מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול See far cbt
See far cbt הינה שיטה לטיפול בפוסט טראומה והפרעות חרדה, שפותחה על-ידי פרופ' מולי להד ומיקי דורון, שגיבשו את השיטה במהלך עבודה רבת שנים עם נפגעי חרדה וטראומה במסגרות אזרחיות וצבאיות.
השיטה משתמשת בדמיון ובמרחב הפנטסטי על-ידי שימוש בקלפים טיפוליים. שחזור האירוע הטראומטי באמצעות הקלפים הטיפוליים מאפשר למטופל להתבונן בסיפור מבחוץ. המטופל יכול לסדר את הקלפים מחדש, להצמיד אותם לקלפים ניטראליים או נעימים יותר ובכך להבנות את זכרון הטראומה באופן שיאפשר התמודדות טובה יותר ולהפחית את עוצמת החרדה הנובעת ממנו.
הטיפול משלב שלוש שיטות
SE-somatic experience- מדובר בטכניקה שמתרכזת בזכרון הגופני. הזיכרון שלנו ובפרט הזיכרון הטראומטי מכיל גם תחושות גופניות שאינן מילוליות. (כך קורה לדוגמא כשאנו חולפים ברחוב ופתאום ניחוח מסוים, מעורר בנו תחושות ומחשבות נוספים). אחת התגובות הנפוצות לאירוע טראומתי היא קיפאון. בעלי-חיים משתמשים באסטרטגיית הקיפאון כדי להידמות למתים. במהלך הקיפאון שנראה לעיתים כ"שוק" התגובות הרגשיות והקוגניטיביות של החיה מוקהות. לאחר שהאים מוסר, ניתן לראות את החיה קמה על רגליה ומתנערת ובכך משחררת את האנרגיה שנאצרה במהלך הקיפאון. אצל בני-האדם החזרה מה"קיפאון" אינה תמיד "חלקה"- האדם נראה כאילו הוא חזר לתפקד, אבל בתוכו האדם מרגיש משותק, מתקשה לחשוב באופן בהיר. אי שחרור האנרגיה מתבטא גם בעוררות יתר, קופצנות ורוגזנות. במהלך הטיפול מתבצע מיקוד בתחושות טובות ובמשאבים רגשיים וגם בתחושות קשות, כדי לשחררן.
Fantastic Reality- FR- טכניקה שביסודה השימוש בדמיון ובמרחב ה"אילו". פעמים רבות אנשים שעברו אירועים טראומיים נשאבים למחשבות על "אילו רק הייתי..." או "הלוואי ו...", באופן שאינו מקדם התמודדות גמישה. השימוש בדמיון באמצעות הקלפים הטיפוליים מאפשר כאמור להבנות את סיפור האירוע הטראומטי כך שניתן יהיה להתמודד איתו.
Cognitive Behavioral Therpay- CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי מכיל גם את הבניית סיפור האירוע הטראומתי באופן מקדם וגם חשיפות בדמיון ובמציאות לפעולות שהמטופל נמנע מהן.
אנשים רבים הסובלים מפוסט-טראומה ומהפרעות חרדה נמנעים מפעולות או מצבים מסוימים, לדוגמא, השתתפות בישיבות צוות בעבודה, כניסה לחנויות, יציאה לבילויים חברתיים ועוד.
ההמנעות לטווח הקצר מאפשרת להם לא לחוש את התחושות הלא נעימות של החרדה, אך לטווח הארוך היא מונעת מהם להיחשף ו"להתרגל" לסיטואציות המפחידות. בכך עוצמת החרדה שהסיטואציות האלו מעוררות אינה פוחתת ולעיתים אף גוברת.
במהלך הטיפול נבנה מדרג של "הימנעויות"- מדרג של מצבים ופעולות מהן המטופל נמנע מהקל אל הכבד, ובאמצעות חשיפה אליהם, לעיתים תחילה בדמיון ולאחר-מכן במציאות, עוצמת החרדה שהם מעוררים פוחתת.
מהלך הטיפול
הטיפול מתחיל בהיכרות ואבחון הבעיה ממנה סובל המטופל. לאחר-מכן המטפל מסביר על שיטת הטיפול ועל המידע הקיים במחקר לגבי הבעיה המאובחנת. לאחר שהמטפל והמטופל מחליטים ביחד על הכניסה לטיפול בשיטה זו ועל מטרות הטיפול, המטופל לומד להרגיע את עצמו וליצור לעצמו מקום נעים במגוון אמצעים: דמיון, שימוש בקלפים ועוד תוך עיגון בגוף.
יצירת ה"מקום הנעים" באמצעות הקלפים הטיפוליים תשמש את המטופל בשלב מאוחר יותר בטיפול, כאשר הוא ישחזר את האירוע הטראומטי באמצעות קלפים.
אם המטופל נוטה להימנעות ממצבים או פעולות מסוימים, נבנה מדרג של חשיפות בדמיון ובמציאות לאותם מצבים/פעולות.
שחזור האירוע הטראומטי מגיע בשלב מאוחר יחסית בטיפול. האירוע משוחזר באמצעות הקלפים הטיפוליים, כאשר בכל פעם שרמת המצוקה של המטופל עולה הוא יכול לחזור ל"מקום הנעים". לבסוף המטופל מארגן את סיפור הטראומה מחדש כאשר הוא מוציא קלפים מסוימים, מצמיד קלפים המייצגים את החלקים המאיימים בסיפור לקלפים אחרים שמייצגים אלמנטים מסייעים ומתמקד בתחושות הגופניות שמתעוררות. המטופל מספר את סיפור הטראומה באופן זה באמצעות הקלפים עד שרמת החרדה המלווה את הסיפור יורדת.
לבסוף, המטופל והמטפל מעריכים את תוצאות הטיפול, בודקים האם הסימפטומים של החרדה ירדו והאם בעקבות שחזור סיפור הטראומה, יש למטופל תובנות חדשות המאפשרות לו התמודדות טובה יותר.
כתיבה:
ניבה רטנר, עו"ס ופסיכותרפיסטית CBT,
משתמשת בכלים טיפוליים
של EMDR ו-SEE FAR CBT
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
3 במרץ 2024
מקורות:
דורון, מ ולהד, מ (2022). See Far CBT מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ישראל: משאבים