תסמינים קוגניטיביים של דיכאון | ירידה קוגניטיבית בצל הדיכאון

דיכאון הוא מצב נפשי שעלול להוביל למגוון של תסמינים רגשיים וגופניים.  למשל, אנשים עם דיכאון  מרגישים יותר עצובים, חסרי תקווה וחסרי אונים, ואף עלולים לאבד עניין בפעילויות שהסבו להם הנאה בעבר.

בנוסף, הם עשויים לחוות עייפות, קשיי ריכוז, שינויים בתיאבון ובדפוסי השינה שלהם.

דיכאון יכול אף לגרום לתסמינים גופניים כמו כאבי ראש, כאבי גוף וכאבי בטן.

אנשים עם דיכאון נוטים לחוות הצפה רגשית ומכאן שהם מתקשים להתמודד עם חיי היומיום. הם נוטים גם להרגיש יותר בדידות ולבדיות, ולכן ייתכן ויתקשו להתחבר לאחרים.

כמו כן, הם עשויים להרגיש אשמה או בושה לגבי רגשותיהם, וייתכן וינסו להסתיר את הדיכאון מאחרים בסביבתם. הם גם נוטים להרגיש שהם מהווים נטל על אחרים ולכן עלולים לסגת מפעילויות חברתיות (שעשויות להפחית את הדיכאון).

 דיכאון הוא מצב מתיש המחייב טיפול.

במידה ולא מטפלים במצב זה, עלולות להופיע בעיות בריאותיות חמורות, ובמקרים מסוימים אף לאובדנות.

לפיכך, ישנה חשיבות לכך שאנשים עם דיכאון יפנו לעזרה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

באמצעות טיפול מתאים, מרבית האנשים עם דיכאון יחוו שיפור בתסמינים ויוכלו לחוות אורח חיים מספק.

מהם התסמינים הקוגניטיביים של דיכאון? 

לדיכאון היבטים פיזיולוגים ונפשיים.

למידה על סימפטומים הקוגניטיביים של דיכאון תוכל לסייע להבין את השפעותיו. 

אנשים אשר חווים ירידה קוגניטיבית כתוצאה מהתמודדות עם דיכאון, עשויים להבחין בהבדל בתפקודים הניהוליים - תפקודים הכוללים תכנון, פתרון בעיות וקבלת החלטות. דיכאון יכול להשפיע גם על הלמידה והזיכרון, קשב וריכוז ומהירות העיבוד. 

למשל, פגיעה בזיכרון היא אחת ההפרעות הקוגניטיביות השכיחות ביותר שחווים אנשים עם דיכאון.

בהתאם, מחקרים רבים הראו שאנשים עם דיכאון  מפגינים ביצועים גרועים יותר במבחני זיכרון, עיבוד מידע ותשומת לב בהשוואה לאלה ללא דיכאון. 

למשל, מחקר הולנדי שהשתמש באמצעי הדמיה עצבית מלמד כי מתמודדים עם תסמיני דיכאון חמורים סובלים מקישוריות מוחית חלשה יותר בהקשר של מהירות עיבוד קוגניטיבית.

המחקר הדגיש כי קישוריות מופחתת באזורי מוח מסוימים קשורה לליקויים קוגניטיביים אצל אנשים מדוכאים.

פגיעה ביכולות הקשב והריכוז

הסיבות לכך שאנשים עלולים להיפגע ביכולת בקשב הן מגוונות וכוללות בין היתר עייפות, היעדר עניין, ואף דיכאון. אנשים שחווים בעיות קשב וריכוז כתוצאה מדיכאון עשויים:
- למצוא עצמם נודדים במחשבות יותר מאשר בעבר.

• לעשות טעויות פזיזות במשימות שהם מכירים היטב.

• לפספס חלקים בשיחות

• להתקשות בביצוע משימות מרובות ("מולטיטאסקינג")

• להרגיש מוצפים ע"י הסחות דעת

אם זה נשמע לכם מוכר, חשוב לזכור שזה לא משקף את רמת האינטילגנציה שלכם. המשמעות היא שהדיכאון שאתם חווים מאתגר את היכולות הקוגניטיביות שלכם. 

פגיעה בלמידה ובזיכרון

פגיעה ביכולת לזכור הינה דוגמה נוספת לאופן בו דיכאון משפיע על יכולות קוגניטיביות. יכולת למידה גם נפגעת, שכן הזיכרון הוא חלק מרכישת מידע חדש.

אנשים שחווים שינוי ביכולת הזיכרון והלמידה עשויים:

• לקרוא את החומר יותר מפעם אחת

• לשכוח דברים שרק עכשיו שמעת

• להרגיש מבולבלים.

• לפספס פגישות.

• לשים חפצים לא במקומם.

• לעשות טעויות לא אופייניות בזמן העבודה.

תיאוריה מרכזית סביב הקשר בין דיכאון לפגיעה בזיכרון מניחה כי קיימת הפרעה בפעילות הדופמין במהלך קידוד הזיכרון. שחרור דופמין הוא חלק מיצירת זכרונות יציבים. מאחר ודיכאון מקושר עם פעילות נמוכה של דופמין במערכת התגמול, הדבר עלול להקשות על היווצרות זכרונות חדשים. 

תפקודים ניהוליים

תפקודים ניהוליים מתייחסים לתהליכי חשיבה מסדר גבוה. 

התפקודים הניהוליים לעיתים מכונים "המנכ"ל" של המוח, בעקבות האופן בו הם משרתים אותנו לפקח על החשיבה שלנו. אנו משתמשים בתפקודים ניהוליים אלה על מנת לנהל את חיינו ולהשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו. 

דיכאון עלול להוביל לליקוי בתפקודים הניהוליים. אנשים שחווים שינוי בתפקוד זה, עשויים להבחין בשינויים ביכולות שלהם כמו:

• תכנון

• פתרון בעיות

• קבלת החלטות

• ניהול זמן

• שליטה בדחפים וברגשות

• לקיחת יוזמה

ליקויים בתפקודים הניהוליים נחווים בתחומים הבאים:

• זיכרון - מחקר חדש בנושא בחן את הנושא והראה כי חולים עם דיכאון מז'ורי הציגו ביצועים נמוכים יותר במשימות זיכרון חזותי בפרט.  

• אינהיביציה - היכולת לדכא פעולות או מחשבות 

• תכנון

• גמישות

מחקר שנערך על בוגרי תואר ראשון, הראה תוצאות דומות, כך שמצב רוח דכאוני הפריע ליכולתם לשמור על יעדי מטלה שהתבקשו לבצע, וגרמו לליקויים בתפקודים הניהוליים. 

קצב עיבוד נמוך

מהירות עיבוד זה הקצב שבו אדם יכול לרכוש מידע, להעריך אותו ולהגיב אליו. ישנם מקרים בהם דיכאון מאט את יכולת מהירות העיבוד.

מהירות עיבוד איטית יכולה להוביל לכמה התנהגויות:

• פספוס מסרים חברתיים

• לוקח זמן רב יותר לקבל החלטות

• אדם מרגיש המום כאשר הוא מקבל כמה סוגי מידע בבת אחת 

• קושי לעקוב אחרי הוראות

• צורך לקרוא שוב ושוב 

מחקרים מצביעים על כך שאנשים החווים דיכאון יש מהירות עיבוד וזמן תגובה איטיים יותר לדברים שהם רואים, למעט פרצופים עצובים, דבר היוצר אצל אנשים דיכאוניים תגובה מהירה יותר. הדבר מצביע על כך שיש להם הטייה למידע שלילי. 

חלק מהבעיות הללו עשויות לדעוך כאשר האדם מקבל טיפול, ולחילופין הן יכולות להידרדר או להזדקק לטיפול משלהן. חשוב לספר ולשתף את הרופא המלווה את הטיפול בתחושות, על מנת שיימצא טיפול נכון. 

פסאודו-דמנציה: בין פגיעה קוגניטיבית לדיכאון

פסאודמנציה הוא מונח שנטבע על ידי Kiloh (1961), כדי לתאר הפרעות בתפקוד קוגניטיבי המחקות דמנציה.

דיכאון הכולל ליקוי קוגניטיבי הוא מצב בו קשיים בחשיבה וריכוז מופיעים עקב הדיכאון. 

בעבר, סוג זה של דיכאון לא זוהה כבעיה רצינית דיה, אבל כיום יודעים שהלקות הקוגניטיבית יכולה להמשיך להשפיע גם כאשר הדיכאון חולף ובמקרים מסוימים להתפתח לדמנציה.

הבנה זו שינתה את הדרך בה מטפלים בדיכאון בגיל השלישי והעצימה את החשיבות של זיהוי מוקדם וטיפול בבעיה.

כיצד מטפלים בדיכאון?

דיכאון אינו משפיע רק על המצב רוח, השפעתו רחבה יותר ומגיעה לתחומים נוספים. לכן טיפול יעיל בדיכאון צריך להיות בגישה משולבת. וייתכן שיהיה יותר מאדם אחד המעורב בטיפול, כמו מטפל רגשי ורופא. 

טיפול תרופתי

עשוי להקל על השינויים במצב רוח הנלווים לדיכאון.

ישנם מספר סוגים של טיפולים תרופתיים. יש להתייעץ עם רופא על מנת לדון ביתרונות ובתופעות הלוואי של כל אחת מהן, וכך למצוא את התרופה שיכולה לעזור.

• מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI): סרוקסט, לוסטרל ואסציטלופר.

• מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRIs), כמו אפקסור.

• תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות (TCA): קלומיפרמין ואימיפרמין 

התרופות לדיכאון פועלות על ידי איזון הנוירוטרנסמיטורים במוח.

כימיקלים אלה משפיעים על הבריאות והרווחה בדרכים רבות, כך הכמויות הנכונות בזמנים הנכונים יכולים להוות עבור אנשים עם דיכאון עזרה עצומה. 

טיפול בשיחות עשוי גם להקל על מצב רוח מדוכא. אחת האפשרויות היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי- CBT. טיפול זה בוחן את המחשבות הבסיסיות שיכולות להשפיע על הדרך בה האדם מרגיש. 

המטרה של טיפול CBT היא לזהות את המחשבות שאינן אדפטיביות, המטפל יכול לעזור לאדם לבחון את הדיוק של המחשבות ולהחליף אותן במחשבות מציאותיות ומועילות יותר. CBT עוסק גם בהבנת התנהגויות שגם הן אינן אדפטיביות. 

טיפול בשיפור קוגניטיבי- CRT

עשוי לעזור ולשפר חלק מן השינויים המוחיים שנגרמו על ידי דיכאון.
טיפול זה כרוך בשימוש ובאימון במיומנויות קוגניטיביות אינדיבידואליות כך שניתן ליישם אותן בסיטואציות אמיתיות בחיים. לדוגמה משימות מחשב או משימות כתיבה מכוונות לתחומים כמו קשב מתמשך וזיכרון עבודה. 

לסיכום, דיכאון משפיע על יותר מסתם רגש ומצב רוח. הוא יכול לשנות את אופן פעולת המוח.

השינויים הקוגניטיביים הפוטנציאליים הנובעים כתוצאה מדיכאון כוללים חוסר תפקוד מנהלי, פגיעה בלמידה ובזיכרון, הפחתת קשב וריכוז ומהירות עיבוד נמוכה יותר.

ישנן כמה אפשרויות טיפול שיכולות לעזור. פסיכותרפיה וטיפול תרופתי יכולים לעזור בהעלאת המצב רוח ולמזער את הסימפטומים הרגשיים.

בואו לדבר

על מה שחשוב באמת

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Gruber, M., Mauritz, M., Meinert, S., Grotegerd, D., De Lange, S., Grumbach, P., . . . Repple, J. (2023). Cognitive performance and brain structural connectome alterations in major depressive disorder. Psychological Medicine, 1-12. doi:10.1017/S0033291722004007

Sekhon S, Marwaha R. Depressive Cognitive Disorders. [Updated 2023 Jul 3]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK559256/

 
Wang, M., Qi, X., Yang, X., Fan, H., Dou, Y., Guo, W., ... & Ma, X. (2022). The pattern glare and visual memory are disrupted in patients with major depressive disorder. BMC psychiatry, 22(1), 1-8.‏