למה אנשים מאמינים בפייק ניוז? כדי לא לצאת פראיירים

איך אנשים חכמים מקבלים נתונים שקריים כאמת? 

מחקר חדש מציע שהגורם החזק ביותר לאימוץ מידע כוזב אינו השקפה פוליטית, רמת השכלה או סגנון חשיבה, אלא תפיסה סימבולית של כוח וחולשה.

הרעיון הוא שאם מישהו הצליח לגרום לך לשנות דעה - הוא ניצח, אתה הפסדת. 

לכן, היצמדות לטענה שכולם טוענים שהיא שקר זה מחזקת את ההנחה שאתה לא זורם עם כולם, ולא שייך לעדר של אף אחד: ככל שהשקר יותר בוטה, כך מרשים יותר לעמוד מאחוריו. 

גורמים מוכרים לאימוץ פייק ניוז

השאלה למה אנשים תומכים במידע הנשען על דיס-אינפורמציה העסיקה חוקרים כבר שנים, ויש לנו תשובות די טובות.

לפי ד"ר רות מאיו, חוקרת באוניברסיטה העברית יש כמה סיבות לכך שבני אדם נוטים להאמין במידע כברירת מחדל:

• בקרה על אינפורמציה דורשת מאמץ מחשבתי. אם אנחנו עייפים, מוצפים, או לא מכירים את הנושא לעומק, קל יותר לקבל מה שמציגים לנו.

• גורם מרכזי נוסף הוא אי-אמון. כשהציבור לא סומך על מוסדות המדינה ועל התקשורת, הוא פונה לחפש מידע במקומות אחרים - בקבוצת השייכות, אצל אנשים שדומים לו, שחולקים את אותה תפיסת עולם. במצב כזה, גם מידע שגוי יכול להיקלט כאמין, כל עוד הוא מגיע מ"אחד משלנו".

• ויש עוד בעיה: שקרים הם יותר אטרקטיביים.-  יש בקשר משהו דרמטי, מפחיד, סנסציוני, בעוד שהאמת היא לרוב משעממת ואפרורית. הסבר מדעי יבש על בטיחות חיסונים לעולם לא יצליח להתחרות בכותרת כמו "חיסונים גורמים לאוטיזם". 

כל ההסברים האלה מניחים שאנשים רוצים לדעת את האמת - אבל הם פשוט טועים, מוטעים, או לא סומכים על המקורות הנכונים.

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Social Psychology מציע הסבר מכיוון חדש ודי מפתיע.

ככל שהשקר יותר בוטה, ככה זה יותר מרשים

החוקרים סקרו למעלה מ-5,500 אנשים בשמונה מדינות, ומצאו שהגורם החזק ביותר לאימוץ Fake news לא היה השקפה פוליטית, גם לא סגנון קוגניטיבי וגם לא רמת משכל. 

הגורם המכריע היה תפיסה סימבולית של כוח וחולשה.

במילים פשוטות, יש אנשים שרואים בכל ויכוח ציבורי מלחמה פסיכולוגית.

במצב כזה, המטרה אינה לברר מהי האמת, אלא להראות מי שולט.

דוגמא מקומית

דמיינו פוסט שמופץ ברשתות: "בג"ץ קיבל מיליונים מהאיחוד האירופי". 

זו טענה שמאוד קל לבדוק ולהפריך. 

אז איך זה שאנשים ממשיכים לשתף?

לפי המחקר, עבור חלק מהמשתתפים ההיגיון עובד כך:

• לשתף את הפוסט = להראות שאני לא נכנע לערוצי התקשורת המסורתיים, לאקדמיה, ל"אליטות".

• מישהו מפריך אותי = מצוין, הוא מגיב, הוא מתגונן, הוא חלש.

• אני נותר יציב בעמדתי = ניצחון. הוכחתי שאי אפשר לשלוט בי.

ככל שהטענה קלה יותר להפרכה, ההיצמדות אליה דווקא מעידה על יותר "עוצמה" - כי היא מראה עד כמה אתה מוכן ללכת.

למה בדיקות עובדות לא עובדות?

כאן נמצאת התובנה המטרידה באמת: אם מישהו תופס את המציאות כקרב סימבולי, אז כל הפרכה רק מחזקת אותו. העיתונאי שמתקן? הוא "נסער", הוא "מגיב", הוא הפסיד.

המחקר מצא גם קשר חזק בין תפיסה זו לבין עמדות סמכותניות - תמיכה בשלטון יד חזקה, אמונה שקבוצות מסוימות צריכות לשלוט באחרות.

אין פתרון קסם, אבל המחקר כן עוזר להבין שגם אם אתם משוכנעים מבפנים בתוקפו של מידע חדשותי, עצרו לרגע ונסו להבין האם אתם לא שרויים במצב תודעתי בו אתם מקבלים שקר כאמת, מבלי לתת לעובדות להפריע.

Stein, R., Rutchick, A. M., Sin, A. Y., & Jarrin Rueda, L. F. (2025). Symbolic show of strength: a predictor of risk perception and belief in misinformation. The Journal of Social Psychology, 1–27. https://doi.org/10.1080/00224545.2025.2541206

המכון למחקרי ביטחון לאומי. (2022, 20 בפברואר). למה אנחנו מאמינים לפייק ניוז? על המנגנונים הפסיכולוגיים שגורמים לנו להאמין בפייק ניוז וההתמודדות עם התופעה. https://www.inss.org.il/he/publication/למה-אנחנו-מאמינים-לפייק-ניוז-על-המנגנו/