שני, 13 ינואר 2020 16:49

הפסיכולוגיה של נפגעי כתות | התמודדות אישית ומשפחתית (2020)

דרג פריט זה
(4 הצבעות)
הכת החרדית בירושלים הכת החרדית בירושלים

טיפול פסיכולוגי לנפגעי כתות

 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

עריכה אחרונה:

9 לאוקטובר 2020 ☑️


 

 

בישראל של אמצע 2020, כך מסתבר, מתקיימת פעילות אינטנסיבית למדי של כתות.

הפרסום על הכת החרדית בירושלים, שהונהגה בתנאי שבי ועבדות על ידי גבר בשנות ה-60 לחייו, מקשה עלינו להאמין שקהילות כאלה עדיין קיימות.

 

מה ההגדרה הפסיכולוגית של כת (Cult)?

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) מגדיר כת כקבוצה דתית, או כמעט-דתית, שמאופיינת באמונות לא שגרתיות או לא טיפוסיות, הסתגרות מהעולם החיצון ומבנה סמכותי והיררכי.

כתות נוטות להיות מלוכדות מאוד, מאורגנות היטב, חשאיות ועוינות כלפי מי שאינם חברים בהן.

 

 

ב״סליחה על השאלה״ של תאגיד כאן הקדישו פרק מעניין

ובו שיח ממקור ראשון על השתייכות ויציאה מכת:

 

 

  

הכת המוכרת בישראל היא כנראה זו של גואל רצון, שזעזעה את המדינה כולה. אולם מסתבר שקיימות כתות רבות אחרות - במציאות, בספרות ובקולנוע:

 

מנהיג הליטל פיפל בספר 1Q84 - יצירת הפאר של הרוקי מורקמי - האח הגדול ב-1984 של ג׳ורג׳ אורוול,  החולצות השחורות של מוסוליני, משפחת מנסון הידועה לשמצה ועוד ועוד.

בישראל אנו מכירים את הארומה האניגמטית של הבונים החופשיים, מפעל הסיינטולוגיה (שפעיל גם בארץ) ואת ׳קבלה לעם׳, ארגון רוחני שאינו מוגדר ככת אך מפגין נורמות ותרבות שמזכירות אחת.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות, שממוקם ברמת גן, מפרסם רשימת קבוצות שסימן כרלוונטיות. המרכז מהווה זרוע תמיכתית להתמודדות עם כתות מסוכנות, בהיבט הפסיכולוגי, הקהילתי והמשפחתי, עבור נפגעי ונפגעות כתות ועבור בני משפחותיהם. 

 

 

  

אז מה קורה בנפשו של חבר הכת?

 

הפסיכולוגיה של כתות  

מרגרט זינגר, פסיכולוגית קלינית, נחשבת לאוטוריטה מובילה בענייני כתות.

היא הגדירה 6 שלבים של גיוס לכת ושמירה על מחויבות המגויסים: 

 

  • שלב 1: להבטיח שהמגויס אינו מודע למתרחש. 
  • שלב 2: לשלוט בלו״ז של המגויס, ואם אפשר, בסביבתו הפיזית
  • שלב 3: ליצור תחושות של חוסר ישע, פחד המצריך מסתור ותלות
  • שלב 4: לדכא את מרבית ההתנהגויות והעמדות הישנות של המגויס
  • שלב 5: להשריש ולהטמיע התנהגויות ואמונות חדשות
  • שלב 6: להציב לוגיקה סדורה בלי פתיחות לביקורת מערערת

 

 

 נתייחס לכל אחד מהם בנפרד - 

 

שלב 1: להבטיח שהמגויס אינו מודע למתרחש

 

אנשים במצב מוחלש ושביר, רחוקים מביתם, חווים במשבר או חוסר ביטחון רגשי, בודדים ומנותקים ממערכת תמיכה סוציאלית, הם מהווים טרף אידיאלי לגיוס לכת וקל להסתיר מהם את האופי האמיתי של המסגרת אליה הם נשאבים.

בראי העדר המהופנט, המנהיג הנרקיסיסטי, הפרוורט, נחווה כצנוע ונחבא אל הכלים.

בנוסף, ״המצטרף החדש״ זוכה לשטיפה אינטנסיבית של אהבה קבוצתית, תחושה מדהימה שהצלחת סוף סוף למצוא את מקומך בחיים.

הסוף לספקות - חידות הזהות ושאלות החיים מקבלות תשובות אולטימטיביות, שגם בכת המעוותת ביותר מציעות חלק מעשי מסוים. 

 

שלב 2: לשלוט בלו״ז של המגויס, ואם אפשר, בסביבתו הפיזית

השליטה בחיים של החבר יכולה להיות מושגת, למשל, באמצעות הטלת עבודה מאומצת, ויתור על שכר לטובת הכת ויצירת תלות בצורת הגנה, תמיכה נפשית ואפילו גישה למזון.

כת עשויה לפעול בעיר שאתם גרים בה מבלי שתהיו מודעים לכך, זאת משום שחברי כתות מקיימים אינטראקציה שטחית בלבד עם מי שאינו נמנה על הקבוצה, ונראים בדרך כלל נורמטיביים לחלוטין. עם זאת, בשיחה קצרה ניתן לזהות את המיוחדות של חברי הכת, שכן קשר אמיתי עם העולם החיצון היה מקל עליהם להתנתק ממנה.

אי לכך, החשיפה לזרים, למרחבים מעוררי ביקורת ולרעיונות פלורליסטיים אסורה על חברי הכת, ולכן הכת מחליפה בהדרגה את החשיבה העצמאית. 

 

 

שלב 3: ליצור תחושות של חוסר ישע, פחד המצריך מסתור ותלות

 

 עקרון ה״אנחנו נגדם״ הוא מרכזי לכתות, הוא מוצדק בדרכים רבות על ידי מנהיגיה ומשחק תפקיד חשוב בבידוד המגויסים מה״אחרים״.  

כולנו נתונים לפנטזיה הילדית, הפשוטה והנהירה, שיש טובים ויש רעים. 

בסך הכל צריך מי שיצית אותה בתוכנו. 

 

״הקשיבו -

כל הדאגות יישארו מאחור 

כל האכזבות יישארו בעבר 

ייעלמו לעד…״

 

-- מתוך ״המשפחה״,

נטפליקס 2019

 

שלב 4: לדכא את מרבית ההתנהגויות והעמדות הישנות של המגויס

 

מהלך זה נעשה באמצעות טכניקות מפתות ושובות של שטיפת מוח, שלכולן שני אלמנטים בסיסיים משותפים:

 

  • הזדהות עם ההתנכרות כלפי ה״רוע״ של העבר ושל ההווה מחוץ לכת, תוך יצירה של תחושת השתייכות ללא תנאים. 
  • חינוך מחדש על פי תמונת ״הפרסונה של חברי הקומונה״. החינוך הזה מושג בדרכים שונות, לעיתים באמצעות תחושה של אקסלוסיביות, דיסקרטיות ושותפות סוד.

 

השגת שני האלמנטים הללו כרוכה בסדרה של לחצים אינטלקטואליים, רגשיים ולעתים פיזיים (כולל עונשים) שנועדו לשלוט פסיכולוגית במגויס ולשנות אותו. 

 

האם באמת יש דבר כזה שטיפת מוח?

תכלס יש, אבל לא ממש עובד.

מקור המנוח שטיפת מוח, Brainwashing,  במלחמת קוריאה אבל הוא עדיין מועלה לפעמים בלי ביקורת בספרות האקדמית, מציין שאנשים עם הרבה כוח שרוצים לשכנע אחרים יכולים להשתמש בכלי רפואי ייחודי של תהליכי כפייה, שמשנה לטווח ארוך את הגישות של האנשים שהכלי הזה מופעל עליהם.

אבל הטכניקות לשינוי מחשבות שמשתמשים בהם ״שוטפי המוח״ הן לא שונות משיטות שכנוע אחרות שמזוהות על ידי פסיכולוגים  וחוקרים, למשל כדי לעודד התחייבות למטרות, לוודא אמינות מקורות, לזייף אשליה של קונצנזוס קבוצתי ועוד. חוץ מזה, יש המון סיבות לפקפק בזה ש״שטיפת מוח״ משנה אמונות לתמיד. למשל, במלחמת קוריאה רק מיעוט קטן מתוך 3500 האסירים הפוליטיים האמריקאים שהיו נתונים בצורה אינטנסיבית לטכניקות שיטתיות של החדרת רעיונות על ידי השובים הסינים ייצרו הודאות שקריות. יותר מזה, מספר עוד יותר קטן (כנראה פחות מ-1%) הראו סימנים של ציות לאידיאולוגיות קומוניסטיות אחרי שהם חזרו לארה״ב, ואפילו זה רק אצל אנשים שחזרו לתת-תרבות קומוניסטית.

 

 

שלב 5: להשריש ולהטמיע התנהגויות ואמונות חדשות

 

מטרת הכתות היא להציע אלטרנטיבה לחוש המוסר, לאפשר משמעות ורוחניות, שמזדחלת במיוחד למקומות נפשיים בהם קיימת ריקנות.

האתגר הקבוצתי הוא לעקר את האינטואיציה והזהות שהיו לחבר החדש במקור ולקודד אצלו את הערכים והכללים שהתווה מנהיג הכת. 

האינדוקטרינציה של כתות היא הדרגתית ומתבצעת בצעדים קטנים, לעתים אפילו בלתי מורגשים. על כולם מסוככת תחושה של ׳נבחרות׳, של הפרט בתוך הכת הייחודית, אליה הוא רעב וכמה יותר ויותר להשתייך. 

לא פעם מופיע טקס התבגרות, אקט סימלי  בנוכחות הקבוצה, שנועד לסמל את הכניסה המיוחלת למעגל. 

 

 

שלב 6: להציב לוגיקה סדורה בלי פתיחות לביקורת מערערת

 

את תפיסת העולם של המנהיג יש לקבל ללא ספקות ועוררין. 

מעניין שמרבית המשתתפים חווים תחושה מסתעפת ויצירתית של צבירת ידע, בעוד שבמציאות, מדובר לרוב בהטעמה מצמצמת של בורות עמוקה. 

את הדינמיקה עוטפת רחם מחממת של משפחה מקבלת, האחרים הם האחים, צעירים, אמצעיים ובכורים זכאים, ותמיד, אבל תמיד, יהיה שם אב, שיתווה בכריזמטיות את הדרך האמונית.

הנשים, לפחות באופן פורמלי, מוחלשות כברירת מחדל. 



האם יש פרופיל אישיות מסוים שנוטה יותר להימשך לכתות?

 

למרות שקיים מחקר עשיר אודות כתות, לא ידוע על דפוס אישיות הנוטה במיוחד למעורבות בהן. 

עם זאת, בהחלט עולה כי למרבית האנשים המצטרפים לכת משותפת העובדה שהם חווים תקופה פגיעה או רגישה בחייהם.

בשנות השישים והשבעים מרבית המגויסים היו צעירים, כאלה שחיפשו כיוון ומשמעות בחייהם.

גם היום סטודנטים הם טרף קל, שכן רבים מהם רחוקים מהבית ובודדים, אך שינויי זהות בחיים מזמינים אותנו להיות פגיעים יותר בכל גיל, כאשר לכתות יש חיזוקים ייחודיים כרשת תמיכה בזמנים כאלה. 

 

לאחר שטיפל לאורך הקריירה שלו כפסיכולוג ב-60 מקרים של עוזבי כתות, התרשם  Dr. Stanley H. Cath,  פסיכואנליטיקאי ופרופסור לפסיכולוגיה ב- Tufts University, כי רבים מהמצטרפים לכתות ״יצאו בשאלה״ בשלב קודם בחייהם, תוך שהם מתנערים מהדת המקורית.   

Cath מוסיף בקרב מצטרפים לכתות קיימת רגישות גבוהה לכישלון, לצד חתירה מתמדת לפרפקציוניזם.

 

 

אישה שחשה בודדה כי ילדיה פרשו כנפיים וגבר בשנות החמישים לחייו שאיבד את עבודתו עשויים להוות גיוס נפלא עבור הכת, שכן הם מביאים איתם כישורים ויכולות, לעתים גם נכסים.

קשישים הם מקור כלכלי מעולה עבור קופת הכת, שכן עשויים להיות להם נכסים, כספי פנסיה וזמן פנוי, משאבים שיהיה עליהם לתרום לטובת הקבוצה. גיוסים ״כלכליים״ כאלה הם חיוניים להבטחת קיומה של הכת.

 

טיפול נפשי לנפגעי כתות

מבין האנשים שלכודים במסגרת של כת, רק מעטים יישארו בתוכה. 

ואולם, קיים ספקטרום רחב למדי של נזקים פסיוכולוגיים מהם סובלים לשורדים, בעיקר כאשר ביקשו להתנתק ממנה. 

הניצול הנפשי המתמשך שחוו בשילוב תנאי המחייה שלהם לאחר שעזבו את הכת מחייבים תשומת לב מיוחדת להתפתחות אפשרית של הפרעות כמו תסמונת דחק פוסט-טראומטית, חרדות ודיכאון. 

 

אי לכך, האתגרים במתן טיפול פסיכותרפי שורדי כתות הם עצומים: אין אסטרטגיה אחידה שתתאים לכולם ואין נתונים אודות שיעור ההצלחה של כלים טיפוליים ספציפיים.

כל מטופל יביא אל תוך המשוואה הקלינית את הבעיות האישיות שלו, שמושפעות מנתונים מגוונים, כמו משך החברות בכת, גיל, השכלה ואם תקופת החברות בכת כללה ניצול מיני.

 

 

מתחילים מצרכים בסיסייים 

טיפול פסיכולוגי אופטימלי עבור יוצא/ת כת יתבסס על תכנון משותף של תכנית טיפולית אישית, בהתאם לצרכיו הייחודיים, ויכלול לימוד, הרבה סובלנות ושילוב אנשי מקצוע מתחומים קרובים, במידה ויתגלע הצורך בכך. 

מכיוון שפליטי כתות סובלים לעתים קרובות מהזנחה גופנית ארוכה, היעדר יוזמה ותלות מלאה במנהיג,  הם שבים מוחלשים אל העולם הבוגר, כאשר אפשרויות ההשתכרות והמגורים דורשים מעורבות טיפולית.  

 

 

איך מטפלים נפשית בנפגעי ונפגעות כתות?

לעתים קרובות, המטפל יתגייס לבנות את הברית הטיפולית דרך תנאי מחייה בסיסיים וראשוניים של יוצא הכת והפנייתו לשירותי הרווחה בקהילה. 

לאחר דאגה לצרכים הבסיסיים, המטפל מעריך ומאבחן של המצב הפסיכיאטרי.

הטיפול ינסה לתת מענה לרגשות אשמה, דימוי עצמי נמוך וכעס, שכמעט תמיד נוכחים בקרב יוצאי כתות.

סוגי הטיפול השכיחים ביותר הם:

  • טיפול קבוצתי
  • טיפול התנהגותי קוגניטיבי
  • טיפול משפחתי

 

 

חשוב לסייע למטופל לגבש מטרות חיים ארוכות טווח ולהיות קשובים לרצונות ולתקוות בנוגע לעתיד.

סוגיה קריטית נוספת היא השתלבות מחדש בחברה לאחר בידוד מתמשך בתקופת ההשתייכות לכת. 

ניהול יומן שילווה את הטיפול עשוי להיות כלי עזר יעיל במיוחד במקרים כאלה. אלמנט חשוב נוסף בטיפול באנשים שחוו השתייכות לכתות הוא שכעת עליהם ללמוד לקחת החלטות בעצמם, בניגוד לחיים שבהם מנהיג הכת החליט עבורם הכל.

 

 

בשל התייחסותן של כתות אל כל מי שאינו שייך אליה כאל אויב, יוצאי כתות עשויים להתייחס אל הסובבים אותם בחוסר אמון ובשיפוטיות  וכן לחוש שרוצים לנצל אותם. על מנת להשתלב בחברה, על יוצאי כתות לעבוד על גישה פתוחה יותר ופחות שיפוטית כלפי הסביבה ולמצוא דרכים להתאים לזרם במקום להישאר אאוטסיידרים: 

להבין אילו נושאי שיחה  מקובלים, להימנע מלהביע רעיונות חריגים מעולם הכת שיצאו ממנה, להחליט מראש כיצד להציג את השנים ״האבודות״ אם אין רצון לחשוף את השתייכות העבר לכת – לכל הדברים הללו יצטרך המטופל לתת מענה כדי לשוב ולהיות חלק מהעולם האמיתי. 

 

טיפול קבוצתי

במקרים רבים טיפול קבוצתי בפליטי כתות עשוי להיות אופציה טובה, אשר יכולה לסייע למטופל להשחיז את כישוריו החברתיים בסביבה בטוחה, לקבל מחברי הקבוצה משהו שיאפשר לראות חוויות סובייקטיביות באור אחר, ללמוד כישורי התמודדות ואסטרטגיות למסגור מחדש (reframimg) של חייו, לשפר את יכולתו לשתף בהתנסויות בכת ולנסח את התקוות לעתיד.

כל זאת תוך רכישת הבנה, באופן הדרגתי, שהוא אינו לבד ושיש אחרים שיכולים להבין ולהכיל את החוויות שעבר. 

 

טיפול משפחתי

לא ניתן לדבר על פגיעה פסיכולוגית אצל נפגעי כתות בנפרד מהמחירים הנפשיים הכבדים שמשלמת המשפחה הקרובה.

אתגר חשוב שעומד בפני יוצא הכת הוא החיבור מחדש עם בני משפחתו. לעתים הדבר מורכב, שכן במקרים רבים מנהיגי הכת משכנעים את המגויסים להלוות, כסף ממשפחותיהם לטובת הקומונה, וקשה לדעת מה ילד ניסיון ההתקרבות המחודש למשפחה המקורית. 

הפחד מפני דחייה, כעס ואפילו פעולה משפטית בגין חובות צריכה לקבל מענה מהמטפל. הוא יכול להציע, למשל, לפגוש את המטופל יחד עם משפחתו ולהסביר להם את הכוחות שהופעלו על המטופל. 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בטיפול בנפגעי כתות חשוב להתייחס לרגשות האשמה והכעס שמכוון כלפי העצמיף שחווים פליטי כתות, אשר פעמים רבות מרגישים מרומים על שהצליחו לשטות בהם. 

באמצעות העברת מידע פסיכו-חינוכי, מטפל CBT ילמד את הקורבנות אודות הטכניקות שהופעלו נגדם, כדי שיבינו שאין זו אשמה או חולשה אישית שלהם, אלא תמימות, מחד, ופתולוגיה של מנהיג הכת, מאידך. 

הבנה כזו נותנת בידיו של המטופל כוח גדול לתהליך ההחלמה שלו, שבסופו הוא אמור להיפטר מתחושות הערך העצמי הנמוך.

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

Steven Hassan (2015). Combating Cult Mind Control: The Guide to Protection, Rescue, and Recovery from Destructive Cults

 

Margaret Thaler Singer (2003). Cults in Our Midst: The Continuing Fight Against Their Hidden Menace. Revised and Updated Edition

 

 

נקרא 6603 פעמים עודכן לאחרונה ב שישי, 09 אוקטובר 2020 19:42

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020