אפקט ההילה | איך הוא משפיע על עיצוב דעתנו לגבי אנשים אחרים?

Halo effect

 

איך אנחנו שופטים אחרים בלי להתאמץ יותר מדי?

אפקט ההילה הוא סוג של הטיה קוגניטיבית שבה הרושם הכללי שלנו מבן אדם משפיע על איך שאנחנו מרגישים וחושבים על כל הדמות שלו.

בהכרח, הרושם הכללי שלנו מבן אדם (״הוא סבבה!״) משפיע על איך שאנחנו מעריכים תכונות ספציפיות שלו (״הוא גם חכם!״).

תפיסה של תכונה בודדת יכולה להמשיך לאיך שאנשים תופסים גם היבטים אחרים של אותו בן אדם, ודוגמה מעולה לזה היא הרושם הכללי שלו מסלבס.

בגלל שאנשים חושבים שהם מושכים, מצליחים והרבה פעמים גם חביבים, אנשים גם נוטים לחשוב שסלבס חכמים, טובי לב ומצחיקים. 

ככה, אפקט ההילה משפיע על כולנו, גם על אנשים מודעים.

הוא גורם לתפיסה של תכונה אחת להוביל לשיפוט מוטה של איכויות אחרות.

  

 

אל אפקט ההילה מתייחסים גם כ״סטריאוטיפ של משיכה חיצונית״ ועקרון ה״מה שיפה הוא גם טוב״, כי מראה חיצוני הוא לעתים קרובות חלק עצום מאפקט ההילה.

אנשים שנחשבים מושכים יותר נוטים להיות מדורגים יותר גבוה גם בתכונות חיוביות אחרות.

  

אבל האפקט הזה לא משפיע רק על איך אנחנו תופסים אנשים לאור המראה החיצוני שלהם הוא  מקיף גם תכונות רבות אחרות.

למשל, אנשים חברותיים נוטים להיתפס כיותר חמים, מה שלא בהכרח קשור. 

המונח עצמו משתמש באנאלוגיה של ״הילה״ כדי לתאר איך זה יכול להשפיע על התפיסה: באמנות הדתית הרבה פעמים יש מעל הראש של קדושים הילה, ששוטפת את הדמות באור שמימי כדי להראות שהיא טובה. כשרואים מישהו דרך עדשות של אפקט ההילה, רואים אותו כאילו ״יצוק״ עליו אותו אור. מה ששם אותו באור היקרות הזה הוא ה״הילה״ שהתפיסה של תכונה אחת מעניקה לו.

 

 

מקור אפקט ההילה

את המונח טבע ב-1920 הפסיכולוג האמריקאי אדוארד ת׳ורנדייק, במאמר שתיאר ניסוי שבו הוא ביקש מקצינים בצבא להעריך איכויות שונות בפקודים שלהם, למשל מנהיגות, הופעה חיצונית, חוכמה, נאמנות ומהימנות.

המטרה של ת׳ורנדייק הייתה לקבוע איך דירוג של תכונה אחת מזדחל להערכה של תכונות אחרות. הוא גילה שלדירוג גבוה של תכונה ספציפית יש קשר חיובי לדירוג גבוה של תכונות אחרות, וגם שדירוג שלילי של תכונה מסוימת הוביל לדירוג נמוך בתכונות אחרות.

  

אבל למה רושם כללי מבן אדם יוצר ׳הילה׳ שמשפיעה על ההערכה שלנו של תכונות ספציפיות?

 

חוקרים מצאו שאטרקטיביות היא גורם שמשחק פה תפקיד מרכזי.

 

הרבה מחקרים שונים גילו שכשאנחנו מדרגים אנשים כטובי מראה אנחנו גם נוטים להאמין שיש להם תכונות חיוביות באישיות שלהם ושהם יותר חכמים.

 

מחקר אחד אפילו מצא שיש פחות סיכוי שאנשים שיושבים בחבר מושבעים יאמינו שמישהו נאה למראה אשם בפשע.

 

אבל האטרקטיביות הסטריאוטיפית הזו היא לפעמים חרב פיפיות:

מקרים אחרים גילו שלמרות שיש יותר סיכוי שאנשים ייחסו תכונות חיוביות לאנשים שנראים טוב, יש גם יותר סיכוי שהם יאמינו שאנשים שנראים טוב הם שחצנים ורמאים, שסביר להניח שהם ישתמשו במראה שלהם כדי לרמות אחרים.

 

אפקט ההילה יכול להשפיע על דברים במסגרות שבעולם האמיתי.

 

 

אפקט ההילה בבית הספר

חוקרים גילו שמורים יכולים לתקשר עם תלמידים בצורה שונה בגלל המראה החיצוני שלהם. למשל, מחקר ישן הראה שלמורים היו ציפיות יותר גבוהות מילדים שהם דרגו כאטרקטיביים יותר. מחקר אחר בחן ציונים של יותר מ-4,500 סטודנטים: קבוצה של 28 אנשים דרגה את האטרקטיביות של הסטודנטים לפי צילום ת.ז. מ-1 עד 10, ולפי זה החוקרים חילקו את הסטודנטים ל-3 קבוצות של מראה חיצוני - מתחת לממוצע, ממוצע ומעל הממוצע. אחרי זה החוקרים השוו בין ציונים שהתלמידים האלה קיבלו בשיעורים שהתקיימו בכיתה פנים אל פנים לבין ציונים בשיעורים שהתקיימו אונליין. מה שהחוקרים מצאו זה שהציונים בשיעורים אונליין שקיבלו הסטודנטים שדורגו מעל הממוצע מבחינת המראה שלהם היו הרבה יותר נמוכים מאלה שהם קיבלו בשיעורים פנים אל פנים.

אפקט ההילה משפיע גם על האופן בו תלמידים תופסים מורים. מחקר הראה שכשמורה נתפס כחם וחברותי, התלמידים גם דרגו אותו כיותר מושך וחביב.

 

 

אפקט ההילה בעבודה

יש כמה דרכים שבהן האפקט יכול להשפיע על התפיסה של אחרים בעבודה. 

למשל, מומחים טוענים שהאפקט הזה הוא אחת ההטיות הכי נפוצות שמשפיעות על תשבחות וחוות דעת על ביצועים. אחראים יכולים לדרג עובד, ומאבחנים יכולים לדרג מועמד, על סמך תפיסה של תכונה אחת במקום שקלול כלל הביצועים שלו (סבירשמועמדים לעבודה ירגישו את אפקט ההילה: אם מעסיק עתידי חושב שהמועמד אטרקטיבי או חביב, יש יותר סיכוי שהוא ידרג אותו גם כחכם וככשיר לתפקיד).

למשל, מוטיבציה נלהבת או גישה חיובית כלפי החברה יכולים לחפות על חוסר ידע או מיומנויות של העובד. בתהליך הערכת עובדים עלול להתעורר מצב בו קולגה של העובד המחויך יעניק לו ציון גבוה יותר מכפי שמצדיקים ביצועיו.

 

אפקט ההילה משפיע גם על גובה ההכנסה.

מחקר מצא שמלצרים מושכים מרוויחים  1,200$ יותר בטיפים שנה בממוצע ביחס לקולגות הפחות מושכים שלהם.

 

עולם אכזר... 

 

מחקר אחר גילה שלמידת האטרקטיביות הגופנית הנתפסת יש השפעה חיובית לא רק על הביטחון העצמי של בן אדם אלא גם על ההכנסה והרווחה הכלכלית שלו.

 

 

ניצול אפקט ההילה לשכנוע שיווקי

משווקים מנצלים את אפקט ההילה כדי למכור מוצרים ושירותים והם עושים את זה המון. 

כשסלב פרזנטור תומך במוצר ספציפי, האופן החיובי שבו אנחנו מעריכים את הבן אדם יכול להתפשט אל איך שאנחנו תופסים את המוצר עצמו.

אז בפעם הבאה שאתם מנסים להעריך מישהו, תשימו לב איך הרושם הכללי ממנו יכול להשפיע על איך שאתם מעריכים תכונות אחרות שלו.

 

במקרה של מועמד בבחירות, למשל, תשאלו את עצמכם אם זה שהוא יודע לנאום גורם לכם לחשוב שהוא חכם, טוב לב או חרוץ, או במקרה של שחקן - תשאלו את עצמכם אם זה שהוא נראה טוב גורם לכם לחשוב שהמשחק שלו משכנע.

 

ברור שגם כשמודעים לאפקט עדיין לא קל להימנע מההשפעה שלו על התפיסה וההחלטות שלנו. 

כדי למזער את השפעת ההטיה, ניתן להסתכל על טכניקות שונות של תהליכים קוגניטיביים כמו האטה של תהליך החשיבה. לדוגמה, אם אתם מודעים לאפקט ההילה, אחרי שקראתם את המאמר, תוכלו למתן את השפעת ההטיה על ידי מאמץ מודע כדי ליצור בראש שתי התרשמויות הפוכות של אנשים בפגישה ראשונה.

 

זה עובד, למרות שרק המחשבה על זה מעייפת. 

 

אפקט ההילה הוא רק הטיה אחת מתוך הרבה הטיות שמאפשרות לנו לעשות החלטות מהירות אבל גם תורמות לטעויות בשיפוט.

 

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021