אנקופרזיס | גורמים, אבחון וטיפול התנהגותי בהצטאות

דרג פריט זה
(26 הצבעות)

 

מה זה אנקופרזיס?

אנקופרזיס (בעברית ״הצטאות״) היא תופעה של הפרשת צואה לא רצונית.

אנקופרזיס מהווה קושי מתסכל למדי עבור ילדים והורים בגילאי הגן ובית-הספר יסודי.

המצב מעורר שאלות, מבוכה וקשיי התמודדות, בעיקר כאשר הוא מופיע בשלב מתקדם יותר בילדות, לאחר שהילד רכש כבר באופן עצמאי את היכולת לשלוט בצרכים.

על פי הערכות מקצועיות, 1-4% מהילדים והילדות עד גיל 12 מתמודדים עם הבעיה.  חשוב לציין שכמעט 100% מהילדים מגיעים לרמת שליטה גבוהה על צרכיהם עד גיל 5, והרוב נגמלים מחיתולים אף קודם לכן.

 

מה הסימפטומים של אנקופרזיס?

לפי ה-DSM, אנקופרזיס היא הטלת צואה חוזרת ונשנית בנסיבות לא מותאמות (כלומר, לא בשירותים), המתרחשת לאחר הגיל בו הילד מצופה לפתח מסוגלות להתאפק, כאשר הגיל הכרונולוגי לאבחנה הוא 4 שנים. על מנת להתאים לקריטריונים הפסיכיאטריים לאבחון של אנקופרזיס, על התופעה להתרחש בתדירות של לפחות פעם בחודש לאורך שלושה חודשים, ובתנאי שאינה נובעת מהשפעתו של חומר כלשהו או ממצב רפואי.

 

 

נהוג להבחין בין שני סוגים של אנקופרזיס:

  • ״Primary encopresis״ - הפרעת אנקופרזיס ראשונית- מתייחסת לילדים שמעולם לא הצליחו לסגל שליטה על צרכיהם והרגלי שימוש בשירותים, גם בגיל בו לא אמורה להיות לכך סיבה פיזיולוגית.

  • ״Secondary encopresis״ - הפרעת אנקופרזיס שניונית - מתייחסת לילדים שהצליחו להיגמל מחיתולים בשלב ההתפתחותי המתאים, אך פיתחו את הבעיה בשלב מאוחר יותר, לרוב בהקשר של שינויים או לחצים נפשיים סביבתיים שהתרחשו בחייהם.

הורים לילדים עם אנקופרזיס חשים לרוב מתוסכלים, כיוון שהם מאמינים שיש לילד שליטה אקטיבית ומודעת על פעילות המעיים.

לכן חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים הפרשת הצואה אינה מכוונת ונגרמת עקב גורמים שאינם בשליטתו של הילד.

 

מה גורם לאנקופרזיס?

לרוב התופעה נובעת מאינטראקציה בין גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.

לעיתים האנקופרזיס עולה כתוצאה מעצירות בקרב ילדים שמסרבים להטיל את צרכיהם.

לאחר תקופה ממושכת של עצירות תיתכן דליפה של הצואה לתחתונים, בגלל אובדן תחושה בפי הטבעת ואובדן רפלקס הכיווץ של פי הטבעת. במקרים אחרים, ילדים מתמודדים עם אנקופרזיס גם ללא קשר לעצירות או לסירוב ללכת לשירותים.

 

עצירות

רוב המקרים של אנקופרזיס הם תוצאה של עצירות, בה הצואה קשה, יבשה ולעתים מכאיבה ביציאה. לכן, הילד נמנע מהליכה לשירותים, מה שרק מחמיר את הבעיה. ככל שהצואה נותרת זמן רב יותר במעיים, כך יהיה לילד קשה יותר לדחוף אותה החוצה. 

המעי נמתח, ולבסוף פוגע בעצבים המאותתים מתי הזמן ללכת לשירותים. בין הסיבות לעצירות:

אצירת צואה בשל הפחד להשתמש בשירותים (בעיקר מחוץ לבית) או משום שהיציאות כואבות, חוסר רצון להפסיק משחק או פעילות, אכילה מועטה מדי של סיבים תזונתיים, שתייה בכמות שאינה מספקת, שתייה מרובה מדי של חלב פרה, או לעתים נדירות אי-סבילות ללקטוז (למרות שהמחקרים חלוקים על כך). 

 

בעיות רגשיות

מתח רגשי עלו לעורר אנקופרזיס. סיבות למתח אצל ילדים: אימון הליכה לשירותים שיש בו חוסר בשלות או אי-התאמה לגיל, קושי מתמשך או קונפליקטים בבית, שינויים וחוסר יציבות בחיי הילד (תזונה, אימון הליכה לשירותים, הליכה לבי״ס לראשונה או שינויים בלו״ז) וגורמי לחץ כמו גירושים או הולדת אח/ות. 

 

תחלואה נלווית

ישנם גורמים פסיכולוגיים שממלאים תפקיד בהסבר התופעה:

מחקרים מראים כי 30-35% מהילדים עם אנקופרזיס חולקים גם מאפיינים של הפרעות התנהגות והפרעה מרדנית (ODD) , ושישנו קשר בין התופעה לבין הנטיה לחרדת נטישה, נטיה לפוביות ספציפיות, נטיה לחרדה מוכללת (GAD) ול-ADHD.

 

גורמי סיכון

אנקופרזיס נפוצה יותר אצל בנים, והסיכון למצב גובר כאשר משתמשים בתרופות שעלולות לגרום לעצירות (למשל תרופות מדכאות שיעול) או בקרב ילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, חרדה או דיכאון.

 

סיבוכים

ילדים עם אנקופרזיס נוטים לחוות טווח של רגשות, כולל מבוכה, תסכול, בושה וכעס. 

במידה וילדים או אחאים מתגרים בילד, או שמבוגרים מענישים ומבקרים אותו על כך, דווקא תתחזק תחושת הדיכוי ועלולה להתפתח הערכה עצמית נמוכה.

 

  

איך מתכוננים לטיפול בהצטאות?

הצעד הראשון בטיפול באנקופרזיס הוא זיהוי הסיבה העומדת מאחורי הבעיה: בדיקות רפואיות-פיזיולוגיות הן הכרחיות על מנת לשלול גורמים פיזיולוגיים ועל מנת לספק טיפול ראשוני לבעיית העצירות כגון ריקון המעי הגס או מתן חומרים מרככי צואה.

כמו כן, וחשוב לא פחות, על ההורים לסייע לילד לפתח הרגלי יציאות טובים ושגרה בריאה של ישיבה בשירותים, ולעודד את הילד בדרכים חיוביות כיצד להיות קשוב לגופו.

מוטב שהטיפול יחל מוקדם ככל הניתן. הצעד הראשון כולל ניקוי המעי הגס מצואה כלואה, ולאחר מכן התמקדות בעידוד תנועת מעיים בריאה.

 

האם טיפול לאנקופרזיס עובד?

פסיכותרפיה בהחלט עובדת:  מחקר משנת 2006 תיקף את יעילותו של טיפול פסיכולוגי התנהגותי באנקופרזיס אצל ילדים. זהו טיפול המבוסס על מערכת תמריצים וחיזוקים, שמעודד ומכווין את הילד לעשות את צרכיו בשירותים. הטיפול יחתור לשינויי התנהגותי, כאשר מטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT) לילדים תציע טכניקות, ידע וכלים ללימוד תנועות מעיים סדירות.

 

שיטות טיפול נוספות באנקופרזיס נשענות על עקרונות הטיפול הרגשי, על מנת לסייע לילד ולהוריו, כמערכת, להבין ולהתמודד עם העולם הפנימי המורכב שעשוי להוות הבסיס הנפשי להופעת התופעה.

ראשית, על הטיפול לסייע לילד ולמשפחתו להתמודד עם הקשיים שהבעיה מביאה איתה – מבוכה, קושי השתלבות בגן או בבית-הספר, תחושת אכזבה גלויה או סמויה של ההורים ועוד.

יתכן גם שהילד סובל מגורמי לחץ,שונים, למשל, כאלה שנובעים ממאבקי עצמאות, שליטה ותשומת לב, או מנסיבות חיים וקונפליקטים משפחתיים.

פסיכותרפיה תסייע בפתרון בעיות רגשיות של הילד.

היא יכולה גם לסייע לו להתמודד עם תחושות של בושה, אשמה, דיכאון או הערכה עצמית נמוכה שקשורות לאנקופרזיס.

 

 

מחקרים עדכניים מלמדים על היתרונות של טיפול בהיפנוזה לילדים המתמודדים עם הצטאות, ככלי פסיכולוגי ממוקד שמשיג תוצאות קליניות מרשימות.

 

אחרי סיום של טיפול פסיכולוגי קצר ומוצלח חשוב לעודד את הילד להתרגל לפעולות מעיים סדירות.

השתדלו לשלב בארוחות שלו מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, הכניסו לתפריט פירות, ירקות ופחמימות מדגנים מלאים שיכולים לעזור ביציאות רכות יותר.

 

מניעה

הנה כמה אסטרטגיות יעילות שיכולות לעזור למנוע אנקופרזיס:

הימנעות מעצירות: ניתן לסייע לילד בכך ע״י דיאטה מאוזנת ועשירה בסיבים תזונתיים ועידודו לשתות די מים

ניתן ללמוד טכניקות אפקטיביות לאימון הליכה לשירותים, כאשר יש להימנע מלהתחיל בכך מוקדם מדי או להשתמש בשיטות כוחניות מדי. יש לחכות עד שהילד מוכן ואז להשתמש בהעצמה חיובית ובעידוד, על מנת לעזור לו להתקדם.

ניתן לבקש מהרופא מקורות ללימוד אימון שירותים יעיל;

לפנות מוקדם לטיפול באנקופרזיס, שיכלול הדרכת רופא ילדים, אחות או איש/ת מקצוע בתחום בריאות הנפש לילדים, על מנת למנוע פגיעה חברתית ורגשית עקב אנקופרזיס.

ביקורי מעקב קבועים אצל הרופא יוכלו לעזור לזהות בעיות מתמשכות וחוזרות והתאמת הטיפול כנדרש.

 

 

צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה

ולהפניה למטפלת ילדים מתאימה

ו/או להדרכת הורים

במכון טמיר תל אביב

או עם המטפלים העמיתים

שלנו בכל הארץ.

עלות מפגש: סביב 330 ש״ח -

072-3940004 

צוות מכון טמיר

 
 
 
 

כתיבה:  

איילת צמח, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

עריכה:  

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

תודות: 

יעל הררי, מכון טמיר

 

 
 
 

מקורות והמלצות קריאה

להורים ואנשי מקצוע:

 

מומלץ:

 

דף מידע על ספרים להורים ולילדים - גמילה מפיפי וקקי - אתר סימניה

 

האסלה הקסומה - גמילה מחיתולים בקלי קלות ילדים

 

גולדנהירש, ב. (2013). אנקופרזיס - לא רק ילד מלכלך. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2934

 

יום עיון אנקופרזיס 321 

 

Bernard-Bonnin A, Haley N, Belanger S, Nadeau D. Parental and patient perceptions about encopresis and its treatment. Developmental and Behavioral Pediatrics. 1993;14:397–40

 

Boles, R. E., Roberts, M. C., & Vernberg, E. M. (2008). Treating Non-Retentive Encopresis with Rewarded Scheduled Toilet Visits. Behavior Analysis in Practice, 1(2), 68–72

 

Friman, P. C., Hofstadter, K. L., & Jones, K. M. (2006). A biobehavioral approach to the treatment of functional encopresis in children. Journal of Early and Intensive Behavior Intervention, 3(3), 263-272

 

Gibas-Dorna, M., & Piątek, J. (2014). Functional constipation in children – evaluation and management. Przegla̜d Gastroenterologiczny, 9(4), 194–199

 

Olaru, C., et al (2016). Chronic Functional Constipation and Encopresis in Children in Relationship with the Psychosocial Environment. Gastroenterology Research and Practice, 2016, 7828576

 

Swanwick, T. (1991). Encopresis in children: a cyclical model of constipation and faecal retention. The British Journal of General Practice, 41(353), 514–516

 

Vernberg E. M, Roberts M. C, Nyre J. E. School-based intensive mental health treatment. In: Marsh D. T, Fristad M, editors. Handbook of serious emotional disturbance in children and adolescents. New York: Wiley; 2002. pp. 412–427. (Eds.) 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021