אין ספק, יש דברים שאנחנו לא יודעים.
נראה לי שיש בני אדם המחוננים בכישרון רב לדעת יותר על אותם דברים נסתרים.
כנראה שייקח עוד הרבה זמן עד שנבין יותר על המכניזם שמפעיל את כל העניין הזה של אנרגיות, תקשור, פתיחה בקלפים וקריאה בנשמות.
עד אז, אני מזמין אתכם/ן להכיר הטיה קוגניטיבית מאוד חשובה - אפקט ברנום, שנקרא גם אפקט פורר- כהסבר לתופעה המרתקת בה בני אדם מוכשרים מצליחים לדעת עלינו פרטים די מדויקים, מבלי להכיר אותנו, בלי שסיפרנו להם ומבלי שיש דרך כלשהי למצוא את הפרטים הללו בעולם הגלוי (דרך פייסבוק נניח, או באמצעות מחקר יסודי מקדים).
במקום להסביר את התיאוריה, ברצוני לנסות להמחיש את האפקט, עם כמה משפטים אקראיים שכתבתי פה.
אני מבקש לקרוא את שלושת המשפטים הבאים ולהתייחס אליהם כאילו היו משוב אישי ממני אליך (הקורא/ת).
נא לענות ב״נכון״ או ״לא נכון״:
-
יש לך עניינים בלתי פתורים עם אמא שלך.
-
יש לך עוצמות בלתי רגילות. ברגעים שאת/ה מתחבר אליהן קורים לך דברים מדהימים בחיים.
-
לא תמיד את/ה מצליח להרגיש מספיק בטוח בעצמך.
יפה.
סביר שאם אתם כנים ומחוברים לעצמכם, עניתם בחיוב על 3 השאלות הללו, או לפחות התלבטתם לגבי מידת תקפותן עבורכם.
זה בדיוק הרעיון של הטיה קוגניטיבית זו:
אפקט ברנום / פורר הוא הטיה קוגניטיבית שכיחה, הנובעת מהנטייה הטבעית שלנו לייחס משמעות אישית להצהרות כלליות.
אפקט ברנום קשור להטיה קוגניטיבית אחרת שנקראת תיקוף סובייקטיבי, או אפקט התיקוף, תהליך לא מודע בו אנו תופסים מידע כאמיתי ברגע שיש לו משמעות אישית עבורנו, זאת על אף שמדובר בקשר בין שני אירועים נטולי אקראיים.
אפקט ברנום מתרחש כאשר בתנאים בהם הדובר נוקט בהצהרות מעורפלות והנמען מוצא משמעות ספציפית עבור עצמו, באמצעות חיבור בין שתי הישויות הנפרדות.
׳הנשמות הטהורות׳ פייטו בשירה
על היחסים האמביוולנטיים עם ברטה,
הפותחת בקפה.
למסקנה החלטית הם לא הצליחו להגיע,
אבל השיר ״קפה אצל ברטה״ הפך לנכס צאן ברזל:
איך אפקט ברנום פועל במדיה החברתית והעולם הדיגיטלי?
דיברנו על אפקט ברנום בהקשרחם מיסטיים, אבל חשוב להבין שהטיה קוגניטיבית זו מתפשטת היום לכל פינה בעולם הדיגיטלי שלנו.
חברות הטכנולוגיה מבינות היטב את כוחו של אפקט ברנום ומנצלות אותו בתחכום:
כשפייסבוק מראה לכם "זיכרונות" מהעבר, כש-Spotify יוצרת לכם פלייליסט מותאם אישית, או כשנטפליקס מציעה סרטים "בהתבסס על הטעם שלכם" - כל אלה מנצלים את הנטייה האנושית לראות דפוסים ומשמעות אישית במידע כללי.
הורוסקופים דיגיטליים הם דוגמה מושלמת. אפליקציות כמו Co-Star או The Pattern מספקות תחזיות יומיות שנראות מותאמות אישית בזכות שילוב של מידע אסטרולוגי בסיסי עם הצהרות כלליות די לצרף אליהן פרטים אישיים. "החודש הזה יזמן לך אתגרים רגשיים אבל גם הזדמנויות לצמיחה" - משפט שיכול להתאים למעשה לכל אדם בכל זמן.
מה שמעניין במיוחד הוא איך ״מבחני האישיות״ באינטרנט הפכו לוויראליים. כמה פעמים ראיתם בפיד חברים משתפים תוצאות של "איזה דמות אתם מהחברים" או "איזה צבע מייצג את האישיות שלכם"?
המבחנים האלה מנוסחים בדיוק כמו המבחן המקורי של פורר - שאלות רחבות שמובילות לתוצאות כלליות שכל אחד יכול להזדהות איתן.
הסכנה האמיתית מתחילה כשאנחנו מקבלים החלטות על בסיס המידע הזה. כמה אנשים בחרו עבודה, שותפות או אפילו עברו דירה בהתבסס על "תובנות" שקיבלו מהורוסקופ או מבחן אישיות מקוון
או החלטות כלכליות בגלל תחזית פיננסית שהייתה למעשה מספיק גנרית כדי להתאים לכל אחד?
הדרך להתמודד עם זה היא לשאול את עצמנו שאלות ביקורתיות:
האם המידע הזה באמת ספציפי לי, או שהוא יכול להתאים גם לאחרים?
האם אני מחפש אישור למה שאני כבר חושב על עצמי?
ומה הכי חשוב - האם אני מוכן לקבל החלטות חשובות על בסיס מידע שעלול להיות לא אמין?
בעולם שבו המידע זורם במהירות האור ואלגוריתמים חכמים יודעים להציג לנו בדיוק מה שאנחנו רוצים לראות, היכולת להכיר את אפקט ברנום ולהתמודד איתו הופכת להיות כלי הישרדות דיגיטלי.
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
ן
מקורות:
Gonthier, C., & Thomassin, N. (2025). Getting students interested in psychological measurement by experiencing the Barnum effect. Teaching of Psychology, 52(2), 183–192. DOI: 10.1177/00986283241240454
Forer, B. R. (1949). The fallacy of personal validation: A classroom demonstration of gullibility. The Journal of Abnormal and Social Psychology, 44(1), 118–123. https://doi.org/10.1037/h0059240
Whitbourne, S. K. (2025, July 1). Why you might not want to trust a personality test. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/us/blog/fulfillment-at-any-age/202507/why-you-might-not-want-to-trust-a-personality-test
מכון טמיר לפסיכותרפיה
