שחיקה הורית | כיצד היא מתרחשת ואיך נכון להתמודד?

שחיקה הורית

 

מהי שחיקה הורית?

 

מתח ושחיקה הם חלק מחייו של כל הורה מתפקד.

למרות שהסוגיה מוכרת היטב, רק בתחילת שנות ה-80 טבעו שתי פסיכולוגיות בלגיות את המונח "שחיקה הורית". 

 

התופעה כוללת לפחות שלושה ממדים:

 

  • תחושת שחיקה ותשישות הקשורה לאחריות ולתפקיד של להיות הורה.

  • ניתוק רגשי של ההורה מילדיו.

  • תפיסה של חוסר מותאמות ביכולות הוריות, המובילה לאי ודאות לגבי הורות יעילה.

 

שחיקה הורית רלוונטית הרבה יותר כאשר נוכח ברקע קונפליקט משפחה-קריירה.

למשל, שני שליש מההורים העובדים מדווחים על תחושת שחיקה מתמשכת. 

 

 

מה מאפיין הורים שחוקים?

 

הורים, בעיקר הורים חדשים, יודעים שהאתגרים ההוריים לוקחים אותנו עד הקצה.

נקודות של עייפות, הצפה רגשית וכעס הם חלק מוכר בחייו העמוסים של כל אמא ואבא.  

 

עם זאת, כאשר הורים מוצאים את עצמם בלי הזדמנות למצוא פינה כדי לנוח ולהתחדש, עלולה להתרחש הסלמה ממצב של מתח למצב של שחיקה.

 

 

סימנים לשחיקה הורית

 

  • תחושת מלכוד שמציפה מחשבות על בריחה ואף על פגיעה עצמית.

  • הגברה של התמכרויות והתנהגויות מתמכרות.

  • לאות גופנית ועייפות פסיכולוגית תמידית, עם הרגשה שאתם כל הזמן סחוטים ועייפים.

  • פגיעות מוגברת לחרדה ודיכאון.

  • דיסוציאטיביות, כלומר ניתוק רגשי מאחרים ומהעולם בכלל.

  • עצבנות ותסכול מוגברים.

  • הפרעות שינה ודאגות בריאותיות, כולל תסמינים של חרדה גופנית, כמו כאבי ראש ומתח שרירים.

  • החמרה בתדירות ובעוצמה של קונפליקטים בין ההורים.

  • הרגשה מחלחלת שאתם לא הורים מספיק טובים, ולצידה הפחתה בתחושת ההישג הקשורה ב"להיות הורה".

  • אנהדוניה - התלהבות הולכת ופוחתת וירידה בהתעניינות בפעילויות עם הילדים שפעם היו מהנות. תחושה שחיי המשפחה הם רשימה ארוכה של משימות לביצוע. 

 

 

איך שחיקה הורית משפיעה על הילדים?

 

שחיקה הורית מקשה על ההורים, אבל לא רק עליהם.

ברור שהורים הם רק בני אדם, לא מציאותי לצפות מהם להיות מושלמים.

להיפך, ההורה המושלם הוא טוב דיו, בהמשך למושג ה- Good enough mother של דונלד ויניקוט

 

אז מצד אחד חשוב לא להיכנס לסרטים עמוסי אשמה אם אתם מדי פעם חווים עייפות או חוסר זמינות רגשית כלפי הילדים.

עם זאת, חושב לא לתת לשחיקה להימשך, שכן ההשלכות על כל בני המשפחה יכולות להיות משמעותיות.

 

למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו סטייט מצביע על קשר חיובי בין שחיקה הורית לבין סבירות מוגברת להזנחה הורית ולתוקפנות של הורים המכוונת כלפי הילדים (Mikolajczak et al, 2019).

החוקרים מצאו כי הורים שדיווחו על היותם שחוקים היו מועדים יותר לנקוט עלבונות, ביקורת והרמת קול בעת אינטראקציה עם ילדיהם. הם גם דיווחו ילדיהם הפגינו אומללות, דאגנות תכופות ונטיות להקשות על עצמם.

 

יש גם מחירים שקטים -

חשוב לזכור כי גם במצבים בהם הורים שחוקים אינם מפגינים התנהגויות אלימות או ענישה, יש מצב שההתנתקות הרגשית שהם שרויים בה תגרום לכך שהילדים יתפסו את ההתנהגות ההורית כחסרה באהבה ובחום. 

 

 

אמפתיה של ההורה מפחיתה שחיקה הורית

 

אמפתיה היא היכולת להבין ולשתף ברגשות, מחשבות ונקודות מבט של אנשים אחרים.

היא מובילה לעתים קרובות לתחושת חיבור רגשי ונחשבת למיומנות בינאישית מהותית בהבנת העולם החברתי סביבנו.

אמפתיה כרוכה בהתאמה למצב הרגשי של מישהו אחר, יחד עם חמלה ותמיכה, גם כאשר האדם האמפתי לא חווה בהכרח את אותם רגשות. 

 

שני מחקרים על אמהות וילדיהן, שהתקיימו בארץ, העלו כי אמפתיה רגשית מצד האם משרתת כחייץ מגן שיכול לשמור על ההורים מפני שחיקה רגשית (Kadosh-Laor et al, 2023).

הממצא הזה זה נכון במיוחד עבור אמהות המועדות יותר לחוות רגשות שליליים עקב התנהגות הילדים.

 

 

יש דרכים טובות להתמודד עם שחיקה הורית ולהפחית אותה. למשל, ניתן להצטרף לקבוצת הורים, או לתת לעצמכם הפסקות יזומות לנוח, ליצור גבולות ברורים יותר אם אתם הורים לבני נוער.

 

במקרים מסוימים יש צורך בתמיכה מקצועית להורה, לילד או לשניהם גם יחד:

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

  

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

 

Deater-Deckard K. (2008). Parenting stress. New Haven, CT: Yale University Press.

 

Kadosh-Laor, T., Israeli-Ran, L., Shalev, I., & Uzefovsky, F. (2023). Empathy and parenthood: The moderating role of maternal trait empathy on parental burnout. British Journal of Psychology, 00, 1–14. https://doi.org/10.1111/bjop.12640

 

Mikolajczak, M., Gross, J. J., & Roskam, I. (2019). Parental Burnout: What Is It, and Why Does It Matter? Clinical Psychological Science, 7(6), 1319–1329. https://doi.org/10.1177/2167702619858430

 

Wang, W., Chen, S., Wang, S., Shan, G., & Li, Y. (2023). Parental Burnout and Adolescents' Development: Family Environment, Academic Performance, and Social Adaptation. International journal of environmental research and public health, 20(4), 2774. https://doi.org/10.3390/ijerph20042774

 

Newport Academy. (2022, August 18). Identifying Signs and Symptoms of Parental Burnout. Retrieved from https://www.newportacademy.com/resources/restoring-families/parental-burnout/

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024