מהי פוביה ממגע? על התסמינים, הגורמים והטיפולים בפחד ממגע

פחד ממגע

חרדה / פחד ממגע 

הָפֵפוֹבְּיָה

 

כתיבה:

איתן טמיר, (MA)

ראש המכון 

 

 

מהי פוביה ממגע (הָפֵפוֹבְּיָה / Haphephobia)?

פחד קיצוני ממגע אנושי עשוי לבטא פוביה ספציפית נדירה יחסית שנקראת הָפֵפוֹבְּיָה (Haphephobia) ומתאפיינת בפחד, המנעות ורתיעה ממגע פיזי עם אחרים, או מצד אחרים. 

מגע גופני זר או מגע ללא הסכמה עלולים להיות בלתי-נעימים לכל אחד, אולם כאשר הפחד עז, מופיע גם בסביבה בטוחה וכאשר הוא מתלווה במתח נפשי משמעותי – ייתכן ומדובר בפוביה

מצב זה שונה מרגישות -יתר למגע, המכונה אלודיניה (allodynia), שבמסגרתה אדם עשוי להימנע ממגע, אך זאת משום שהדבר גורם לו לחוש כאב ולא פחד (למשל, תחושת כאב שעולה בעקבות משב רוח, או מגע עם בד). 

 

 

מה התסמינים של פוביה ממגע?

פחד ממגע יאובחן כפוביה של ממש כאשר הסימפטומים מטרידים כמעט בכל פעם בה המאובחן נוגע באדם, כאשר הם נמשכים יותר מחצי שנה ובמצב בו הם פוגמים במערכות יחסים בין-אישיות. 

הסימפטומים הבאים עשויים להצביע על הפוביה:

  • פחד מיידי או חרדה בהתרחשות מגע או ממחשבה על מגע

  • התקפי חרדה, העשויים לכלול דפיקות לב מואצות, הזעה, גלי חום, עקצוצים וצמרמורות

  • הימנעות מסיטואציות שבהן קיים חשש ממגע אנושי

  • מודעות לכך שהפחד  אינו רציונאלי ולא-מידתי

  • חרדה כללית (GAD), דיכאון ואיכות חיים ירודה כתוצאה מפוביה

 

במצב כזה חשוב לפנות לרופא המשפחה או לפסיכולוג קליני מומחה. 

 

ילדים עשויים להפגין תסמינים נוספים כאשר נוגעים בהם: בכי, קפיאה במקום, התקף זעם או הצמדות לאדם המטפל בהם.

הפוביה עלולה להיות קשורה לאגורפוביה נגרמת לעיתים לאחר אירוע טראומטי בו מעורב מגע, כמו הטרדה או פגיעה מינית.

המטופל, ילד, נער או מבוגר, עשוי שלא לזכור את האירוע הספיציפי שגרם לפוביה, בעיקר אם זה התרחש בגיל צעיר מאוד. 

פוביות יכולות גם להיות עניין משפחתי, כאשר אדם עשוי ״ללמוד״ פחד ממגע, אם דרך צפייה באדם אהוב החווה פחד, או הימנעות גלויה ממגע. 

 

 

מהי התחלואה הנלווית של פחד ממגע?

למרות שההפרעה יכולה להופיע בנפרד, פוביה ממגע מתלווה לרוב יחד עם מצבים נפשיים אחרים: 

 

 

מה הגורמים להָפֵפוֹבְּיָה?

אין גורם יחיד ידוע הפפוביה.

יש חוקרים סבורים כי אנשים נולדים עם הרגישות זו או שהיא נובעת משינוי בתפקוד המוח. עובדתית, היסטוריה משפחתית (סביבתית או גנטית) של הפוביה או של הפרעות חרדה אחרות, פוביות אחרות שכיחות הרבה יותר אצל המתמודדים והמתמודדות עם חרדה ממגע. 

אחרים מאמינים שההפרעה נגרמת כתור שלחוויות עבר טראומטיות שכוללות מגע, – 75% מהסובלים מפוביה ספציפית סובלים מפוביה נוספת, הפרעה נפשית נוספת, למשל הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, תסמונת דחק פוסט-טראומטית והפרעת חרדה מוכללת, מגדר – פוביות מצביות כמו הפוביה נפוצות פי שתיים בקרב נשים, וסוג אישיות - אישיות נוירוטית או נטייה לעכבות התנהגותיות.

 

פחדים ספציפיים עשויים להיות קיצוניים, בעיקר אצל ילדים, אבל לרוב הם חולפים ללא טיפול רפואי.

למעשה, פוביות הן נפוצות יחסית, כאשר כ-12.5% מהמבוגרים בארה״ב יחוו פוביה בשלב כלשהו של חייהם.  

הפחד ממגע קשה במיוחד להתמודדות עקב הציפיות החברתיות ביחס למגע (חיבוק, נניח) אך לשמחתנו פוביות ספציפיות מגיבות היטב לטיפול.

הטיפול מכוון לעזור למתמודד להפחית את הפוביה ולהתגבר בהדרגה על הפחד. 

 

 

מהם הטיפולים היעילים ביותר לפוביה ממגע?

ישנן כמה שיטות של טיפול פסיכולוגי שבכוחן לעזור לאדם לנהל או להתגבר על פוביה ממגע, שהמובילה בהן היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

המטופל לומד התנהגויות ותהליכי חשיבה חדשים במטרה להתמודד עם החרדה שהוא חש במגע. 

הטיפול כולל שימוש בחשיפה, בה המטופל חווה בהדרגה את המצב המאיים, בסביבה בטוחה ומבוקרת, על פני שבועות או חודשים.

אפשר להתחיל, למשל, בחשיבה על מגע ולהתקדם עד למגע מוחשי או לעמידה בתוך קהל אנושי צפוף.

גם טיפול בחשיפה באמצעות מציאות מדומה (VR), מאפשר חשיפה מבוקרת ורגועה לאובייקטים ולמצבים מעוררי חרדה. 

 

טיפול תרופתי

תרופות נוגדות חרדה כמו חוסמי בטא או נוגדי דיכאון עשויות להביא להקלה מידית של תסמיני פאניקה וחרדה. לעתים קרובות נוטלים אותן בשילוב עם פסיכותרפיה. 

 

רכישת מנגנוני התמודדות לטיפול עצמי

תרגילי נשימה וטכניקות הירגעות אחרות יכולות לסייע לניהול חרדה והתקפי פאניקה ועשויות להפחית את הסימפטומים המידיים של חרדה כאשר נוגעים באדם.

תרגול מיינדפולנס יכול לעזור להבנת תהליכי חשיבה והתנהגויות ולפתח דרכים טובות יותר להתמודדות עם חרדה ודיכאון. התעמלות, הירגעות ושינה מספקת הן דרכים עוצמתיות לקידום בריאות נפשית כללית.

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021