הדרכת הורים: קשיי התנהגות בגן | החזקה וביטויי תוקפנות בגיל הרך

דרג פריט זה
(14 הצבעות)
התמודדות עם ביטויי תוקפנות של ילדים בגיל הגן התמודדות עם ביטויי תוקפנות של ילדים בגיל הגן

 

קשיי התנהגות בגן 

גילויי תוקפנות בגיל הרך

 

 

עפרה טרוים, פסיכולוגית קלינית

 

 Parents Counseling and Psychological Training in Tel Aviv

 

מה גורם לפעוט, שעד לאחרונה התנהג בהתאם לכללי המסגרת, להתחיל לנשוך ולהכות את חבריו?


הוריו של עומר בן השנתיים, החלו להתחמק מהגננת בשעה שהם אוספים את בנם מהגן כיוון שחשו חסרי אונים מול תלונותיה. עומר החל לאחרונה לנשוך את חבריו ולהכותם בשעת מריבה או כאשר הדברים לא התנהלו על פי רצונו. למרות השיחות שערכו עמו הוריו והגננת, לא חל כל שיפור. ההורים היו חסרי אונים ומתוסכלים אף יותר כשההתנהגות החלה להופיע אף בבית, ועומר נשך גם את אמו. הוריו של עומר חשו מבוכה ואי נוחות מול התנהגותו. אולם נשיכות בגיל הרך, כמו גם גילויי תוקפנות אחרים, הינה תופעה התפתחותית מוכרת וידועה.


בגיל זה יכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות של הפעוט מאפשרות לו לגבש רצון משלו, ולפעול באופן עצמאי יותר מבעבר. כך, הפעוט מתחיל לגלות את עובדת היותו נפרד מהאם, וגילוי זה מעודד התנסויות חדשות. בניסיונותיו לבחון את נפרדותו מאמו ואת עצמאותו יטה הפעוט לבחור בפעולות שאינן מקובלות על המבוגרים, ובניהן נשיכות, בכדי לציין את היותו עצמאי ונפרד. שלב זה כרוך במרדנות, ובבחינת גבולות של "אסור" ו"מותר" המרתקת את הפעוט. בנוסף, בגיל זה הפעוט מתקשה לווסת את התנהגותו ורגשותיו, ולשאת תסכול. אף עם ברור לו מעל לכל ספק שנשיכה אסורה בתכלית, כאשר הוא נתקל בסירוב, עלבון או תסכול אחר, יתקשה הפעוט לעצור את עצמו, וינהג בתוקפנות מתוך מצוקה ועומס רגשי.

 

 

KITA ALEPH PARENTS GUIDANCE

 

 


ובכן, אם מדובר בתופעה נורמלית ומוכרת, מדוע עומר הוא היחיד מבין ילדי הגן שנושך את חבריו?

מספר גורמים עשויים להביא ילד מסויים לפעול באופן זה. בסביבות גיל שנתיים, הפעוט נמצא בשיאה של רכישת השפה, ומסוגל להבין הוראות ומושגים בסיסיים. אוצר המילים שלו הולך וגדל במהירות, וביכולתו ליצור משפטים בין שתי מילים לשלוש. בשלב זה יש לפעוט העדפות ורצונות ברורים והוא יפעל על מנת לממשם. פעוטות המתקשים בהבעת רצונותיהם באופן מילולי, ומגלים עיכוב כלשהוא ברכישת השפה, יטו לנשוך יותר מאחרים, בשל הקושי להביע את עצמם. כמו כן, ילדים בעלי מזג סוער יותר, צפויים להגיב בעוצמה רבה יותר לתסכול ולנהוג באופן אימפולסיבי. מלבד זאת שינויים משמעותיים בחיי הפעוט עשויים ליצור אצלו עומס וקושי בדחיית סיפוקים ולהביאו לגילויי תוקפנות.

 

מה הן האפשרויות העומדות בפני ההורים?

על אף הערך המטריד של הנשיכות בגיל זה, יש להתייחס אליהן כמו לכל התנהגות בלתי מקובלת שמפגין הילד, ובכלל זה להעיר לו על התנהגותו ולהבהיר לו שהיא אינה מקובלת. התגובה לנשיכה צריכה להגיע בסמוך למעשה, בכדי שיערך הקישור הברור בין המעשה לאיסור עליו. אין טעם בענישה חמורה, שכן זו לא תסייע לילד להפנים בצורה טובה יותר את המסר, אלא תיצור מתח ותסכול נוסף. כמו כן מיותר להעניש או לכעוס על הילד בשל נשיכה שהתרחשה במהלך היום בגן – זהו תפקידו של הצוות החינוכי . בנוסף חשוב לבנות תכנית התנהגותית בעבור צוות הגן בכדי להתמודד עם התנהגות זו. בשלב זה מומלץ לפנות לפסיכולוג מומחה לטיפול בילדים ע"מ שילווה את ההורים והילד תוך מתן המלצות לצוות החינוכי. יש לזכור שהפסקת התנהגות זו דורשת זמן וסבלנות, אך אם השיפור ממאן להגיע, התייעצות עם איש מקצוע היא מהלך נכון ורצוי.


 

הגן כסביבה מחזיקה

איתן טמיר

השהות של הילד בגן ממושכת, לפעמים היא נמשכת ימים שלמים יחד עם צהרון. כאשר הכנסנו את בני הבכור לגן, עלו בי ספקות וחששות לגבי ההיעלמות של בני בתוך המון הילדים, הצרכים והמשימות התובעניות אליהן נדרשו הסייעת והגננת. חיפשתי מענה אצל פסיכולוג קליני לילדים שמאוד הערכתי. שאלתי אותו והתייעצתי והוא ענה לי במדויק:

"נסה לדמיין את עצמך 8 שעות ביום במקום הזה. הנה התשובה שלך: אם אתה מרגיש שזה יכול להיות לך נעים, סביר להניח שבנך בידיים טובות". 

דונלד ויניקוט, מהפסיכואנליטיקאים הפוריים והיצירתיים ביותר בהבנת נפשו של הילד, התייחס לדגש על יכולת אמפטית של הגננת לשים עצמה בנעליו של הילד ולזהות את קשייו והתלבטויותיו. הוא התייחס לחשיבותה של ההחזקה (Holding) מצד הדמויות המטפלות.  כשאין Holding הילד יחוש חרדה עמוקה, מצוקה וחוסר בטחון, עד כדי חרדת כליון. השאלה כמה התמודדתי כהורה הייתה, האם אני כאבא מרגיש לא מספיק מוחזק או שאני מזהה קושי בסביבת גן? הרי המעבר הזה לגן מאתגר מאד גם להורים ומעורר בכולנו חרדה לא פשוטה.

העדר החזקה, טען ויניקוט, גורמת למצוקה עצומה, היא מלמדת אותנו על כך שהתינוק נשלף החוצה ועסוק ב'חיצוני'. הוא צריך לשקם את החזקת הסביבה על מנת שיוכל להרגע ולהמשיך להיות. אינדיקציה לסביבה מחזיקה בגן מתבטאת בעיקר כשלא מרגישים בה, כמו בריאות גופנית טובה. הילד לא אמור להרגיש שמחזיקים אותו, הוא פשוט חי את חייו. במצב שאין החזקה עולה המצוקה ואילו כאשר ההחזקה מוצלחת לא מרגישים בה כלל (Going on being). 

 

 

מוזמנים לפנות אלינו להכוונה טלפונית

לתיאום מפגש במכון טמיר ת"א

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ:

1-800-509-809

צוות מכון טמיר 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il