, חשוב לציין את ההבחנה בין שלם למושלם. הגמישות הגופנית שלובה יד ונשימה עם גמישות מנטלית, ועם היכולת לקבל את המציאות כפי שהיא ברגע נתון, גם אם זה לא מה שקיווינו לו. במילים אחרות – זה לא היכולת להגיע לקצות הבהונות, אלא מה למדנו על עצמנו והאופן בו בחנו לנהוג בעצמנו בדרך לשם. 

 

גם רעיונות אלו באים לידי ביטוי בגישות פסיכולוגיות המתייחסות לסבל שנגרם כאשר הסופר אגו, החלק בנפש האחראי על התנהגות מוסרית ומקובלת חברתית, נוקשה מידי. אנשים בעלי סופר אגו נוקשה, מרגישים אשמה כבדה מאוד, ונוטים להדחיק ולהכחיש רצונות וצרכים על מנת לרצות אחרים וסטנדרטיים חברתיים. היוגה מלמדת אותנו להתנהל בעולם ברכות לא רק אל עצמנו, אלא כלפי כל היצורים החיים סביבנו. במובן זה התנהגות מוסרית מגיעה ממקום של אהבה ולא של דיכוי. 

 

בנוסף, יוגה מהווה הזדמנות להתכנס פנימה ולהתחבר ברמה מאוד בסיסית לטבע. באורח החיים המודרני, הקדחתני והטכנולוגי בו אנחנו חיים, עולם המקדש מהירות, תחרותיות והישגיות, נראה כי אבדה התבונה האינסטינקטיבית הקיימת בכולנו באשר לכוחה של האטה. תרגול היוגה מתבצע במגע עם הקרקע, והתנוחות שואבות השראה מבעלי החיים והטבע. נראה כי דווקא תחושת הקרקוע שבהאטה זו תורמת לתחושה של רווחה נפשית שבתורה מסייעת לריכוז, לתחושת מסוגלות וליכולת למתוח את גבולות היכולת על המזרן ומחוצה לו. 

 

התנוחה האחרונה בתרגול מכונה "שוואסנה" או בשמה האחר "תנוחת הגופה".

בתרבות ההודית, המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומלידה מחדש, ומכאן שלתנוחה זו יש משמעות סימבולית – על ידי כך שאנחנו מרפים את הגוף והתודעה לחלוטין, בדומה לגופה, אנחנו משחררים מכל הדאגות וההיאחזות שלנו בכל מה שגורם לנו סבל.

 

קורנפילד כותב בספרו "הלב הנבון" גם על הרפיה:

 

"הרפיה אינה ויתור על כל הידע שרכשנו בעברנו, הידע מהעבר נשאר איתנו. להרפות פירושו לשחרר את כל הדמיונות, הטינות, הפחדים והתסכולים שכובלים את רוחנו. כמו ספל שהתרוקן, כך משאירה אותנו ההרפיה חופשיים לקבל, מרועננים, רגישים וערים"

-- קורנפילד, 2009, 274

 

 

אולי ניתן לומר אם כך, שההרפיה מהווה בו בעת התרוקנות והתמלאות, שיש קשר הדוק, לא רק לשוני, בין המילים "הרפיה" ו"הפריה". גם כאן, מעניין לחשוב על השכיבה על הספה, בראשית דרכה של הפסיכואנליזה, כדרך להרפיה ולשחרור מפרה של אסוציאציות חופשיות, המהווה את הקרקע לעבודה הטיפולית ולריפוי. 

עוד היבט חשוב לתרומה של יוגה לבריאות הנפשית - היא מלמדת אותנו לסמוך על עצמנו, על הגוף והנפש, להקשיב להם ומעניקה לנו את האומץ להקשיב להם בכבוד. אך לצד זאת, היא מלמדת אותנו גם לגלות ענווה באשר למוגבלות שלנו כבני אנוש, ומזמינה אותנו לשחרר את האגו ולהיעזר - בין אם באביזרים שונים, במורה או בקהילה שבמסגרתה אנחנו מתרגלים. באופן זה, נוצר מרחב בין האני לאחר, ויש בו חוסן, בחירה והזמנה לתמיכה, החשובים במיוחד בעידן שמייצר כל כך הרבה ניכור ובדידות. 

יתרונות נוספים, שאין להתייחס אליהם בקלות ראש, הם העלות הנמוכה יחסית, של היכולת להציע תרגולי יוגה לקהל הרחב, ולקלות היחסית בה ניתן לעשות התאמות ולהנגיש את התרגול לכל שכבות הגיל. 

לסיכום, תרגול היוגה מסתיים לרוב בקידה ובהצמדה של כפות הידיים לבית החזה ואמירת המילה "נמסטה". יש בכך ביטוי של הכרת תודה, ולמעשה פירוש המילה בסנסקריט, הוא קידה לקדושה שבך, שכן על פי תפיסת העולם היוגית יש ניצוץ אלוהי קדוש בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו מוצאים אותו בעצמנו ומגלים ונגלים באופן הזה לאחרים בכל תרגול. 

 

 

מזמינים אתכם לקחת נשימה לנשמה,

ונמסטה לכל מי שקרא/ה, 

קרין וצוות מכון טמיר

 

 

 

 

 

עריכה:  

eitan

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA), וראש מכון טמיר;

 https://twitter.com/eitan_tamir_psy

https://www.facebook.com/eitan.tamir

עריכה אחרונה: 24 לאוגוסט 2020 ☑️

 

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

Shroff, F. M., & Asgarpour, M. (2017). Yoga and mental health: A review. Journal of Physiotherapy and Physical Rehabilitation, 2, 2573-0312

 

קורנפילד, ג'. (2009). הלב הנבון: מדריך לעקרונות האוניברסליים של הפסיכולוגיה הבודהיסטית. מושב בן שמן: מודן. 




נקרא 439 פעמים עודכן לאחרונה ב שני, 24 אוגוסט 2020 14:23

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020