אפקט ההילה | איך הוא משפיע על עיצוב דעתנו לגבי אנשים אחרים?

איך אנחנו שופטים אחרים בלי להתאמץ יותר מדי?

אפקט ההילה הוא סוג של הטיה קוגניטיבית שבה הרושם הכללי שלנו מבן אדם משפיע על איך שאנחנו מרגישים וחושבים על כל הדמות שלו.

בהכרח, הרושם הכללי שלנו מבן אדם (״הוא סבבה!״) משפיע על איך שאנחנו מעריכים תכונות ספציפיות שלו (״הוא גם חכם!״).

תפיסה של תכונה בודדת יכולה להמשיך לאיך שאנשים תופסים גם היבטים אחרים של אותו בן אדם, ודוגמה מעולה לזה היא הרושם הכללי שלו מסלבס.

בגלל שאנשים חושבים שידוענים הם מושכים, מצליחים והרבה פעמים גם חביבים, אנשים גם נוטים לייחס להם על הדרך את היותם חכמים, טובי לב ומצחיקים. 

ככה, אפקט ההילה משפיע על כולנו, גם על אנשים מודעים.

הוא גורם לתפיסה של תכונה אחת להוביל לשיפוט מוטה של איכויות אחרות.

אל אפקט ההילה מתייחסים גם כ״סטריאוטיפ של משיכה חיצונית״ ועקרון ה״מה שיפה הוא גם טוב״, כי מראה חיצוני הוא לעתים קרובות חלק מרכזי באפקט ההילה.

אנשים שנחשבים מושכים יותר נוטים להיות מדורגים יותר גבוה גם בתכונות חיוביות אחרות.

אבל האפקט הזה לא משפיע רק על איך אנחנו תופסים אנשים לאור המראה החיצוני שלהם.

הוא מקיף גם תכונות רבות אחרות, למשל, אנשים חברותיים נוטים להיתפס כיותר חמים, מה שלא בהכרח קשור. 

מקור אפקט ההילה

את המונח טבע ב-1920 הפסיכולוג האמריקאי אדוארד ת׳ורנדייק, במאמר שתיאר ניסוי שבו הוא ביקש מקצינים בצבא להעריך איכויות שונות בפקודים שלהם, למשל מנהיגות, הופעה חיצונית, חוכמה, נאמנות ומהימנות.

המטרה של ת׳ורנדייק הייתה לקבוע איך דירוג של תכונה אחת מזדחל להערכה של תכונות אחרות. הוא גילה שלדירוג גבוה של תכונה ספציפית יש קשר חיובי לדירוג גבוה של תכונות אחרות, וגם שדירוג שלילי של תכונה מסוימת הוביל לדירוג נמוך בתכונות אחרות.

המונח עצמו משתמש באנלוגיה של ״הילה״ כדי לתאר איך זה יכול להשפיע על התפיסה:

באמנות הדתית הרבה פעמים יש מעל הראש של קדושים הילה, ששוטפת את הדמות באור שמימי כדי להראות שהיא טובה.

כשרואים מישהו דרך עדשות של אפקט ההילה, רואים אותו כאילו ״יצוק״ עליו אותו אור. מה ששם אותו באור היקרות הזה הוא ה״הילה״ שהתפיסה של תכונה אחת מעניקה לו.

למה רושם כללי מבן אדם יוצר ׳הילה׳ שמשפיעה על ההערכה שלנו לגבי תכונותיו הספציפיות?

חוקרים מצאו שאטרקטיביות היא גורם שמשחק פה תפקיד מרכזי.

שאנחנו מדרגים אנשים כטובי מראה אנחנו גם נוטים להאמין שיש להם תכונות אופי חיוביות ושהם יותר חכמים.

אפקט ההילה בבית המשפט

ההשלכות של האפקט יכולות להיות מורכבות ובעלות השלכות מרחיקות לכת על החיים, למשל בהטיה של החלטות שיפוטיות:

מחקר אחד אפילו מצא שיש פחות סיכוי שאנשים שיושבים בחבר מושבעים יאמינו שמישהו נאה למראה אשם בפשע.

אבל האטרקטיביות הסטריאוטיפית הזו היא לפעמים חרב פיפיות:

למרות שיש יותר סיכוי שאנשים ייחסו תכונות חיוביות לאנשים שנראים טוב, יש גם יותר סיכוי שהם יאמינו שאנשים שנראים טוב הם שחצנים ורמאים, שסביר להניח שהם ישתמשו במראה שלהם כדי לרמות אחרים.

מחקר עדכני יותר מציע בעלי מראה אטרקטיבי נתפסים כפחות אשמים במקרים של רצח, אבל אשמים יותר בתקיפה מינית.

במקרים של גניבה אין הטיה. מעניין.

אפקט ההילה יכול להשפיע על דברים במסגרות שבעולם האמיתי.

אפקט ההילה בבית הספר

חוקרים גילו שמורים יכולים לתקשר עם תלמידים בצורה שונה בגלל המראה החיצוני שלהם.

למשל, מחקר ותיק הראה שלמורים היו ציפיות יותר גבוהות מילדים שהם דרגו כאטרקטיביים יותר.

מחקר שבחן את הסוגיה לעומק סקר ציונים של יותר מ-4,500 סטודנטים:

קבוצה של 28 אנשים דרגה את האטרקטיביות של הסטודנטים לפי צילום ת.ז., מ-1 עד 10, ולפי זה החוקרים הסטודנטים חולקו ל-3 קבוצות של מראה חיצוני - מתחת לממוצע, ממוצע ומעל הממוצע.

החוקרים השוו לאחר מכן בין ציונים שהתלמידים קיבלו בשיעורים שהתקיימו פנים אל פנים בכיתה לבין ציונים בשיעורים שהתקיימו אונליין.

מה שהחוקרים מצאו זה שהציונים בשיעורים אונליין שקיבלו הסטודנטים שדורגו מעל הממוצע מבחינת המראה שלהם היו הרבה יותר נמוכים מהציונים בשיעורים פנים אל פנים.

אפקט ההילה משפיע גם על האופן בו תלמידים תופסים מורים. מחקר הראה שכשמורה נתפס כחם וחברותי, התלמידים גם דרגו אותו כיותר מושך וחביב.

אפקט ההילה בעבודה

יש כמה דרכים שבהן האפקט יכול להשפיע על התפיסה של אחרים בעבודה. 

למשל, מומחים טוענים שהאפקט הזה הוא אחת ההטיות הכי נפוצות שמשפיעות על תשבחות וחוות דעת על ביצועים. אחראים יכולים לדרג עובד, ומאבחנים יכולים לדרג מועמד, על סמך תפיסה של תכונה אחת במקום שקלול כלל הביצועים שלו (סבירשמועמדים לעבודה ירגישו את אפקט ההילה: אם מעסיק עתידי חושב שהמועמד אטרקטיבי או חביב, יש יותר סיכוי שהוא ידרג אותו גם כחכם וככשיר לתפקיד).

למשל, מוטיבציה נלהבת או גישה חיובית כלפי החברה יכולים לחפות על חוסר ידע או מיומנויות של העובד. בתהליך הערכת עובדים עלול להתעורר מצב בו קולגה של העובד המחויך יעניק לו ציון גבוה יותר מכפי שמצדיקים ביצועיו.

אפקט ההילה משפיע גם על גובה ההכנסה.

מחקר מצא שמלצרים מושכים מרוויחים  1,200$ יותר בטיפים שנה בממוצע ביחס לקולגות הפחות מושכים שלהם.

עולם אכזר... 

מחקר אחר גילה שלמידת האטרקטיביות הגופנית הנתפסת יש השפעה חיובית לא רק על הביטחון העצמי של בן אדם אלא גם על ההכנסה והרווחה הכלכלית שלו.

ניצול אפקט ההילה לשכנוע שיווקי

משווקים מנצלים את אפקט ההילה כדי למכור מוצרים ושירותים והם עושים את זה המון. 

כשסלב פרזנטור תומך במוצר ספציפי, האופן החיובי שבו אנחנו מעריכים את הבן אדם יכול להתפשט אל איך שאנחנו תופסים את המוצר עצמו.

אז בפעם הבאה שאתם מנסים להעריך מישהו, תשימו לב איך הרושם הכללי ממנו יכול להשפיע על איך שאתם מעריכים תכונות אחרות שלו.

במקרה של מועמד בבחירות, למשל, תשאלו את עצמכם אם זה שהוא יודע לנאום גורם לכם לחשוב שהוא חכם, טוב לב או חרוץ, או במקרה של שחקן - תשאלו את עצמכם אם זה שהוא נראה טוב גורם לכם לחשוב שהמשחק שלו משכנע.

ברור שגם כשמודעים לאפקט עדיין לא קל להימנע מההשפעה שלו על התפיסה וההחלטות שלנו. 

כדי למזער את השפעת ההטיה, ניתן להסתכל על טכניקות שונות של תהליכים קוגניטיביים כמו האטה של תהליך החשיבה. לדוגמה, אם אתם מודעים לאפקט ההילה, אחרי שקראתם את המאמר, תוכלו למתן את השפעת ההטיה על ידי מאמץ מודע כדי ליצור בראש שתי התרשמויות הפוכות של אנשים בפגישה ראשונה.

זה עובד, למרות שרק המחשבה על זה מעייפת. 

אפקט ההילה הוא רק הטיה אחת מתוך הרבה הטיות שמאפשרות לנו לעשות החלטות מהירות אבל גם תורמות לטעויות בשיפוט.

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

12 במרץ 2024

מקורות:

Cherry, K. (2022, October 24). What Is the Halo Effect? Verywell Mind. Reviewed by Morin, A., LCSW. Retrieved from https://www.verywellmind.com/what-is-the-halo-effect-2795906

Judge, T. A., Hurst, C., & Simon, L. S. (2009). Does it pay to be smart, attractive, or confident (or all three)? Relationships among general mental ability, physical attractiveness, core self-evaluations, and income. Journal of Applied Psychology, 94(3), 742–755. https://doi.org/10.1037/a0015497

Kramer, R. S., Jarvis, J.-L., Green, M., & Jones, A. L. (2023). The relationship between facial attractiveness and perceived guilt across types of crime. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 0(0). https://doi.org/10.1177/17470218231218651

Patry, M. W. (2008). Attractive but guilty: Deliberation and the physical attractiveness bias. Psychological Reports, 102(3), 727-733. https://doi.org/10.2466/pr0.102.3.727-733

Standing, L. G. (2004). Halo Effect. In M. S. Lewis-Black, A. Bryman, & T. F. Liao (Eds.), The SAGE Encyclopedia of Social Science Research Methods (Vol. 1). Thousand Oaks, CA: SAGE Publications, Inc.