טיפול בגילוי אדפטיבי (Adaptive Disclosure) לטראומה מוסרית

Adaptive Disclosure therapy

מהו טיפול בגילוי אדפטיבי

(Adaptive Disclosure therapy)?

 

המאמר נכתב ע״י איתן טמיר, MA, ראש מכון טמיר;

טמיר כתב ופרסם על טיפול פסיכולוגי בטראומה בספרות המקצועית,

וחקר טיפול בטראומה עם פרופ׳ אלי זומר מאונ׳ חיפה,

פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן

מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון;

כתב במשותף פרק בספר 

בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי;

הנחה אנשי מקצוע במשך שנים רבות בנושא פסיכוטראומה

במסגרת עמותת נט״ל (נפגעי טראומה לאומית בישראל);

ניהל את ער״ן בחיפה;

לימד בקורס להכשרת קב״נים;

הדריך מודיעי נפגעים בצה״ל;

והציג בכנסים מקצועיים על טראומה נפשית בישראל ובחו״ל

   

טיפול בגילוי אדפטיבי (Adaptive Disclosure therapy) הוא שיטת פסיכותרפיה חדשנית, שנועדה להתמודד עם פגיעות וטראומות פסיכולוגיות שקשורות לשדה הקרב, כולל טראומה מוסרית

טראומה זו, שנקראת גם פציעה מוסרית (Moral Injury) היא מצב נפשי שמופיע אחרי שנחשפים לאירוע שמאתגר בצורה קיצונית את המשאבים הנפשיים שלנו. 

הרבה פעמים פציעה מוסרית קורה בהקשר צבאי, למשל אצל חייל שהרג אזרחית שירתה למוות בחבר שלו, או חייל שירה למוות בחבר פצוע קשה מהפלוגה שלו, כדי לגאול אותו מייסוריו. 

 

הטיפול החדש שפותח לוקח בחשבון את התרבות הצבאית ובינתיים יש לו תוצאות ראשוניות חזקות בהפחתה של תסמיני PTSD, דיכאון והערכה פוסט-טראומטית שלילית, ועלייה בצמיחה הפוסט-טראומטית. 

 

תהליך עיבוד הטראומה

עיבוד של טראומה דורש 3 שלבים: 

  1. ייצוב וביטחון.

  1. עיבוד טראומה.

  1. אבל, חיבור מחדש והשתלבות מחדש.

 

 את אותו דבר אפשר להחיל על פציעה מוסרית (כל הפציעות המוסריות הן טראומטיות, אבל לא כל טראומה היא פוגענית מוסרית). 

בשביל לטפל בפציעה מוסרית צריך בשלב הראשון ליצור לנפגע סביבה בטוחה, עם הנחיה פסיכו-חינוכית ששופכת אור על ההשלכות והגורמים לפציעה הנפשית ומתן כלים כמו טכניקות רגיעה ומיומנויות התמודדות, למשל מיינדפולנס. אם מדובר על טיפול קבוצתי, בונים גם יחסים אוהדים בין חברי הקבוצה. 

 

בשלב השני אפשר להשתמש בגילוי אדפטיבי, בצורה הבאה: לבקש מהמטופל לשתף את החוויה הקשה שלו בכל מפגש בשביל ״עיבוד קוגניטיבי חם״ ואז להמשיך לניסוי שבו המטופל ״מדבר״ עם מישהו שיעזור לו להתקדם (למשל הקורבן, איש צוות בכיר או דמות טובת לב). בטיפול בקבוצה חברי הקבוצה משתפים את הסיפורים שלהם במשך כמה מפגשים וחושפים את מה שמכביד עליהם, בקצב שלהם. הסיפורים יכולים להיות של פציעה מוסרית אחת או סדרה של פציעות. לפני שמשתפים, כל אחד צריך להגיד מה הוא צריך מהקבוצה, למשל ״אל תגידו לי שזה בסדר, כי זה לא״. חברי הקבוצה תומכים בכל משתתף, לפעמים שואלים שאלות כדי להבין, לפעמים אומרים שהם היו עושים אותו הדבר, ולפעמים אפילו אומרים ״שמע, זה ממש גרוע, אבל אני עדיין אוהב אותך״. באופן כללי השלב הזה תומך ומחבר.

 השלב השלישי הוא של תיקון והשתלבות מחדש, והקונספט של תיקון מוסרי נשזר בו באופן ממשי, אחרי שהייתה בו נגיעה קלה בשלב הראשון ונגיעה יותר רצינית בשלב השני. 

הרעיון הוא שהמטפל צריך ליצור איזון בין ההבנה של יכולת הרוע של האדם ליכולת שלו לגדול מהחוויה ולהמשיך לחיות חיים משמעותיים. 



תיקון מוסרי

או לעשות דברים שאדם יודע בלבו שהם ״טובים״ או ״נכונים״ ומקרבים אותו להיות מי שהוא רוצה להיות – זה אחד הדברים שהטיפול מתמקד בהם, כלומר לטוות את מעשי התיקון המוסרי בתוך הפציעה המוסרית והבעיות העכשוויות בחיי המטופל (למשל אלימות או כעס מוגזמים במהלך הקרב – לתרגל שליטה בכעסים; פגיעה שקשורה לילדים – להשתדל להיות אבא יותר טוב; דיכאון – המטופל צריך לטפל בעצמו יותר טוב).

ההיבט המרכזי של תיקון מוסרי הוא שכל פעולה שהמטופל בוחר מקרבת אותו למי שהוא רוצה להיות עד להגעה למבנה של טיפול בקבלה ומחויבות (ACT).

גם בטיפול קבוצתי וגם באינדיבידואלי כדאי שהמטפל יבדוק בתחילת כל מפגש מה המטופל עשה במהלך השבוע שחלף מבחינת תיקון מוסרי וישוחח איתו על איך זה קירב אותו למי שהוא רוצה להיות. אפשר לעזור לו לזהות איך הוא רוצה לתקן ולהמשיך הלאה. בקבוצה, אפשר לתת משימות: לכתוב מכתב לאדם טוב לב או מכתב התנצלות או פיוס, ואחרי זה לשתף את המכתבים, מה שדומה להתנסויות שקורות בטיפול הגילוי האדפטיבי האינדיבידואלי שלהם.

בסוף, במפגש הקבוצתי או האישי האחרון מעבדים את החוויה ומדגישים המשך צמיחה של תיקון מוסרי. הזמנים האלה מרגשים מבחינת הטיפול ב-PTSD: יש הבנה טובה יותר איך לטפל ב-PTSD שנגרם בשדה הקרב, ובמיוחד בפציעות מוסריות שהן היבט של טראומה כזאת, אבל עוד נדרש מחקר בנושא.

 

 

 

מקורות:

 

 

Brett T. Litz (Author), Leslie Lebowitz , Matt J. Gray , William P. Nash.  Adaptive Disclosure: A New Treatment for Military Trauma, Loss, and Moral Injury (2015). 

 

קורסים נהדרים בתוכנית ללימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה עמותת נט ל בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021