פסיכולוגים ומטפלים מומלצים לבני נוער בחיפה | מכון טמיר (2020)

דרג פריט זה
(1 הצביע)
פסיכולוגים מומלצים לבני נוער בחיפה פסיכולוגים מומלצים לבני נוער בחיפה canva

פסיכולוגים ומטפלים

לבני ובנות נוער בחיפה

אני חושב שאני יודע איך אתם מרגישים.

אני אבא, אני מחיפה, הילדים שלי מתבגרים ואני מאמין שאני מכיר את המורכבות הזו של פניה לטיפול פסיכולוגי אצל אדם שאתם לא מכירים.

גם אם אתם סומכים עליו, אחרי הכל למד כמה שנים, האם הוא או היא באמת יצליחו לקלוט נכון את הנער או הנערה?

האם הם רק יישבו ויברברו ואיפה התוצאות, או מהצד השני, איך אפשר לוודא שלא נפלתי על ׳טכנאי׳ שמנסה לפתור בעיות בסגנון של קואצ׳ינג.

יודע כמה זה מורכב. לכן כתבתי בעצמי את המאמר הזה, שכל מטרתו היא להתייחס לאתגרים הנפשיים של בני ובנות נוער ולדרכים המתאימות ביותר להתמודד הכי נכון ומדויק עם מה שדורש התמודדות.

למרות שאם תצרו קשר תשוחחו עם מתאמות הטיפול הנהדרות של מכון טמיר, אני מזמין אתכם לדבר איתי ולחשוב יחד.

 

בידידות,

איתן טמיר,

הורה, חיפאי, ראש מכון טמיר 

 

התקשרו לשיחת התאמה טלפונית

בין 9 בבוקר ל-8 בערב 

להכוונה למטפל/ת מנוסה בחיפה,

בקליניקה או בשיחת זום

 

אנחנו מבטיחים שנעשה הכל כדי

שתצאו נשכרים, עם ידע, הבהרה והמלצה:  

 

072-3940004

 

נשתמע בקרוב,

 

המטפלות והמטפלים לבני נוער, 

מכון טמיר בחיפה

 

ֿ

קשיים נפשיים שכיחים אצל בני נוער

ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל מתבגרים הן הפרעות חרדה, מצב רוח, קשב והתנהגות. 

הפרעות נפשיות אצל מתבגרים הן בעיה משמעותית, יחסית נפוצה וגם נוחה לטיפול או התערבות. לפחות 1 מכל 5 צעירים בגיל 9-17 מאובחנים היום עם הפרעה נפשית שגורמת ללקות, ול-1 מ-10 ללקות משמעותית. התאבדות היא גורם המוות השני אצל צעירים בני 15-24. 

רק שליש מהצעירים מקבלים את הטיפול הדרוש. חצי מההפרעות הפסיכיאטריות החמורות בבגרות מתחילות עד גיל 14, אבל לעתים קרובות הטיפול יתחיל רק 6-23 שנה אחרי ההתפרצות. הפרעות חרדה ומצב רוח נפוצות פי 2-3 יותר אצל מתבגרות ביחס למתבגרים, למרות שההפך נכון לגבי הפרעות קשב. 

 

ההפרעות הנפשיות הנפוצות: 

 

הפרעות חרדה אצל מתבגרים

 

הפרעות חרדה

חרדה, לסוגיה, היא ההפרעה הנפשית הכי נפוצה אצל מתבגרים.

הפרעות חרדה הן חשובות קלינית כי הן מפריעות לתפקוד בתחומים חשובים בחיים, כמו לימודים, עבודה ומערכות יחסים עם משפחה ובני הגיל.

הרבה פעמים הפרעות חרדה מופיעות ביחד עם הפרעות דיכאון או קשב וריכוז וקשורות לסיכון מוגבר להתאבדות.

גורמי סיכון לחרדה והפרעות מצב רוח כוללים היסטוריה של דיכאון או הפרעה נפשית אחרת, היסטוריה הורית של הפרעת חרדה או מצב רוח או הפרעה נפשית אחרת, דרישות לימודיות או חברתיות מוגברות, סביבה משפחתית מלחיצה (למשל עוני, משמעת נוקשה, תמיכה מינימלית), אובדנים מוקדמים או משמעותיים (מוות של הורה, גירושים, סיום מערכת יחסים), מחלה כרונית, היסטוריה של איומים, כולל בריונות ברשת, היסטוריה של הזנחה או התעללות פיזית, נפשית או מינית, היסטוריה של שימוש באלכוהול או סמים, היסטוריה של הפרעת התנהגות, עבריינות או התנהגות אנטיסוציאלית אחרת.

הסימפטומים יכולים לכלול כאבים חזה, רעידות, קוצר נשימה, סחרחורות, סינקופה, בחילה, הקאות, כאבי חוזרים בבטן והפרעות בדפוסי שינה, תיאבון ורמות אנרגיה.

OCD ו-PTSD מסווגות עכשיו בנפרד מהפרעות חרדה. למרות שהן קשורות מאוד להפרעות חרדה, OCD נחשבת למספיק מורכבת כדי שיהיה לה חלק משלה ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) ו-PTSD יכולה לגרום לתסמינים שדומים להפרעות מצב רוח, להפרעות חרדה או לשתיהן.

 

 הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

חרדה ודאגה מוגזמות לגבי כמה אירועים ופעילויות. העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה חורגים מפרופורציה ביחס לסבירות או להשפעה של האירוע הצפוי. המטופל מתקשה לשלוט בדאגה ובמחשבות שמפריעות לו להתרכז במשימות. הרבה פעמים קשורים לזה סימפטומים גופניים. 

 

 חרדה חברתית אצל מתבגרים

פחד בולט ומתמשך ממצב חברתי או ביצועי אחד או יותר, שמעורר סימפטומים של חרדה שגורמים למצוקה קיצונית או הימנעות מסיטואציה

 

הפרעת פאניקה

התקפי חרדה, שמטבעם אינם צפויים, שחוזרים ונשנים. התקף חרדה, ממש כמו אצל מבוגרים, הוא פרץ פתאומי של פחד עז או אי-נוחות שמגיעים לשיא תוך דקות ובמהלכם מתרחשים לפחות חלק מ-13 סימפטומים גופניים, רגשיים וקוגניטיביים שקשה לשכוח אותם ומתעוררת חרדה לקראת התרחשות חוזרת שלהם (חלק מהתסמינים של התקף חרדה: רעידות; דפיקות לב או קצב לב מואץ; הזעה; צמרמורת; תחושה של קוצר נשימה או חנק; כאב או אי-נוחות בחזה; בחילה או תחושת מצוקה בבטן; סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון; תחושת קור או חום; חוסר תחושה או עקצוץ; תחושת חוסר מציאות או דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי); פחד לאבד שליטה או להשתגע; פחד למות)

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

למרות שהתוכן הספציפי של האובססיות והקומפולסיות משתנה מאדם לאדם, יש כמה ממדי סימפטומים משותפים ב-OCD, כולל כאלה שקשורים לניקיון (אובססיות שקשורות לזיהום או קומפולסיות ניקיון), לסימטריה (אובססיות לסימטריה וקומפולסיות של חזרתיות, סידור וספירה), מחשבות אסורות או על נושאים שהם טאבו (למשל אובססיות אגרסיביות, מיניות או דתיות וקומפולסיות קשורות) ופגיעה (למשל פחד לפגיעה עצמית או באחרים וקומפולסיות בדיקה נלוות).

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית

לא חסרים אירועי עם טראומה נפשית בחיפה. התפתחות סימפטומים אופייניים (כולל חוויה מחדש מבוססת פחד, סימפטומים רגשיים והתנהגותיים, מצבי רוח אנהדוניים או דיספוריים, קוגניציות שליליות, סימפטומים של עוררות והחצנה תגובתית, סימפטומים דיסוציאטיביים או שילובים של דפוסי הסימפטומים האלה) אחרי חשיפה למוות ממשי או איום במוות, פגיעה חמורה או אלימות מינית. 

 


הפרעות מצב רוח אצל מתבגרים

 

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא. התפתחות סימפטומים התנהגותיים בתגובה לגורם לחץ מזוהה שמתרחשת בתוך 3 חודשים מתחילת הגורם או הגורמים, שבולטים בהם מצב רוח ירוד, דמע או תחושת חוסר תקווה.

 

דיכאון קליני (MDD)תקופה של לפחות שבועיים שבה יש או מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות. אצל ילדים ומתבגרים מצב הרוח יכול להיות עצבני במקום עצוב.

 

הפרעה דו-קוטביתתקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, פתוח או מרוגז בצורה לא רגילה ומתמשכת ועלייה לא נורמלית ומתמשכת בפעילות או באנרגיה, שנמשכת לפחות 4 ימים ברצף כמעט כל היום, כמעט כל יום, או שדורשת אשפוז.

 

הפרעה דיספורית קדם וסתיתחזרתיות תקופתית של שינויים חמורים ולפעמים אפילו מנטרלים בתגובות הרגשיות, כמו מצב רוח לא יציב, רגזנות, דיספוריה וחרדה, שקורים בשלב הלוטאלי של המחזור ונרגעים סביב או קצת אחרי הווסת. הסימפטומים יכולים להיות מלווים בסימפטומים גופניים או התנהגותיים שכיחים של תסמונת קדם וסתית. 

 

בכל רגע נתון 1 מכל 20 מתבגרים עונה על הקריטריונים לאבחון הפרעת מצב רוח, ועד 1 מ-4 ילדים יחווה הפרעת מצב רוח עד לגיל ההתבגרות המאוחר.

דיכאון יותר נפוץ אצל מתבגרות ביחס למתבגרים.

לבני נוער עם הפרעות מצב רוח יש פחות סימפטומים וגטטיביים, כמו עייפות או אנרגיה נמוכה, ביחס למבוגרים עם הפרעות מצב רוח, והם יותר רגזנים ולעתים קרובות משתמשים באלכוהול וסמים ונמצאים בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית.

בערך לשני שליש מהמתבגרים עם הפרעת מצב רוח יש לפחות עוד הפרעה נפשית אחת, כולל הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות ו-ADHD. גורמי הסיכון להפרעות מצב רוח הם כמו בהפרעות חרדה.

 

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בבני נוער

 סימפטומים של חוסר קשב והיפראקטיביות או אימפולסיביות משך לפחות 6 חודשים ברמה לא מסתגלת או לא עקבית עם השלב ההתפתחותי. 

 ADHD: בערך 1 מכל 20 מתבגרים עונים על הקריטריונים לאבחון ADHD. הם נוטים להיות מוסחים בקלות, חסרי קשב ולא בוגרים רגשית. לעתים קרובות יש להם בעיות התנהגותיות וחינוכיות. למתבגרים עם ADHD יש נטייה להתנהגות מסוכנת, כולל סקס מסוכן. לפעמים יש צורך ביותר זמן כדי ללמד אותם הנחיות בצורה ברורה וסבלנית. הפרעות התנהגות: נשים עם הפרעות התנהגות הרבה פעמים בורחות מהבית ונמצאות בסיכון מוגבר לניצול מיני או סחר וגם להשתתפות בפעילות מינית מסוכנת. הפרעות התנהגות הרבה פעמים מתקיימות ביחד עם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות מצב רוח וחרדה. מטופלים עם הפרעות התנהגות יכולים להיות וכחניים ומתנגדים לעצות ממבוגרים, כולל מאנשי מקצוע. 

 

הפרעות התנהגות 

הפרעת התנהגות. דפוס חוזר ומתמשך של התנהגות שמפירה את הזכויות הבסיסיות של אחרים או את הנורמות המתאימות לגיל, כולל תוקפנות כלפי אנשים וחיות, הרס רכוש, הונאה או גניבה או הפרה חמורה של כללים (למשל לברוח מהבית, להעדר מבית הספר או הפרת ריתוק). 

 

הפרעת התנגדות

דפוס של התנהגות שלילית, עוינת ומתנגדת שכוללת לפחות 4 מהבאים לעתים קרובות: לאבד את העשתונות, להתווכח עם מבוגרים, לסרב לעקוב אחרי כללים, להציק לאחרים, לכעוס, להיות זדוני או להתנקם.  

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית אצל מתבגרים משפיעה על 1-3% מהצעירים, בעיקר על נערות. למרות שבד״כ לא מאבחנים אותה לפני גיל 18, בד״כ ההתפרצות מתרחשת בגיל הנעורים. BPD מאופיינת בהתקפים תכופים של כעס, דיכאון וחרדה שנמשכים רק כמה שעות, לעתים קרובות לסירוגין. הגישות כלפי אחרים משתנות במהירות מ״הכל טוב״ ל״הכל רע״. מטופלים עם BPD רגישים מאוד לדחייה ומפחדים מנטישה, ובגלל זה הם דורשים תשומת לב תכופה. התנהגות אימפולסיבית כוללת זלילה, התנהגות מינית מסוכנת, פגיעה עצמית לא אובדנית וניסיונות אובדניים. לעתים קרובות המטופלים האלה מדווחים על התעללות, הזנחה או פרידה בילדות ו-40-70% מדווחים על היסטוריה של התעללות מינית. 

 

הפרעות סומטיזציה

נפוצות אצל ילדים ומתבגרים ומדווחות עליהן יותר נשים מגברים, בעיקר אחרי הבגרות המינית. 

 

הפרעת גוף דיסמורפית 

עיסוק אובססיבי בכך שיש פגמים בגוף שחייבים להסתיר או לתקן, בד״כ מתחילה בגיל ההתבגרות. לעתים קרובות היא קשורה ל-OCD או להפרעת חרדה חברתית. 

 

מחשבות אובדניות

מספר ניסיונות ההתאבדות באוכלוסייה גבוה פי 100-200 מהמקרים שבהם התוצאה מושגת. המתבגרים שבסיכון כוללים כאלה עם ירידה בציונים, עצב כרוני, דיספונקציה משפחתית, בעיות בזהות מינית ומגדרית, התעללות גופנית או מינית, שימוש לא הולם בסמים ואלכוהול, היסטוריה משפחתית של התאבדות או ניסיונות אובדניים קודמים. רק לעתים רחוקות מתבגרים ששוקלים להתאבד מציגים את המידע הזה כסימפטום, אבל הם לעתים קרובות מרגישים הקלה כשהנושא עולה. השאלות צריכות להישאל בצורה ישירה, לא מאיימת ולא שופטת. 

למשל - ״לפעמים מתבגרים שמתמודדים עם בעיות או נושאים דומים מרגישים ממש רע ומתחילים להטיל ספק בחיים. זה קורה לך?״. 

אם המתבגר עונה בחיוב, צריך להמשיך עם שאלות כמו: 

חשבת להתאבד או לפגוע בעצמך? 

אתה חושב על התאבדות עכשיו? 

יש לך תכניות להתאבד? 

אם הוא עונה בחיוב, צריך לשאול פרטים על התכנית ואם הוא כבר ניסה להתאבד בעבר. 

 

הסיכון הכי גבוה להתאבדות הוא כשהמטופל מתאר תכנית של זמן, מקום ואמצעים להתאבדות ויכול בקלות לגשת לאמצעים האלה, בעיקר תרופות או נשק חם. 

כשמזהים סיכון לניסיון התאבדות או פגיעה עצמית, צריך להפנות את המתבגר לגוף שמטפל במשברים נפשיים או למחלקת חירום להערכה נפשית על ידי איש מקצוע. 



פגיעה עצמית לא-אובדנית

נזק לפני השטח של הגוף, למשל חתכים, עם ציפייה שהפגיעה תוביל רק לנזק מינורי או בינוני לגוף. בד״כ זה נעשה להקלה של רגשות שליליים או מצבים קוגניטיביים. כנראה ש-12-23% מהמתבגרים בגיל תיכון יפגעו בעצמם בצורה לא-אובדנית, ויותר בנות מבנים. הרבה פעמים זה קשור להפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה ובעיקר עם היסטוריה של התעללות מינית או הזנחה כרונית והתעללות בילדות. אפשר לחשוד בהתנהגות כזאת אצל מטופלים עם תאונות תכופות או הסברים מוזרים או פצעים וצלקות לא מוסברים.

 

נוסף על אלה, גם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות אכילה נכללות בטווח ההפרעות הנפשיות ויכולות להופיע עם הפרעות אחרות, אבל הן לא מטופלות כאן.

 

 

 

טיפול פסיכולוגי מתאים למתבגרים בחיפה

מטפל מיומן יכול לתמוך במתבגר שלכם, שחווה בעיות. 

יש מגוון מטפלים שעובדים בגזרת הנוער, אז כדאי לדעת מה לחפש בשביל למצוא את מי שהכי יתאים למתבגר שלכם.

כשמחליטים על מטפל, תשקלו את הדברים הבאים: תבחרו מטפל עם מומחיות וניסיון עם נוער.

מתבגרים הם לא ״גרסאות מוקטנות״ של מבוגרים, והבעיות שיש להם והדרך שהם מתמודדים איתן הן מיוחדות לקבוצת הגיל; אם זה אפשרי, תשיגו הפניות למטפל ספציפי ממישהו שמכיר אישית את האישיות והמיומנויות שלו; תחפשו אונליין מטפלים לנוער באזור שלכם ותבחנו בתשומת לב את האתרים שלהם כדי למצוא מידע על איך הם עובדים עם נוער; ברוב המקרים המטפל צריך להיות מוסמך. יש יוצאי דופן, למשל אנשי דת מוסמכים או יועצי סמים, אבל הביטוח בד״כ ישלם רק על טיפולים של מי שמוסמך בתחום בריאות הנפש; תשקלו את הגישה הטיפולית וההכשרה של המטפל. יש הרבה דרכים שונות לטפל בנוער אז תלמדו עליהן ותחליטו בהתחשב בנושאים שהמתבגר שלכם מתמודד איתם; תחשבו על האיכויות הספציפיות שאולי המתבגר שלכם יצטרך אצל המטפל. 

יש יותר סיכוי שהוא יגיב למישהו ישיר או למישהו חינוכי ותומך? 

יש לו העדפה לגבר או אישה? 

האם גיל הוא פקטור?

הוא יעבוד יותר טוב עם צעיר אנרגטי או עם מישהו עם הרבה ניסיון?

כדאי שתראיינו מטפלים פוטנציאליים באימייל, בטלפון או פנים אל פנים. יש כאלה שיתנו ייעוץ ראשוני במחיר מופחת, אז תוכלו להיפגש איתם ולשאול שאלות.

 

איך לבחור מטפל בחיפה לבני נוער?

הנה כמה שאלות שיכולות לתת לכם מידע חשוב ותחושה יותר טובה של איך המטפל יעבוד כדי לעזור להשיג שינוי חיובי:

איזה ניסיון יש לך עם הבעיה הספציפית שיש למתבגר?

כמה שנות ניסיון יש לך?

איך תעבוד עם המתבגר?

האם בני משפחה אחרים יהיו מעורבים בתהליך?

איזה רישיון יש לך והאם הוא מעודכן?

איך אתה קובע מטרות לטיפול ומודד התקדמות?

אתה חלק מארגון מקצועי?

אתה יכול להסביר את הגישה הטיפולית?

 

אחרי שתקבלו תשובות, תשקלו עד כמה טוב המטפל תיאר את הגישה שלו ותשאלו את עצמכם:

נראה שהוא יודע על מה הוא מדבר?

נראה שיש לו אמפתיה כנה כלפי נוער?

האם ענה בסבלנות לשאלות?

איך הרגיש לכם לדבר איתו?

 

ניסיון ותעודות הם חשובים אבל בד״כ האישיות של המטפל והיחסים שנבנים עם המטופל הם הגורמים הכי חשובים.

למעשה, היחסים, או הברית הטיפולית, הם הפקטור הכי קריטי להצלחת הטיפול אצל מתבגרים.

כשאתם בוחרים מטפל, תשאלו את עצמכם איזה בן אדם נראה שיתחבר הכי טוב אל המתבגר. שימו לב היטב לתחושת הבטן שלכם כשאתם מחליטים. ויש עוד שיקולים: באופן אידיאלי, המתבגר יצטרך להיות חלק מהתהליך, אפילו אם אתם מתעקשים שהוא ילך לטיפול. ברוב המקרים, זה עובד טוב להורים שעושים עבודת הכנה בקבלת המלצות וסינון ראשוני. את המידע הזה תתנו למתבגר ותנו לו לעשות את ההחלטה הסופית. אם אחרי כמה מפגשים לא נראה שזה מתחבר, אולי צריך שוב לעבור תהליך של בחירה או לבקש מהמטפל שיפנה למישהו אחר שהוא חשוב שיתאים.

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020