איך מתמודדים עם קונפליקט בין משפחה לקריירה?

נכתב ע"י מירב פירק
קונפליקט משפחה קריירה

 

קונפליקט בית -עבודה

 

השפעות של עבודה על המשפחה

ושל משפחה על עבודה

 

מרגישה שכמה שלא תשקיעי בעבודה תמיד יהיה עוד משהו שלא הספקת?

מרגיש שכמה שלא תשתדל לצאת מוקדם מהעבודה תמיד יעשו לך פרצוף בבית?

מרגישה שכמה שלא תשקיעי בילדים תמיד יהיה מי שיצא לא מרוצה?

שוב איחרת לישיבה כי היה צריך לקחת את  הילד לרופא?

לא מרוכזת בעבודה כי הילדים התעוררו בלילה?

 

 

עם הולדת הילדים נולדים גם רגשות האשם...  

 

איך שלא נסובב את זה, יש לנו משאבי זמן ואנרגיה מוגבלים, והשקעה במקום אחד תמיד באה על חשבון המקום השני.

 

 

מהו קונפליקט משפחה-קריירה?

 

קיומו של קונפליקט בית-עבודה נוכח אצל רובנו, כאשר העבודה יכולה להפריע לתפקד התקין של הבית ולהיפך.

גורמי הלחץ הנפוצים ביותר שיוצר קונפליקט בין עבודה למשפחה הם שחיקה בעבודה, חוסר שביעות רצון, לחץ בעבודה, שעות עבודה ארוכות, קונפליקט תפקידי, רגשות אשם, תסכול ואכזבה.

הוא בלט במיוחד בתקופות של עבודה מהבית, כמו בימי הקורונה.

לפי מחקר שפורסם ע״י צוות חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה, 70% מהעובדים מתמודדים עם מתח בין אתגרי העבודה לבין מחויבויות שאינן קשורות לעבודה. 

 

 

קונפליקטים נפוצים בין משפחה לקריירה

 

 

ניתן לזהות לפחות 3 סוגים של קונפליקטים בין בית לעבודה:

 

  1. קונפליקט תלוי זמן – עניין שמצריך אותנו בעבודה נופל בדיוק באותו זמן שיש צורך בנו בבית.

  2. קונפליקט תלוי מתח – אנו חווים לחץ ומתח באחד המקומות (בית / עבודה), ומראים את זה במקום השני. למשל, מנהל שמרגיש שאין לו סמכות על ילדיו, "יורד" על אחד העובדים שלא ביצע את  העבודה נכון.

  3. קונפליקט תלוי התנהגות – יש צורך לשנות את התנהגותינו בין הבית לעבודה והדבר גוזל מאיתנו משאבים (כוח): לפעמים בעבודה אנחנו נדרשים ונדרשות להיות "פושריות", חזקות ואסרטיביות ואילו בבית להפגין רכות, חום והכלה. אנו מבזבזים אנרגיה גם על "החלפת הכובעים" הזו – התנהגות במקום אחד בצורה מסוימת ובמקום אחר בצורה אחרת.

 

נמצא כי לחץ לא עובר רק בתוך אותו בן אדם בין תפקידים, אלא בין אנשים.

Crossover, הוא מעבר של לחץ ביני לבין אנשים שקרובים לי.  

כמובן שלחץ עובר מאחד אל השני בתוך הצוות בעבודה, אבל לא רק, זה קורה לנו גם בבית.

למשל, אם בעלי לחוץ אני אהיה לחוצה.

אולם, ככל שאצליח לווסת את הלחץ, וככל שתהיה תמיכה לכך במקום העבודה  - רמת השחיקה שלי מהעבודה תרד וכך גם רמת השחיקה של בן / בת זוגי . 

 

 

ישראל המדינה השביעית בעולם מבחינת עומס עבודה -

כתבה מתוך ״כאן״:.על אתגר העבודה מהבית וחיי המשפחה: 

 

 

  

המודל הדו-כיווני של קונפליקט קריירה-משפחה

 

לקונפליקט משפחה קריירה יש השפעה הדדית, שנוסחה ב-2019 בתור המודל הדו-כיווני של קונפליקט עבודה משפחה:

 

  • לגורמי לחץ במקום העבודה, כמו היעדר אוטונומיה או עומס יתר, יש ​​השפעה שלילית על החלק של ה"עבודה".

  • לגורמי לחץ שקשורים במשפחה, כמו בעיות התנהגות של הילדים, יש ​​השפעה שלילית על החלק של ה"משפחה".

 

 

מחירים של מתח משפחה קריירה על העבודה

 

הספרות המקצועית מתייחסת גם להשפעת הקונפליקט על הרווחה האישית והארגונית של העובד, פגיעה בתפוקות ובביצועים, דרך הפחתת שביעות הרצון של העובדים. 

התהליך הזה מאיץ תחלופת עובדים, מערים מצוקה פסיכולוגית ומפחית שביעות רצון מהחיים בכלל.

 

 

מחירים של מתח משפחה קריירה על המשפחה

 

המחקרים מלמדים אותנו כי היעדר איזון בין משפחה לקריירה קשור בתוצאות שליליות בזוגיות ובמשפחה. 

היעדר האיזון הזה אינו מותרה:

הוא עלול להוביל בתורו להתנהגויות זוגיות שמשנות לצמיתות את המרקם המשפחתי. 

למשל, מחקר שבחן את הקשר בין קונפליקט עבודה-משפחה לבריאות הנפש, העלה כי רמות מתח גבוהות בהקשר זה קשורות לעלייה של 5.2% בהסתברות לפתח הפרעות נפשיות. 

 

ככל שאדם מחזיק ביותר תפקידים כך הקונפליקט הזה גדול יותר, ולכן יחד עם הטייטל "אמא" או "אבא" אנחנו עשויים לחוש העצמה של קונפליקט בית- עבודה, תמה שעולה המון בתהליכים של טיפול תעסוקתי.

גורם לחץ נוסף שעשוי להשפיע על האווירה בבית הוא כאשר המאזן שהיה עד כה משתנה, למשל כשאישה שיוצאת לחופשת לידה מוצאת עצמה בבית, עצורה מהמשכיות בקריירה שעזבה לתקופה.

דוגמא אחרת היא כשאחד מבני הזוג פתאום מרוויח פחות מהשני או מובטל, על אחת כמה וכמה אם הועסק קודם לכן במשרה בכירה.

 

 

זליגה של העבודה למשפחה

 

זליגה בין עבודה למשפחה (Work – Family Spillover) מתרחשת כאשר התנהגויות, מצבי רוח, לחצים ורגשות שמתעוררים בחיי העבודה מועברים לתחום המשפחתי, ולהיפך.

הרעיון המרכזי של אפקט הזליגה הוא שהגבולות בין עבודה לחיי משפחה עבירים למדי.  

 

מחקרים מלמדים כי קונפליקט בית-עבודה חזק יותר אצל נשים שכן בעקבות השינויים בעולם העבודה: 

נשים עובדות במשרה מלאה גם לאחר הבאת הילדים לעולם, ועדין נדרשות לתפקוד מלא בבית.

אולם גם הגברים של היום נדרשים ורוצים (!) לתפקד יותר ויותר כאבות ולקחת חלק פעיל בבית , לכן מחקרים בהווה מתמקדים גם בקונפליקטים של זהות גברית בהקשרים אלו.

 

 

הזכות להתנתק

 

בצרפת חוקקו חוק שמגביל את המנהלים - אסור להם ליצור קשר עם העובדים בשעות אחה״צ.

עם שיככת הקורונה, הכיוון המהפכני מתבטא  בזכות להתנתק (Right to disconnect).

הזכות להתנתק מתייחסת לזכותו של כל עובד להתנתק ולהימנע מעיסוק בתקשורת אלקטרונית הקשורה לעבודה, כמו מיילים או הודעות טקסט, בשעות שאינן שעות העבודה.

 

  

מקונפליקט משפחה-קריירה לאיזון בית-עבודה

 

חלק מהחוקרים מנסים בשנים האחרונות למצוא משתנים מתווכים, שיכולים להפחית את ההשלכות השליליות של הקונפליקט.

למשל, נמצא כי אינטיליגנציה רגשית גבוהה עשויה לווסת את המתח ולהעלות את שביעות הרצון בעבודה. 

 

חוקרים אחרים מתחקים אחר דרכים יעילות להשבת האיזון. 

למשל, נמצא כי תמיכת עמיתים, הערכה עצמית של העובד ותחושת ביטחון פסיכולוגי במקום העבודה, יכולים לנבא מעורבות אישית גבוהה יותר ולצמצם קונפליקט בין עבודה למשפחה. 

  

 

מנהלים/ות, כך תוכלו לעזור לעובדים עם קונפליקט עבודה-משפחה

 

  1. עבודה גמישה - לאפשר לעובדים לעבוד מהבית. שעות הנקה, משרות אם. לבוא לקראת שני ההורים, לאפשר לגבר לצאת לחופשת לידה.

  2. יצירת מדיניות משתפת למשפחות -  עירוב המשפחות בימי כיף, חגים וחוגים.

  3. גבולות – להתחשב בעובדים, למשל, לא לתאם פגישות בשעות מאוחרות.

  4. תרבות של תמיכה במשפחה – הארגון מעודד את העובדים לחזור הביתה ולהיות עם המשפחה .לספק למשל מעונות וגנים בתוך מקום העבודה, לבקר את הילד. מערכת גמישה יותר (Boundary-less Career)

  5. עזרה לעובדים עם בעיות אישיות – למשל ילדים עם צרכים מיוחדים. הדבר מייצר מחויבות ומעורבות אצל המשפחה.

  

 

כן, הספרות מלמדת שגם מטפלים ופסיכולוגים

(בעיקר פסיכולוגיות) חווים שחיקה עצומה בעקבות

מתח משפחה קריירה, כולנו בתוך זה.

 

לייעוץ בנושא התמודדות עם קונפליקט משפחה קריירה,

בין אם בייעווץ תעסוקתי או בטיפול זוגי,

אתם מוזמנים לדבר על מה שחשוב באמת:

 

הירשמו לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

כתיבה:

 

מירב פירק, MA,

פסיכולוגית תעסוקתית מומחית

יחד עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

22 בדצמבר 2023 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

מקורות:

 

Ahmad, Aminah (2008) Job, Family and Individual Factors as Predictors of Work-Family Conflict. The Journal of Human Resource and Adult Learning, 4 (1). pp. 57-65. ISSN 1817-2105

 

Eshak, E.S. Mental Health Disorders and Their Relationship with Work-Family Conflict in Upper Egypt. J Fam Econ Iss 40, 623–632 (2019). https://doi.org/10.1007/s10834-019-09633-3

 

Kelly EL, Moen P, Oakes JM, Fan W, Okechukwu C, Davis KD, Hammer L, Kossek E, King RB, Hanson G, Mierzwa F, Casper L. Changing Work and Work-Family Conflict: Evidence from the Work, Family, and Health Network*. Am Sociol Rev. 2014 Jun 1;79(3):485-516. doi: 10.1177/0003122414531435. PMID: 25349460; PMCID: PMC4208075.

 

Liu T., Zeng X., Chen M., Lan T. (2019). The harder you work, the higher your satisfaction with life? The influence of police work engagement on life satisfaction: a moderated mediation model. Front. Psychol. 10:826. 10.3389/fpsyg.2019.00826

 

Obrenovic, B., Jianguo, D., Khudaykulov, A., & Khan, M. (2020). Work-Family Conflict Impact on Psychological Safety and Psychological Well-Being: A Job Performance Model. Frontiers in psychology, 11, 475. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2020.00475

 

Rupert, P. A., Stevanovic, P., & Hunley, H. A. (2009). Work-family conflict and burnout among practicing psychologists. Professional Psychology: Research and Practice, 40(1), 54–61. https://doi.org/10.1037/a0012538 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024