עיבוד לאחר אירוע (Post-event) בחרדה חברתית

עיבוד פוסט-אירוע הוא מונח שמתאר את הדרך בה אנחנו מעבדים חוויות חברתיות אחרי שהן מסתיימות. אצל אנשים עם חרדה חברתית, תהליך זה הופך למעגל של ביקורת עצמית, דאגה ורומינציה - שרק מחמיר את החרדה לאורך זמן.

מחקרים מראים שככל שרמת החרדה החברתית גבוהה יותר, כך גם עוצמת עיבוד הפוסט-אירוע חזקה יותר (Gavric et al., 2017). והתוצאה? סבל מתמשך שנמשך הרבה אחרי שהאירוע החברתי המאיים כבר הסתיים.

למה חשוב להבין את התהליך הזה? כי ההחלמה מחרדה חברתית מתחילה דווקא בסוף - בדרך בה אנחנו מעבדים את מה שקרה.

מהו עיבוד פוסט-אירוע?

התופעה הזו מוכרת היטב בעולם הטיפול בחרדה חברתית. המונח "עיבוד פוסט-אירוע" מתאר את השילוב של דאגה, רומינציה וביקורת עצמית שאדם חווה אחרי אירוע חברתי כלשהו.

חשוב להבין שזו אינה תופעה נדירה - רבים מאיתנו חווים זאת במידה כזו או אחרת. עם זאת, אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית, עיבוד הפוסט-אירוע הופך לעוצמתי במיוחד ומכשיל את היכולת להתאושש מחוויות חברתיות.

למה זה קורה? המנגנונים הפסיכולוגיים

מחקרים בתחום החרדה החברתית מראים שעיבוד פוסט-אירוע נובע ממספר מנגנונים פסיכולוגיים:

הממצאים מראים שככל שאדם חווה יותר עיבוד פוסט-אירוע, כך גוברת ציפייתו לחרדה לפני אירועים חברתיים עתידיים. זהו מעגל קסמים שלילי: חרדה חברתית → אירוע חברתי → עיבוד פוסט-אירוע שלילי → הגברת החרדה לקראת האירוע הבא.

סוגים שונים של עיבוד פוסט-אירוע

מחקרים מראים שאנשים עם חרדה חברתית נוטים לחוות שילוב של שלושת סוגי העיבוד הללו, כאשר הם מחזקים זה את זה במעגל שמקשה על השבירה שלו (Clark & Wells, 1995; Rachman et al., 2000).

איך מתמודדים: 5 שלבים לשבירת המעגל

טכניקות יעילות להתמודדות

להתמודדות עם דאגה אחרי אירוע:

במקום "מה אם אמרתי או עשיתי משהו לא בסדר?", נסה: "בדרך כלל אני דואג אחרי מצבים כאלה. מה אם שום דבר לא בסדר ויש לי פשוט רגישות יתר? האם זו רק חרדה ואי-ודאות שאני מרגיש או שיש כאן רגשות אחרים? איפה הרגשות האלה בגוף שלי?"

להתמודדות עם רומינציה פוסט אירוע:

במקום "למה אמרתי או עשיתי את מה שעשיתי? מה לא בסדר איתי?", נסה: "בדרך כלל אני מהרהר אחרי מצבים כאלה. מה אם בעצם לא עשיתי טעות, אלא שהמוח שלי פשוט 'דביק'? אני מבחין במחשבות של חוסר תקווה, חוסר אונים וחוסר ערך. מעניין מה הרגש שמתחת לזה?"

להתמודדות עם ביקורת עצמית אחרי אירוע:

במקום "אני לא מאמין שזה גרם לי לחרדה! אני אמור להיות טוב יותר מזה!", נסה: "בדרך כלל יש לי ביקורת עצמית אחרי מצבים כאלה. בוא אכוון את החשיבה שלי למה שעשיתי נכון. איפה אני רואה צמיחה בעצמי בהשוואה למשהו דומה בעבר? איפה נשארתי תקוע?"

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

חשוב לדעת שאתה לא לבד בהתמודדות עם עיבוד פוסט-אירוע. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור מאוד, במיוחד כשהתופעה:

• מפריעה לתפקוד היומיומי
  
  
• גורמת לך להימנע ממצבים חברתיים
  
  
• נמשכת זמן רב אחרי האירועים
  
  
• מלווה בתסמינים פיזיים של חרדה
  
  
• לא משתפרת למרות ניסיונות להתמודד
  
  

טיפול CBT (קוגניטיבי-התנהגותי) נמצא יעיל במיוחד בהתמודדות עם עיבוד פוסט-אירוע ועם חרדה חברתית בכלל. במהלך הטיפול תלמד לזהות את הדפוסים המחשבתיים שמזינים את המעגל, לאתגר אותם, ולפתח אסטרטגיות חדשות להתמודדות.

מעיבוד שלילי לצמיחה

עיבוד פוסט-אירוע הוא חלק טבעי מהחיים עם חרדה חברתית, אבל הוא ממש לא חייב להיות כלוב שאי אפשר לברוח ממנו. כמה שתלמד יותר לזהות את התהליך, לקבל אותו בחמלה, ולפתח תגובות חדשות – כך תוכל לשנות את הדינמיקה ולהפוך את העיבוד ממקור סבל למנוף לצמיחה.

כל צעד קטן שאתה עושה לכיוון הוא ניצחון. ההתקדמות אינה נמדדת ביכולת למנוע את העיבוד בעקבות האירוע, אלא ביכולת להגיב אליו באופן שונה, בריא ויעיל יותר.

מקורות:

• Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A cognitive model of social phobia. In R. G. Heimberg, M. R. Liebowitz, D. A. Hope, & F. R. Schneier (Eds.), Social phobia: Diagnosis, assessment, and treatment (pp. 69–93). The Guilford Press.

 Flynn, A. J., & Yoon, K. L. (2025). Post-event processing in social anxiety: A scoping review. Journal of Anxiety Disorders, 109, 102947. https://doi.org/10.1016/j.janxdis.2024.102947

• 
  
  
• Gavric, D., Moscovitch, D. A., Rowa, K., & McCabe, R. E. (2017). Post-event processing in social anxiety disorder: Examining the mediating roles of positive metacognitive beliefs and perceptions of performance. Behaviour Research and Therapy, 91, 1-12. https://doi.org/10.1016/j.brat.2017.01.002
• 
  
  
• Rachman, S., Grüter-Andrew, J., & Shafran, R. (2000). Post-event processing in social anxiety. Behaviour Research and Therapy, 38(6), 611-617. https://doi.org/10.1016/S0005-7967(99)00079-9
• 
  
  
• Wong, Q. J. J., & Moulds, M. L. (2009). Impact of rumination versus distraction on anxiety and negative thoughts in social-anxiety disorder. Behaviour Research and Therapy, 47(10), 861-867. https://doi.org/10.1016/j.brat.2009.06.014
•