מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו כשל אמפתי בטיפול פסיכולוגי?
כשל אמפתי הוא מצב בו דמות משמעותית - כמו הורה, מטפל או מנהל - אינה מצליחה לזהות או להגיב במדויק לצרכים הרגשיים של האדם.
המכניזם הטיפולי בבסיס כשל אמפתי פותח ע״י היינץ קוהוט, מייסד פסיכולוגיית העצמי. קוהוט לא התייחס לכשל כשבר פתולוגי אלא כאל רגע אנושי טבעי, שבאמצעות תיקון שלו נוצרים תנאים לצמיחה, הבנה ועיצוב מחודש של ״העצמי״ ביחסים הטיפוליים ובחיים.
קוהוט הזמין את המטפלים להתמקם בדריכות מול תגובתו הרגשית של המטופל.
לפי קוהוט, כשהתינוק נולד- הוא זקוק לכך שדמויות המפתח בחייו יספקו את כל צרכיו. בהדרגה, עם התפתחות עצמאותו ועצמיותו, נזקק הילד לפחות ופחות היענות מצד ההורה. עם זאת, כשההורה אינו נותן לילד את המענה המותאם לשלב ההתפתחותי בו נמצא, עלול להיווצר כשל אמפתי. המחיר של כשל אמפתי על חיי הילד משתנה ותלוי בגורמים שונים, ביניהם יכולתו של ההורה לזהות את שכשל ולבצע תיקון מתאים, ביסוס הקשר בין הילד להורה עוד לפני כן, אופי הכשל ומידת עצמאותו של הילד.
כאשר מדובר בכשל אמפתי שגרתי ומקומי (למשל, כאשר ההורה אינו ניגש לתינוק בן שנה מיד כשבוכה, כי אם לאחר דקה-שתיים של בכי), הילד חווה תסכול שגרתי, ממנו יוכל ללמוד לדחות סיפוקים, לווסת רגשות, להתחזק ולפתח עצמאות. עם זאת, כאשר מדובר בחוסר מענה מתמשך על צרכים חשובים של הילד, חוסר קשב חמור אליו, הכשל האמפתי עשוי להיות טראומתי ובעל השפעה מתמשכת על הילד ולעיתים גם על המבוגר שיגדל להיות.
לפי קוהוט, בכל קשר משמעותי בחיי האדם, הן הצעיר והן המבוגר, קיימים כשלים אמפתיים. גם כאן, מידת השפעת הכשלים על האדם תלויה ביכולת לתקן את הכשל, בטיב הקשר עד כה ובכוחות שברשות האדם. חוקרים רבים סבורים, בדומה לקוהוט, כי הכשל האמפתי הוא תופעה נורמאלית בקשרים אנושיים, ומכאן גם בחוויית הטיפול הנפשי.
איך מתבטא כשל אמפתי בטיפול?
שירה סיפרה לנדב המטפל בהתלהבות על ההישג המקצועי שייחלה לו, והוא - מתוך כוונה לעזור לה לשמור על פרופורציות - השיב באיפוק: “יפה, ממש, אבל חשוב גם לזכור לא להעמיס על עצמך”.
היא נאלמת. משהו בה נסגר.
רק בפגישה הבאה היא אומרת בשקט: “רציתי שתחגוג איתי את הרגע”.
נדב מבין, מתנצל, ואז הם מתבוננים יחד במה שקרה - איך כוונה מיטיבה נחוותה אצלה כהחמצה מוכרת מהבית. שירה תמיד שמעה מהוריה את המסר ״כל הכבוד, אבל...״.
הרגע הזה בטיפול, היה יכול ללכת לאיבוד, בשתיקה או בהשטחה, אבל הוא הפך למפגש אנושי אמיתי - ונתן לטיפול דחיפה רצינית קדימה.
בטיפול נפשי מתרחשים כשלים אמפתיים, גם אם יש המון אמפתיה.
הם חלק מהמפגש האנושי הבלתי סימטרי בין מטפל למטופל, כמו בקשר בין ילד לדמות משמעותית בחייו. כשל אמפתי מתרחש כשהמטפל אינו קולט במדויק את מצבו הפנימי של המטופל או מגיב באופן שאינו תואם את הצורך באותו רגע.
הכשל האמפתי אינו בהכרח הרסני. נהפוך הוא, כשמטפל מצליח לזהות את הפער, להישאר קרוב ולדון בו בגלוי, נפתחת הזדמנות התייחסותית חשובה. דרך ההתבוננות המשותפת במה שנכשל, נוצר תיקון: חוויה שבה מותר להיפגע, מותר להרגיש ורצוי לדבר על זה.
יש מטופלים שיזהו את הכשל ויאמרו זאת במילים - “נפגעתי”, “לא הרגשת אותי”. אחרים יחושו ריחוק, יסתגרו או יבטלו פגישה. גם שתיקה ממושכת, שינוי טון או היעדר קשר עין עשויים להיות סימן לכך שהתרחש משהו יוצא דופן ששווה בדיקה.
ברגעים כאלה, האחריות של המטפל היא לעצור, לבדוק, ולתת מקום למה שהתרחש, בלי להגן על עצמו ובלי להיבהל.
כאשר הכשל האמפתי מונח על השולחן ונחקר יחד הוא מפסיק להיתפס כתקלה והופך להיות חומר גלם טיפולי. דווקא אז מתרחש השינוי הכי חזק:
הקשר נעשה אמיתי יותר, והמטופל לומד מניסיון שהקשר יכול לשרוד גם רגעים של החמצה.
עוד על היינץ קוהוט ופסיכולוגיית העצמי: http://www.tipulpsychology.co.il/articles/self-psychology.html
6 סוגים של כשלים אמפתיים בטיפול
כשל אמפתי יכול להופיע במגוון צורות, מתגובות שגרתיות ועד טעויות משמעותיות יותר.
הפסיכולוגית אדנה מורדכי (Mordecai, 1991) הציעה סיווג בן שישה סוגים של כשלים אמפתיים - החל מכשלים בלתי נמנעים הנובעים מנסיבות החיים, ועד כשלים הנובעים מהעברה נגדית, עייפות או פתולוגיה של המטפל עצמו.
בטיפול עשוי הכשל להיוולד ממקומות פשוטים לכאורה: איחור של המטפל, מענה שלא פגש את החוויה הרגשית, או גבול חוזי קר.
סוגים אלה אינם מעידים בהכרח על טיפול לקוי; לפעמים הם מהווים הזדמנות לתיקון ולהעמקת האמון.
מורדכי תיארה גם כשלים מורכבים יותר - כמו מצוקה אישית של המטפל, השפעת מדיניות ארגונית נוקשה, או חוסר הבנה של מבני האישיות והפתולוגיה של המטופל.
ההבחנה בין הסוגים השונים עוזרת למטפלים לזהות מתי מדובר בכשל רגעי ומתי נדרש בירור עומק או הדרכה.
כאשר הכשל מזוהה, העיבוד הגלוי שלו במפגש הטיפולי מאפשר ריפוי: במקום חזרה על החמצה ישנה, נוצרת חוויה מתוקנת של קשר – מדויק, אמפתי ובעל גבולות.
סיווג מקיף של כשלים אמפתיים בקשר הטיפולי על פי Mordecai (1991)
| סוג | שם הכשל | תיאור מקוצר |
|---|---|---|
| 1 | החיים | מאורעות פורס מז׳ור שמעוררים תחושות פגיעה וזעם אצל המטופל, אף שאינם באחריות המטפל |
| 2 | חוזה | גבולות סטנדרטיים של החוזה הטיפולי שנחווים ככשל: סיום פגישה בזמן, חיוב עבור ביטול מאוחר ועוד |
| 3 | מצוקה נסיבתית | גורמים שקשורים בלחץ או מצוקה בחייו האישיים של המטפל: פיזור הדעת, ניהול זמן, שיכחה |
| 4 | בעיה כרונית של המטפל | סוגיות העברה נגדית לא פתורות ואגו-סינטוניות: הבנות חוזרות שגויות, ניהול לקוי או ניצול המטופל |
| 5 | כשל מרוחק | גורמים חיצוניים ליחסי המטפל-מטופל: הדרכה רשלנית, מורל נמוך בצוות, מדיניות ארגונית |
| 6 | קושי של המטופל | חוסר הבנה של בעיית המטופל: התעוררות מחודשת של טראומה, קושי בזיהוי חוויה פרימיטיבית ועוד |
נקודות מפתח
זיהוי: חשוב להיות ערניים לסימנים כמו מצוקה פיסיולוגית, שינויים בקשר, פגיעה בשטף האסוציאטיבי ותחושת תקיעות.
טיפול: ניהול נכון של כשל אמפתי יכול להוות הזדמנות חשובה לחוויה טיפולית משמעותית ולא רק תוצאה שלילית.
Mordecai, E. M. (1991). A classification of empathic failures for psychotherapists and supervisors. Psychoanalytic Psychology, 8(3), 251-262.
Lerner, S., & Jimenez, X. (2015). Empathic Failures from the Patient Perspective: Validation in the Acute Setting. Journal of patient experience, 2(1), 29–31. https://doi.org/10.1177/237437431500200107
Mordecai, E. M. (1991). A classification of empathic failures for psychotherapists and supervisors. Psychoanalytic Psychology, 8(3), 251–262. https://doi.org/10.1037/h0079338