אנקופרזיס | גורמים, אבחון וטיפול התנהגותי בהצטאות 2018

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
אנקופרזיס אנקופרזיס אנקופרזיס - אבחון וטיפול

בתרבות המערבית, כמעט 100% מן הילדים מגיעים לרמת שליטה גבוהה על צרכיהם עד גיל 5, והרוב נגמלים מחיתולים אף קודם לכן.

עם זאת, על פי הערכות, 1-4% מהילדים עד גיל 12 מתמודדים עם אנקופרזיס (בעברית "הצטאות"), תופעה של הפרשת צואה לא רצונית. אנקופרזיס עשויה להיות אחד מהקשיים המתסכלים ביותר עבור ילדים והוריהם בגילאי הגן ובית-הספר יסודי. מצב זה מעורר שאלות רבות, מבוכה וקשיי התמודדות, שכן לרוב הוא מופיע בגיל מאוחר ולאחר שהילד כבר לבד לשלוט בצרכיו והסתגל לשימוש בשירותים.

 

Encopresis

 

 

סימפטומים ואבחון

לפי ה-DSM, אנקופרזיס היא הטלת צואה חוזרת ונשנית בנסיבות לא מותאמות (כלומר, לא בשירותים), המתרחשת לאחרת הגיל בו הילד מצופה להיות מסוגל להתאפק (גיל כרונולוגי של 4 שנים). על מנת להתאים לקריטריונים הפסיכיאטריים לאבחון של אנקופרזיס, על התופעה להתרחש בתדירות של לפחות פעם בחודש לאורך שלושה חודשים, ובתנאי שאינה נובעת מהשפעתו של חומר כלשהו או ממצב רפואי.

נהוג להבחין בין שני סוגים של אנקופרזיס:

  • "Primary encopresis" (ראשונית) מתייחסת לילדים שמעולם לא הצליחו לסגל שליטה על צרכיהם והרגלי שימוש בשירותים, גם בגיל בו לא אמורה להיות לכך סיבה פיזיולוגית.
  • "Secondary encopresis" (שניונית) מתייחסת לילדים אשר הצליחו להיגמל מחיתולים בהצלחה בשלב ההתפתחותי המתאים, אך פיתחו את הבעיה בשלב מאוחר יותר, לרוב בהקשר של שינויים או לחצים סביבתיים אשר התרחשו בחייהם.

הורים לילדים עם אנקופרזיס חשים לרוב מתוסכלים כיוון שהם מאמינים כי לילד ישנה שליטה אקטיבית ומודעת על פעילות המעיים. לכן חשוב לציין כי במרבית המקרים הפרשת הצואה אינה מכוונת, או שהיא נגרמת עקב גורמים שאינם בשליטתו של הילד. ואכן, לרוב התופעה נובעת מאינטראקציה בין גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.

לעיתים האנקופרזיס עולה כתוצאה מעצירות בקרב ילדים המסרבים להטיל את צרכיהם. לאחר תקופה ממושכת של עצירות תיתכן דליפה של הצואה, בגלל אובדן תחושה בפי הטבעת ואובדן רפלקס הכיווץ של פי הטבעת. במקרים אחרים, ילדים מתמודדים עם אנקופרזיס גם ללא קשר לעצירות או לסירוב ללכת לשירותים.

 

בכל אחד מן המקרים המתוארים לעיל, אין ספק כי ישנם גורמים פסיכולוגיים הממלאים תפקיד נרחב בהסבר התופעה:

מחקרים מראים כי 30-35% מהילדים עם אנקופרזיס חולקים גם מאפיינים של הפרעות התנהגות והפרעה מרדנית (ODD), ושישנו קשר בין התופעה לבין הנטיה לחרדת נטישה, נטייה לפוביות ספציפיות, נטייה לחרדה מוכללת (GAD) ול-ADHD.

 

 

כתבה: איילת צמח, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

טיפול בהצטאות

הצעד הראשון בטיפול באנקופרזיס הוא זיהוי הסיבה העומדת מאחורי הבעיה. בדיקות רפואיות-פיזיולוגיות הן הכרחיות על מנת לשלול גורמים פיזיולוגיים ועל מנת לספק טיפול ראשוני לבעיית העצירות כגון ריקון המעי הגס או מתן חומרים מרככי צואה. כמו כן, וחשוב לא פחות, על ההורים לסייע לילד לפתח הרגלי יציאות טובים ושגרה בריאה של ישיבה בשירותים, ולעודד את הילד בדרכים חיוביות כיצד להיות קשוב לגופו.

מחקר משנת 2006 הראה את יעילותה של הגישה הביהביוריסטית לטיפול באנקופרזיס בקרב ילדים. זהו טיפול המבוסס על מערכת תמריצים אשר מעודדת את הילד לעשות את צרכיו בשירותים, ועושה "דה-מיסטיפיקציה" לכל תהליך הריקון אשר טעון, במקרים רבים, במשמעויות נרחבות עבור הילד.

 

שיטות טיפול נוספות באנקופרזיס עושות שימוש בעקרונות הטיפול הדינמי, על מנת לסייע לילד ולהוריו להבין ולהתמודד עם העולם הרגשי המורכב שעשוי להוות הבסיס הנפשי להופעת התופעה. ראשית, על הטיפול לסייע לילד ולמשפחתו להתמודד עם הקשיים שהבעיה מביאה איתה – מבוכה, קושי השתלבות בגן או בבית-הספר, תחושת אכזבה גלויה או סמויה של ההורים ועוד. בנוסף, על הטיפול הדינמי לפנות לטיפול בעולם הרגשי של הילד, אשר ייתכן והוא סובל ממתחים הנובעים ממאבקי עצמאות, שליטה ותשומת לב, או מנסיבות חיים וקונפליקטים משפחתיים.

 

 

סיכמה: יעל הררי 

צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה

ולהפניה למטפלת ילדים מתאימה

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

1-800-509-809

צוות מכון טמיר

 

מקור:

גולדנהירש, ב. (2012). מעזרת הנשים להיכל – טיפול באנקופרזיס במגזר החרדי. [גרסה אלקטרונית]. מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www. hebpsy. net/articles. asp?id=2896


Bernard-Bonnin A, Haley N, Belanger S, Nadeau D. Parental and patient perceptions about encopresis and its treatment. Developmental and Behavioral Pediatrics. 1993;14:397–400.

 

Boles, R. E., Roberts, M. C., & Vernberg, E. M. (2008). Treating Non-Retentive Encopresis with Rewarded Scheduled Toilet Visits. Behavior Analysis in Practice, 1(2), 68–72. http://doi.org/10.1007/BF03391730

 

Friman, P. C., Hofstadter, K. L., & Jones, K. M. (2006). A biobehavioral approach to the treatment of functional encopresis in children. Journal of Early and Intensive Behavior Intervention, 3(3), 263-272.
http://dx.doi.org/10.1037/h0100340

 

Gibas-Dorna, M., & Piątek, J. (2014). Functional constipation in children – evaluation and management. Przegla̜d Gastroenterologiczny, 9(4), 194–199. http://doi.org/10.5114/pg.2014.45099

 

Olaru, C., Diaconescu, S., Trandafir, L., Gimiga, N., Olaru, R. A., Stefanescu, G., … Iorga, M. (2016). Chronic Functional Constipation and Encopresis in Children in Relationship with the Psychosocial Environment. Gastroenterology Research and Practice, 2016, 7828576. http://doi.org/10.1155/2016/7828576

 

Swanwick, T. (1991). Encopresis in children: a cyclical model of constipation and faecal retention. The British Journal of General Practice, 41(353), 514–516.

 

Vernberg E. M, Roberts M. C, Nyre J. E. School-based intensive mental health treatment. In: Marsh D. T, Fristad M, editors. Handbook of serious emotional disturbance in children and adolescents. New York: Wiley; 2002. pp. 412–427. (Eds.) 

 

 

Google

אנקופרזיס
Rated 5/5 based on 16 reviews

Encopresis

Encopresis

הצטאות אנקופרזיס חולקים גם מאפיינים של הפרעות התנהגות, ושישנו קשר בין התופעה לבין הנטייה לחרדת נטישה, נטייה לפוביות ספציפיות, נטייה לחרדה מוכללת, ל-ADHD ולהתנהגות מרדניתהטלת צואה חוזרת ונשנית בנסיבות לא מותאמות (כלומר, לא בשירותים), המתרחשת לאחרת הגיל בו הילד מצופה להיות מסוגל להתאפק (גיל כרונולוגי של 4 שנים). על מנת להתאים לקריטריונים הפסיכיאטריים לאבחון של אנקופרזיס, על התופעה להתרחש בתדירות של לפחות פעם בחודש לאורך שלושה חודשים, ובתנאי שאינה נובעת מהשפעתו של חומר כלשהו או ממצב רפואי. טיפול המבוסס על מערכת תמריצים אשר מעודדת את הילד לעשות את צרכיו בשירותים

יגאל אלון 157
תל אביב, <spanitemprop="addressRegion">ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il