טיפול יום בהפרעות אכילה | הדרכה מקצועית להורים

  

הפרעות אכילה, בעיקר כאשר הן פורצות בגיל צעיר, מאתגרות הרבה מעבר לתזונה.

מדובר בשילוב של קושי רגשי, פסיכולוגי, גופני, משפחתי וחברתי, שפוגע באיזון בין גוף לנפש.

ההשלכות עלולות להיות חמורות ולהשפיע על הכל: התפתחות הגוף, הבריאות הפיזית, הביטחון העצמי; על מערכות יחסים, על הלימודים, על השגרה בבית ובחברה. 

 

 

נדבר כאן על אשפוז יום, אופציית ביניים בין פסיכותרפיה בקהילה לבין אשפוז פסיכיאטרי מלא. 

 

ההורים שואלים:  ״מה אשפוז עכשיו?״, אנחנו אנשים בריאים. 

וזה נכון, לרוב הסביבה בריאה, אבל דווקא נקודת ראות בריאה מקשה להסתכל על האמת בעיניים, להכיר בבעיה כפי שהיא, על חוסר האונים שבה, על הבושה והתסכול. 

גם מטפלים/ות טובים, שמתמקדים ב״מה היה השבוע?״, במקום בליבת הבעיה, סבורים שהכל עובד ומשאירים את המתבגר לבד, עם תחושה שהסביבה שוב לא מתקפת וזה משתחזר גם כאן בטיפול. 

האירוע הזה מחריף את בדידותן של חלק מהמתמודדות, בעיקר עם בולימיה, כי הציפייה שלה שאיכשהו ינחשו אותה היכן שאין מילים, גם תבהיר כמה דחופה הבעיה.  כך, היא מסתירה במיומנות לא מכוונת את האמת הקשה שמנהלת אותה, מאיינת גם את המרחב מתקווה להיראות. 

לפעמים ההורים, בעיקר במקרים של אנורקסיה, מחזקים את הפרפקציוניזם וצורכי השליטה של הבת, אלה שהביאו מלכתחילה את ההפרעה אל פתח ביתם. מתפתחת אשליה, שאפשר להשיב שליטה במצב של חוסר שליטה, באמצעות גיוס שליטה. בלי לשים לב, מתחזקת אצל הילדה הנחת העבודה הלא מודעת, לפיה אהבה והערכה תלויים בגוף שלה. 

 

טיפול יום נועד בדיוק למקרים האלו – כשיש צורך בליווי אינטנסיבי, אבל לא במסגרת של אשפוז מלא.

זהו מודל טיפולי שמאפשר למתבגר/ת להגיע למרכז טיפולי מקצועי לאורך היום, לקבל מענה רגשי, תזונתי ורפואי מקיף, ואז לחזור הביתה – לחיים, למשפחה, ולשגרה שמספקת יציבות.

 

 

הורים רבים שואלים את עצמם:

 

• האם טיפול פסיכולוגי רגיל מספיק?

• מתי נדרש משהו מעבר?

• האם טיפול יום הוא לא “קיצוני מדי”?

 

 

התשובה היא שטיפול יום הוא פעמים רבות בדיוק מה שדרוש: הוא לא גשר בין קושי לאשפוז, אלא מרחב טיפולי אמיתי – רציף, מכיל, ומקצועי – שמאפשר ריפוי מבלי לנתק את הילד או הילדה מהחיים עצמם.

 

בדף זה תמצאו את כל מה שצריך לדעת על טיפול יום להפרעות אכילה לנוער:

 

מה זה בדיוק?

למי זה מתאים?

אילו מסגרות קיימות בארץ?

איך ההורים משתלבים בתהליך?

 איך תזהו אם זו האופציה הנכונה למשפחה שלכם?

 

 

כשההורים יודעים לזהות סימנים, להבין תהליכים, ולקבל החלטות בצורה נבונה ובוגרת, הסיכוי שהמתבגר/ת שלכם יקבל את הטיפול שהוא צריך משתפר דרמטית.

 

 

 

מהם סוגי הטיפול למתבגרים עם הפרעת אכילה?

 

כשמזוהים סימנים שמעוררים דאגה  - חשוב לדעת שיש טיפולים פסיכולוגיים יעילים להפרעות אכילה, ושאתם כהורים יכולים להיות חלק חשוב מהפתרון:

 

 

• טיפול רגשי — פרטני, קבוצתי או משפחתי
  
  

  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) — ובפרט טיפול CBT-E, בניסיון לשנות מחשבות מעוותות על גוף ודימוי עצמי, ולשנות דפוסי התנהגות ואכילה.
    
    

  • טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) — במקרים של מצוקה רגשית, רגשות עזים או התנהגויות מסוכנות: מסייע בבניית כלים לוויסות רגשי, להפחתת חרדה, ויסות דחפים, וללמידת דרכי התמודדות בריאות.
    
    

  • טיפול קבוצתי — במקרים רבים נוער מגיב טוב לשמיעה על חוויות של אחרים, לתמיכה הדדית, להרגשה “לא לבד”, לשיתוף, לזהות שגם אחרים חווים קשיים דומים.
    
    

  • טיפול משפחתי — בגיל ההתבגרות חשוב להורים להיות חלק מהתהליך: כשהמשפחה שותפה לטיפול, ניתן לתמוך, להבין דינמיקות, לשנות סביבת אכילה, לתמוך רגשי — כך שהבית יהפוך מקום שמבין ומסייע, לא מקור לדחף או בושה.

• טיפול רב-מקצועי כולל תזונה, מעקב רפואי ותמיכה תזונתית - 
  לא תמיד “רק שיחה” תספיק — פעמים רבות צריך גם ליווי של דיאטנית, חינוך תזונתי, יצירת תכנית אכילה, מעקב על בריאות, ומודעות לגוף ולתזונה.
  
  

• תוכניות יומיות / טיפול “יום” (day-treatment / ambulatory-intensive) -
  עבור מתבגרים שזקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר מטיפול פרטני רגיל, אך לא זקוקים (או לא מוכנים) לאשפוז מלא — קיימות מסגרות אמבולטוריות להפרעות אכילה, שבהן המטופל מגיע כמה פעמים בשבוע (או אפילו יומיום), משתתף בארוחות טיפוליות, קבוצות, טיפולים תזונתיים ופסיכולוגיים, ואז חוזר לבית ולשגרה. מסגרות כאלה יכולות לתת מענה טוב לשיקום הדרגתי תוך שמירה על שגרת חיים ככל האפשר.

 

 

מה זה טיפול יום / אמבולטורי-אינטנסיבי בהפרעות אכילה

• טיפול יום הוא מסגרת טיפולית שבה המתבגר מגיע למרכז טיפולי כמה פעמים בשבוע — או אפילו יומיום — אבל חוזר בערב לביתו. הוא לא נשאר ללון במוסד.
  
  
• במסגרת הזו המטופל מקבל מעטפת טיפולית מלאה: מעקב רפואי, בדיקות, ליווי תזונתי, טיפול נפשי (פרטני, קבוצתי או משפחתי), ולעיתים גם טיפול קבוצתי, תרפיות משלימות, ארוחות מודרכות. הצוות הוא רב-מקצועי: פסיכולוגים, דיאטניות, אנשי סיעוד, מטפלים פרא־רפואיים ועוד.
  
  
• היתרון הגדול: המטופל ממשיך לחיות בבית, ללמוד, להיות עם המשפחה והחברים — אבל זוכה לתמיכה טיפולית אינטנסיבית שמסייעת בשיקום הרגלי אכילה וביציאה ממצב הסיכון, בלי “לנתק” אותו מהחיים.
  
  

 

 

מתי טיפול יום הוא אופציה טובה במיוחד

 

המסלול מתאים כש:

 

• המצב מחייב יותר מ-טיפול פרטני שבועי — למשל כשיש דפוסי אכילה פוגעניים, קושי תזונתי, ירידה ברורה במשקל, פגיעה גופנית או פסיכולוגית — אך אין צורך באשפוז מלא.
  
  

• המתבגר יציב מספיק כדי לישון בבית, אבל זקוק להכוונה וליווי רציפי: גם תזונה, גם מעקב רפואי, גם טיפול נפשי.
  
  

• חשוב לכם לשמור על שגרת חיים כמה שניתן — לימודים, חברים, משפחה — ובו-בזמן לטפל בצורה מקצועית, הוליסטית, ותומכת.
  
  

• אתם רוצים טיפול כוללני — לא רק “שיחה”, אלא תזונה, טיפול פסיכולוגי, מעקב, קבוצות — בסביבה מטפלת ולא אקוטית.

 

 

מוסדות בארץ שמציעים טיפול יום בהפרעות אכילה

 

יש בישראל מספר מרכזים שהפעילו מסגרות אשפוז-יום / טיפול יום להפרעות אכילה עבור ילדים, מתבגרים ובוגרים. למשל:

 

• בית חולים שמיר – יחידה לילדים ונוער עם הפרעות אכילה, במסגרת אשפוז יום; המסלול מאפשר שמירה על לימודים ושגרה לצד טיפול.
  
  

• מרפאה לטיפול בהפרעות אכילה במוסד רמב״ם – שירות רב-מקצועי, כולל טיפול יום.
  
  

• מרכזים נוספים — גם לטיפול נוער וגם למבוגרים — שמציעים מסלול אמבולטורי-אינטנסיבי, לרוב עם צוות פסיכולוגי, תזונתי, סיעודי וחינוכי.

 

 

להלן רשימה חלקית:

 

 

 

תפקיד ההורים בתהליך - למה חשוב כל כך שהמשפחה תהיה שותפה?

 

• כשהמתבגר מגיע לטיפול יום — הבית, המשפחה, ארוחות בבית, האווירה בבית — כל זה הופך חלק מהתהליך הטיפולי. ההורים יכולים לתת תמיכה, יציבות, חום, מבט פתוח.
  
  

• חשוב להיות בקשר עם הצוות המטפל: להבין מה התוכנית, מה צריך לשמר בבית, איך להשתתף — כדי שהטיפול לא יישאר רק “במכון” אלא ישפיע גם ברחוב, בבית, בשגרה.
  
  

• טיפול יום מקל על המעבר לחיים רגילים: שילוב לימודים, חברים, משפחה — מה שאפשר למתבגר להרגיש לא “בחופזה”, אלא בתהליך הדרגתי, בריא, עם תמיכה.

 

 

איך לבחור מסגרת טיפול מתאימה להפרעת אכילה?

  

כשאתם פונים למרכז טיפולי בישראל — כדאי לשים לב למספר פרמטרים עיקריים, כדי להעריך אם המסגרת באמת מתאימה למתבגר/ת ולצרכיו:

 

• צוות רב-מקצועי - חשוב שהמרכז האשפוזי יפעיל אנשי מקצוע מכמה דיסיפלינות: פסיכולוגים/מטפלים נפשיים, דיאטניות קליניות, אנשי רפואה/סיעוד, ולעיתים גם פסיכיאטרים או מטפלים משלימים. כך אפשר לקבל מענה גם לטווח הנפשי, התזונתי והגופני - לא רק טיפול בשיחות.

 

• ליווי תזונתי ומעקב רפואי - הטיפול צריך לכלול תכנית תזונה ברורה, ארוחות מודרכות ומאורגנות, בדיקות ומעקב על ההשפעות הגופניות של ההפרעה (משקל, בריאות, התפתחות) ובמידת הצורך מעקב פסיכיאטרי שוטף שכולל ניסוי ותעיה לגבי התאמת טיפול תרופתי. בניגוד להפרעות אחרות, השילוב עם עבודת גוף הכרחי בטיפול בהפרעות אכילה. 

 

• התאמה אישית וגמישות טיפולית - המסגרת צריכה להציע תכנית מותאמת גיל, מצב גופני, צרכים רגשיים ומצב משפחתי;  כלומר: טיפול אינטגרטיבי, שמבין שהפרעת אכילה היא בעיה רבת פנים - גוף, נפש, סביבה ותרבות - ודורשת גישה מותאמת.

 

 

 

למה חשוב לבדוק את הדברים האלה?

 

• הפרעות אכילה זה תמיד סיפור מורכב. טיפול שטחי (למשל רק פסיכותרפיה) לעיתים לא מספיק.
  
  

• מסגרת רב־מקצועית, עם תזונה, טיפול פסיכולוגי, ליווי רפואי, תמיכה משפחתית — מגדילה את סיכויי ההחלמה, ומייעלת שיקום ושמירה על ההישגים לאורך זמן.
  
  

 

טיפול שמתאים לאדם, לגיל, למצב, ושומר על שגרה יחסית, מאפשר למתבגר/ת להרגיש פחות מנותק/ת, פחות חריג, מעורב יותר בתהליך ולא נתון בהפסקה של החיים.

 

 

חשוב לזכור שמתבגרים צורכים שפע של ידע, לגבי מצבם, הסיבות ברקע, ודרכי הטיפול. הכל זמין.

זה עשוי להיות יתרון שכאי למנף, כי נער/ה שמעורב בתהליך חווה שליטה גבוהה יותר בניהול ההפרעה ובתהליך השינוי. 

 

 

אפשר להבין ולהזדהות עם ההתנגדויות הפנימיות של הורים אל מול האפשרות של אשפוז יום לילד, ועוד עם הפרעות אכילה.

לצד זאת, הרבה פעמים אנחנו רואים מתבגרים שעוברים דרך טיפולית יוצאת דופן, סוג של קסם, שאינו כרוך רק בצוות ובכלים המקצועיים, אלא מעצם היציאה של הנער מהתפקיד הפסיכולוגי אליו הוא נשאב בקביעות בבית, התחושה שניתנת להם באמת ״הזדמנות שניה״ והרגשה שהעצמאות מפציעה בחייהם. 

חוויה אמיתית של אוטונומיה יכולה להתרחש לאורך זמן רק בתוך מסגרת בעלת גבולות ברורים, ואת זה מסגרת יום יודעת לתת מצוין. 

 

איתן טמיר, ראש המכון 

 

 

 

תשובות לשאלות חשובות על טיפול יום להפרעות אכילה אצל מתבגרים

איך יודעים אם צריך טיפול יום ולא אשפוז מלא?

 

טיפול יום (או מסלול אמבולטורי-אינטנסיבי) מתאים בעיקר למי שמצבו יציב יחסית מבחינה רפואית — אין סכנות חריפות מיידיות כמו תת־תזונה קיצונית, קצב ירידה מהיר מדי במשקל, סחרחורות והתעלפויות, בעיות קרדיו־וסקולריות קשות, או סיכון מיידי לבריאות. מצד שני, יש צורך ביותר מאשר טיפול פרטני שבועי בלבד — למשל: דפוסי אכילה לא סדירים, חשש לתחושת סכנה, צורך בליווי תזונתי וצוות רב-מקצועי, חוסר יכולת לייצר הרגלי אכילה יציבים לבד. כשמצב כזה קיים — טיפול יום מושך כגשר בין אשפוז מלא לטיפול “בקליניקה רגילה”.

 

מתי פסיכולוג פרטי צריך להמליץ להורים לפנות למסגרת מרפאתית (אשפוז-יום / טיפול-יום)?

אם יש ירידה משמעותית ומהירה במשקל, סימני תת-תזונה או חוסר יציבות רפואית — דופק נמוך, לחץ דם נמוך, חולשה, סחרחורות ועוד — חשוב להפנות למסגרת שמסוגלת לספק מעקב רפואי וטיפול אינטנסיבי. אם בשיחה או בטיפול הפרטני לא מצליחים לייצב הרגלי אכילה, יש דחייה חוזרת של ארוחות או חוסר יציבות באכילה — ומצב נפשי חמור (חרדה, דיכאון, התנהגויות כפייתיות) — כדאי לשקול אשפוז-יום. כשיש צורך בשיקום הוליסטי שכולל גוף, נפש, תזונה וסביבה תומכת (כולל המשפחה) — טיפול יום מהווה גשר חיוני בין טיפול קליניקה לפרטי לבין אשפוז מלא, מה שמאפשר התערבות מקצועית יציבה עם שמירה על שגרת חיים.

 

מה החשיבות של צוות רב-מקצועי בטיפול בהפרעות אכילה לנוער?

טיפול יום איכותי בהפרעות אכילה צריך להיות רב־מקצועי. כלומר: פסיכולוגים קליניים/פסיכותרפיסטים, דיאטניות קליניות, ו גם פסיכיאטרים, רופאים, עובדים סוציאליים ואחיות. המסגרות בישראל שמטפלות בהפרעות אכילה — כמו מרפאות נוער, בתי חולים ומרכזים ייעודיים — מדגישות את חשיבות הצוות הרב-תחומי ככזה שמטפל גם בפן הרגשי, גם בתזונה, גם במעקב רפואי.

הצוות הרב-מקצועי מבטיח שהטיפול  אינו רק שיחתי – אלא מעניק ליווי הולם גם במובן הגופני (תזונה, בריאות), וגם במובן הנפשי. יתרונות נוספים הם עבודת הצוות, סינרגיה של הניסיון במרפאה ועוד. 

 

 

האם טיפול יום מאפשר לשמור על שגרת לימודים, תחביבים וחברים?

 

כן. אחד היתרונות המרכזיים של טיפול יום זה שחוזרים הביתה בערב. הילד או הנער ממשיך לישון בבית, לשמור על שגרה ככל האפשר (לימודים, חברים, משפחה), מה שמקל על התמודדות רגשית, חוסך ניתוק מחיי היום־יום, ומפחית תחושת חריגות או בידוד.

זה חשוב במיוחד בגיל ההתבגרות, כאשר השייכות החברתית, הלימודים, החברים והחוגים – הם חלק מרכזי בתחושת זהות ויציבות.

 

 

מה קורה אם המתבגר לא מסכים להגיע לטיפול או לארוחות?

זו שאלה מורכבת - חשוב להבין שטיפול יום דורש מחויבות, ושחלק מרכזי מההצלחה הוא רצון ושיתוף של המתבגר/ת. כאשר עולה סירוב, דחייה של ארוחות או היעדרות מלאה, מזמינים לשיחה פתוחה, שתכלית בירור הסיבות (פחד, תחושת אשמה, חרדה, חוסר מוטיבציה), ולעיתים תמיכה נוספת - טיפול פרטני, התערבות משפחתית, מעקב תזונתי מדויק והצבת גבולות ברורים.

אם הדחיות הופכות לדפוס מתמשך, יש לבחון האם המסגרת מתאימה, כלומר האם רמת התמיכה מספקת, האם צריך להעלות לרמת טיפול אינטנסיבית יותר, או אולי לשלב טיפול משפחתי.

 

 

האם קיים במסגרת טיפול יום מעקב רפואי?

במסגרות של טיפול יום להפרעות אכילה קיים ליווי רפואי ותזונתי אינהרנטי, כחלק מהטיפול: דיאטניות קליניות, תכנון תזונתי, מעקב על בריאות פיזית ולעיתים גם בדיקות רפואיות במידת הצורך.

הפרעות אכילה עלולות לפגוע לא רק בנפש אלא גם בגוף - בתהליכי חילוף חומרים, הורמונים, גדילה, עצמות ועוד - מה שמחייב שהטיפול יכלול התייחסות פיזית.

 

 

באיזו מידה ההורים מעורבים בתהליך, באיזה אופן, ומה תפקידם בפועל?

מעורבות ההורים והמשפחה) חשובה ומהותית מאין כמוה בטיפול אצל מתבגרים, ובפרט בהפרעות אכילה. המסגרות משלבות טיפול משפחתי בהפרעות אכילה (FBT), הדרכת הורים, רכישת ידע פסיכו-חינוכי על תזונה בבית, על יצירת אווירה תומכת שיש בה שיתוף בתהליך - כל זה כדי להגביר את ההסתגלות, להבטיח סביבה ביתית תומכת, לחזק תחושת ביטחון, אחריות  וידע שמקנה בהירות.

ההורים יכולים לשמש “מגן רגשי”, להבטיח עקביות סביב ארוחות, להציע גב ותמיכה ולעזור בשמירה על ההחלטות הטיפוליות גם מחוץ למרכז.

 

 

מה קורה אחרי שהמתבגר מסיים טיפול יום?

בדרך כלל, מסלול טיפול יום הוא לא סוף הדרך — אלא סוג של מקפצה בטיפול שמאפשרת אחרי שהצעדים הראשונים נעשים (שיקום תזונתי, יצירת הרגלים, ייצוב רגשי). לאחר מכן עוברים לרוב לשלב של טיפול אמבולטורי/פרטני, מעקב קבוצתי, או טיפול תזונתי/פסיכולוגי לפי הצורך. המטרה היא שיקום הדרגתי ושמירה על יציבות.

במצבים של קושי מתמשך יתכן צורך במרחב טיפולי תומך יותר, או חזרה למעטפת אינטנסיבית. החשיבות היא להישאר עם מעקב, והורים/משפחה/צוות — כולם שותפים גם לאחר החזרה לשגרה.

 

אשפוז-יום / טיפול יום בארה״ב: PHP או IOP

 

• Partial Hospitalization Program (PHP)  - תכנית שבה המטופל לא נשאר ללינה במסגרת אשפוז מלא, אלא מגיע למרכז יום כמה פעמים בשבוע, במשך שעות ממושכות (למשל חצי-יום עד יום שלם). הוא חוזר הביתה בערב. התכנית כוללת טיפול רב-תחומי: פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, תזונה, ליווי רפואי, קבוצות, ארוחות מודרכות, מעקב תזונתי ועוד. אם בעבר בישראל ייחשבה לעיתים “חצי-אשפוז”, כיום זה מתורגם לרוב כ־“אשפוז-יום” או “טיפול יום אינטנסיבי”.

 

• Intensive Outpatient Program (IOP) / Day-treatment - גרסה פחות אינטנסיבית מ-PHP אך יותר תומכת ממפגש פסיכותרפי שבועי. המטופל מגיע למרכז טיפולי כמה פעמים בשבוע (למשל 2–4 פעמים), במשך מספר שעות בכל פעם, לקבלת טיפול פסיכולוגי, קבוצתי, תזונתי, ולעיתים ליווי רפואי. גם כאן — אין שהייה לילה במוסד. IOP או “טיפול יום” מאפשרים לשמור על שגרת חיים (לימודים, משפחה), תוך קבלה של טיפול מקצועי מדויק ומותאם.

 

אצלנו המושגים מתורגמים לביטויים כמו “אשפוז-יום”, “טיפול יום”, “מרכז יום”, “מסגרת יום”, “טיפול אינטנסיבי-אמבולטורי”.

 

 

 

 

מקורות:

 

Doweyko, R. B. (n.d.). What is the difference between PHP and IOP eating disorder treatment? Walden Behavioral Care.  https://www.waldenbehavioralcare.com/blog/what-is-the-difference-between-php-and-iop-eating-disorder-treatment/

 

ורגפט, י', טיפול דיאלקטי התנהגותי עבור מתבגרים הסובלים מהפרעות אכילה. העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה. מ-https://www.israelaed.com/dialectical-behavioral-therapy-for-adolescents-suffering-from-eating-disorders/

 

לצר, י' (2025, 4 בספטמבר). טיפול בהפרעות אכילה. בנפש בריאה, משרד הבריאות. https://www.benosh.org.il/mental-health-disorders/eating-disorders/treatment/

 

המרכז הרפואי ע"ש ברזילי. אדווה - טיפול יום להפרעות אכילה. https://www.bmc.gov.il/departments/eating-disorders-edva/

 

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.  יחידה לטיפול בהפרעות אכילה בילדים ונוער. https://www.soroka.health/departments/pediatric-psychiatry/eating-disorders-unit/

 

המרכז הרפואי זיו. (2022, 3 באפריל). טיפול יום להפרעות אכילה. https://www.gov.il/he/service/day-treatment-for-eating-disorders-ziv