מכון טמיר לפסיכותרפיה
הפרעת PTSD משפיעה מאוד על איכות השינה של המתמודדים ולמעשה ניתן לומר שכמעט כל מי שסובל מ-PTSD מתמודד עם בעיות שינה כלשהן.
ֿשתי הבעיות העיקריות הן סיוטים וקשיי הירדמות.
סיוטים מתבטאים כחלומות מפחידים, שלפעמים גורמים לאנשים לצעוק או לבעוט בזמן השינה. לפעמים הסיוטים הללו הם כמו לחיות מחדש את החוויה הקשה שגרמה ל-PTSD.
קשיי הירדמות זו בעיה נוספת. זה אומר שקשה להירדם או להישאר ישנים לפחות שלוש פעמים בשבוע. הרבה פעמים, אנשים שסובלים מסיוטים גם מתקשים להירדם שוב אחרי שהם מתעוררים מסיוט.
יש עוד בעיות שינה שקשורות ל-PTSD, כמו:
-
להתעורר בפחד.
-
תזוזות לא רגילות של הגפיים בזמן השינה.
כשיש בעיות שינה לאורך זמן, זה יכול להשפיע על מצב הרוח, הזיכרון והריכוז, כמו גם להגביר את הסיכון לבעיות בריאות כמו לחץ דם גבוה, דיכאון, סוכרת, בעיות בכליות, מחלות לב, שבץ והשמנה.
לכן, טיפול בבעיות השינה הוא חלק חשוב מהטיפול ב-PTSD, ובפרט בסיוטים.
תרפיית דמיון חזרתי (IRT)
טיפול בדמיון חזרתי (IRT) הוא סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שמטרתו הספציפית היא להפחית את הכמות, התדירות והעוצמה של סיוטי לילה אצל מטופלים/ות שמתמודדים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
חלומות בעתה הם אחד הסימפטומים הכי נפוצים בהפרעה פוסט טראומטית.
למעשה, ההערכה היא כי 19-71% מקורבנות שנחשפו לטראומה ואובחנו עם PTSD סובלים מסיוטים תכופים, לעומת 2-5% בלבד מכלל האוכלוסייה.
ההתעוררות מסיוטים מתרחשת בד״כ בחלק המפחיד ביותר בעלילה, בגלל שבד״כ שהעוצמה של הסיוט נבנית עד שמי שחולם מרגיש יותר מדי חרד, והחרדה מעירה אותו בבהלה.
איך טיפול IRT עובד?
טיפול IRT עוזר למטופל לדמיין מחדש את הסיוטים, עם סיום שונה, פחות מחריד, כדי ״לתכנת״ מחדש את התסריט של הסיוט כך שכאשר יקרו שוב – הם יעוררו פחות פחד.
בתחילת IRT המטפל נותן רקע על שינה וסיוטים, כדי לבנות בסיס לניהול שלהם, ואחרי זה הוא עובד עם המטופל כדי:
א. ליצור סיום מפורט ולא מפחיד לסיוטים החוזרים.
ב. לרשום ואז לחזור על הסיוטים עם הסיום החדש.
ג. ללמוד איך לנטר את הסיוטים כדי להבין עד כמה הטיפול משפיע.
הרבה פעמים אנשים עם PTSD כבר שקלו בעצמם כיצד יכולה לסייע להם פעולה של החייאה מחודשת של הסיוטים כך שיהיו פחות מפחידים, מציאות שיכולה לעזור להפוך את התחלת הטיפול לנוחה יותר ומלאת תקווה, אולם זה אינו תנאי הכרחי להצלחת הטיפול.
סביר להניח שהעבודה הטיפולית תתחיל עם הסיוטים הפחות נוראיים, בכדי לבנות בהדרגה תחושת ביטחון ולעזור למטופל להפסיק לפחד מהסיוטים כאשר הם מופיעים בזמן ערות.
המטרה היא לא לעורר תגובות רגשיות רבות עוצמה, להיפך, האתגר הוא לעזור למטופל לחוות את הסיוטים עם כמה שפחות רגש.
בד״כ המטפל יתחיל עם תהליך החזרה באמצעות אמירות מרגיעות, למשל ״עכשיו אנחנו נחזור על החלום״ ולא על ה״סיוט״.
צריך להתחיל מקטן, ״לזחול לפני שלומדים ללכת״, ואז להתקדם.
חשוב לציין ש-IRT הוא טיפול פסיכולוגי מוגבל בזמן, שכן הוא מתמקד רק בסיוטים, שהם רק סימפטום בודד של PTSD.
אנשים שיש להם כמה סימפטומים של ההפרעה צריכים לשקול טיפול עם בסיס רחב יותר, כמו טיפול בחשיפה ממושכת (PE) או טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT).
IRT יכול להיות מועבר אחד על אחד או בעבודה קבוצתית.
למרות שהמטרה של הטיפול היא בד״כ להשיג סופים פחות מפחידים לחלומות, אנשים שונים עם PTSD רוצים לקבל מהטיפול דברים שונים, למשל יש כאלה ירצו לשנות את כל הסיוט או חלק גדל ממנו, ואחרים ירצו לדמיין מחדש רק פרטים קטנים.
המטפל יעבוד עם המטופל כדי לבחור את הגישה שהכי תתאים לצרכים שלו.
האם לסיוטים יש תפקיד בהקלה על טראומה?
גישה מתפתחת לטיפול בפוסט טראומה פונה לשימוש בהפעלה מחדש המאפשרת עיבוד של זיכרונות טראומטיים במהלך השינה.
חוקרים גילו כי על ידי הצגת רמזים הקשורים לזיכרונות טראומטיים בזמן שהמטופלים ישנים, ניתן לשפר את פעילות המוח הקשורה לעיבוד זיכרון, מה שעשוי להפחית תסמינים פוסט-טראומטיים (van der Heijden et al,. 2024).
במחקר השתתפו 33 מתמודדים.ות עם PTSD שעברו טיפול ב-EMDR, ואחריו הפעלת זיכרון ממוקדת (TMR) במהלך השינה.
התוצאות הראו שחולים שקיבלו TMR חוו ירידה משמעותית בהתנהגויות הימנעות, סימפטום מרכזי של PTSD.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
De Pietro, M., & Washington, N. (2024, August 7). What to know about PTSD and sleep apnea. Medical News Today. https://www.medicalnewstoday.com/articles/ptsd-and-sleep-apnea
Krakow, B; Zadra, A (2010). Imagery rehearsal therapy: Principles and practice. . Sleep Medicine Clinics, Vol 5(2), Jun 2010, 289-298
Lancee J, Spoormaker VI, Krakow B, van den Bout J. A systematic review of cognitive-behavioral treatment for nightmares: Toward a well-established treatment. Journal of Clinical Sleep Medicine. 2008;4(5):475-480
van der Heijden, A. C., van der Werf, Y. D., van den Heuvel, O. A., Talamini, L. M., & van Marle, H. J. F. (2024). Targeted memory reactivation to augment treatment in post-traumatic stress disorder. Current Biology, 34(15), 3735–3746. https://doi.org/10.1016/j.cub.2024.07.019