❓למה המחשבות לא נותנות לי להירדם – וגם מעירות אותי באמצע הלילה?
אובססיות נוטות להתגבר דווקא כשמנסים להירדם או לחזור לישון, משום שבאותו רגע המוח מפסיק לעבד גירויים חיצוניים ומפנה את הקשב פנימה.
כשמסביב שקט, הקולות הפנימיים – מחשבות שליליות, דאגות, רגשות אשם או טקסים מנטליים – נעשים פתאום חדים ובולטים יותר.
עוררות־יתר היא מצב בו מערכת העצבים מתקשה לעבור ממצב עירני למצב מנוחה. זה יכול להתבטא ברצף מחשבות (“ריצת מחשבות”) או בתחושה שהמוח “לא נכבה”.
מחקר עדכני שפורסם ב-Journal of Sleep Research (Shaif et al., 2025) מצא שכאשר אנשים חווים יום לחוץ במיוחד, רמות המתח הנפשיות מתורגמות לעלייה בעוררות קוגניטיבית לפני השינה, מה שמקצר את זמן השינה ומאריך את משך הערות בלילה. אצל אנשים עם תגובת שינה גבוהה, כלומר כאלה שהשינה שלהם רגישה במיוחד ללחץ, הקשר הזה חזק הרבה יותר.
הממצא הבולט הוא שהגורם המרכזי להפרעה בשינה לא היה מתח גופני – כמו דופק מהיר או מתח שרירים – אלא דווקא הפעילות המחשבתית לפני השינה.
המחשבות החוזרות הן שמקשות על ההירדמות ומפרקות את רצף השינה, במיוחד כשקיימת נטייה לתפוס את השינה כמבחן שליטה (“אני חייב להירדם עכשיו”).
בטיפול CBT-I ובהתערבויות ERP-OCD עובדים על הפחתת המאמץ הכפייתי “להירגע”, ועל אימון המוח לשאת מחשבות מטרידות מבלי לנסות לסלק אותן.
עם הזמן, נוצרת הפחתה הדרגתית בעוררות ובמעגל החרדה סביב השינה, ומאפשרת חזרה טבעית יותר למצב של רגיעה אמיתית.
Shaif, N. A. S., Lim, J., Reffi, A. N., Chee, M. W. L., Massar, S. A. A., & Ong, J. L. (2025). Sleep reactivity amplifies the impact of pre-sleep cognitive arousal on sleep disturbances. Journal of Sleep Research, e70220. https://doi.org/10.1111/jsr.70220
מכון טמיר לפסיכותרפיה