דונלד מלצר | 1922-2004 |

 

דונלד מלצר

 

דונלד מלצר היה פסיכואנליטיקאי בגישה קלייניאנית.

הוא בלט בתחום האנליזות לילדים ובבניית גשרים בין הפסיכואנליזה לבין אסתטיקה ופילוסופיה. 

 

התיאוריות העיקריות שלו הנמצאות בשימוש הן בתחום של הזדהות השלכתית פולשנית, הבנות חדשות בנוגע לטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי ומה שהוא כינה "הקונפליקט האסתטי" בתחילת החיים.



הכשרה, קריירה והשפעות

 

מלצר נולד בניו ג'רזי ולמד רפואה באוניברסיטת ייל.

בהמשך בקולג' על שם אלברט איינשטיין בניו יורק.

את לימודי פסיכיאטריה הוא השלים בסנט לואיס, מיזורי, והחליט להתמקד בפסיכיאטרית ילדים ולהרחיב את העניין שלו ברעיונתיה של הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין.

 

ב 1954 החל לעבוד כפסיכיאטר ילדים בחיל האוויר של ארה"ב.

הוא החל אנליזה אצל מלאני קליין וזמן קצר לאחר מכן עזב את השירות הצבאי והחל הכשרה פסיכואנליטית בחברה הפסיכואנליטית הבריטית.

 

את ההדרכה על טיפול במבוגרים עבר אצל חנה סגל והרברט רוזנפלד, והמשיך ללימודי פסיכואנליזה לילדים שם קיבל הדרכה על טיפול בילדים מבטי ג'וזף, אסתר בריק וחנה סגל.

כמו כן, הוא הושפע בעבודתו מחברותו עם וילפרד ביון ורוג'ר מוני קירל. 

 

הוא העשיר את השכלתו בחברה הפסיכואנליטית הבריטית, בשנות ה 50 וה 60,

הוא החל לעבוד כאנליטיקאי והפך מדריך מבוקש, ויצר קשרים קרובים עם פסיכואנליטיקאיים של ילדים שהוכשרו במרפאת טאביסטוק בלונדןו.

 

כתביו הפסיכואנליטיים נרחבים, ועוררו עניין עולמי ברעיונותיו, מה שהקנה לו הזדמנויות רבות למסעות למדינות אחרות וללימוד מעבר לים.

בשנות ה 80 המוקדמות חווה משבר ביחסיו עם החברה הפסיכואנליטית הבריטית, בשל חוסר הסכמה בנוגע לארגון החברה ומרירות ביחסים הבין אישיים שרקם שם, הוא המשיך לחיות ולעבוד באוקספורד. 

רעיונותיו כמורה, קיבלו הערכה ניכרת בדרום אמריקה ובאירופה.

את קשריו לפסיכואנליטיקאים העובדים עם ילדים הוא שימר גם דרך נישואיו השלישיים למרתה האריס שהייתה אחראית על לימודי פסיכותרפיה בטביסטוק. 

 

ספרו הראשון, התהליך הפסיכואנליטי (1967), הדגיש את העניין המיוחד שהיה לו בתיאור קליני של התפתחות הקשר הטיפולי.

הוא מתמקד בעולם הפנימי של המטופל ובחשיבותה של המציאות הנפשית.

ספריו הנוספים - "מחקרים באוטיזם" (1975), "הקלאוסטרום" (1992), חוקרים תופעות קליניות ספציפיות בצורה עמוקה ומפורטת.

הספר על אוטיזם, היה הראשון מבין מספר ספרים שהוציא יחד עם שותפים נוספים. הדרך המועדפת עליו לפתח את רעיונותיו הייתה כתאורטיקן שעובד עם קולגות שהם קלינאים וזהו המודל הפסיכואנליטי שהציע. שיתוף פעולה נוסף נעשה בספר "תפיסת היופי" (1988), שכתב יחד עם חוקרת הספרות והאמנית מג האריס וויליאמס. 

 

חלק מרעיונותיו המשפיעים ביותר זכו להסכמה רווחת בעוד אחרים שנויים במחלוקת.

המאמר החתרני שלו "אוננות אנאלית והזדהות השלכתית" (1965), הציג צורה פולשנית של הזדהות השלכתית, הקשורה לכישלון ביכולת להתפתחות אותנטית המובילה לבלבול זהות. 

 

רעיונות אלו זכו לבחינה מעמיקה יותר בספר "הקלאוסטרום", שהרחיב את הבנתו לגבי תפקודם של כוחות אנטי-התפתחותיים בתודעה וכן את ההבנה בנוגע לאיכות האישיות המבוססת על הימנעות מהכרה בתלות באובייקט. 

לתיאוריה זו יש קשר מובהק להסתכלות של רוזנפלד על יחסי אובייקט נרקיסיסטיים אנטי-ליבידינליים ולתיאוריה של סטיינר "נסיגה נפשית".

 

הקונפליקט האסתטי

 

בעבודתו המאוחרת, מלצר החל להתעניין בתצפית על תינוקות ככזו שתורמת להבנת התפתחות מנטלית ראשונית ותפקוד המשפחה. מאמר שנכתב ל UNESCO, "מודל פסיכואנליטי של הילד בתוך המשפחה בתוך הקהילה" (מלצר והאריס, 1976), הוא מיוחד ביחס שלו להשפעה של הזוג ההורי ושל ההקשר החברתי הרחב על פוטנציאל ההתפתחות של הילד. 

 

השנים בהם טייל ולימד יחד עם מרתה האריס, היוו גם רקע לראייתו המחודשת בנוגע לתקופת הינקות המוקדמת. במסגרת שינוי זה הקונפליקט האסתטי", כלומר ההשפעה על התינוק של המפגש עם ה"יופי והמסתורין" של האם, הוצב בתחילת החיים.

 

 

פסיכואנליזה כאמנות

 

מלצר גם היה חבר בקבוצת אימגו, שאיגדה היסטוריונים חשובים בתחום האמנות, פילוסופים ופסיכואנליטיקאים וכך העמיק את העניין שלו בחוויה האסתטית. 

 

הדגש ששם מלצר על המימד האסתטי של החיים ושל העבודה וההבנה הפסיכואנליטית הוא נדבך מאחד בכתיבתו.

ניכר כבר בספרו הראשון שלמרות הכשרתו הרפואית והדגש שהוא שם על תיאוריה, תפיסתו הבסיסית היא של פסיכואנליזה כאמנות.

סלידתו מהמורכבות של מוסדות ופוליטיקה עשויה להיתפס כמימד נוסף של גישה זו.

 

עבורו, היצירתיות האישית תמיד הייתה חשובה ביותר. ספריו, שמקדישים תשומת לב מועטה לסופרים פסיכואנליטיים אחרים (יוצא דופן הוא ההתפתחות הקלייניאנית (1978)), שמים דגש על אווירת חדר הטיפולים ועל הרעיונות הפסיכואנליטיים שמלצר העריך.

 

כתיבתו של מלצר מלאה בדמיון קליני עשיר ותפיסה עמוקה וייחודי של התהליך הנפשי, למרות שהקריאה מעלה לעיתים תסכול מהאידיוסינקרטיות המאפיינת את החשיבה והכתיבה שלו.

 

 

מקורות:

 

Margaret Rustin (2013). Donald Meltzer. courtesy of the Melanie Klein Trust. https://psychoanalysis.org.uk/our-authors-and-theorists/donald-meltzer

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022