למה שינוי כל כך קשה לי? | על 'התנגדות לשינוי' בחיי הקריירה

התנגדות לשינוי

 

התנגדות לשינוי 

למה כל כך קשה להשתנות?

האם אנשים באמת יכולים להשתנות?

שינוי בחיים – זה דבר טוב או רע?

 

ניסיתם פעם לשנות התנהגות של

מישהו ונתקלתם בסירובם להשתנות?

יצא לכם לחשוב פעם –

למה כל כך קשה לנו לשנות הרגלים?

 

למה לאנשים כל כך קשה לשנות התנהגויות?

 

 

״כולם רוצים לשנות את העולם,

אבל אף אחד לא רוצה לשנות את עצמו״

 

- לב טולסטוי

 

 

כולנו רוצים לשנות משהו. אף אחד לא רוצה לשנות את הכל.

למה הסיפור הזה של שינוי כל כך עמוס בסתירות פנימיות ובלבול?

פרופ' שאול פוקס (1998) מאוניברסטית בר אילן חקר ומונה בספרו "הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי" כמה הסברים לסיבות בגינן כל כך קשה לנו לשנות את עצמנו או אחרים:

 

 

יציבות ושינוי - שני מנגנוני התמודדות

"ביסודם של כוחות פסיכולוגיים וחברתיים רבים, ובתוך כך גם ההתנגדות לשינוי, מצוי עיקרון היציבות והקביעות", טוען פוקס. ההתנגדות לשינוי היא חלק מדפוסי התמודדות אחרים המסייעים לאדם להתגבר על קשיים.

 

הנה כמה מנגנונים שנחקרו בפסיכולוגיה מסבירים את התופעה הזו של התנגדות לשינוי:

 

מנגנונים פיזיולוגיים 

  • הומואסטזיס - המערכת הפיזיולוגית בנויה כך שכנגד כל תופעה חריגה הפוגעת ביציבותה קיים גורם פיזיולוגי הפועל להחזירה למצב הקודם, הקבוע (לדוגמא, המערכת הסימפאטתית והפרה-סימפטית) .

  • אירועי חיים קריטיים- שינויים משמעותיים רבים גורמים לעומס פסיכולוגי שעשוי לערער את המערכת שלנו ולפגוע בעמידות הפיזיולוגית של האדם (למשל בפני מחלות).

 

הפסיכולוגיה של האישיות ומנגנוני למידה

  • הרגלים- התנהגות חוזרת ונשנית שאינה משתנה. פעולות שננקטו (בדרך של התניה בין גירוי ותגובה) על מנת להשיג מטרה מסוימת, נעשות לאחר חזרות אחדות לאוטומטיות וממשיכות לפעול גם כשהן כבר אינן ממלאות את הפונקציה לשמה נלמדו, כלומר כשאינן מסייעות יותר להשגת המטרה ('אוטונומיה פונקציונאלית').

  • למידה מוקדמת נוטה להשתמר - בני אדם נוטים להפנים ולשמר ערכים, עמדות והתנהגויות שנרכשו בראשית חייהם. גם כללי המוסר והאתיקה נרכשים בילדות ומוטמעים אז. לפי פוקס, מה שנלמד בתקופה מוקדמת עמיד יותר בפני שכחה.

 

מנגנונים קוגניטיביים

  • תיאוריות של עקביות -  יציבות ועקביות הן מרכיב פסיכולוגי יסודי, והאדם פועל בהתמדה לחזור למצב של יציבות, כאשר זו מתערערת. תיאוריות התומכות בטענה זו כוללות את תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר, ותיאוריות נוספות בפסיכולוגיה חברתית (היידר, ניוקומב ואוסגוד).

  • על פי תיאוריית הדיסוננס הקוגנטיבי, אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה, מעין היעדר הרמוניה. מתוך הצורך האנושי בשמירה על עקביות, תחושה זו תגרום לו לשנות את אחד מהשנים: העמדה או ההתנהגות במטרה להקטין את הקונפליקט ביניהם (הדיסוננס).

 

סכמה קוגניטיבית היא "מבנה מנטאלי המייצג ידע או עולם תוכן של מושג, מצב או גירוי". סכמה של מושג כלשהו כוללת את האפיונים הרלוונטיים של אותו מושג יחד עם הקשרים בין אפיונים אלה.  לתהליכים משתנים קשה יותר להיקלט במערכת הקוגניטיבית אם הם נוגדים את הסכמה הקוגניטיבית הקיימת. בכך, אנו שומרים על יציבות פנימית ועמידים בפני תופעות חדשות סותרות.  

סטריאוטיפ, למשל, הוא מושג המצביע על קביעות ויציבות במערכת התפיסה הבין אישית ובמערכת הערכים שלנו.  

עמדות פועלות על אותו עקרון. אנו נוטים להפעיל מנגנונים לשמירה על עמדה מסוימת בה אנו אוחזים, נוכח מי שינסה לערערה. למשל, אנו קוראים כתבות התומכות בעמדתנו, נפגשים עם בעלי עמדות דומות לשלנו, וכדומה.

 

מנגנונים חברתיים 

  • חוקים, נהלים, תקנות והסכמים- אלו הם מנגנונים לשמירה על יציבות, הקובעים מסגרת של התנהגות לארגון ולעובדיו ומקטינים את שונות התגובות. בהתאם, גם שינויים בארגון מוגבלים על ידי החוקים השונים הנהוגים בו.

  • קונפורמיות לנורמות הקבוצה-  נורמות הן חלק מתהליכים קבוצתיים המייצבים מצב קיים ומשמרים אותו. "על מי שחורג מהנורמות מופעלים לחצים גלויים או סמויים המחזירים אותו לנתיב ההתנהגות הרצוי" מסביר פוקס. גם מנהיגים חדשים הרוצים לחולל שינוי צריכים תחילה לציית לנורמות המקובלות בטרם מתאפשר להם לחולל אותו.

  • יציבות כערך חברתי- יציבות נתפסת כערך חברתי רצוי ואלו העומדים על דעתם ואינם נכנעים למציאות המשתנה נחשבים לגיבורים.

 

מהי התנגדות בטיפול נפשי? <

 

הדוגמאות שהובאו עד כה מעידות כי יציבות והתנגדות לשינוי הם מנגנוני התמודדות של האדם עם קשיי החיים, והם עוזרים לנו להסתגל לסביבתנו. אנו זקוקים לשגרה, לאפשרות חיזוי של מאורעות ולקביעות בחיינו כדי להתמודד עימם.

עם זאת אנו מכירים גם את הנטייה והחתירה הטבעית של האדם לשינוי. פן זה, על פניו נוגד את הצורך ביציבות.  

 

ענבר נדב פסיכולוגית תעסוקתית מכון טמיר תל אביב

ענבר נדב, פסיכלוגית בהתמחות תעסוקתית, מכון טמיר תל אביב

 

 

שינוי מסדר ראשון לעומת שינוי מסדר שני

ניתן להבחין בין שינוי מסדר ראשון לבין שינוי מסדר שני:

בשינוי מסדר ראשון (First-order change), מתקיים שינוי בתוך מערכת אנושית קיימת, בעוד המערכת עצמה נותרת על כנה. שינוי מסדר שני (Second-order change), לעומת זאת, מתייחס לתמורה אסטרטגית שאינה מותירה את הארגון כפי שהיה לפני כן. בין שני השינויים הללו מוצע גם שינוי מסדר אמצעי (Middle-order change) - בין שינוי נקודתי לבין שינוי בסיסי ויסודי. 

 

למה כל כך קשה לנו להשתנות?

צפו בסרטון קצר ומצוין,

שעל הפקתו חתומים גם יוצרים ישראלים:

 

 

מדוע אנחנו חותרים לשינוי?

כתשובה לשאלה זו מונה פוקס מספר הסברים פסיכולוגיים:

  • צורך בהגשמה עצמית- על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, בראש הסולם ההירארכי מוצב הצורך בהגשמה עצמית. הגשמה עצמית כרוכה מטבעה בשינויים ובהתמודדות עם שינויים ודורשת התנסויות וחוויות חדשות. הימצאות בעולם מוכר וחדגוני צפויה לעכב ולהגביל הגשמה עצמית.  
  • הצורך בעוררות, בסקרנות, בפעילות ובבחינת העולם- האדם מתאפיין במוטיבציה טבעית לבחון את השפעתו על הסביבה באמצעות החלת שינויים ובדיקת תוצאותיהם. בניגוד לגישות קודמות בפסיכולוגיה שמדברות על צרכים ביולוגיים, גישות אחרות טוענות שאנו מונעים מדחפים כמו סקרנות, גרייה ושליטה. דמיינו תינוק שבוחן ולומד את העולם.. כשהגירויים בסביבה הופכים מונוטוניים מתעורר הדחף לשינוי והאדם יחפש אחר גירויים חדשים. 
  • נטילת סיכון ורעב לחוויות חדשות- בני אדם נבדלים זה מזה בנכונותם ליטול סיכונים ובחיפוש אחר חוויות מסעירות וחדשות (צוקרמן). שוני זה מקורו בסיבות הן פיזיולוגיות והן פסיכולוגיות : שיבוש האיזון והעלאת רמת העוררות הפיזיולוגית. 
  • התנהגות במצבים של חסך חושי- לאדם לא נוח להימצא בסביבה נטולת גירויים, לגיוון ולעושר של העולם החושי חיוניות רבה עבור האדם.  לראיה, שהייה ממושכת במצב של חסך חושי פוגעת בתפקודים הקוגניטיביים ויכולה במצבי קיצון אף לגרום להתפתחות סימפטומים של פסיכוזה , כמו הזיות.  

 

כלומר, בכל שינוי קיימים זה לצד זה סיכון והזדמנות.

 

"פתיחות לשינוי היא ביטוי של נכונות ליטול סיכון ולנצל הזדמנויות של צמיחה. התנגדות לשינוי, לעומתה, מספקת את הצורך ביציבות ומשקפת זהירות מפני הסיכונים הטמונים בשינוי. אין לראות את ההתנגדות לשינוי כשלילית דווקא משום שהיא עלולה להציל את הפרט או הארגון מהפסד ומפלה", טוען פוקס, "עם זאת היא עלולה לעכב התמודדות נאותה עם הסביבה החיצונית  ולהוליך את הפרט או הארגון לקיפאון כישלון ואיבוד הזדמנויות להתפתחות".

 

"אין זה החכם או החזק יותר ששורד,

אלא בעל התגובה הטובה ביותר לשינוי״

 

-- צ'רלס דרווין

 

 

כתיבה:

מירב פירק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית וצוות מכון טמיר 

 

 

עריכה:

איתן טמיר, תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית וראש המכון

 

 

מקורות:

 

שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. בר אילן.

   

Brown SL, Eisenhardt KM. The art of continuous change: Linking complexity theory and time-paced evolution in relentlessly shifting organizations. Adm Sci Q. 1997;42(1):1–34

 

 Edwards, N., & Saltman, R. B. (2017). Re-thinking barriers to organizational change in public hospitals. Israel Journal of Health Policy Research, 6, 8

 

Overcoming Resistance to Change - Isn't It Obvious? (2017). Retreived 13/712018 from The World with Theory of Constraints YOUTUBE channel. Script: Dr. Eliyahu M. Goldratt, Ilan Eshkoli. Voices: Joseph Fackenheim, Simon Shocket, Mitch Clyman. Recorded at: Gal Kol Studios, Bnei Brak. Animation: Sharon Shimoni. Sound editor: Noam Shpiegler. Files Conversions: Nadav gal. https://youtu.be/hcz1aZ60k7w

 

Golembiewski RT, Billingsley K, Yeager S. Measuring change and persistence in human affairs: types of change generated by OD designs. J Appl Behav Sci. 1976;12: 133-57

 

Lorenzi, N. M., & Riley, R. T. (2000). Managing Change: An Overview. Journal of the American Medical Informatics Association : JAMIA, 7(2), 116–124

 

Watzlawick P, Weakland JH, Fisch R. Change: Principles of Problem Formation and Problem Resolution. New York: Norton, 1974

   

על שינוי בקריירה <

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021