מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו טיפול פסיכולוגי
מבוסס ראיות?
על טיפול evidence based
והתערבויות מבוססות מחקר בפסיכותרפיה
התערבויות טיפוליות מבוססות ראיות (evidence based practice או EBP) הפכו בעשורים האחרונים לאבן פינה בתחום הטיפול הנפשי.
גישה זו מספקת חיבור אמפירי ומדיד לטיפול נתמך מחקר במגוון רחב של הפרעות נפשיות.
היא משלבת בין מחקר אקדמי לבין ניסיון קליני, מה שמאפשר למטפלים לאמץ טכניקות והתערבויות שהוכחו יעילות במחקרים מדעיים, תוך התחשבות בהעדפות ובערכים הייחודיים של כל מטופל.
נבחן כאן את הדרך שעברה EBP בטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפי, לצד החסרונות הפוטנציאליים.
בהקשר של פרקטיקה מבוססת ראיות (EBP) בפסיכולוגיה ובפסיכותרפיה נטבע המושג ״השרפרף בעל 3 הרגליים״, דימוי המתאר את שלושת הרכיבים העיקריים של פרקטיקה מבוססת ראיות בפסיכולוגיה טיפולית.
כל רגל בשרפרף מחזקת את השתיים האחרות, ויחד הן יוצרות את הבסיס לפרקטיקה אפקטיבית של פסיכותרפיה מבוססת ראיות:
ראיות מחקריות - הרכיב הראשון והחשוב ביותר, לפיו פסיכולוגים ומטפלים משתמשים בממצאי מחקר כדי לקבל החלטה על הטיפול המתאים ביותר עבור המטופל. הדגש כאן הוא על שימוש במחקרים תקפים ומהימנים שמבטיחים את איכות הטיפול (Peterson et al., 2016).
ניסיון ומומחיות - הרגל השני קושר את הידע והניסיון המקצועי של המטפל לקבלת החלטות קליניות. חלק זה מאפשר לפסיכולוג להתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל מטופל, תוך מתן דגש על היכולת לזהות אילו טיפולים יכולים להצליח ואילו פחות (Stewart & Chambless, 2007).
העדפות, תכונות, וערכים של המטופל - הרגל השלישית מדגישה את החשיבות ההעדפות והערכים של המטופל. אלה כוללים היבטים תרבותיים, מאפיינים האישיים והעדפות טיפוליות (Spring, 2007).
שילוב שלושת הרכיבים מאפשר למטפלים להעניק טיפול מיטבי ומותאם אישית, המתבסס על המחקר הטוב ביותר, על ניסיון קליני, ועל התחשבות בנקודת המבט של המטופל.
התפתחות הגישה מבוססת המחקר
הביקורת המרכזית המופנית כלפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, במידה לא מועטה של צדק, היא שהתיאוריה המסורתית ושל ממשיכיו הפוסט-פרוידיאניים, אינה מבוססת על ראיות מחקריות.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא כלי טיפולי פופולרי ויעיל לטיפול במגוון רחב של בעיות נפשיות. הגישה נולדה בשנות ה-50 ופרחה בשנות ה-60, ועד היום עברה שינויים רבים והתפתחה משמעותית.
הטיפול ההתנהגותי, שהיווה את הבסיס הראשוני ל-CBT, נסמך על עקרונות למידה קלאסית ואופרנטית. לפי תפיסה זו, הפרעות נפשיות הן דפוסי התנהגות בלתי מסתגלים שנלמדו במהלך החיים. כתוצאה מכך, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות אלו באמצעות טכניקות כמו חשיפה הדרגתית, מניעת תגובה, הקהיה שיטתית, תגמולים וענישה.
עם הזמן, התפתחו גישות טיפוליות ששמו דגש על הממד הקוגניטיבי – כלומר, על מחשבות, אמונות ותפיסות. גישות אלו טענו שדפוסי חשיבה לא יעילים תורמים להיווצרותן של הפרעות נפשיות. כתוצאה מכך, הן פיתחו טכניקות טיפוליות שמטרתן לשנות דפוסי חשיבה אלו.
השילוב בין הגישה ההתנהגותית לבין הגישה הקוגניטיבית הוביל ליצירת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), המשלבת טכניקות משני התחומים, ומאפשרת טיפול מקיף ויעיל יותר.
כך, נעשה שימוש בטכניקות של חשיפה ומניעת תגובה, הקהיה שיטתית, תגמולים וענישה ועוד. במקביל לכך התפתחו הטיפולים הקוגניטיביים, אשר עד מהרה השתלבו עם הגישה ההתנהגותית לכדי יצירת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
תחום ה-CBT ממשיך להתפתח כל הזמן. חוקרים מפתחים כל העת טכניקות טיפוליות חדשות ומעדכנים את הגישות הקיימות.
כתוצאה מכך, CBT נותר כלי טיפולי יעיל ורלוונטי לטיפול במגוון רחב של בעיות נפשיות.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי עבר דרך ארוכה מאז ימיו הראשונים. גישות טיפוליות חדשות וטכניקות יעילות נוספו לאורך השנים, וביססו אותו ככלי טיפולי רב עוצמה.
כיום, CBT הוא טיפול נפוץ ומוכר, ומהווה בחירה מצוינת כטיפול מבוסס מחקר עבור מתמודדים עם קשיים נפשיים.
מהי פסיכותרפיה מבוססת ראיות?
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישה טיפולית פופולרית ויעילה לטיפול במגוון רחב של בעיות נפשיות.
משפחת הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים מבוססת על ראיות מדעיות, עם למעלה מ-200 פרוטוקולים טיפוליים ספציפיים (Manuals) המגדירים את אופן ביצוע הטיפול.
הטיפול מתבסס על הנחה לפיה אנשים מגיבים לאירועים באופן לא ישיר, על בסיס פרשנות סובייקטיבית.
כתוצאה מכך, דפוסי חשיבה מעוותים עלולים להוביל להתנהגויות לא בריאות ותחושות שליליות.
CBT משלב טכניקות התנהגותיות עם עבודה על דפוסי חשיבה.
טכניקות התנהגותיות נועדו לשנות דפוסי התנהגות לא בריאים, בעוד שעבודה על דפוסי חשיבה מתמקדת בזיהוי ושינוי של מחשבות שליליות ומעוותות, מה שמאפשר טיפול מקיף ויעיל יותר.
למשל, אדם שחווה פחד קהל עשוי לגבש חשיבה לפיה "אני תמיד אכשל בדיבור מול קהל, אני פשוט לא טוב בזה".
כתוצאה מכך, הוא יימנע ממצבים חברתיים בהם הוא נדרש למיומנוית של תקשורתי בפני קהל, מה שעלול להוביל לתחושות של הפחתה בערך העצמי ובביטחון.
לעומת זאת, אדם בעל דפוס חשיבה בריא עשוי לחשוב "היה לי קשה במצגת האחרונה, אבל אני יכול ללמוד ולהשתפר בפעם הבאה". כתוצאה מכך, הוא יתרגל הערת מצגות עם קהל קטן וחברים, יתמקד בהיבטים חיוביים של הביצוע ויפתח יכולות רטוריות שיקנו ביטחון.
CBT נמצא יעיל במגוון רחב של הפרעות, כולל חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעות טורדניות-כפייתיות ועוד.
ההרחבות הזו ממחישה את היעילות והגמישות של CBT, המאפשרות לרבים לקבל את הסיוע הדרוש להם להתמודדות עם קשיים נפשיים.
יתרון נוסף של CBT הוא שהוא טיפול מתוכנן ומוגבל בזמן, מה שהופך אותו לאטרקטיבי הן עבור מטפלים פרטיים והן עבור מסגרות ציבוריות.
עוד עדות ליעילותו של CBT היא העובדה שכ-70% מן המטפלים מדווחים כי הם משתמשים בכלים מתוך הגישה.
גופים חשובים, ביניהם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), מימנו מחקרים גדולים הבוחנים את יעילותם של טיפולי CBT לצד טיפולים תרופתיים. כתוצאה מכך, התפתחה מגמה של התערבויות טיפוליות ממוקדות הפרעה, העושות שימוש בטכניקות ספציפיות ומוגדרות. טיפולים אלו מלווים לרוב ב-Manual מפורט, המציג את מהלך הטיפול צעד אחר צעד.
תהליכים חברתיים ותרבותיים תרמו להתחדשות הגישה.
בשנות ה-60, חדירת תרבות המזרח למערב עוררה עניין בקרב מטפלים רבים ביוגה, מדיטציה וקבלה לצד שינוי
הניסיון לשלב גישות אלו בטיפול הוליד את הגל השלישי של CBT, בו מיינדפולנס וגישות טרנסדיאגנוסטיות תופסות מקום מרכזי.
לקריאה נוספת:
הראיות לפסיכותרפיה מבוססת ראיות - צבי גיל ואיתן טמיר <
מה הדומה והשונה בין טיפול דינמי לטיפול CBT? <
מהן השיטות השונות של פסיכותרפיה? <
מהן הביקורות כלפי שיטת ה-CBT? <
תודה על הקריאה!
אם אתם שוקלים להתחיל טיפול פסיכולוגי, פנו אלינו לשיחת הכוונה,
בה תוכלו לקבל המלצות על מטפלים מומחים ופסיכולוגים קליניים בתל אביב,
או עם עמיתי מכון טמיר בכל הארץ, על טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מחקר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
עדכון אחרון:
25 בפברואר 2024
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון