חרטה תעסוקתית | מה גורם לנו להישאר באותה קריירה למרות הכל?

חרטה לגבי בחירת קריירה

 

חרטה תעסוקתית מתמשכת

 

כתיבה: 

צופית טסלר,

תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית

בבינתחומי בהרצליה; 

מתאמת טיפול בכירה, מכון טמיר

 

 

חרטה היא רגש שמתבטא כשחושבים על כך שמצבנו הנוכחי היה טוב יותר, לו היינו מחליטים ופועלים אחרת. זו תחושה לא נעימה, המלווה ברצון עז לשנות את המצב הקיים.

אנשים נוטים להרהר לגבי מה היו צריכים לעשות אחרת, והחרטה יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר חושבים על מגוון אלטרנטיבות, משווים בין תוצאות אפשריות ומבינים שהמצב הנוכחי אינו רצוי.

 

חרטה מתמשכת נובעת מפער בין "האני הממשי" לבין "האני האידיאלי" – כשלא פועלים בהתאם לערכים ולמערכות האמונה.

 

בנוסף, אנשים נוטים לזכור יעדים שלא מומשו, מאשר יעדים שהוגשמו.

 

כך, חרטות רבות קשורות לאי־מימוש של מטרות, בנוגע למגוון בחירות והחלטות. 

 

מחקרים מצאו כי אחד מתחומי החיים שעליו אנשים מתחרטים ביותר הוא הקריירה שלהם. למעשה, בחירת הקריירה היא אחת ההחלטות החשובות בחיים.

 

"הלוואי שהייתי בוחרת בקריירה אחרת",

"הלוואי שהייתי לוקח יותר סיכונים מקצועיים",

"הלוואי שהייתי עוזב את התפקיד מוקדם יותר".

 

 

סיבות נפוצות לחרטה לגבי הבחירה התעסוקתית

חרטה תעסוקתית מתבטאת בהרהורים על הקריירה וחשיבה על מאפייניה. 

למשל, סוגיות של שכר, יוקרה, אוטונומיה, אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי.

 

מרכזיות העבודה בחיי רבים הופכת את חרטה זו למשמעותית ביותר.

 

היא יכולה לנוע מרמה קלה לקשה, ועלולה להימשך אף חיים שלמים.

עוצמת החרטה תלויה באופן שבו האדם תופס אלטרנטיבות אפשריות.

למשל, אם הוא לא מדמיין קריירה אלטרנטיבית עם תוצאות טובות יותר, ייתכן שלא יחווה חרטה.

 

קבלת החלטות בכלל ובתחום התעסוקתי בפרט – מושפעת מההקשר החברתי שבו מתקבלות החלטות. אנשים נוטים להתחרט על בחירתם התעסוקתית בשל מגוון סיבות:

 

  • הבחירה התעסוקתית לרוב מתרחשת בשלב מוקדם בחיים, בבגרות המוקדמת, וייתכן שכאשר האדם מתבגר הוא כבר לא חש חיבור לתחום שבחר.

  • פעמים רבות הלימודים האקדמיים אינם משקפים את העבודה בפועל באותו תחום, ולאחר שהאדם מסיים את התואר ומתחיל לעבוד – ייתכן שלא יאהב את עבודתו עקב הפער בין הלימודים לפרקטיקה.

  • לעיתים הבחירה התעסוקתית נעשית תוך מודעות נמוכה למטרות, לאינטרסים ול"זהות מקצועית" של האדם, דבר שמקשה עליו להרגיש סיפוק מבחירתו התעסוקתית.

  • אנשים לפעמים "מתפשרים" על תחום שאינו מועדף עליהם, מכיוון שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים לעיסוק המועדף. לדוגמה, כאשר הציונים נמוכים מתנאי הסף לקבלה לתואר אקדמי מסוים. 

  • הבחירות התעסוקתיות עשויות להתקבל לא מתוך הקשבה לרצונות ולאינטואיציות של האדם, אלא להסתמך על גורמים כדוגמת קבלת הכרה מאחרים או התחשבות בשיקולים כלכליים.

  • לעיתים אנשים מבצעים השוואה חברתית שלילית שמפחיתה את שביעות הרצון שלהם מהקריירה. כלומר, הם משווים עצמם לסביבה ומאמינים שתפקידים אחרים טובים משלהם.

 

 

מה הן ההשפעות השליליות של חרטה תעסוקתית?

בשונה מחרטה על אירועי עבר או חרטה היפותטית על דברים שלא נעשו – חרטה על בחירה תעסוקתית רלוונטית לחיים הנוכחיים ויש לכך השלכות על הארגון והאדם. 

 

חרטה תעסוקתית פוגעת בארגון ופוגמת בתפקוד יעיל בעבודה. כאשר האדם נשאר בעיסוק על אף רצונו לעזוב, חוסר שביעות רצונו עשוי להתבטא בחוסר מוטיבציה, תחושת שחיקה, מחויבות ירודה והתנהגויות כמו איחורים או היעדרות מהעבודה.

 

החרטה התעסוקתית לא רק גורמת לביצועים ירודים ואי־שביעות רצון מהעבודה, אלא גם מפחיתה שביעות רצון מהחיים בכלל.

אנשים שחווים חרטה תעסוקתית עשויים להתאפיין עם אמונות שליליות על עצמם ולהאמין שלא יוכלו להצליח בקריירה שלהם.

 

למעשה קריירה מספקת היא חלק בלתי נפרד מרווחה, בפרט אם העבודה מהווה עבור הפרט מקור חשוב לזהות.

 

לאור זאת, כאשר האדם חווה חרטה תעסוקתית – הרווחה שלו עלולה להיפגע והוא עשוי להיות מוטרד באופן יום־יומי ולחוות אומללות, כעס עצמי וחוסר מימוש.

 

הדבר עלול להשפיע גם על תפקודו בשאר תחומי חייו, למשל לפגוע ביחסים בין־אישיים.

 

 

מדוע למרות חרטה תעסוקתית אנשים נוטים להישאר בתפקידם?

על אף החרטה ואי־שביעות הרצון התעסוקתית, אנשים רבים לא עוברים לעבודה אחרת, אלא נשארים בתפקידם.

אנשים עלולים להישאר בתפקיד עקב הזמן, הכסף והאנרגיה הרגשית שהשקיעו בעיסוקם הנוכחי. במיוחד, בקרב אנשים שמקצועם דרש הכשרה ולמידה אקדמית.

 

כמו כן, אנשים נוטים לחשוש מביצוע שינויים תעסוקתיים, הכוללים עזיבת עבודה וחיפוש עבודה אחרת. זאת, משום ששינויים אלו עלולים לגרום לאובדן סטטוס, ירידה בשכר וקשיים הקשורים לאחריות משפחתית, וכן השינויים עשויים לדרוש עלויות לימודיות והשקעת זמן ומאמץ.

המחשבה על להימצא בתקופה ללא עבודה יכולה לגרום לחוסר ביטחון בתחום המקצועי, דבר המסכן את הדימוי העצמי של האדם.

על כן, הוא עלול לחוות תלות בעיסוקו הנוכחי.

 

 

מה עושים כשחשים חרטה תעסוקתית?

 

חשוב לא להמשיך בשגרה ולא להתעלם מהחרטה. שכן, הבנת היבטי החרטה התעסוקתית תוכל למתן את השפעותיה.

 

החרטה היא סימן לכך שיש אפשרות לפעול אחרת.

 

ניתן לראות בחרטה התעסוקתית הזדמנות לשיפור הזהות המקצועית ולהתכווננות עצמית. שכן, החרטה והרגשות השליליים מספקים הזדמנות לבחון מחדש את הבחירה המקצועית.

 

ניתן להרהר בשאלות כגון:

 

  • מה אני באמת רוצה בתחום התעסוקתי?

  • האם ברצוני לעבור למקצוע אחר או לעבודה שונה?

  • כיצד אוכל להרגיש טוב יותר מבחינה תעסוקתית?

  • אילו החלטות עליי לקבל?

 

באמצעות המחשבה על כך, אפשר להגיע לתובנות ולקבל בהווה החלטות במטרה להתקדם אל עבר העתיד המבוקש, תוך תכנון פעולות למען הגשמת רצונות ושאיפות.

 

יתרה מזאת, על מנת להבין מהו הכיוון המקצועי שלכם ואיזו קריירה תתאים לכם – ניתן לפנות ליועץ קריירה, כמו פסיכולוג תעסוקתי.

במפגשים, יעריכו את הכישורים, המוטיבציות והיכולות, דרך שיחות ומבחנים פסיכולוגיים, באמצעותם תוכלו להעמיק את ההבנה לגבי החוזקות והחולשות שלכם.

 

בהתאם לכך, יסופק משוב הקשור לקריירה, מה שיוביל להתאמה אישית של כיוונים תעסוקתיים פוטנציאליים, בהתאם לכישוריכם המקצועיים והאישיותיים.

 

הייעוץ יאפשר לבחון אפשרויות בחירה שונות לפני קבלת החלטות הנוגעות לשינוי תעסוקתי.

 

באמצעות הייעוץ תוכלו לבחור המשך תעסוקתי, תוך הפחתת הסיכוי לחרטה תעסוקתית נוספת והפחתת הסבירות לניידות בין מקצועות.

 

חרטה היא הזדמנות להתבונן פנימה.

 

לעולם לא מאוחר מדי לבצע שינוי בחיים,

 

חשוב להמשיך ללמוד, לצמוח ולהתפתח.

 

 

התקשרו אלינו להכוונה

לטיפול / ייעוץ תעסוקתי: 

 

072-3940004

 

 

וקראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

 

מקורות:

 

Biricik, D. (2019). Career Regret among University Students from Turkey: A Test of the Social Cognitive Career Theory. Canadian Journal of Career Development, 18(2), 4-16.‏

 

Budjanovcanin, A., Rodrigues, R., & Guest, D. (2019). A career with a heart: exploring occupational regret. Journal of Managerial Psychology.

 

Davidai, S., & Gilovich, T. (2018). The ideal road not taken: The self-discrepancies involved in people’s most enduring regrets. Emotion, 18(3), 439-452.‏‏

 

Hennessey, J. (2011). Career regret: a phenomenological study of retirees' experiences (Doctoral dissertation, Memorial University of Newfoundland).‏

 

Kohr, A. (2020). What to do if you're regretting your career path, according to an expert. HelloGiggles.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021