מכון טמיר

עם ראש המכון / מומחה ספציפי-

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

מקור:

Liu, B., Xu, M., & Yao, J. (2024). Suffered from deep-seated childhood shadows: Linking childhood emotional abuse to interpersonal conflict at work and workplace ostracism. Personality and Individual Differences, 229, 112771. https://doi.org/10.1016/j.paid.2024.112771

עימות בונה בטיפול | פערים בסוגיות פוליטיות בין מטפל למטופל

המשגתו המקורית של פיליפ ברומברג לגבי עימות מתמקדת ברעיון של "עימותים בונים" (collisions) בתהליך הטיפולי.

ברומברג, מטפל ותיאורטיקן התייחסותי, אינו רואה פערים בין השקפות עולם ככשל או תקלה בטיפול, אלא כהזדמנות להתפתחות והרחבת העצמי.

עימותים אלה מתרחשים במצבים שונים, למשל כאשר המטפל והמטופל חווים התנגשות בין העולמות הפנימיים שלהם כסובייקטים, בין תפיסות חברתיות או רגשות כלפי מצבים בינאישיים מחוץ לטיפול.

העימות מתאפיין במתח רגשי ובמגע עם "אחרות" בתהליך הטיפולי, ויש מצבים קיצוניים בהם אי הסכמה אידיאולוגית עלולה להוביל לקונפליקט שמחייב דיאלוג אותנטי, כדי לאפשר ׳מרחב נשימה׳ בטיפול ואף להוביל לשינוי ולצמיחה.

אתגר כזה מחייב ניהול עם הרבה תבונה ואמפתיה. ברומברג גורס כי התמודדות פתוחה וכנה עם העימותים מאפשרת לשני הצדדים – המטופל והמטפל – להחזיק את הקונפליקט ברגישות ולפתוח דיאלוג חדש, שמעמיק את הבנת העצמי ומעשיר את הקשר הטיפולי. במקרים רבים, זהו רגע שבו המטופל עשוי להרגיש באמת "נראה", גם כאשר הוא איננו מובן במלואו.

עימותים, על פי ברומברג, הם חלק חיוני בתהליך שבו המטופל לומד לווסת ולשאת רגשות חזקים, להתמודד עם מצבים מורכבים, ולשפר את היכולת לחוות קשרים בין-אישיים בצורה עשירה ואותנטית יותר.

לטענתו, עימותים אינם מסתכמים רק בחילוקי דעות או בפרשנויות מנוגדות. הם משקפים תהליך עמוק יותר, בו המטופל מביא את פגיעותו ומנגנוני ההגנה שלו, בעוד המטפל פוגש בזמן אמת בסתירה ערכית עם תפיסת עולמו ותגובותיו האישיות. מפגש כזה יוצר מתח חיוני המעשיר את התהליך הטיפולי, בתנאי שמתייחסים אליו ברגישות ובכנות הראויה.

ברומברג מתאר כיצד עימות עשוי להתפתח, למשל, כאשר מטופל חש שהמטפל "אינו מבין אותו".

תחושת אי-ההבנה הזו, המתבטאת לעיתים בכעס, תסכול או נסיגה, אינה רק מכשול הדורש פתרון, אלא פתח לדיאלוג עמוק יותר. זה לא פשוט כל כך, אבל כאשר המטפל מתמודד עם תחושה זו בגישה אמפתית ופתוחה – מבלי להירתע או להתגונן – מתאפשר למטופל להביא לחדר חוויות כואבות ואותנטיות שנמנע מלהתמודד איתן עד כה. ברגע כזה, המטפל הופך לדמות המוכנה לפגוש את המטופל גם במקומות המורכבים ביותר, מבלי לנסות לכפות פתרונות מיידיים.

העימות, כפי שמדגיש ברומברג, מתרחש לא רק ברמת התוכן אלא גם ברמה הרגשית והחווייתית. הוא מדגיש את חשיבות יצירת סביבה בטוחה, שבה המטופל חש שגם התנגשות רגשית אינה מסכנת את הקשר הטיפולי. כאשר המטופל חווה שהמטפל מסוגל להכיל את כעסו, אכזבתו או פגיעותו, מבלי להתרחק או להיסגר, נוצרת אפשרות לחוויה של קבלה אמיתית והכרה עמוקה בזהותו.

אחד החידושים המשמעותיים בגישתו של ברומברג הוא ההבנה שעימותים בונים אינם רק כלי טיפולי, אלא תהליך משותף שבו גם המטפל עצמו לומד ומתפתח. כל עימות כזה מהווה הזמנה לשני הצדדים – המטפל והמטופל – להרחיב את גבולותיהם, להעז לגעת בפצעים הפתוחים וליצור יחד מרחב חדש של אמת וקשר. ברגעים אלה, התהליך הטיפולי הופך מ"תיקון" המטופל למסע משותף של צמיחה והתפתחות הדדית.

אני כותב כאן תיאור מקרה להמחשה, מתקופת הקונפליקט החברתי בישראל סביב הרפורמה / המהפכה המשטרית (טרמינולוגיה שגוזרת מראש את עמדת הקורא על הכותב).

זוהי דוגמה מובהקת לאופן שבו עימות בונה, כפי שמתאר ברומברג, יכול להוביל לצמיחה משמעותית ולהעמקת הקשר הטיפולי.

הפרטים טושטשו:

מטופל בשנות הארבעים לחייו, המגיע לפגישתו השבועית עם האנליטיקאית, אורנה. הוא מעלה נושא טעון פוליטית – המאבק להפיכה משפטית ב-2023 והוויכוחים סביבה, אותם ניתן לשמוע בתהלוכות ברחובות האיילון, הנצפים מחלון הקליניקה. בעוד אורנה מחזיקה בעמדות ברורות כלפי השינוי - לפי ערכיה הוא מסכן את אותה ואת החברה כולה - המטופל מביע גישה מתונה יותר ואפילו קצת בעד.

אורנה מצליחה להיות ערה לרגשות הקשים שעולים בה כלפי המטופל, היא אפילו מדמיינת בתודעתה את המטופל שלה בז למפגינים ומתעמת איתם פיזית. במקום להסתיר את תגובתה הרגשית או לשנות נושא, היא בוחרת דווקא להתמודד עם המתח באופן ישיר - עימות לתוך הסוגיה עם תקווה שייצא מתוכו רווח קליני. היא מכירה בכך שהנושא מעורר בה תגובה חזקה, תוך שמירה על המרחב הטיפולי כמקום בטוח לשיח פתוח.

כפי שאורנה קיוותה, תגובתה מאפשרת למטופל לחקור את חששותיו מעימות ואת יכולתו להביע דעות מורכבות. התהליך מוביל לשינוי הדרגתי ומשמעותי אצל המטופל, המתבטא ביכולתו המתפתחת להתמודד עם קונפליקטים בחייו האישיים. הוא מתחיל לנהל שיחות מורכבות עם בת זוגו, משפחתו ועמיתיו לעבודה, תוך שמירה על תחושת הזהות העצמית שלו גם במצבי מתח ואי-הסכמה.גם היא מרגישה שהיא לומדת משהו על האתגר של דיסוננס לבין עמדות שהיא נאמנה להן לבין המחויבות למטופל ולסובלנות כלפי השונות שהוא נושא עמו.

החוויה עם אורנה הופכת עבור המטופל למודל להתמודדות בריאה עם עימותים, מעניקה לו לא רק הבנה עמוקה יותר של עצמו, אלא גם תחושת חופש חדשה להיות אותנטי בעולם מורכב ומאתגר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

עם ראש המכון / מומחה ספציפי-

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

מקורות:

Bromberg, P. M. (2009). Truth, human relatedness, and the analytic process: An interpersonal/relational perspective. The International Journal of Psychoanalysis, 90(2), 347–361. https://doi.org/10.1111/j.1745-8315.2009.00137.x

המנעות מפנייה לאנשים בשמם (אלקסינומיה) כחרדה חברתית

חרדה חברתית היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, אך מחקר חדש מציע שאחד מסימניה עשוי להיות פחות מוכר אך נפוץ:

אלקסינומיה – פחד משימוש בשמות של אנשים בשיחה או באינטראקציות חברתיות.

הממצא פורסם ב-Journal of Anxiety Disorders, והוא פותח פתח להבנה חדשה על ביטויי חרדה חברתית וכיצד היא משפיעה על התקשורת היומיומית שלנו.

מהי אלקסינומיה ומה מאפיין אותה?

אלקסינומיה מתארת קושי או הימנעות מפניה לאנשים בשמם, בין אם בשיחה ישירה ובין אם בשימוש בשמותיהם בקבוצה.

אנשים הסובלים מאלקסינומיה מעדיפים להשתמש בכינויים כלליים, כמו "אתה" או "הם", או פשוט להימנע לחלוטין מפניה ישירה.

מעבר לפן הטכני, התופעה משקפת חרדה עמוקה הנוגעת לאינטראקציה האישית, לחשש להפר גבולות, או לפחד להיראות "לא מדויקים" או "לא ראויים". כל אלה נופלים בקנה אחד עם המכניזם העומד מאחרוי חרדה חברתית.

מה גילה המחקר?

במחקר, שנערך באוניברסיטת זיגמונד פרויד בווינה, השתתפו 190 נבדקים שהיו בני 30 בממוצע.

המשתתפים עברו הערכה לסימפטומים של חרדה חברתית באמצעות שני כלים:

1.סקאלת SIAS – המודדת מצוקה פסיכולוגית הקשורה באינטראקציות חברתיות.

2. סקאלת LSAS-SR – המעריכה חרדה והימנעות במצבים חברתיים וביצועיים.

בנוסף, הם מילאו שאלון ייעודי בן 24 פריטים לאבחון אלקסינומיה.

התוצאות הראו מתאם ברור בין רמות חרדה חברתית לבין ציוני אלקסינומיה גבוהים:

- 67.9% מהמשתתפים עם חרדה חברתית גבוהה קיבלו ציון ממוצע של 31.43 באלקסינומיה, לעומת 14.26 בלבד בקבוצה עם חרדה נמוכה.

- אצל מי שסווגו כבעלי חרדה חברתית חמורה, ציון האלקסינומיה הגיע ל-39.13, הגבוה ביותר מכל הקבוצות.

החוקרים מדגישים שאלקסינומיה עשויה להיות תסמין סמוי של חרדה חברתית, כזה שלעיתים קרובות עובר מתחת לרדאר של אנשי מקצוע.

הם קוראים לפתח כלי אבחון קליניים שיכללו התנהגות ביטחון זו כחלק מהערכת חרדה חברתית, כדי לשפר את האבחון והטיפול במטופלים עם קשיים מסוג זה.

שימוש בשמות הוא חלק מרכזי באינטראקציה האנושית, והוא מאפשר לנו להביע חיבור אישי, קרבה וכבוד. הימנעות משימוש בשמות עשויה לא רק להקשות על תקשורת אלא גם להעמיק את תחושת הניכור והבדידות אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית. הטיפול באלקסינומיה יכול, אם כן, לשפר את איכות חיי המטופלים ולהחזיר להם את הביטחון באינטראקציות יומיומיות.

הממצאים מציעים כיוון חדש, ישנם אתגרים:

השאלון שהשתמשו בו במחקר אינו סטנדרטי, ולא ברור האם אלקסינומיה ייחודית רק לחרדה חברתית או מופיעה גם בהפרעות אחרות. מחקר עתידי נדרש כדי להבין את מנגנוני התופעה וכיצד היא משתלבת בהפרעות נפשיות נוספות.

לסיכום, אלקסינומיה, על אף שאינה מוכרת לציבור הרחב או לאנשי מקצוע רבים, עשויה להיות סימן משמעותי לחרדה חברתית.

העלאת המודעות לתסמין זה ופיתוח כלים לאבחונו עשויים לעזור לאנשים לחוש נוחות וביטחון באינטראקציות חברתיות, ולתת להם את היכולת המלאה לקרוא לאנשים – וגם לעצמם – בשמם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

עם ראש המכון / מומחה ספציפי-

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

מקורות:

Ditye, T., Sartorio, M., & Welleschik, L. (2024). Name avoidance in social anxiety: Understanding alexinomia. Journal of Anxiety Disorders, 102, 102958. https://doi.org/10.1016/j.janxdis.2024.102958

סודות בטיפול נפשי: דרך המלך של ברומברג לליבת הטראומה

יש משהו חידתי ומרגש ברעיון של "סודות".

זה הרי לא רק מה שאנחנו לא מספרים - יש כאן מהות עמוקה יותר:

חלקים בתוכנו שמסתתרים, לעיתים גם מעצמנו.

הסודות הללו, כפי שמתאר הפסיכואנליטיקאי ההתייחסותי פיליפ ברומברג, הם תוצרים של חוויות רגשיות כואבות שלא הצלחנו לעבד בזמן אמת. אלו אינם סתם זיכרונות, אלא מצבי "לא-אני" – חלקים שהופרדו מהמודעות שלנו כמנגנון הגנה ששומר על שלמותנו.

בטיפול פסיכולוגי, סודות מתחילים להיחשף דווקא כשהם יוצאים החוצה בדרכים עקיפות – דרך תחושות, פעולות, ואפילו שתיקות. ברומברג מסביר שכאשר סוד נחשף, הוא לא פשוט "נאמר". הוא מתגלה בדרך התייחסותית, דרך המרחב המשותף בין מטפל למטופל, בו נוצרים תנאי ביטחון מספקים כדי להאיר את מה שהודחק ואת הכאב שנדחק.

התהליך הזה מורכב יותר משנדמה. ברומברג מתאר כיצד סודות קשורים לשני רגשות עמוקים: בושה וכמיהה. מחד, בושה על עצם קיום הסוד, ומאידך, כמיהה עמוקה שמישהו יכיר בו. המתח הזה הוא חלק ממה שהופך את הסודות לכה משמעותיים. הם שואפים להיחשף, אך בו-זמנית חוששים מהשלכות הגילוי.

אחת הדוגמאות המרתקות שברומברג מביא היא של מטופלת שסבלה מהפרעות אכילה ובמהלך הטיפול החלה להיזכר באירועי התעללות מילדותה. בתחילה, היא תיארה את הזיכרונות הללו כ"חלוק קטן בנעל" – משהו מטריד, אך קשה להגדרה. ככל שהתהליך הטיפולי התקדם, ה"חלוק" הפך ל"בולדר" – והמטופלת החלה לחוש את עוצמת הכאב האמיתי. עם הכאב עלתה בושה עזה, ועימה התלבטות מכרעת: "איך אני יכולה לחשוף את הסוד בלי לפגוע באנשים הקרובים אליי?"

ברומברג מדגיש שתפקיד המטפל אינו לכפות את חשיפת הסודות, אלא ליצור מרחב בטוח בו יוכלו לעלות מעצמם. רק דרך הקשר האמפתי, המטפל והמטופל יכולים "לרקוד סביב הסוד" - לא כדי לפרוץ אותו בכוח, אלא כדי לאפשר לו להשתלב בזהות השלמה של המטופל.

המסע הזה – של הכרה בסודות והבאתם אל האור – הוא מהתהליכים העמוקים ביותר בטיפול. זהו מסע של ריפוי, שבו המטופל לומד, בהדרגה ובעדינות, לשלב את החלקים המודחקים בתוך עצמו ולחוות שינוי מבלי לאבד את תחושת הזהות. או כפי שברומברג ניסח זאת: הטיפול הוא "להישאר אותו דבר, תוך כדי שינוי".

בסופו של דבר, הסוד המשמעותי ביותר הוא זה שאנחנו מסתירים מעצמנו – והטיפול הוא דרך מומלצת לגלות אותו, יחד.

עד כאן טיפול פרטני.

סודות בטיפול זוגי

סודות בטיפול זוגי יכולים להיחשב כחרב פיפיות. מצד אחד, סודיות אישית עשויה להעניק לבני הזוג תחושת פרטיות ועצמאות בתוך המערכת הזוגית, מה שתורם לשמירה על זהות אישית. מצד שני, כפי שמחקרים מראים, שמירת סודות מהמטפל ומהפרטנר עשויה להוות חסם משמעותי לתהליך הטיפולי, ולעיתים אף לפגוע באיכות היחסים הזוגיים עצמם.

ברומברג מתאר את הקונפליקט בין החשיפה לבין הפחד מחשיפה בטיפול פסיכואנליטי. עבור מטופלים רבים, תחושת הביטחון הנוצרת בקשר עם המטפל מאפשרת בהדרגה את ההעזה לחשוף חלקים סמויים ומוסתרים. ברומברג מדגיש כי לעיתים, הסוד אינו רק מידע נסתר אלא גם הגנה מפני כאב או בושה עמוקה, מה שלפעמים מקשה ומכביד על התהליך הטיפולי.

בטיפול זוגי, תפקידו של המטפל דומה: עליו ליצור מרחב בטוח מספיק כדי לאפשר חשיפת סודות בדרך שלא תערער את הקשר בין בני הזוג. בכך נדרשת מהמטפל רגישות גבוהה לאיזון בין תמיכה לשאלת שאלות פרובוקטיביות, ולעיתים אף לספק "גשר" כאשר חשיפה מיידית עלולה להכאיב.

מחקרים כמו זה של קלי ויואן (2009) מראים כי סודות הנוגעים לנושאים רגשיים משמעותיים כמו בגידה, קשיים כלכליים או טראומות עבר, עלולים לפגוע באיכות הברית הטיפולית (working alliance) ולגרום למטופלים להרגיש פחות בנוח לשתף פעולה בטיפול. זאת ועוד, שמירת סוד עשויה לעכב התקדמות טיפולית בכך שהיא צורכת משאבים נפשיים רבים שמופנים להסתרה.

במקרים מסוימים, חשיפת סוד בטיפול זוגי יכולה להוות תחילתו של תהליך ריפוי, אך גם לעורר משברים זמניים.

חשיפת בגידה, לדוגמה, עלולה לגרום לזעזוע ראשוני, אך לאורך זמן, בתנאים טיפוליים נכונים, יכולה להוות בסיס לתקשורת עמוקה ואותנטית יותר.

הדינמיקה הטיפולית – מטפל כמתווך סודות

במסגרת טיפול זוגי, המטפל נדרש להיות מתווך נייטרלי אך אקטיבי. עליו להבחין מתי הסוד שנשמר מהפרטנר הוא גורם מסכן לזוגיות ומתי יש מקום לכבד את פרטיות המטופל. לדוגמה, מטפל עשוי לבחור להתמקד בהבניית תחושת ביטחון בין בני הזוג לפני שהוא מציע לחשוף סודות רגישים.

מעבר להובלת התהליך הטיפולי וליצירת מרחב בטוח לשיח זוגי, עליו גם לשמש כמתווך לסודות שבני הזוג נושאים עמם. סודות אלו יכולים לנוע בין חוויות אישיות שאינן ידועות לצד השני לבין אירועים דרמטיים בעלי פוטנציאל לערער את הקשר הזוגי. תפקיד המטפל כמתווך סודות דורש איזון עדין בין כיבוד פרטיותו של כל פרט לבין הבטחת תהליך טיפולי אפקטיבי.

במהות, סוד הוא מידע שהאדם בוחר להסתיר, לעיתים מתוך בושה, פחד, או רצון להגן על עצמו או על בן הזוג.

סודות עשויים להתקיים בכמה מישורים בתהליך טיפולי זוגי:

סודות אישיים: חוויות פרטיות, רגשות או מחשבות שהאדם מעדיף לשמור לעצמו.

סודות זוגיים: מידע הנוגע ישירות למערכת הזוגית, כמו בגידות, חובות כלכליים או קונפליקטים לא פתורים.

סודות בין-אישיים מורכבים: אירועים שיכולים להשפיע באופן עקיף או ישיר על הקשר, כמו טראומות עבר או מערכות יחסים קודמות.

המטפל נדרש לייצר מרחב שבו בני הזוג ירגישו מספיק בטוחים כדי לשתף. זה כולל הקשבה פעילה, הימנעות משיפוטיות, ושמירה על נייטרליות. מרחב זה חיוני לבניית אמון, שהוא הבסיס לחשיפת סודות.

לא כל סוד דורש חשיפה, אך המטפל צריך להעריך כיצד הסוד משפיע על הדינמיקה הזוגית. לדוגמה, סוד שנשמר מחשש לפגוע בצד השני עשוי להעיד על בעיות עמוקות בתקשורת או באמון, בעוד שסודות פרטיים שאינם קשורים ישירות לזוגיות עשויים להישאר כמוגנים תחת פרטיות המטופל.

במקרים שבהם חשיפת סוד נחוצה להתקדמות הטיפול, המטפל עשוי להנחות לחשיפה הדרגתית, המדגישה הבנה הדדית ושיח פתוח. לדוגמה, במקום לחשוף בגידה באופן חד, ניתן לעבד את החוויה עם המטופל הפוגע לפני שיתוף הצד הנפגע.

המטפל מתמודד עם דילמות אתיות מורכבות: מצד אחד, עליו לשמור על פרטיות המטופל, ומצד שני, הוא מחויב לדאוג לרווחת הקשר הזוגי. האיזון הזה מחייב שיקול דעת מדויק והכרה בגבולות האחריות הטיפולית.

מטפל עשוי לעבוד עם המטופל לשם עיבוד פנימי של הסוד לפני חשיפתו. תהליך זה כולל בחינת הרגשות והפחדים הקשורים לסוד, הבנת השפעתו על הקשר, ופיתוח אסטרטגיות לחשיפתו בדרך שלא תגרום לנזק מיותר.

כאשר סוד נחשף, המטפל מתמקד גם בתמיכה בצד השני, שיכול לחוות תדהמה, כאב או כעס. עליו לסייע לצד זה לעבד את המידע החדש ולמצוא דרכים לשמר את הדיאלוג.

תהליך של חשיפת סודות יכול לערער את הברית הטיפולית. המטפל נדרש לשמור על שקיפות, להציע הבנה ולאפשר לבני הזוג להרגיש שמטרת התהליך היא חיזוק הקשר ולא פגיעה בו.

חשיפת סוד בטיפול יכולה להפוך לאבן דרך משמעותית בבניית אמון מחודש. עיבוד משותף של הסוד עשוי להוביל לדיאלוג פתוח ועמוק יותר. התמודדות עם סודות מאפשרת למטופלים להכיר בחולשותיהם ובחוזקותיהם. עם זאת, חשיפה פתאומית עשויה לעורר תגובות רגשיות עוצמתיות, ואם אחד הצדדים לא מוכן להתמודד עם המידע החדש, הדבר עלול להעמיק את הקרע.

לא כל חשיפת סוד תורמת. כפי שברומברג מציין, לעיתים חשיפה מיידית ובלתי מדורגת עלולה להוות חוויה טראומטית עבור בן הזוג השומע. לעיתים נכון יותר להתמקד בעיבוד פנימי של הסוד לפני שמביאים אותו לקדמת הבמה.

בעולם של טיפול זוגי, הסודות הם לא רק מכשול אלא גם הזדמנות. התהליך הטיפולי נועד להחזיר את האמון, להעמיק את הקרבה ולהפוך את החשיפה לחלק מתהליך הבראה משותף. עם זאת, הצלחתו של הטיפול תלויה ברגישות המטפל, במודעות המטופלים ובהבנה שחשיפת סודות היא לא יעד בפני עצמו אלא כלי ליצירת תקשורת בריאה יותר.

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

מקור:

Bromberg, P. M. (2016). “It never entered my mind”. In E. F. Howell & S. Itzkowitz (Eds.), The dissociative mind in psychoanalysis: Understanding and working with trauma (pp. 9–13). Routledge. https://doi.org/10.4324/9781315679211

Kelly, A. E., & Yuan, K. H. (2009). Clients' secret keeping and the working alliance in adult outpatient therapy. Psychotherapy (Chicago, Ill.), 46(2), 193–202. https://doi.org/10.1037/a0016084

ד"ר רן רוזן | MSW פסיכותרפיסט | מכון טמיר בכפר סבא

שמי ד"ר רן רוזן, אני עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט למבוגרים בכפר סבא, עמית מכון טמיר בשרון.

אני מציע טיפול נפשי בגישות עכשוויות המותאם לצרכי המטופל, בגובה העיניים. אני בוגר תואר ראשון שני ודוקטורט בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית.

בוגר לימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית בבית הספר ללימודי המשך לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

כמו כן למדתי מספר טכניקות טיפול נוספות כגון EMDR ו-PE אשר גם עוזרות לי לעיתים במתן טיפול במצבי דחק או תגובות לדחק.

במקביל לקליניקה פרטית אני עובד במגזר הציבורי תחת בית חולים שלוותה במרפאה לטיפול בטראומה ואובדן בשרון.

לפני כן עבדתי מספר שנים בעמותת עמך לטיפול בניצולי שואה.

מנוסה בטיפול במצבי משבר, חרדה, דיכאון, תגובות לאירועים קשים, תקיעות, קשיים סביב מיניות, זהות מינית וביחסים בין אישיים.

אני מאמין שטיפול טוב תלוי בתקשורת כנה וטובה בין שני אנשים.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

שיחת ייעוץ מקצועית עם מומחה לטיפול בהתמכרויות

קיבלת החלטה לצאת מהמבוך -

תן לנו להכווין אותך לדלת הנכונה

שיחת ייעוץ מקצועית בדרך לניקיון

הגעת לרגע הזה שבו אתה מבין שצריך שינוי אמיתי. אולי ניסית בעבר, אולי דחית את ההחלטה שוב ושוב, אבל עכשיו ברור לך – אתה עולה על הדרך.

זה הרגע הכי חשוב במסע שלך, ואנחנו כאן כדי לעזור לך להתחיל אותו בצורה הנכונה.

שיחת ייעוץ אישית בת 20 דקות עם מומחים מנוסים לטיפול בהתמכרויות היא הצעד הראשון שלך להצלחה.

בשיחה הזו, תקבל הבנה מעמיקה על מצבך, תכנית פעולה מותאמת אישית והכוונה מקצועית מדויקת.

בלי ניחושים, בלי בזבוז זמן וכסף על טיפולים שלא מתאימים לך.

היתרונות הייחודיים של שיחת הייעוץ שלנו

✅ מיידיות – שיחה תוך 24 שעות בלבד. יש מומנטום, לא צריך לחכות.

✅ מומחים מנוסים בלבד – השיחה מתבצעת ע”י מומחי בריאות הנפש, בד״כ פסיכולוגים, עו״ס קליניים מומחים בטיפול בהתמכרויות, עם ניסיון קליני נרחב בתחום זה.

✅ התאמה אישית מבוססת מחקר – טיפול מותאם אישית למצבך ולצרכיך הייחודיים.

✅ חיסכון עצום בזמן ובכסף – הימנעות מהתחלת תהליך שאינו מתאים לך, הכוונה מדויקת מהשיחה הראשונה.

✅ פרטיות ודיסקרטיות מלאה – השיחה אנונימית לחלוטין, כל מה שנאמר נשמר בסודיות מוחלטת.

✅ זמינות ארצית ובזום – לא משנה איפה אתה נמצא, סביר שאנחנו באזור. השיחה תתבצע בזום או בטלפון, מה שיותר נוח לך.

בלי הכוונה נכונה, קשה לבחור את הטיפול הנכון.

אם כבר אתה בכזו תנופה, תן לנו לראות שאתה ממריא היטב,

הימנע מאימפולסיביות.

איך זה עובד?

1️⃣ קובעים שיחה עם מומחה להתמכרויות – נרשמים לשיחה שתתקיים בהקדם, לרוב תוך 24 שעות.

2️⃣ שיחת ייעוץ אישית בת 20 דקות – נשאל אותך שאלות ממוקדות כדי להבין את הצרכים הייחודיים שלך.

3️⃣ תכנית מותאמת אישית – בסיום השיחה, תקבל תכנית ברורה ומדויקת הכוללת את המטפל המתאים ביותר עבורך ואת השיטה המומלצת ביותר.

4️⃣ בחירה מתוך רשת של 200 מטפלים – במכון שלנו יש גישה ל-200 מטפלים מקצועיים, כך שנוכל להבטיח התאמה מדויקת לצרכים שלך.

למה לבחור בנו?

200 מטפלים בפריסה ארצית – רשת מטפלים רחבה הכוללת מומחים מהשורה הראשונה, לצד בקיאות בשירותים לטיפול בהתמכרות וגמילה.

הכשרה מקצועית מוכרת ע”י משרד הבריאות – מכון שמוכר כמוסד להכשרת פסיכולוגים קליניים.

עשרות עדויות של לקוחות מרוצים – אנשים שעשו את הדרך והחלימו בזכות הכוונה נכונה מההתחלה.

התאמה מבוססת על צרכים אישיים – הכוונה אישית ומותאמת לאחר הבנה מדויקת של הצרכים שלך.

תהליך יעיל שמונע בזבוז זמן וכסף – לא עוד חודשים של ניסוי וטעייה. פתרון מותאם אישית כבר בשיחת הייעוץ.

עם מה תצא מהשיחה הזו?

תבין איפה אתה עומד ומה הצעד הבא שלך.
תדע מהו סוג הטיפול שהכי מתאים לך ולמצבך.
תקבל המלצה למטפל מתאים ועם המלצה על תכנית טיפולית מותאמת אישית.
תחסוך זמן וכסף – כדי לוודא שלא תתחיל טיפולים מיותרים.
תרגיש שאתה סוף סוף בדרך הנכונה – עם הכוונה מדויקת וביטחון מלא.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

מכון טמיר תל אביב

עלות השיחה: 140 ₪ בלבד –

20 דקות של מיקוד שיקדמו שינוי בחייך.

הגיע הזמן לשינוי אמיתי. לא עוד עיכובים –

התייעצות קטנה שתוודא שאתה בכיוון.

חרדה מהקאות | תיאור מקרה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי

זה מתחיל בבוקר, כשדנה מתכננת את היום.

היא מתבוננת מהחלון על הנוף האורבני, רואה את השמש התל אביבית זורחת, ובמקום לחשוב על הפגישות שמחכות לה בעבודה, היא מתחילה לתכנן את ההישרדות היומית שלה מול החרדה מהקאות:

"איפה אני אוכל היום?״

״מה לעשות אם אתקף בחילה?"

פחד מהקאה - או בשפה המקצועית, אמטופוביה - הוא לא רק דאגה נוספת לסל הדאגות המוכר.

הוא צובע כל החלטה, כל תכנון, כל רגע בחיים.

לא הכי נוח לדבר על הקאה, נושא שמעורר כשלעצמו מידה של גועל ודחייה.

אבל עבור אנשים כמו דנה, אין כל כך ברירה. זו לא סתם אי נוחות. זה פחד שמשתק את החיים.

יש מקרים קיצוניים, למשל מטופל שלא יצא לחופש עשר שנים. לא בגלל כסף, לא בגלל זמן - רק בגלל הפחד שאולי יחווה בחילה במקום לא מוכר, רחוק מהסביבה הבטוחה.

הסיפורים האלה חוזרים על עצמם - אמא צעירה שדוחה את החלום להביא עוד ילד כי היא לא מסוגלת להתמודד עם המחשבה על בחילות בוקר. סטודנט מבריק שמפספס הזדמנויות בגלל החרדה שמישהו יקיא ליד בכיתה. זוג צעיר שלא יכול לצאת למסעדה כי בן הזוג פשוט קפוא מפחד שמשהו במנה "לא יסתדר".

מה שמעניין - ועצוב - הוא איך הפחד הזה יוצר מעגל שקשה לצאת ממנו.

תחשבו על זה: את פוחדת מהקאה, אז את חרדה. החרדה גורמת לבטן להתכווץ, מה שיוצר תחושת בחילה קלה. הבחילה מגבירה את החרדה, וחוזר חלילה. סוג של אובססיה, גם גיבוי גופני, שאי אפשר להפסיק אפיךו אם ברור שזה לא הגיוני.

אבל - וזה חשוב להגיד - יש תקווה וראיתי אותה במו עיניי, ולא פעם אחת:

מטופלים שפעם לא העזו לצאת מהבית מוצאים את הדרך הביתה, לחיים מלאים.

זה לא קל, זה לא זבנג וגמרנו, אבל עם תמיכה נכונה וטיפול מקצועי, בעיקר באמצעות CBT, אפשר לצאת מהמלכוד הזה. התהליך מתחיל בהבנה של האמטופוב שאינו לבד, שיש עוד רבים שמבינים בדיוק מה הם עוברים, ושיש דרך החוצה.

דיווח על טיפול CBT באמטופוביה

אני מסכם במילים שלי תיאור מקרה מצוין שמתאר טיפול CBT בחרדת הקאה.

חשוב לסייג קצת ולהדגיש שהמטפלים התייחסו להקאה עצמית ככלי להתגברות על הפחד - גם של המטופלת וגם של מודלינג ע״י המטפלים - אני לא בטוח שזה הכרחי:

לינדזי היא אישה צעירה בת 26 שחיה בצל פחד מתמיד מהקאות. פחד זה, שנקרא בשפה המקצועית אמטופוביה, לא היה סתם חשש קל - הוא השפיע על כל היבט בחייה. כל ארוחה במסעדה הייתה מקור לחרדה, כל מפגש חברתי היה רצוף בדאגות, וחלום ההיריון שלה נראה רחוק ובלתי אפשרי בגלל הפחד מבחילות בוקר.

כדי להבין איך באמת מתרחש השינוי בטיפול כזה, בואו נצלול עמוק יותר למה שקורה במוח ובגוף כשאנחנו מתמודדים עם פחד. כשאדם נמצא במצב מפחיד, המוח שלו נכנס למצב של "הילחם או ברח". במקרה של לינדזי, אפילו המחשבה על הקאה הפעילה את מערכת החירום הזו. הלב שלה היה דופק מהר יותר, היא הייתה מזיעה, ומרגישה דחף עז להימנע מכל מה שמזכיר לה הקאה.

הטיפול שלינדזי עברה, נקרא טיפול בחשיפה והוא עובד בדיוק על המנגנון הזה.

הרעיון הוא פשוט אך עמוק ועובד:

כשאנחנו נשארים במצב מפחיד מספיק זמן, המוח לומד שתי דברים חשובים:

ראשית, שהפחד בסופו של דבר יורד גם בלי שעשינו משהו, ושנית, שמה שפחדנו ממנו לא באמת מסוכן כפי שחשבנו.

כל זה חייב לקרות כמובן כאשר התפיסה היא שכל הסיפור בשליטה שלנו.

שלב 1: הערכה ותכנון

הבנת ההפרעה ובניית תוכנית

אבחון ההפרעה

↓

בניית היררכיית פחדים

↓

שלב 2: חשיפה בדימיון

התמודדות ראשונית ללא סיכון

צפייה בסרטונים של הקאות

↓

דמיון מודרך של סיטואציות הקשורות להקאה

↓

שלב 3: בין דימיון למציאות

הדמיה מבוקרת בסביבה בטוחה

הדגמת גרגור על ידי המטפלים

↓

חיקוי הפעולה על ידי לינדזי

↓

שלב 4: חשיפה במציאות

התנסות מדורגת בסביבה מוגנת

הדגמה עם תערובת עגבניות

↓

תרגול לינדזי עם התערובת

↓

שלב 5: חשיפה אמיתית והצלחה

התמודדות מלאה והטמעת השינוי

צפייה במטפלים מקיאים

ניסיון ראשון במרפאה

הקאה מוצלחת בבית

↓

שלב 6: הפחתת התנהגויות ביטחון

הפסקת שימוש בהתנהגויות הגנה

הפסקת השימוש בהתנהגויות הבאות:

נטילת תרופות נוגדות חומצה

אכילת קרקרים

שתייה מרובה של 7-אפ

מהלך הטיפול

תחילה, לינדזי והמטפלים בנו יחד מפת דרכים של הפחדים שלה. הם דירגו מצבים שונים לפי רמת החרדה שהם מעוררים - החל מאכילת קציצת המבורגר לגמרי לא מבושלת (דירוג 2 מתוך 10) ועד להקאה ממשית (דירוג 10). זה לא היה סתם תרגיל - זו הייתה הכנה חשובה שעזרה ללינדזי להבין ולהמשיג את קיומן של דרגות פחד שונות ושאפשר להתקדם בהדרגה.

בכל שלב בטיפול, לינדזי התמודדה עם מצב מפחיד קצת יותר מהקודם. למשל, כשהיא צפתה בסרטונים של אנשים מקיאים, היא הייתה צריכה להשתהות עם החרדה בלי לעשות את הדברים שבדרך כלל עזרו לה להרגיע את עצמה - כמו נטילת תרופות נגד חומציות או שתיית משקה מוגז. זה היה קשה, אבל כל פעם שהיא נשארה במצב המפחיד וראתה שהחרדה יורדת מעצמה, המוח שלה למד משהו חדש: "אולי זה לא כל כך נורא כמו שחשבתי."

חלק מפריצות הדרך הגדולות ביותר בטיפול הגיעו דווקא במצבים אמיתיים. כשלינדזי הלכה למסעדה ואכלה המבורגר שלא היה מבושל לגמרי, היא לא רק התגברה על פחד ספציפי - היא גם למדה שהיא יכולה להתמודד עם חרדה ולשרוד אותה.

תהליך הטיפול בחשיפה של לינדזי מדגים את העיקרון החשוב של התקדמות הדרגתית בהתמודדות עם פחדים. המטפלים תכננו בקפידה סדרה של צעדים, כשכל שלב בנוי על ההצלחה של השלב הקודם, עד להגעה למטרה הסופית - התמודדות עם הקאה בפועל.

שלבי הדסנסיטיזציה בטיפול

בשלב הראשון, המטפלים התחילו בחשיפה עדינה ומבוקרת. הם הדגימו "הקאה מזויפת" על ידי גרגור פשוט מול האסלה. זה היה צעד ראשון חשוב - הוא אפשר ללינדזי להתמודד עם הרעיון של הקאה בצורה לא מאיימת מדי. היא התבקשה לחקות את פעולותיהם, מה שעזר לה להתחיל לבנות תחושת שליטה במצב.

בשלב הבא, העלו את רמת המציאותיות. המטפלת השתמשה בתערובת של עגבניות קצוצות במים כדי לדמות הקאה אמיתית. זה היה צעד משמעותי קדימה - הוויזואליות הייתה קרובה יותר למציאות, אבל עדיין בסביבה בטוחה ונשלטת. לינדזי, בהתאם לתהליך, חזרה על הפעולה בעצמה.

השלב המשמעותי הבא היה כאשר המטפלים עצמם הקיאו בנוכחותה של לינדזי. למרות שזה די קיצוני היה לכך ערך טיפולי חשוב: לינדזי יכלה לראות שאנשים יכולים לחוות הקאה ולהיות בסדר לגמרי אחר כך. היא למדה על התחושות ותגובות הגוף הטבעיות במצב זה.

המחברים מציינים כי במקרה הספציפי של לינדזי, הקאה in vivo (בזמן אמת) היתה רכיב הכרחי בטיפול. הם טוענים שלינדזי כבר ידעה ברמה הלוגית שהקאה אינה מסוכנת, אך היא נזקקה לחוות זאת בעצמה ולהרגיש את מה שכבר "ידעה".

לדבריהם, חשיפה למצבים פחות אינטנסיביים, כגון צפייה בסרטונים או גרגור, לא היו מספיקים כדי לספק לה מידע מתקן בנוגע לאמונתה המרכזית הלא-אדפטיבית. היא נזקקה לחוות את ההקאה עצמה כדי להבין שהיא אינה מסוכנת כפי שחשבה.

עם זאת, המחברים מציינים שהצורך בהקאה in vivo יכול להשתנות בין מטופלים שונים.

בפגישה הרביעית הגיע רגע האמת - לינדזי ניסתה להקיא בעצמה. למרות שלא הצליחה בניסיון הראשון במרפאה, היא לא ויתרה. באופן מרגש, היא דיווחה מאוחר יותר שהצליחה להקיא בביתה. זה היה הישג משמעותי - לא רק שהיא התמודדה עם הפחד הגדול ביותר שלה, אלא גם גילתה שהמציאות הייתה פחות מפחידה ממה שדמיינה.

התהליך כולו מדגים את העיקרון החשוב של חשיפה הדרגתית:

מתחילים במצבים פחות מאיימים ומתקדמים בהדרגה למצבים מאתגרים יותר. כל שלב בונה ביטחון ומספק הזדמנות ללמידה חדשה. הצלחתה של לינדזי מראה שעם תמיכה מקצועית נכונה והתקדמות הדרגתית מתוכננת היטב, אפשר להתגבר על פחדים שנראים בלתי ניתנים לשינוי.

לאורך כל התהליך, לינדזי עברה גם שינוי עמוק בדרך שבה היא תפסה הקאה. היא למדה להבחין בין סכנה אמיתית לבין תחושת סכנה, והבינה שהתגובות האוטומטיות שלה - כמו הימנעות קיצונית מכל דבר שקשור להקאה - בעצם רק שמרו את הפחד.

תוצאות

המעקב שנעשה שלוש שנים אחרי סיום הטיפול מראה משהו מעניין:

לינדזי עדיין מרגישה קצת פחד מהקאות, וזה בסדר גמור. ההצלחה של הטיפול לא נמדדת בהיעלמות מוחלטת של הפחד, אלא ביכולת לחיות חיים מלאים למרות קיומו.

היא יכולה היום לעשות דברים שפעם נראו בלתי אפשריים - כולל תכנון הריון, שפעם היה מחוץ לתחום בגלל הפחד מבחילות בוקר.

הסיפור של לינדזי מדגים איך שינוי אמיתי קורה, לא בבת אחת, אלא צעד אחר צעד, כשכל התמודדות מוצלחת בונה את הביטחון להתמודדות הבאה.

זה מזכיר לנו שלמרות שפחדים יכולים להרגיש בלתי ניתנים לשינוי, המוח שלנו יכול ללמוד דרכים חדשות להסתכל על העולם ולהגיב אליו - כל מה שצריך הוא את ההזדמנות הנכונה ואת התמיכה המתאימה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

עם ראש המכון -

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

מקורות:

Maack, D. J., Deacon, B. J., & Zhao, M. (2013). Exposure therapy for emetophobia: A case study with three-year follow-up. Journal of Anxiety Disorders, 27(8), 527–534). https://doi.org/10.1016/j.janxdis.2013.07.001

ורה באיננסון | MA | מטפלת בגישת CBT בטירת כרמל

שמי ורה באיננסון, אני מטפלת בטירת כרמל ועמיתת מכון טמיר.

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה-קרימינולוגיה ממכללת "עמק יזרעאל" ותואר שני בקרימינולוגיה קלינית מאוניברסיטת "בר אילן" (מ.ר: (170082. בוגרת התכנית "CBT אינטגרטיבי" באוניברסיטת חיפה. בנוסף לכך, בוגרת תכנית הכשרה לטיפול בהתנהגויות מיניות לא מותאמות ופוגעניות, באוניברסיטת "בר אילן".

אני מטפלת בגישה פסיכודינמית, קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ו-EMDR.

בנוסף לעבודתי במכון טמיר, אני עובדת ביחידה האמבולטורית לפסיכיאטריה משפטית בשירותי בריאות כללית וב'מכון ארגמן'. בעבודתי ביחידה בשירותי בריאות כללית עוסקת בכתיבת חוות דעת משפטיות, וכן בטיפול נפשי באוכלוסיות מורכבות. בעבודתי ב'מכון ארגמן' מטפלת בפוגעים מינית ובאנשים בעלי התנהגות מינית לא מותאמת. בעלת ניסיון בליווי של תהליכים ארוכי טווח של מספר שנים, וכן בהתערבויות קצרות מועד.

במהלך עבודתי אני פוגשת רבות את הפנים השונות של הטראומה המוקדמת ואת השפעתה על חיי האנשים. אני רואה כיצד זיכרונות קשים ומודחקים משפיעים על מגוון רחב של תחומים, על היכולת ליצור קשרים אינטימיים ולתפקד בצורה מיטבית. מנגד, אני רואה גם את הכוחות הנפשיים החזקים, את יכולת ההישרדות האנושית ואת הדרך המופלאה של הנפש והמוח להתארגן מחדש. בנוסף לניסיון שצברתי בתחום הטראומות המוקדמות, ובין היתר טראומה מינית, פגשתי מטופלים הסובלים מתחלואה נפשית, על כל גווניה ועוצמתה (דיכאון, חרדה, חרדה חברתית, סטיות מיניות).

אני מאמינה

ראשית כל, אני מאמינה בכוחו של האדם להשתנות ולשפר את חייו. אני מאמינה בכך שבכל אחד קיימת דרך טבעית לריפוי, שלעיתים יש צורך להניע אותה על ידי מגע ועיסוק בתכנים המודחקים. אני מאמינה ביכולתו של הקשר הטיפולי לרפא מכאובים, לתת מענה לצרכים אנושיים, לחזק, לאתגר ולדחוף. אני מאמינה בשילוב בין גישות טיפוליות, בהתאם לרצונו וצרכיו של המטופל.

אני מזמינה את המטופלים לעבור תהליך של התבוננות פנימית, הכרת העצמי וחיבור אנושי. ייתכן והתהליך יהיה כרוך בקושי וכאב, שהנו הכרחי לשיפור איכות החיים.

אורי | redirect זמני

שמי אורי סדן, בהכשרתי אני פסיכולוג תעסוקתי מומחה ומדריך (בתהליך הסמכה) ומטפל בגישת ה- CBT בדגש על גישות ״הגל השלישי״. אני מטפל בגישה אינטגרטיבית במכון טמיר.

את מרבית ניסיוני המקצועי רכשתי במסגרת תפקידים רבים ומגוונים שביצעתי במערך מדעי ההתנהגות באגף המודיעין בצה״ל, שם שימשתי כפסיכולוג תעסוקתי וארגוני.

לאורך השנים רכשתי כלים וניסיון ייעוצי וטיפולי רב, דרך עבודתי במסגרת המרכז לניהול קריירה שהפך בשנתיים האחרונות למרכז החוסן באמ״ן, בשירות הפסיכולוגי החינוכי בהרצליה ובמסגרות נוספות.

״האני מאמין״ הטיפולי שלי

גישתי הטיפולית היא גישה אינטגרטיבית, המבוססת על הכלים והגישות השונות שלמדתי והתנסותי בהן לאורך השנים, אך לא פחות מכך על התאמה מדויקת לצרכי המטופל ולמטרות הטיפולי.

אני לוקח השראה ומאמין גדול, בעקרונות העומדים מאחורי הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית, בהיותה בעלת אפקטיביות טיפולית ברורה ומוכחת (במחקרים), ממוקדת, מכוונת מטרה ומבוססת על ערכים. יתרה מכך, אני מוצא את גישות ״הגל השלישי״ צמחו מהגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית כמציאות ארגז כלים חשוב ומשלים לשם קידום רווחה נפשית, הגברת המסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האנושי.

אני מאמין בכוחו של התהליך הטיפולי לחולל שינויים עמוקים ומשמעותיים, להפחית קושי וסבל, לאפשר קבלה ולהניע לפעולות מקדמות המבוססות ערכים.

הפעלה התנהגותית בגיל השלישי: טיפול בקשישים נפגעי אלימות

התעללות בקשישים היא מגפה שקטה הפוגעת בשכבה רגישה במיוחד של החברה שלנו.

אם אתם חושבים על קשישים שחווים התעללות, הנטייה של רובנו היא לדמיין בעיקר פגיעה פיזית, אך המציאות מורכבת הרבה יותרף

הפגיעה הרגשית והמילולית, שהן הנפוצות ביותר, חודרות עמוק לנפש ומערערות את תחושת הערך העצמי והביטחון הבסיסי של האדם המבוגר.

הצורך במענה טיפולי מותאם לקשישים שחוו התעללות הוא קריטי, אך לאורך שנים התחום הזה לא זכה לתשומת הלב המחקרית והקלינית הראויה.

השילוב של גיל מבוגר וטראומה מתמשכת יוצר מורכבות ייחודית, הדורשת גישה טיפולית שמבינה את המאפיינים הייחודיים של שלב החיים הזה ואת ההשפעות הדרמטיות של ההתעללות.

מהי אקטיבציה התנהגותית?

הפעלה התנהגותית, או אקטיבציה התנהגותית, היא תפיסה טיפולית המשקפת הבנה עמוקה של הקשר בין פעולה לרגש.

העיקרון המנחה פשוט ובסיסי אך גם עוצמתי:

הדרך שבה אנחנו פועלים משפיעה באופן ישיר על איך שאנחנו מרגישים.

במצבים של דיכאון או מצוקה רגשית, אנחנו נוטים להיסחף למעגל שלילי שבו תחושות קשות מובילות להתכנסות פנימה, וזו בתורה מעמיקה את תחושות הכאב והבדידות.

מכניזם הפעולה של הפעלה התנהגותית שוברת את המעגל הזה דרך גישה הדרגתית ועדינה.

המטפל והמטופל עובדים יחד לזהות פעילויות שבעבר הביאו סיפוק, שמחה או תחושת משמעות.

זה יכול להיות כל דבר - מטיפול בגינה ועד שיחה עם חבר קרוב. הרעיון הוא לא לדחוף לפעילות מאומצת, אלא לבנות גשר עדין חזרה אל החיים.

הגישה עובדת בהדרגתיות. אם אדם אהב בעבר לבשל אבל הפסיק, הדרך חזרה מתחילה בצעדים קטנים. בהתחלה רק לדפדף בספר מתכונים, אחר כך אולי לקנות מזון שאהבנו פעם. כל צעד קטן הוא ניצחון, וכל ניצחון בונה את הבסיס לצעד הבא.

במקרה של קשישים שחוו התעללות, הגישה הזו נושאת משמעות מיוחדת. ההתעללות גוזלת תחושת שליטה ומערערת את הביטחון העצמי. דרך פעולות קטנות ומכוונות, אנשים יכולים להתחיל לבנות מחדש את האמון בעצמם ובעולם. זה לא רק עניין של "לעשות דברים" - זו דרך להחזיר את תחושת הערך והמשמעות.

האתגרים בדרך הם טבעיים ומובנים. חוסר מוטיבציה ראשוני, פחד מכישלון, או קושי לזהות מה בכלל יכול להביא הנאה - כל אלה הם חלק טבעי מהתהליך.

המפתח הוא להבין שעצם הניסיון הוא כבר הצלחה, ושכל צעד קטן קדימה הוא ניצחון.

אקטיבציה התנהגותית היא יותר מטכניקה טיפולית - זו דרך עמוקה לשנות את היחסים שלנו עם עצמנו ועם העולם.

דרך פעולה מכוונת ועדינה, אנחנו יכולים לבנות מחדש את הקשר שלנו לחיים, לאחרים, ובעיקר - לעצמנו.

התהליך שדורש סבלנות ורכות, אבל התוצאות שלו יכולות להיות עמוקות ומשנות חיים.

מחקר שפורסם לאחרונה מספק תובנות חשובות על הקשר בין טיפול נפשי והתאוששות מהתעללות בגיל המבוגר.

החוקרים עקבו אחר 158 קשישים מעל גיל 60, שכולם חוו התעללות וסבלו מתסמיני דיכאון משמעותיים.

הממצאים חשפו תמונה מורכבת של פגיעה, כאשר ההתעללות הרגשית והמילולית היו הנפוצות ביותר.

התוכנית הטיפולית PROTECT, שנמשכה עשרה שבועות, הציגה גישה חדשנית המשלבת חינוך פסיכולוגי עם הפעלה התנהגותית מובנית.

התוצאות היו מעודדות במיוחד:

ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון וצמצום דרמטי במחשבות האובדניות, מ-19% בתחילת הטיפול ל-5.7% בסיומו.

מה שיפה במיוחד בממצאים הוא ההוכחה שגם התערבות קצרת מועד יכולה להוביל לשינוי משמעותי.

הנתון הזה מעניק תקווה אמיתית ליכולת שלנו להציע עזרה יעילה לקשישים שחוו פגיעה, במסגרת המשאבים הקיימים בקהילה.

המחקר מדגיש שהמפתח טמון בגישה ממוקדת ורגישה, המשלבת הבנה עמוקה של הטראומה עם כלים מעשיים לשינוי.